מי יחליף את סילבן שלום ודוד קליין? - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מי יחליף את סילבן שלום ודוד קליין?

מהנגיד הבא נדרשות מספר תכונות חשובות. אחת מהן היא ראייה רחבה של מערכת הבנקאות והמערכת הפיננסית כולה. קריטריון זה מצמצם את רשימת המועמדים המצוינים לתפקיד משניים לאחד

ככל שהמשק שוקע עמוק יותר לתוך ביצת הסטגפלציה - מצב של אינפלציה וחוסר צמיחה - כך גוברת ההכרה כי דרוש שינוי יסודי ביעדי המדיניות הכלכלית. למעשה, אפילו המונח סטגפלציה אינו תואם את המציאות כיום, שכן הוא מניח צמיחה אפסית בעוד שישראל סובלת מצמיחה שלילית. יתרה מזו, כיום מתגבשת הערכה כי גם בשנה הבאה ימשיך המשק לרשום צמיחה שלילית, כלומר, נסיגה. מכיוון שהאוכלוסייה ממשיכה לצמוח בקצב של כ-2% לשנה, מדובר בשחיקה בתמ"ג לנפש בשיעור שנתי של 3%-2% לפחות.

אם אכן תירשם שנה שלישית של שחיקה כזאת, אין ספק שנעמוד בפני קריסה של חלקים גדולים של המשק, וזו בהכרח תבוא לידי ביטוי בהתפוררות חברתית. כלכלנים יכולים לשרטט בקלות את התוואי שיאפיין את המשתנים המקרו-כלכליים העיקריים במסגרת תסריט כזה. עם זאת, לא כל מה שסובל הנייר (וצג המחשב) כתרגיל בחיזוי יכול להיות נסבל במציאות.

התוצאה של כניסת המדינה ל-2003 במשטר כלכלי הדוגל במדיניות מוניטרית מצמצמת וגם במדיניות פיסקלית הדוקה - כאשר הראשונה שואפת להוריד את האינפלציה והשנייה את הגירעון התקציבי - היא חיסול כל סיכוי להתאוששות בצמיחה. ליתר דיוק, אין כל סיכוי להתאוששות במשק המקומי. באשר להתאוששות ביצוא, קיימים שני מכשולים רציניים: העולם המפותח צומח בקצב איטי ביותר, ובאופן ספציפי אין סימנים להתאוששות בענפי ההיי-טק; המטבע הישראלי אינו מעודד את צמיחת היצוא, לאחר שמרבית הפיחות הנומינלי שנרשם בו בחצי הראשון של 2002 נשחק בחצי השני על ידי אינפלציה מכאן וייסוף מכאן.

כל זה מוביל למסקנה שיש לשנות את המדיניות ואת היעדים הכלכליים. בראש ובראשונה, יש לקבוע את חידוש הצמיחה כיעד המרכזי ועל יסוד עיקרון זה לגזור את מדיניות התקציב, המיסוי, הריבית ושער החליפין.

מעבר זה יביא בהכרח להפרה של כמה מעיקרי הדת של קרן המטבע הבינלאומי ולעימות עם כוהניה ומאמיניה בישראל ובעולם. כדי לעקוף את זעמם, יהיה צורך לגבש את המדיניות החדשה ולתאם את מימושה עם ממשל בוש - זה שבניהול המדיניות הכלכלית של ארה"ב שם ללעג ולקלס את כל כללי המשחק שהוא עצמו וקרן המטבע מטיפים למדינות אחרות בעת מצוקתן. זהו צעד בר-ביצוע מסיבות אסטרטגיות ואחרות, על אף שיהיה כרוך להיות כרוך בצעדים (רפורמות) כואבים לפחות בחזית הכלכלית (ואולי גם בחזיתות אחרות).

השאלה היא מי יגבש את השינוי התפישתי ואת סדר העדיפות החדש, וכן יתאם או יסדיר את הגיבוי? דבר אחד ברור: זה לא יהיה הצוות הנוכחי, משני טעמים עיקריים.

