זה לא עסקך, חבר דירקטוריון - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

זה לא עסקך, חבר דירקטוריון

הישות של 'חברה בע"מ' מאוימת מכל הכיוונים

23תגובות

הישות המשפטית של 'חברה בע"מ' נחקקה בפרלמנט הבריטי ב-1855. במסגרת 'חברה בעירבון מוגבל', הערבות של משקיעים, ולכן גם הסיכון שהם נוטלים, מוגבלים לאובדן השקעתם במקרה של קריסת החברה. וכך, המחוקק הבריטי הקים חיץ בין משקיעים ב'חברה בע"מ' לבין נכסיה והתחייבויותיה. החיץ נועד להגן על משקיעים מפני חשיפה אישית ולמנוע מנושים זועמים את האפשרות לפגוע ברכושם הפרטי.

הקמת ה'חברה בע"מ' השיגה מטרה נוספת, חשובה לא פחות. היא אפשרה קיבוץ של נכסים והתחייבויות למסגרת חוקית אחת, וייצוגם באמצעות הקצאת מניות. תיווך מניות בין משקיעים להון של חברה בע"מ, איפשר העברה יעילה של נכסים והתחייבויות באמצעות סחר במניות, במקום הסרבול הכרוך בקנייה ומכירה פרטנית של נכסים והתחייבויות.

ההגנה שהעניקה 'חברה בע"מ' למשקיעים, והיעילות שהשיגה בסחר בנכסים והתחייבויות, הזניקו את שווקי ההון בעולם, מימנו את המהפכה התעשייתית, הזרימו חמצן פיננסי ליזמים ויצרו את הקפיטליזם, הצמיחה הכלכלית וכלכלת השוק כפי שאנו מכירים היום.

למעשה, המצאת ה'חברה בע"מ' עומדת בשורה אחת עם המצאות הגלגל, הדפוס, החשמל, האנטיביוטיקה והמחשב כהמצאות ששינו את פני האנושות.

'חברה בע"מ' היא ישות סגורה. האורגנים שלה, אסיפת בעלי המניות, הדירקטוריון וההנהלה הבכירה, ריבונים בקבלת החלטות לגבי יעדי החברה והקצאת משאביה. תקנון החברה קובע אילו החלטות נדרשות לרוב רגיל או מיוחס, אך אסיפת בעלי המניות, 'הפרלמנט' של החברה, הינה גוף אוטונומי ודמוקרטי. לשום גורם אין סמכות להכתיב לה מבחוץ יעדים ו/או הקצאות משאבים.

בשני העשורים האחרונים אנו עדים לתהליך איטי של ערעור הבסיס הכלכלי והמעמד האוטונומי של חברות בע"מ. המתקפה על החברה בע"מ מגיעה מכיוונים שונים, אך המכנה המשותף שלהם הוא האתגר שמציבות התנועות החברתיות לקהילה העסקית.

ההתחלה היתה בהעברת המשקל מבעלי המניות ((shareholders למה שמכונה 'בעלי עניין' ((stakeholders. 'בעלי עניין' הינם כל מי שיש לו נגיעה לפירמה ומושפע ממנה: ספקים, עובדים, לקוחות, שכנים, הקהילה, הסביבה וכיו"ב. הרחבת היריעה התאגידית מבעלי המניות ל'בעלי עניין' הולידה, מצידה, את מושג ה'אחריות התאגידית'.

המגהץ החברתי של 'אחריות תאגידית' משטיח את יעדי הפירמה הרחק מעבר לאופק המאזני המקובל, ואף השיק בבורסת ת"א, ב-2005, את מדד האחריות התאגידית: מדד מעל"ה. המדד מדרג חברות ציבוריות ופרטיות בישראל לפי מאפייני האחריות התאגידית שלהן. "הרעיון הוא כי על התאגיד לדאוג גם לסביבה שבה הוא פועל ולמחזיקי העניין בה, כלומר לשכניו, לעובדיו, לספקים שלו ולסביבה".

אילו קמטים אמורה 'אחריות תאגידית' לגהץ בהתנהלות של פירמות? תאגיד מוביל בתחום המזון, המתגאה באתר אחריות תאגידית, סימן את העוולות החברתיות הבאות, שלתיקונן התעסוקתי הוא מחויב: ייצוג נכבד לנשים, ערבים ואתיופיים וגם פרויקט לאסירים משוקמים עם הטבות סוציאליות.

נתח נכבד באחריות תאגידית מוקדש ליריעה הרחבה של תרומות למלכ"רים, סיוע לנזקקים ותמיכה בארגונים המסייעים לקהילה. המגזר העסקי חווה כיום 'לחץ פיזי לא מתון' לתמוך בפרויקטים קהילתיים. המשקיע האגדי וורן באפט מטיב, מצידו, לצנן את ההתלהבות ה"חברתית" ע"י שרטוט הגבול בין תרומות אישיות לתרומות של תאגידים ציבוריים. אישית, באפט תרם את כל הונו לצדקה, חלקו עדיין בחייו וחלקו לאחר מותו.

מאחר ומדובר בהון של 50 מיליארד דולר, באפט הינו גדול התורמים בעולם. אך תאגידית, באפט מסרב לתרום. כמשקיע, הוא פונה לראשי החברות: "אם העובדים שלך, כולל המנכ"ל, חפצים לתרום למוסדות היקרים לליבם, יואילו בטובם לעשות זאת מכספם, לא מכספי".

