העשור המבוזבז - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

העשור המבוזבז

אולי הגיע הזמן שהפוליטיקאים שלנו יפסיקו להתפאר בכך שמצבה של ישראל טוב בהרבה משל ארגנטינה, ויתחילו להרהר יותר בקווי הדמיון המתרבים בינינו לבין המדינה שכבר חמש שנים זוכה בכל מקום לכינוי "ארץ השמש השוקעת"

תלמידי כלכלת ישראל באוניברסיטאות בעשרים השנים האחרונות למדו ברובם את המושג "העשור האבוד" - עשר השנים שחלפו מאז מלחמת יום הכיפורים - שנחשבו לגרועות בתולדות המשק. השילוב של המלחמה עם עליית מחירי הנפט ומדיניות כלכלית כושלת הכניסו את המשק לקיפאון עמוק, שהביא למשבר ב-1984 אשר הוליד את תוכנית הייצוב.

ואז הגיעו שנות ה-90 עם גל העלייה הגדול מברית המועצות לשעבר, הסכם אוסלו, פתיחת הכלכלה הישראלית לעולם, הרפורמות בשוק ההון, בתקשורת וביבוא והבום הגדול בטכנולוגיה. היום כולם נזכרים בערגה בעשור המוצלח שהחל אחרי מלחמת המפרץ ובו צמח המשק בשיעור ממוצע של 4%-5%.

אלא שכשם שהאמריקאים מתחילים בחודשים האחרונים לכתוב מחדש את ההיסטוריה של שנות ה-90 בוול סטריט, כשהם מגלים שחלק ניכר מהשגשוג ויצירת הערך היו מדומים - כך נדמה לנו שבקרוב יתחילו גם הכלכלנים בישראל לכתוב מחדש את ההיסטוריה הכלכלית של ישראל בשנות ה-90.

ולא מן הנמנע כי 10 השנים האחרונות יזכו במובנים רבים לתואר "העשור המבוזבז": עשור שבו החמיצו כל הממשלות, ללא הבדל בין ימין ושמאל, את ההזדמנות לקרב את ישראל אל אמות המידה המקרו-כלכליות המקובלות במדינות המפותחות.

שר האוצר סילבן שלום עשה כמעט את כל הטעויות האפשריות בניהול המדיניות המקרו-כלכלית מאז שנכנס לתפקידו לפני שנה וחצי; הוא סירב להכיר במציאות, טייח את הנתונים וניסה בכל דרך להתחמק מלעשות את הדברים הנכונים.

אבל בבעיה היסודית של הכלכלה שלום לא אשם - פשוט איתרע מזלו להגיע למשרד האוצר בדיוק בנקודת המפנה שבה כל מחדלי העשור המבוזבז החלו לפרוץ החוצה.

הבעיה הגדולה ביותר של שלום היא שהוא קיבל לידיו מגזר ציבורי ענק, שהתנפח בעשור האחרון במהירות מפחידה. הצמיחה המהירה, העלייה, אופוריית השלום, זרימת הכסף מחו"ל, בועת ההיי-טק ותרגילים בחשבונאות לאומית - איפשרו לממשלות ישראל "להחביא" את ההתנפחות של המגזר הציבורי ברוב שנות ה-90.

ואז הגיעו המיתון העולמי והאינתיפאדה השנייה, ההכנסות ממסים קרסו, ולפתע התברר כי המגזר הציבורי הישראלי המנופח גדול מדי על כתפיו של המשק והוא אוכל כל חלקה טובה במסים, ארנונות, היטלים ומלוות.

ניתוח המקרו של צוות הכלכלנים בראשות ד"ר עדי ברנדר מבנק ישראל, שבדק את הגלובליזציה של הכלכלה הישראלית בכנס קיסריה, העלה כי רמת ההוצאה של המגזר הציבורי בישראל, 55%, היא הגבוהה ביותר מבין כל המדינות המפותחות בעולם.

כלומר, במקום לנצל את הצמיחה המהירה של שנות ה-90 כדי להקטין את חלקו של המגזר הציבורי בפעילות במשק, להפחית מסים, להקטין את החוב הלאומי ואת תשלומי הריבית - השתמשו כל הממשלות בגידול בהכנסות ממסים כדי לנפח את ההוצאות.

אופנתי מאוד היום לייחס את כל הגידול העצום בהוצאה הציבורית בעשור האחרון לאותן "תמיכות" ו"העברות" לחרדים ושאר מקורבי השלטון. "העברות" אלה אכן צמחו בשיעור הגבוה ביותר, ומה שגרוע יותר הוא שהן עודדו מגזרים שלמים שלא לעבוד, לא לשרת בצבא ולחיות על חשבון משלם המסים - אבל הן רחוקות מלהיות הבעיה כולה. אין סעיף שלא התנפח בהוצאה הציבורית בעשור האחרון, וההוצאה לתמיכות היא אפילו נמוכה בהשוואה בינלאומית.

התוצאה הבולטת ביותר של התנפחות המגזר הציבורי היא הגירעון התקציבי של הממשלה ב-2002; אם נמדוד אותו בשיטה הבינלאומית הוא יגיע השנה כנראה ליותר מ-7% מהתוצר הלאומי הגולמי - הגבוה ביותר בכל המדינות המפותחות בעולם.

כל הממשלות במדינות אלה הקטינו בעשור האחרון את הגירעונות התקציביים שלהן כדי לאפשר למשקיהן לממש את פוטנציאל הצמיחה שלהם: מגירעון ממוצע של 4.8% תוצר עברו המדינות המפותחות לעודף של 5.8%.

רק בשתי מדינות מפותחות בכל העולם לא גילו בעשור האחרון הפוליטיקאים והממשלות אחריות בהקטנת גירעונותיהם: הראשונה היא ישראל, שבה הגירעון התקציבי גדל מ-3.2% לכ-4% השנה, שהם כ-7% במונחים בינלאומיים. השנייה היא יפאן, שבה גדל הגירעון מ-2.8% ל-3.6%.

אז אולי הגיע הזמן שהפוליטיקאים שלנו יפסיקו להתפאר בכך שמצבה של ישראל טוב בהרבה משל ארגנטינה, ויתחילו להרהר יותר בקווי הדמיון המתרבים בינינו לבין המדינה שכבר חמש שנים זוכה בכל מקום לכינוי "ארץ השמש השוקעת".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#