ראשית, האנשים העומדים בראש שני המוסדות העיקריים - משרד האוצר ובנק ישראל - נכשלו בצורה מחפירה. הם אשמים באופן ישיר בהידרדרות החמורה שהתרחשה השנה, ומתכוונים להמשיך בתוואי ההרס גם בשנה הבאה. לכן, עליהם לתת את הדין ולהסתלק.

שנית, נוסף על מחדליהם המקצועיים הם דירדרו את היחסים בין המוסדות שבראשותם וגם את היחסים האישים ביניהם לשפל חסר תקדים. על המדינה להיפטר מהם ולהביא במקומם צוות חדש, המסוגל לבצע בשיתוף פעולה את המשימה הקשה מאוד העומדת בפניו.

מי, אם כן, יהיה שר האוצר הבא? זו שאלה פוליטית. התשובה עליה מותנית בסדרה של בחירות מפלגתיות וכלליות ובמהלכים פוליטיים אחרים, שאין טעם לנחש את תוצאותיהם.

עם זאת, שני דברים ברורים כבר עכשיו: סילבן שלום אינו יכול למלא תפקיד זה, מהטעמים דלעיל. דרוש אדם בעל משקל במפלגה השלטת ובממשלה, ניסיון ורקורד של עשייה בתחום של מדיניות זו או אחרת. אין הכרח שיהיה כלכלן או איש מקצוע. חשוב הרבה יותר שיהיה מסוגל להבין את המשמעויות הכלכליות, הפוליטיות והחברתיות של צעדיו, ויהיה בעל יכולת להעביר את ההצעות שהוא יוזם ולבצען תוך גיבוי מראש הממשלה.

באשר לבנק ישראל, המצב ברור יותר. הנגיד הנוכחי נכשל ואף איבד את מרבית האמון שזכה לו רק לפני שנה. בניסיון לבנות מחדש את תדמיתו הנוקשה הוא מוכן להקריב עוד אחוזי תוצר פוטנציאליים, תוך המשך החנק של הסקטור העסקי. כל זה מציב סיכון הולך וגובר למערכת הבנקאות. לכן, מהנגיד הבא נדרשות שלוש תכונות: הבנה עמוקה בניהול המשק; יכולת לשקם את האמינות של הנגיד ובנק ישראל - בתוך המוסד עצמו, במערכת המקומית ובמערכת הבינלאומית; ראייה רחבה של מערכת הבנקאות והמערכת הפיננסית כולה.

אלמלא הדרישה האחרונה, ביחס לבנקאות, היה ניתן להצביע על שני מועמדים מצוינים, שכל אחד מהם יכול לעמוד באתגר. ואולם המרכיב הבנקאי מצמצם את הרשימה לאדם אחד: ויקטור מדינה, כיום מנכ"ל בנק המזרחי. בקריירה שלו מילא מדינה את כל המשרות הרלוונטיות, צבר את הנסיון הדרוש, רכש או טיפח את התכונות האישיות, ולכן מסוגל לעשות את המלאכה.

מצבה של מערכת הבנקאות ועוצמת המשבר בפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, מחייבים גם שידוד מערכות בפיקוח. הפעם אסור לתת לירושה להתגלגל בתוך הבית פנימה, מפני שלא מדובר בכישלון של אדם אחד, אלא של התשתית הרעיונית ודרכי הפעולה של הפיקוח במשך שנים. לכן, יש הכרח לחפש את המפקח הבא מחוץ לבנק ישראל.

זוהי משימה קשה אף יותר מאיתור מועמדים לנגיד. עם זאת אין ספק שיש אנשים מתאימים לתפקיד. וגם נשים: מועמדת רצינית, על סמך תכונותיה האישיות והיכולת המקצועית שלה, היא לינדה בן-שושן, לשעבר סגנית המפקח על הביטוח ושוק ההון באוצר, וכיום המנהלת של קופות הגמל של בנק דיסקונט.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#