חשיפה

דו"ח האוצר: שכר המנהלים בפירמידות מזנק - ושכר העובדים תקוע

מחקר של כלכלני האוצר: הטייקונים אחראים רק ל-7.8% מהמועסקים במשק, משלמים משכורות נמוכות לעומת יתר החברות וקולטים פחות עובדים חדשים

ערן אזרן
ערן אזרן

>> אחד הפרקים המעניינים במחקר שנכתב על ידי משרד האוצר עוסק במידת ההשפעה של הקבוצות העסקיות על שוק העבודה בישראל. הפרק מנפץ כמה מיתוסים שהשתרשו בשיח הציבורי, ומפריך טענות שהועלו לא פעם על ידי אנשי יחסי הציבור ושליחיהם של אלו המכונים "טייקונים".

כך למשל, מהמחקר עולה שהקבוצות העסקיות אחראיות רק ל-7.8% מכלל המועסקים במשק; שכר העובדים בפירמידות דווקא נמוך בהשוואה ליתר החברות במשק; והקבוצות העסקיות הגדולות מגייסות פחות עובדים. יותר מכל, המחקר מלמד שהרווחיות של הפירמידות אינה מחלחלת לכלל העובדים, אלא מתרכזת בעיקר בכיסיהם של המנהלים ובעלי השליטה.

היחס בין שכר המנהלים לשכר העובדים הממוצע

ממצא מרכזי שעולה מהמחקר הוא כי הנהנים הגדולים מהגידול בריכוזיות ומהעלייה הדרמטית ברווחיות של הקבוצות ב-2002-2008 - השנים שבהן בוחן המחקר את הקבוצות העסקיות - היו בעיקר המנהלים ובעלי ההון. עורכי המחקר מדגישים כי בעשור האחרון שכר המנהלים המועסקים על ידי טייקונים זינק בעשרות אחוזים, בעוד שביתר חלקי המשק הוא לא השתנה.

החוקרים מציינים כי ב-2003-2008 שכר המנהלים הממוצע בקבוצות העסקיות גדל פי 3.4, כאשר ביתר החברות במשק היחס בין שכר המנהלים לשכר העובדים נותר פחות או יותר קבוע. כלומר, בקבוצות העסקיות של הטייקונים נהפך הפער בשכר בין המנהלים לעובדים להיות משמעותי הרבה יותר בהשוואה לחברות רגילות (ראו תרשים בעמוד הבא).

ממצא זה יכול להסביר חלק מהאי-שוויון החברתי שזינק בשנים האחרונות בישראל באופן דרמטי, ושנגדו התפתחה המחאה החברתית. בנוסף, הוא מלמד כי הרווחיות הגבוהה המושגת באמצעות השוק הריכוזי אינה מחלחלת לכלל המעורבים בפעילות הקבוצה או לכלל העובדים, אלא מתרכזת בעיקר בשכבות העליונות ומשרתת בעיקר את אלה שמלכתחילה נהנים מיתרונות ההון.

צעדת המיליון

מיתוס אחר המנופץ במסגרת המחקר נוגע לגובה שכרם של המועסקים בקבוצות העסקיות. למרות ההנחה הקיימת, שעבודה בקונגלומרט או בחברה מקבוצה עסקית גדולה עתיד לשפר את תנאי התעסוקה, מתברר שדווקא עבודה בפירמידה עסקית מבטיחה שכר נמוך יותר. ניתוח אמפירי ששיקלל, בין היתר, את שכר העובד, היציבות התעסוקתית, מין העובד, רווחים והכנסות של הפירמידות, העלה שהקבוצות העסקיות הגדולות משלמות שכר נמוך לעובדים בהשוואה ליתר החברות, וכן שרק עובדים ותיקים מרווחים שכר גבוה בהשוואה לעמיתיהם בחברות אחרות.

המחקר העלה כי מי שדווקא כן נהנה משכר גבוה הם אינם העובדים, אלא בעיקר המנהלים בעלי המניות, שנהנו מהצמיחה החדה ברווחי הקבוצות מאז 2002. ניתוח אמפירי נוסף, שבחן בין השאר את שכר המנהל, פדיון החברה והרווחים שהציגה, העלה שמנהלים בקבוצות העסקיות משתכרים יותר ממנהלים בחברות שאינן נמנות עם קבוצה עסקית, וכן ששכר המנהלים גבוה במיוחד בחברות עם בעלי שליטה, שמשתייכות לקבוצות העסקיות. עם זאת, נמצא שחברות בתחתית הפירמידה משלמות שכר נמוך יותר למנהלים בהשוואה ליתר החברות במשק.

קולטים עובדים, אבל לאט

אחת מהטענות שנשמעו לא פעם על ידי בעלי הקבוצות העסקיות, תומכיהם או אנשי יחסי הציבור שלהם היא שמדובר במעסיקים הגדולים במשק, וכל פגיעה בהם או העלאת המיסוי עליהם - עשויים לגרור פגיעה בעובדים. כך למשל, לא פעם נטען כי "אם מחר יעזבו הטייקונים, מאות אלפי משרות עוזבות איתם". המחקר של האוצר מנפץ גם את המיתוס הזה, ומציג את תרומתם האמיתית של הטייקונים לשוק העבודה.

ראשית מסביר הדו"ח, כי 13 הקבוצות העסקיות הגדולות אחראיות ל-7.8% בלבד מכלל משרות השכירים בישראל (שהן 2.1 מיליון משרות, נכון ל-2008). יתרה מכך, על פי הדו"ח, לאורך השנים חלה ירידה במשקלן של הקבוצות בתעסוקה, שנבעה מקצב גידול אטי יותר של קליטת עובדים. "ב-2003-2008 קצב גידול המועסקים בקבוצות הגדולות היה 25.1% לעומת 29.2% ביתר החברות", נכתב.

עוד מדגישים הכותבים כי בחינה של נתוני קליטת העובדים שהצטרפו למעגל העבודה באותן השנים מראה כי תרומתן של הקבוצות העסקיות הגדולות לקליטתם היתה נמוכה. "ב-2008 קלטו הקבוצות העסקיות הגדולות כ-2% בלבד מהעובדים החדשים שהצטרפו לשוק העבודה", הם מסבירים. "שיעור זה נמוך משמעותית ממשקלן בתעסוקה באותה השנה, שהיה 8%", הדגישו.

גם בענפים שבהם הקבוצות העסקיות דומיננטיות בתעסוקה, כמו ענף התקשורת, משקלן בקליטת עובדים היתה נמוכה בהשוואה למשקל שלהן בכלל ענף התקשורת. כלומר, אף שהקבוצות העסקיות מחזיקות בנתח גבוה יותר בשוק התקשורת כולו, הרי שהן קולטות פחות עובדים מחברות שאינן בקבוצות העסקיות. "לפיכך", מצוין בדו"ח, "הקבוצות העסקיות הגדולות מגייסות פחות עובדים ופחות נוטות לקלוט עובדים ללא ניסיון תעסוקתי".

בחינה של פרמטר נוסף, היציבות התעסוקתית בפירמידות, לעומת חברות רגילות, לא העלתה ממצאים חד-משמעיים. מחד, הבחינה הסטטיסטית העלתה כי 50% מהעובדים שהשתייכו לקבוצות העסקיות ב-2003 המשיכו להיות מועסקים בהן ב-2008. זאת, בעוד שבשאר החברות במשק הגיע שיעור פרמטר זה ל-36% בלבד. מאידך, בחינה אמפירית המבוססת על מודלים מתמטיים העלתה דווקא שהיציבות התעסוקתית בקבוצות העסקיות היתה נמוכה יותר.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