בציציות ראשם - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בציציות ראשם

האם הדנקנרים יצליחו באמצעות עסקת אלרן המתגבשת למנף עצמם, או שמא הגיע הרגע שבו הבנקאים יחליטו שהקבוצות הגדולות במשק ממונפות דיין?

חכמינו אמרו שאדם לא יכול להגביה את עצמו על ידי זה שימשוך בציציות ראשו; אייזיק ניוטון הסכים שאדם לא יכול להניף עצמו באמצעות שרוכי נעליו. ואולם בבורסה יהיו תמיד כאלה שינסו ולפעמים יצליחו.

בני משפחת דנקנר המורחבת, הודיעו לפני שבועיים על כוונתם לבצע ארגון מחדש בחברות הציבוריות שלהם, שבמסגרתו "ירוכזו" החברות תעשיות מלח (מלח: ת"א) , דור כימיקלים (דורכמ: ת"א) ודנקנר השקעות באלרן השקעות (אלרן: ת"א) . בהודעה נאמר כי המטרה היא להכניס את כל הפעילות תחת קורת גג אחת כדי ליצור סינרגיה תפעולית וניהולית, ובכוונה למקד ולייעל את הפעילות של החברות.

ריכוז, סינרגיה וקורת גג אחת הם ערכים מצוינים שכולם מכירים ומוקירים - הבעיה היא שלאורך השנים למדנו כי הם עשויים להיות לפעמים מלל שמאחוריו סיבות נוספות.

לפי העסקה המתגבשת, שכבר אושרה בדירקטוריון אלרן, תרכוש האחרונה מחמשת הפלגים של משפחת דנקנר את מניותיהם בחברות דנקנר השקעות, תעשיות מלח ודור כימיקלים.

מניית דנקנר השקעות ב-3 שנים האחרונות

שניים מהפלגים - זה של יצחק ונוחי דנקנר ושל דוד דנקנר - יקבלו מזומן, ייפרדו מהמשפחה וילכו לדרך חדשה; שלושת הפלגים הנותרים ישתמשו בכל התמורה מהמכירה כדי להזרים אותה בחזרה לאלרן.


לכאורה עסקה טכנית

לכאורה העסקה סיבובית: כסף יוצא וכסף נכנס - עניין טכני שכל מהותו הוא הפרדת כוחות במשפחת דנקנר וריכוז כל ההשקעות בחברה אחת חדשה, אלרן, שתהיה חברת החזקות במודל של קונצרן כמו אי.די.בי.


ריכוז, סינרגיה וקורת גג אחת הם ערכים מצוינים שכולם מכירים ומוקירים - הבעיה היא שלאורך השנים למדנו כי הם עשויים להיות לפעמים מלל שמאחוריו סיבות נוספות

ואולם העסקה הזאת רחוקה מלהיות טכנית: אלרן תצטרך להשקיע ברכישת מניות משפחת דנקנר בשלוש החברות הבורסאיות כ-210 מיליון דולר - לפי הערכות שווי חיצוניות שהחברה הזמינה שנקבו בפרמיות של 30%-10% מעל מחירי הבורסה של המניות.

כ-100 מיליון דולר מסכום זה ימומנו באמצעות הון עצמי שיזרימו לאלרן בהנפקת זכויות שלושת הפלגים שנשארים. היתרה, 120-100 מיליון דולר, תמומן בהלוואות בנקאיות שאלרן מנסה לגייס בימים אלה ממערכת הבנקאות.

מניית תעשיות מלח ב-3 השנים האחרונות

מהם הביטחונות שתעמיד אלרן לבנקים? כמובן - המניות שהיא תרכוש בדנקנר השקעות, דור כימיקלים ותעשיות מלח. כולן חברות עם נכסים מצוינים: דור כימיקלים היא חברה רווחית וצומחת, תעשיות מלח מחזיקה ב-11% ממניות בנק הפועלים ודנקנר השקעות היא בעלת השליטה בחברת הכבלים מתב ובמלאי קרקעות.

ואולם תעשיות מלח, דור כימיקלים ודנקנר השקעות הן חברות עתירות הלוואות; היקף האשראי הכולל שלהן מסתכם כיום בכ-4 מיליארד שקל.


"בטחונות" חדשים

לכאורה משפחת דנקנר מעמידה לבנקים המלווים "ביטחונות" חדשים - המניות שאלרן רוכשת בשלוש החברות. אלא שבפועל מדובר בשעבוד נוסף של נכסי החברות, שהרי את כל ההלוואות - הן ברמת החברות הבנות והן ברמת אלרן - צריכים לשרת תזרימי המזומנים מאותם עסקים.

במלים אחרות: אם עסקת אלרן תבוצע, יעמיסו בני משפחת דנקנר אשר שולטים באלרן עוד הלוואות בהיקף של כחצי מיליארד שקל על העסקים שלהם.

המחירים שבהם רוכשת אלרן את המניות בשלוש החברות משקפים פרמיות של 30%-10% מעל מחיר השוק. פרמיות אלה קיבלו באחרונה "לגיטימציה" מעסקות שביצעו הדנקנרים עם יצחק תשובה וקבוצת שרם במניות דנקנר השקעות ודור כימיקלים.

ואולם דווקא העסקה עם תשובה, שכללה אופציית מכר לרוכש, מריחה יותר כהלוואה ולא כעסקה אמיתית - ולכן יש להתייחס למחירים בזהירות מרובה.

חשובה יותר מהמחירים היא היכולת לשרת את ההלוואות - דור כימיקלים הציגה השנה רווחיות חריגה, דנקנר השקעות מימשה מניות פרטנר שיניבו לה רווחי הון חד פעמיים גדולים. ואולם בתעשיות מלח כבר ניכר בחודשים האחרונים קושי מסוים לשרת את ההלוואות: ההוראה של המפקח על הבנקים לבנק הפועלים שלא לחלק דיווידנד מקשה על תעשיות מלח לפרוע את תשלומי הריבית על הלוואת הענק שאיתה מימנה את רכישת השליטה בבנק עם קבוצת אריסון.


הגדלת המינוף

לא רק בני המשפחה הנשארים באלרן מגדילים את המינוף שלהם: הפלג הרביעי במשפחה - יצחק ונוחי דנקנר - אמור לקבל במסגרת הארגון מחדש במשפחה כ-40 מיליון דולר תמורת מניותיו במלח, דור ודנקנר השקעות. אלא שהכסף הזה מיועד להיות חלק מ"ההון העצמי" בעסקת הענק שמבקש נוחי להניף: רכישת השליטה באי.די.בי אחזקות בתמורה כוללת של 520 מיליון דולר, שכ-60% מהם אמורים להיות בהלוואות בנקאיות.

עסקת אלרן, כמו הרבה מאוד עסקות שנעשו במשק בשנים האחרונות, מגדילה את המינוף של המגזר העסקי - על אותם עסקים, אותן חברות ואותם תזרימי מזומנים נשענות יותר ויותר הלוואות בנקאיות. את התוצאה ניתן לראות בדו"ח המפקח על הבנקים: היחס בין היקף האשראי הבנקאי לתל"ג ממשיך לגדול במהירות על רקע המיתון.


המימון של הארגון מחדש בדנקנר השקעות עשוי להיות מקרה מבחן חשוב של נכונות הבנקים להגדיל את המינוף של הלקוחות הגדולים ביותר במערכת בתקופה זאת של מחנק אשראי ומיתון מעמיק

המימון של הארגון מחדש בדנקנר השקעות עשוי להיות מקרה מבחן חשוב של נכונות הבנקים להגדיל את המינוף של הלקוחות הגדולים ביותר במערכת בתקופה זאת של מחנק אשראי ומיתון מעמיק.

מאחר שמדובר בלקוח שהוא גם בעל שליטה בבנק - כל מערכת הבנקאות וכל הלקוחות הממונפים הגדולים יעקבו אחרי העסקה בדריכות: האם הדנקנרים יצליחו להניף את עצמם בשיערות ראשם, או שמא הגיע הרגע שבו הבנקאים יחליטו שהקבוצות הגדולות במשק ממונפות כבר מעל לציציות ראשם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#