הסעודה האחרונה - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הסעודה האחרונה

מינויים מסוגו של רענן כהן ליו"ר הבנק לפיתוח התעשייה והתנהלות עסקית מהסוג שהביאה למימון עסקות כמו זאת של גיל ואלדר היא שהביאה את מערכת הבנקאות למצבה הנוכחי

תמונה יותר סמלית מזאת לא יכולנו לקבל שלשום בערב: השר לשעבר רענן כהן, והיום יו"ר הבנק לפיתוח תעשיה, מסב אל שולחן עם צלחות חומוס ושיפודים במסעדת "סעיד" באור יהודה, כשלידו יושבים איתן אלדר ורועי גיל, מאנשי העסקים הממונפים במשק, ולווים גדולים של הבנק לפיתוח תעשיה, ואיתם איש העסקים אמנון ברזאני - שזה עתה סגר עסקה לרכישת השליטה בחברת ירדן מידי גיל ואלדר.

העסקה הורידה מעל צווארם של גיל ואלדר חלק מהעול הפיננסי האדיר שרבץ עליהם בשנה האחרונה, בעקבות הימור ענק של רבע מיליארד שקלים שהם ביצעו כאשר רכשו 24% ממניות הכשרת הישוב. המניות הוחזקו על ידי ירדן השקעות, ובמכירתה של החברה למשפחת ברזאני הם "חתכו" את ההפסד - והקטינו את החשיפה שלהם למערכת הבנקאות.

בדיוק בשעה שכהן, אלדר, גיל וברזאני חוגגים את סגירת העסקה, ישבו בירושלים בלשכת החשב הכללי באוצר ניר גלעד, מנכ"ל בנק הפועלים ומנכ"ל בנק לאומי, וסיכמו על סגירתו של בנק לפיתוח תעשיה, ומכירת תיק האשראי שלו לשני הבנקים הגדולים.

ההחלטה לסגור את בנק לפיתוח תעשיה מוכיחה שאין ארוחות חינם בעולם העסקים, אפילו לא בחומוס של סעיד. שלוש שנים של הילולת אשראי בלתי מבוקרת בבנק שנוהל על ידי מקורבים פוליטיים הביאו אותו למצב שבו יש איום ממשי על יציבותו הפיננסית, ואילצו את המדינה לפתוח במהלך שמשמעותו סגירת הבנק.

כאשר התקשרנו שלשום בלילה בעיצומה של הסעודה לטלפון הנייד של איתן אלדר, והתעניינו במעשיו של רענן כהן במסעדה יחד איתו ועם הרוכש הטרי של ירדן - הוא מיהר להגיד שלכהן אין שום קשר לעסקה. זה עניין מקרי לחלוטין. ברם משהסתיימה השיחה כהן מיהר לעזוב את המקום, רק כדי שלא יובן בטעות שהוא קשור לסיפור. "צלחות החומוס נשארו מיותמות על השולחן", סיפר עד ראיה.

כהן כמובן לא קשור ישירות לאשראים שקיבלו גיל ואלדר ממערכת הבנקאות בכלל, ומהבנק לפיתוח תעשיה בפרט בשנים האחרונות. הוא, המסכן, הספיק הרי להיות רק 11 יום יו"ר הבנק לפיתוח תעשיה.

אבל מינויים מסוגו של כהן והתנהלות עסקית מהסוג שהביאה למימון עסקות כמו זאת של גיל ואלדר היא שהביאה את מערכת הבנקאות למצבה הנוכחי.

כמובן שגיל ואלדר ממשיכים בינתיים לפרוע את תשלומי הריבית על הלוואות הענק שהם לקחו ממערכת הבנקאות בשלוש השנים האחרונות. אבל העסקה שהם סגרו שלשום עם החברים מסעיד מעידה לא על הכישלון העסקי שלהם (הם ירשמו בגין העסקה הזאת לבדה הפסד מצטבר של 90 מיליון שקלים), אלא בעיקר על הכישלון של הבנקים שהעמידו להם ולשכמותם אשראי בשנים האחרונות.


