לא מושלמת, אבל טובה

הרפורמה המוצעת ע"י ועדת רבינוביץ' יעילה יותר, מצומצמת יותר ושאפתנית פחות מזו של ועדת בן-בסט. במקום למצוא פתרון צודק ב-100%, היא עוקפת את שדות המוקשים של קודמתה ומוצאת פתרון יעיל וישים

אביה ספיבק
שתפו בפייסבוק

אין ספק שהגיע הזמן למסות את ההכנסות של יחידים שמקורן בשוק ההון ולהשתמש בתקבולי המס כדי להפחית את המיסוי הישיר על עבודה. זהו מהלך נכון גם מבחינת הצדק - ההכנסות מרכוש מרוכזות הרבה יותר בידי מעטים עשירים, מאשר ההכנסות מעבודה. זהו מהלך נכון גם מבחינת היעילות הכלכלית - המס השולי על עבודה בישראל גבוה כבר ברמת הכנסות נמוכה, ואילו המס השולי ליחידים על הון הוא אפס בחלק גדול מהמקרים. הרפורמה תגדיל את היצע העבודה ותגרום לעליית התוצר.

ועדת בן-בסט הניחה את התשתית למיסוי ההון. ועדת רבינוביץ' ממשיכה את דרכה, אך הדו"ח שלה שונה מקודמו אפילו באופן חיצוני: חוברת דקה וקטנה. ועדת רבינוביץ' מציעה גישה של מעשיות ופשטות, ולכן היא עוקפת את שדות המוקשים שסומנו ע"י ועדת בן-בסט, בהם מיסוי קרנות ההשתלמות וירושות. במקום למצוא פתרון צודק ב-100%, מחפשים חברי הוועדה פתרון יעיל וישים.

הדוגמה הבאה ממחישה את יתרונה של הגישה הפשוטה. הוועדה הציעה להטיל על נכסים שקליים שיעורי מס שונים מאלה שיוטלו על נכסים צמודים למדד או למט"ח - 10% על הכנסה מנכסים שקליים ו-15% על הכנסה מנכסים ריאליים.

לכאורה, זהו מקור לעיוות. שיקולי המס הם שיקבעו אם ישקיעו בנכס צמוד או שקלי. ההצדקה לכך היא שתפעול מס כזה על ריבית של פיקדונות פשוטה מאוד: מנכים מהריבית את המס לפי סוג הפיקדון, שקלי או צמוד. אילו היה המס מחושב באופן ריאלי גם על פיקדונות שקליים, כפי שהוצע ע"י ועדת בן-בסט, היה צריך לנכות מהריבית הפרשי הצמדה, וזה מסובך לתפעול וקשה להבנה למשקיע שאינו מצוי בפיננסים. כפי שנראה מיד, העיוות הוא זניח.

עבור שיעור ריבית נומינלי של 6% ואינפלציה של 2%, השקול לשיעור ריבית ריאלי (בניכוי אינפלציה) של 4%, מתקיים שוויון בין המיסוי בשתי השיטות. עבור קרן של 1,000 שקל, ההכנסה מריבית נומינלית היא 60 שקל והמס - 6 שקלים. לפי השיטה הריאלית, ההכנסה היא 40 שקל והמס - גם כן 6 שקלים. שיעורי המיסוי נבחרו כדי להתאים למקרה זה של יציבות מחירים.

נקודת המוצא היא הדוגמה שניתנה, 2% אינפלציה ו-4% ריבית ריאלית, שבה אין עודף גבייה בשיטה הנומינלית והיא מופיעה בהדגשה בלוח כ-0%. הגדלת האינפלציה עבור ריבית ריאלית של 4%, מגדילה את עלות המיסוי של ההשקעה הנומינלית בהשוואה לצמודה. במקסימום בטור זה, האינפלציה היא 6% והריבית הריאלית 4% - כלומר ריבית נומינלית של 10%. במקרה קיצוני זה השיטה הנומינלית גובה על קרן של 1,000 שקל 4 שקלים יותר מאשר בשיטה הריאלית. זהו סכום זניח בשיקולי ההשקעה של הפרטים. טעות לא גדולה באינפלציה הצפויה, של 2%, גורמת להפרש תשואה של 20 שקל.

המסקנה היא שהבדלי המיסוי בין שני המכשירים, הנומינלי והריאלי, קטנים פי 5 מהטעות הסבירה בהפרשי התשואה בין המכשירים - ולכן הבדלי המיסוי לא ישפיעו על ההחלטה באיזה מכשיר פיננסי להשקיע. כלומר: מערכת המס אינה גורמת לעיוות.

הגישה המעשית הנחתה את הוועדה גם בשאלה המרכזית של שיעורי המיסוי. שיעור המס הריאלי הבסיסי של 15%, נקבע כדי להקל על קבלת הרפורמה בציבור ולהקטין את הכדאיות של התחמקות מתשלום. שיעור זה נמוך באופן משמעותי מהמקובל בארצות המפותחות. ההכנסות הקטנות מהמס על ההון, כ-2.5 מיליארד שקל בשנה בשיווי משקל, אינן מאפשרות מתן מספיק הקלות במיסוי הישיר על עבודה. גם הימנעות מביטול פטורים, כגון על קרנות השתלמות, צימצמה את תקציב הרפורמה ביחס לזו של בן-בסט.

הבעיה של המס הישיר בישראל, הכולל מס הכנסה, ביטוח בריאות וביטוח לאומי, היא ששיעורי המס גבוהים כבר בהכנסות הנמוכות - 39.7% כבר בהכנסה של 3,951 שקל בחודש ו-54.7% בהכנסה של 10,401 שקל. השיעורים המקבילים בהשוואה בינלאומית נמוכים הרבה יותר.

התוצאה היא שהורדת המיסוי במדרגות המס הנמוכות מתונה יותר ברפורמה זו מאשר בזו של בן-בסט. לעומת זאת, תיקון ה"גבנון" של שיעורי מס הגבוהים מ-50%, נעשה במלואו וביתר נדיבות מאשר בדו"ח הקודם. מהסתכלות בלוחות המופיעים בדו"חות של שתי הוועדות רואים כי רפורמת רבינוביץ' רגרסיווית יותר מזו של בן-בסט, בהורדת המס על עבודה. בסך הכל ההשפעה של הרפורמה, כולל המיסוי על ההון, צפויה להיות פרוגרסיווית בגלל ריכוז הרכוש בידי מעטים עשירים מאוד.

לסיכום: הרפורמה המוצעת ע"י ועדת רבינוביץ' יעילה יותר, מצומצמת יותר ושאפתנית פחות מזו של ועדת בן-בסט. אף שאינה מושלמת, היא רפורמה טובה. חשוב שתעבור בכנסת ותיושם באופן מיידי. בעתיד יש לבדוק את כל מערכת המיסוי, כולל המיסוי העקיף על כל מרכיביו, ולהתאים אותה למקובל בעולם המפותח.

הכותב הוא משנה לנגיד בנק ישראל, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וכיהן כחבר בוועדת רבינוביץ'

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker