תחזיקו אותי - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תחזיקו אותי

איך מיישבים נפילה ברווחיות כמו בשופרסל עם שיפור בתנאי המנכ"ל? בקלות. אם זה משרת את תנאי המנהלים והדירקטורים האמורים לאשר את השיפור - הם ייטו לעשות זאת

נחת זרועו של המיתון המעמיק במשק הורגשה אתמול היטב בדו"חות הכספיים של אחת החברות החזקות והרווחיות במשק. רשת הקמעונות הענקית שופרסל (שפרסל: ת"א), שיחד עם קו אופ רבוע כחול (רבועכ: ת"א) היא כוח דואופוליסטי אדיר בענף המזון, נאלצה לדווח ברבעון השני של השנה על נפילה של 55% ברווח התפעולי, עקב נפילה של כ-10% במכירות חנויות זהות.

התחזית למחצית השנייה של השנה אינה טובה יותר: המיתון מעמיק והתחרות גוברת; שנת 2002 עומדת להיות אחת השנים הגרועות בתולדות שופרסל, ויש להניח כי החברה תציג נפילה חדה בכל הפרמטרים הכלכליים והחשבונאיים.

אופס, טעות. בפרמטר אחד דווקא מובטחת עלייה נאה השנה: שכרו של עמי סגיס, מנכ"ל החברה, שהיה בשנה שעברה 275 אלף שקל בחודש, צפוי כנראה לעלות מדרגה נוספת. זאת, לאחר שדירקטוריון שופרסל החליט לאשר לו באפריל השנה בונוס מיוחד של 4 מיליון שקל ותנאי פרישה משופרים, מתוכם 2 מיליון שקל כבר שולמו לו במזומן.

איך מיישבים קריסה ברווחיות עם דיווח על שיפור בתנאי המנכ"ל? בקלות, מסתבר. הנורמות בתחום שכר מנהלים במשק הישראלי השתנו בעשור האחרון: העלאת שכרו של סגיס בתקופת משבר כבר אינה צורמת לאיש.


משחק ממנו מרוויחים כל החתולים השמנים

בשופרסל סירבו אתמול להסביר מדוע הוחלט ביום בהיר אחד לשפר את תנאי העסקתו של המנכ"ל, אך גם לא טרחו להכחיש כי הדבר קשור לידיעות, שמעולם לא זכו לאישור רשמי, לפיהן הוצע לסגיס להחליף את יעקב פרי בתפקיד מנכ"ל סלקום.

לעולם לא נדע איך זה עבד בדיוק בכל מקרה ומקרה, אך הנה תסריט אפשרי, שמסביר כיצד מבנה הבעלות על חברות הענק במשק הופך את העלאת שכר המנהלים למשחק שממנו מרוויחים כל החתולים השמנים.

יעקב פרי החליט בשנה שעברה כי שכרו, שהסתכם במשך 3 שנים בכ-17 מיליון שקל, אינו מבטא את ההצלחה של סלקום ואת הערך העצום שהיא ייצרה לבעלי מניותיה, ובראשם משפחת ספרא. שלמה פיוטרקובסקי, יו"ר סלקום, נציג משפחת ספרא ושכיר של המשפחה, הוא מנהל עקשן מאוד, שהחליט לשחק עם פרי פוקר.

משחק הפוקר, שהתנהל במשך כמה חודשים, עמד להסתיים בעזיבתו של פרי ובמינוי מנכ"ל חדש. ואולם, בשלב מסוים הבינו פרי ופיוטרקובסקי כי שניהם עלולים להפסיד מהמהלך; פרי קיבל העלאת שכר יפה ונשאר בחברה, בינתיים.


ברוב המקרים המנהלים והדירקטורים שמאשרים את השכר לכפופים להם חושבים בעיקר על השכר שלהם עצמם
במהלך המו"מ בין פיוטרקובסקי לבין נציגו של פרי, עו"ד רם כספי, הציג כספי דרישת פתיחה גבוהה. פיוטרקובסקי השיב לו אז בציניות: אם אתה מצליח להוציא עבור פרי משכורת עתק כזאת, אולי כדאי שתבוא איתי לברזיל ותייצג אותי במו"מ על שכרי מול האחים ספרא.

תשובה משעשעת, אך יש בה הכל: ברוב המקרים המנהלים והדירקטורים שמאשרים את השכר לכפופים להם חושבים בעיקר על השכר שלהם עצמם. אם זה משרת אותם או את השכר שלהם - הם ייטו לאשר העלאות שכר.

