עוד מינוי, עוד ג'וב - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עוד מינוי, עוד ג'וב

האם ייתכן שחברי דירקטוריון הבנק לפיתוח התעשייה התבטלו בפני הפוליטיקאים פן יבולע להם, לג'ובים שלהם ולקשריהם במסדרונות השלטון? מה פתאום, הרי יש להם חובות נאמנות לבנק

צמרת משרד האוצר, החשב הכללי ניר גלעד, סגנו אלדד פרשר וסמנכ"ל הכלכלה, ד"ר מיכאל שראל, יצאו שלשום ללונדון ולניו יורק לשיחות בהולות עם סוכנויות הדירוג הבינלאומיות s&p, מודיס ופיץ', לאחר שהתברר להם כי האנליסטים של החברות החלו לשקול ברצינות הורדת דירוג האשראי של ישראל.

במשרד האוצר מבינים היטב את המשמעות של הורדת הדירוג של ישראל כיום: פגיעה חמורה במעמדה של ישראל בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים, קושי גדול בגיוס הון בחו"ל וייקור מחיר ההון. חלק מהתהליכים האלו כבר נמצאים בעיצומם והורדת הדירוג היא רק אישור רשמי להם. הורדת הדירוג תהיה מכה נוספת למוניטין של שר האוצר וצמרת משרדו.

בראיונות שנתן אתמול החשב הכללי לעיתונאים מלונדון הוא הביע תקווה שסוכנויות הדירוג לא ימהרו להוריד את הדירוג או להעבירו ל"תחזית שלילית", וימתינו לאישורה של התוכנית הכלכלית בכנסת.

ואולם, אם זאת התקווה של גלעד, אזי אין למה לחכות. התוכנית הכלכלית שהגיש האוצר מביאה בשורה קטנה מאוד למשק, וספק אם סוכנויות הדירוג יתרשמו ממנה. לא רק משום שהתוכנית מבוססת בעיקר על מסים והגדלת הגירעון והחוב הממשלתי, אלא גם משום שהאמינות של האוצר נשחקה עד דק בשנה האחרונה ורוב הכלכלנים מאמינים כי הממשלה לא תעמוד ביעד הגירעון החדש והגבוה שהיא קבעה לעצמה.

האיום של חברות הדירוג בהורדת הדירוג של ישראל הוא הזדמנות טובה לראשי משרד האוצר להרהר בהצעת חוק מועצת הנגידים, שהם הניחו אתמול אחר הצהריים על שולחן מליאת הכנסת ומשכו ברגע האחרון בהפתעה. מדובר בהצעת החוק שאושרה בממשלה שפוגעת בעצמאות בנק ישראל ומטשטשת את מטרותיו.

אם עד לפני חצי שנה ניתן היה לייחס את המוטיווציה הגדולה של משרד האוצר להקים מועצת נגידים לחילוקי דעות בין האוצר לבנק ישראל בעניין הריבית - הרי דרך גיבושו והגשתו של חוק מועצת הנגידים יצר תחושה קשה שמדובר במסע נקמה אישי של שר האוצר בבנק ישראל.


שרון לא פיספס הזדמנות לתקוף את הבנק המרכזי

בעוד שבנק ישראל הוריד את הריבית במשק בשנה האחרונה בשיעור חד, הרי שהמדיניות הפיסקלית שמנהל האוצר הובילה בחודשים האחרונים לעלייה חדה בריבית הבינונית והארוכה במשק. הריבית על איגרות החוב מסוג שחר שהאוצר מנפיק עלתה מתחילת השנה מ-6.5% ל-9.0% בעקבות חשש המשקיעים מהגירעון הממשלתי.

לאחר שיזמו ודחפו חוק לפגיעה בעצמאות בנק ישראל, לא יוכלו אנשי האוצר לגלגל מעליהם את האחריות לחשש הגובר של המשקיעים בישראל ובעולם מהתפרצות אינפלציונית. את עליית הציפיות האינפלציוניות ועליית הריבית שתבוא אחריה לא יוכלו שר האוצר וראשי משרדו לייחס לאירועים הביטחוניים. על המחדל הזה יהיה חתום משרד האוצר, שמשיקולי יוקרה החליט לפגוע בעצמאות הבנק המרכזי.