תעסוקה למיעוטים, שיקום אסירים וסיוע לקהילה הינם מטרות חברתיות אציליות. אך הפיכתם ליעדים עסקיים שרויה במחלוקת עמוקה. משקיעים הממוקדים במטרה הכלכלית של הפירמה, עשויים להתנגד להקצאת משאבים למטרות חברתיות. לכן, החלטות בדבר הקצאות משאבים עסקיים למטרות חברתיות - האם, למי, כמה - חייבות להיות בסמכותם הבלעדית של בעלי המניות, לא של 'בעלי העניין'. ולאור רגישות הנושא, מוטב שהחלטות אלה יהיו בסמכות האסיפה הכללית, ולא הדירקטוריון.

כיוון 'חברתי' נוסף של המתקפה על הפירמה הוא דרישות המועלות חדשות לבקרים להגביל את שכר הבכירים לשיעור קבוע מהשכר הממוצע או הנמוך בפירמה. כזאת היא הצעת החוק של שלי יחימוביץ' ליציקה של תקרת שכר מקסימלית בתאגיד עסקי שלא תעלה על פי 50 מהשכר הנמוך ביותר באותה פירמה. ומדוע לא פי 10 או פי 100? בכנס שעסק בתגמול שכר בכירים קבע שר המשפטים ש"שכר הבכירים נובע פעמים רבות מאינטרס של בעל השליטה". פרופ' בן-בסט הצהיר שלא צריך מחקר כאשר שכר הבכירים מזנק פי 3.4 בזמן שהשכר של כל השאר עולה ב-15%.

אם יש לחסום את יכולתם של בעלי שליטה לקבוע את שכר הבכירים צריך לעשות זאת באמצעות האורגנים הקיימים של החברות הציבוריות. לדוגמא, העברת הסמכות מהדירקטוריון לאסיפה הכללית ובכפיפות לרוב מיוחס כלשהו. אך כל הצעת חוק ליציקת תקרת שכר יוצקת תוכן חברתי ספציפי לתאגיד, מפקיעה את הריבונות של קבלת החלטות מבעלי המניות ומפקידה אותה בידי השרירות והגחמה של 'בעלי עניין' למיניהם.

בעקבות המשבר הכלכלי, העליהום החברתי על 'החברה בע"מ' קיבל גם צביון אישי. הדרישה מטייקונים שמתקשים להחזיר חובות לבעלי אג"ח הינה "להביא כסף מהבית". אכן, חובות צריך להחזיר ומי שאינו מחזיר חובות חייב לשאת בתוצאות. גורם חשוב שתורם להגברת הלחץ "להביא כסף מהבית" הוא אורח חיים ראוותני, נהנתן ומוחצן של בעל השליטה, או התנהלות עסקית רווית סיכונים והרפתקנות.

אך הלחץ "להביא כסף מהבית" אינו ראוי. הוא מבטל את המחיצה בין בעל השליטה לחייבים ומרוקן מתוכן את הישות המשפטית של 'חברה בע"מ'. אם כל יזם המבקש לגייס הון מהציבור ידע שכישלון עסקי יוביל אותו לפשיטת רגל אישית, אף יזם לא יגייס הון מהציבור. ביטול התוקף של 'חברה בע"מ' ימיט כליה על שוק ההון, על יזמות עסקית וצמיחה כלכלית. אי לכך, ראוי לומר לבעל ההון: "חשוב לנו לשמור מכל משמר את מוסד 'החברה בע"מ' ולכן איננו מבקשים ממך להביא כסף מהבית. בעת ובעונה אחת, מאחר ואתה מוכיח בהתנהלותך העסקית שאינך ראוי לאמון השוק, איננו מוכנים מעתה להלוות לך כספים וכל בקשה שלך לגיוס הון מהציבור תיענה בשלילה".

הפופולריות של הרשתות החברתיות מזניקה לקדמת הבימה הגלובלית את האופנתיות של להיות חברתי. הדרישה ל'צדק חברתי' נישאת כיום בפי כל. התנועות החברתיות מסמנות עתה לקהילת העסקים שעסקיהם אינם עוד שלהם בלבד. 'בעלי עניין' למיניהם מנסים להחליף בעלי מניות ולא רחוק היום שמדד חברתי להערכת עסקים יחליף את המדדים הכלכליים או יתחרה בהם. זהו תהליך מסוכן ביותר.

ביום שהשער לאסיפת בעלי המניות יקרוס והאוטונומיה של התאגיד תיעלם, כלכלת השוק תוחלף בתקיפים בעלי עניין מבית היוצר של צפון קוריאה. לכן, על בעלי המניות לומר ל'בעלי העניין': אנו מטים לכם אוזן קשבת ונשמח לדון בעניינכם באסיפת בעלי המניות הבאה. אך אין זה מעניינכם להתערב בשיקולינו העסקיים, כשם שאין זה עסקנו להתערב בשיקוליכם החברתיים.

 

 

ד"ר שמואל חרל"פ הוא בעל השליטה בכלמוביל ויבואן הרכב הגדול בישראל

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#