במקרה של בנק לפיתוח תעשיה הנזק ייפול על כתפי משלם המסים, שייאלץ עכשיו לשאת בעלות תהליך הפירוק של הבנק שעשוי להסתיים בהפסדים כבדים נוספים של עשרות מיליוני דולרים מעבר להפסד שנרשם עד כה

בנק לפיתוח תעשיה, כמו קונטיננטל, הצטיין במיוחד במתן אשראים לאנשי עסקים שהתקשו לקבל אותם במקומות אחרים. אבל, למען הדיוק כדאי להודות שהתופעות שהתרחשו בבנק לפיתוח תעשיה שהובילו לסגירתו, קרו ברוב הבנקים בישראל בשנים האחרונות.

ההבדל בין הבנק לפיתוח תעשיה שנסגר, והבנק הבינלאומי שעבר להפסד, לבין בנק הפועלים ובנק לאומי שעדיין מציגים רווחים של מאות מיליוני שקלים, הוא שלבנקים הקטנים אין את בורות השומן הוותיקים בתחומי הפעילות שבהם אין תחרות.

אם לפועלים ולבל"ל לא היה את כרטיסי האשראי, קופות הגמל הענקיות, השלוחות בחו"ל שבהן יש פיקדונות של יהודים ועוד שורה של עסקים קמעוניים - הדו"חות הכספיים שלהם לא היו נראים הרבה יותר טוב מאלה של פיתוח תעשיה או הבנק הבינלאומי.

האירועים של החודשיים האחרונים במערכת הבנקאות, ובראשם נפילת קבוצת פלד-גבעוני, מאוששים את התחושה כי בחמש השנים האחרונות הבנקאים הישראלים איבדו את הצפון, רצו אחוזי אמוק אחרי אנשי העסקים הגדולים והמקושרים, והעמידו להם אשראים בריביות שלא הצדיקו את הסיכון בעסקות.

מי ישלם את המחיר? בבנקים הגדולים התשובה ידועה: הם יעלו את העמלות ללקוחות הקמעונאיים, ימשיכו לשאוב את הרווחים מהמגזרים הלא תחרותיים, ויזכו לשתיקה מכיוונו של המפקח של הבנקים שחרד יותר מכל ליציבות המערכת הפיננסית.

בבנקים הקטנים ישלמו את המחיר בעלי המניות שייאלצו לספוג הפסדים כבדים. במקרה של בנק לפיתוח תעשיה הנזק ייפול על כתפי משלם המסים, שייאלץ עכשיו לשאת בעלות תהליך הפירוק של הבנק שעשוי להסתיים בהפסדים כבדים נוספים של עשרות מיליוני דולרים מעבר להפסד שנרשם עד כה.

ומה עם הדירקטורים? בדיוק לפני חודשיים הקדשנו כאן טור לכל הדירקטורים בבנק לפיתוח תעשיה, שהצביעו בעד מינויו של רענן כהן לתפקיד היו"ר למרות היעדר כל ניסיון בנקאי שלו.

ריצ'רד ערמון, אבי אולשנסקי, יואל אופיר, הילל אשכנזי, צדקיהו הרמולין, אריאלה זוכוביצקי, יהושע נאמן, משה מור, נדיר פאר, אפריים קונדה ושמואל סיסו: כולם ידעו שכהן לא מתאים, שמצב הבנק גרוע ושדרוש בנקאי מליגה לאומית, אבל הם דאגו לג'וב שלהם - והצביעו בעד.

אז הנה - ייתכן שזה יהיה עונשם - בתוך כמה חודשים יפוזר דירקטוריון הבנק לפיתוח תעשיה, והם ייאלצו לחפש לעצמם חלטורה אחרת: יש להניח שהעובדה שבראש הבנק לפיתוח תעשיה הם העמידו את רענן כהן ולא בנקאי מליגה לאומית הקלה השבוע על הפקידים באוצר ובבנק ישראל לקבל את ההחלטה על חיסול פעילות הבנק, מבלי להתייעץ עם הדירקטורים או עם היו"ר - שבאותה שעה ישב על צלחת חומוס באור יהודה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#