הנה למשל דליה לב, יו"ר שופרסל, שהיתה צריכה להתמודד עם תביעות השכר של סגיס. לב, הדמות הדומיננטית בדירקטוריון החברה, לא רצתה לאבד את סגיס, מינוי שלה שהוכיח את עצמו; סביר להניח כי תשלום של 4 מיליון שקל במטרה למנוע את עזיבתו של סגיס לסלקום אינו מפחיד אותה - אולי הפוך. שופרסל לא שייכת לדליה וגם לא למשפחת לב - שופרסל לא שייכת כיום לאיש.


הדבר היחיד שיישאר הוא מצנח הזהב

בתיאוריה, השליטה בשופרסל היא בידי דיסקונט השקעות (דסקש: ת"א) , המנוהלת על ידי עמי אראל, הנשלטת על ידי אי.די.בי, המנוהלת על ידי ליאון רקנאטי.

ואולם, קבוצת אי.די.בי כולה נמצאת ערב מכירת השליטה לנוחי דנקנר, ולכן נוצר מצב מעניין: מחד גיסא, אין "בעל בית" לקבוצה והמנהלים הם ששולטים בה כיום; מאידך גיסא, לכל המנהלים - מלב ועד סגיס דרך אראל - ברור כי מחר בבוקר הם עשויים להתבקש על ידי נוחי דנקנר או בעל שליטה חדש אחר לפנות את כיסאם, והדבר היחיד שיישאר בידם הוא מצנח הזהב שלהם - כמו זה ששופרסל תפרה עכשיו לעמי סגיס.

עמי אראל כבר דאג להצטייד במצנח כזה, וסביר להניח שגם דליה לב, שהיתה מהבכירים בקבוצה במשך שנים ארוכות, יודעת כמה מיליוני שקלים ייפתחו מעליה כאשר תתבקש לפנות את כיסאה.

לכאורה, אם סגיס מקבל הצעה מסלקום ושופרסל נאלצת להעלות את שכרו, הדבר פוגע בקבוצת אי.די.בי, שכן שופרסל וסלקום משתייכות שתיהן לקבוצה. אבל, האמת היא שהצעה כזאת רק משרתת את המנהלים בקבוצה, שכן היא נותנת לגיטימציה לתפור לעוד מנהל מצנח זהב, ובסוף היום ברור למנהלים כי עליית נורמות השכר תיטיב עם כולם.


לפחות לא נגררים לרמאויות גדולות

סגיס אינו המנהל הראשון שאומר לדירקטוריון: "תחזיקו אותי", תנו לי בונוס מיוחד שמטרתו להשאיר אותי בחברה למשך כמה שנים. לפני כחצי שנה אישר דירקטוריון בנק לאומי (לאומי: ת"א) מצנח זהב בשווי של כ-8 מיליון שקל למנכ"ל בנק לאומי גליה מאור, במקרה שתפוטר מהבנק. המצנח נתפר למאור לאחר שקיבלה הצעה משלמה נחמה ודני דנקנר, נציגי בעלי השליטה בבנק הפועלים, להחליף את עמירם סיון בתפקיד המנכ"ל.

מאור, כמו סגיס, סירבה להצעה, אך גם הפעם כולם הרוויחו: היא הרוויחה משום שהדירקטוריון מיהר לתפור לה מצנח גדול ויפה, אשר מבטיח לה פיצוי ענק במקרה שהבנק יופרט והיא תיאלץ לפנות את כיסאה; דני דנקנר הרוויח משום שהמשפחה שלו היא לווה גדולה של בנק לאומי ויחסים טובים עם מאור אינם יכולים להזיק; וכמובן ששלמה נחמה הרוויח משום שכיו"ר בנק הפועלים ככל שמשכורתה של מאור גבוהה יותר, כך קל לו יותר להעביר את הבונוסים והמשכורות שלו.

עכשיו, כאשר הבנו איך בנוי המשק הישראלי ומדוע אין צורך לחפש את הקשר בין שכר לבין רווחים, כדאי אולי לסיים בנימה אופטימית: באמריקה זה עובד פחות או יותר באותן שיטות, מנהל אחד מאשר לשני, שמאשר לשלישי שמאשר לראשון.

לאמריקאים יש כמובן כמה שכלולים: משכורות עתק הנגזרות מדו"חות כספיים מזויפים או מניפוח של מחירי מניות, אשר קורסות לאחר שהמנהלים מוכרים אותן. אצלנו המשק קטן וריכוזי והמנהלים מסתדרים בינתיים יפה בלי להיגרר לרמאויות גדולות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#