ראש הממשלה אריאל שרון, זה שהדף עד כה את ניסיונות שר האוצר לפגוע בבנק המרכזי, הריח שדעת הקהל נוטה נגד הבנק המרכזי ולא פיספס שלשום הזדמנות לתקוף את הבנק המרכזי על טיפולו בפרשת הבנק למסחר (מסחר: ת"א) . "איני מבין איך לא עליתם על המעילה", אמר ראש הממשלה בישיבת הממשלה שאישרה את מתן הערבות למפקידים בבנק.

אין ספק שהתנהלותו של בנק ישראל בפרשת המעילה בבנק למסחר היא מביכה ופגעה במוניטין של הבנק המרכזי; הבנק עדיין לא נתן תשובות מניחות את הדעת לשאלה כיצד גנבה פקידה בנק שלם מתחת לאפו של הפיקוח על הבנקים.


מינויו של פוליטיקאי חסר ידע וניסיון בתחום הבנקאות לתפקיד יו"ר בנק עם פיקדונות ציבור בהיקף של כ-4.5 מיליארד שקל - חודש לאחר שבנק קטן אחר פשט את הרגל - הוא יריקה בפניהם של החוסכים ומשלמי המסים
ואולם שרון לא חיכה 24 שעות מאז שתקף את בנק ישראל על תפקידו בפיקוח על הבנקים, וכבר הרים בעצמו את תרומתו הקטנה לערעור אמון הציבור במערכת הבנקאות. אתמול הודיע שרון לשרת המסחר והתעשייה דליה איציק שהוא מסיר את התנגדותו למינויו של רענן כהן לתפקיד יו"ר הבנק לפיתוח התעשייה. מהרגע שהוסרה ההתנגדות נסללה הדרך למינוי הפוליטי, ואחר הצהריים אישר דירקטוריון הבנק פה אחד את מינויו של ד"ר כהן - המומחה לערביי ישראל.

מינויו של פוליטיקאי חסר ידע וניסיון בתחום הבנקאות לתפקיד של יו"ר בנק עם פיקדונות ציבור בהיקף של כ-4.5 מיליארד שקל - חודש לאחר שבנק קטן אחר פשט את הרגל - הוא יריקה בפניהם של החוסכים ומשלמי המסים במשק.

כשקרס הבנק למסחר נפגע אמון הציבור במערכת הבנקאות ובפיקוח על הבנקים בבנק ישראל; כדי לשקם חלק מהאמון הזה החליטה הממשלה לפצות את כל המפקידים בבנק על ידי הטלת מס של כ-200 מיליון שקל על כלל הציבור.

לא התאוששנו מקריסת הבנק והמס שהוטל עלינו, וכבר מבהירים לנו ראש הממשלה ושרת המסחר והתעשייה שכל האירועים האלה מעניינים אותם כקליפת השום - כל אלה מתבטלים ליד עוד מינוי, עוד סידור של ג'וב למקורב.

מועצת המנהלים של הבנק, גוף שמורכב מרובו מאנשי מקצוע, האירגון המשפטי שאמור היה להגן על הבנק - גם הוא התגלה ברובו המכריע כאימפוטנט ופחדן או סתם אדיש.

חוץ מהדירקטורית רונית סילון, שהחליטה להתפטר בשבוע שעבר, הרי כל שאר חברי הדירקטוריון - רו"ח אריאלה זוכוביצקי, הילל אשכנזי, ריצ'רד ערמון, עו"ד יהושע נאמן ואבי אולשנסקי - כל אנשי המשק האלה החליטו פה אחד שלא נמצא בישראל מועמד ראוי יותר כיום לתפקיד יו"ר בנק לפיתוח תעשייה מאשר רענן כהן.

האם ייתכן שהם גם התבטלו בפני הפוליטיקאים פן יבולע להם, לג'ובים שלהם ולקשריהם במסדרונות השלטון? מה פתאום, הרי יש להם חובת נאמנות לבנק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#