הפניקס ביטלה פוליסה של מיליון שקל - בגלל חוב של 700 שקל

"לצורך ביטול חוזה ביטוח עקב פיגור בתשלום – אין די במשלוח התראות בלבד, אלא על המבטח להראות שהמבוטח קיבל לידיו את ההתראות שנשלחו לו", ציינה השופטת - וחייבה את חברת הביטוח לשלם את יתרת המשכנתא של המנוח ■ על ההחלטה כבר הוגש ערעור

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בניין הפניקסצילום: דן קינן

ודים רכש ב-2010 דירה למגורים בראשון לציון, ונטל לשם כך משכנתא מבנק לאומי. כבכל משכנתא, הוא עשה ביטוח חיים (ביטוח משכנתא) בחברת הפניקס, כך שבמקרה של פטירה, חברת הביטוח היתה אמורה לשלם לבנק את יתרת המשכנתא.

למרבה הצער, ודים מת ב-2016, ואחותו, היורשת היחידה, פנתה לחברת הביטוח הפניקס  למימוש הפוליסה. אז התברר לה כי שלושה חודשים לפני פטירתו, הפוליסה בוטלה על ידי חברת הביטוח בשל אי תשלום פרמיות בסכום המסתכם ל-700 שקל. לכן, הגישה האחות תביעה נגד הפניקס בסכום של כמעט מיליון שקל.

לטענת חברת הביטוח, נשלחו למנוח מכתבי התראה על ביטול הפוליסות עקב אי התשלום, אך טענה זו לא התקבלה, ופסק דין של בית השלום בתל אביב שניתן באחרונה קבע כי על חברת הביטוח לשלם את יתרת המשכנתא.

השופטת עידית קצבוי מתחה ביקורת על הפניקס בפסק דינה: "הנתבעת, כך נראה, מתעלמת מעמדת הפסיקה הברורה לעניין זה לאורך השנים, ושבה וטוענת בתוקף כי הוראות החוק לא מחייבות אותה להוכיח את עצם מסירת ההתראות למבוטח. נקבע בפסיקה כי לצורך ביטול חוזה ביטוח עקב פיגור בתשלום – אין די במשלוח התראות בלבד, אלא על המבטח להראות שהמבוטח קיבל לידיו את ההתראות שנשלחו לו – זאת, כדי לתת למבוטח הזדמנות לשלם את החוב טרם ביטול החוזה".

השופטת עידית קצבויצילום: מתוך אתר הרשות השופטת

השופטת מציינת עוד כי "הנתבעת לא סברה כי נוכח ההשלכות של ביטול הפוליסה, מן הראוי כי תעשה מאמץ, ולו מינימלי, כדי לוודא כי המנוח מודע לכוונתה לבטל את הפוליסה. לשם כך, לא נדרשה הנתבעת למאמצים יוצאי דופן, אלא יכולה היתה להתבסס על אותם פרטים שהיו מצויים בידה ממועד כריתת החוזה עם המנוח".

עוד מוסיפה השופטת בפסק דינה כי "לא יהא זה מיותר לציין כי לא אחת נקבע בפסיקת בתי המשפט כי הצגתם של פלטי מחשב של המבטח, מהם עולה לכאורה כי  נשלחו התראות למבוטח, אינה מספיקה לצורך הרמת נטל ההוכחה הנדרש".       

עוד מבקרת השופטת את התנהלות הפניקס במקרה הנוכחי, בין היתר מכיוון שאת מכתבי ההתראה שלחה חברת הביטוח לכתובת אחרת של המנוח. "התובעת הוכיחה כי הכתובת אליה נטען כי הנתבעת שלחה את מכתבי ההתראה במילא לא היתה הכתובת המעודכנת של המנוח. כעולה מתצהירה של התובעת, במועד הפקת מכתבי ההתראה, המנוח התגורר באותה דירה שבגינה נלקחה על ידו הלוואת המשכנתא".

השופטת גם לא חוסכת ביקורת מההתנהלות של הפניקס בניהול התביעה, בכל הנוגע לטענתה כי שלחה מסרונים לטלפון הנייד של המנוח עם הודעה על ביטול הפוליסה: "הנתבעת הציגה שתי גרסאות שונות של צילום המסמך בשתי הזדמנויות שונות במהלך ניהול הגנתה – בראשונה אין כל אזכור לכך שהטלפון אליו נשלחו המסרונים היה בלתי תקין, ובשנייה, המלאה, יש לכך אזכור. יש בהתנהלות תמוהה זו של הנתבעת כדי לחזק את המסקנה כי הנתבעת היתה מודעת, למצער בשלבים מסוימים של ניהול הגנתה, לכך שמספר הטלפון אליו נשלחו המסרונים היה בלתי פעיל.

"העובדה כי המשיכה לטעון כי המנוח יודע על אודות הפיגור בתשלום הפרמיות גם באמצעות המכשיר הנייד, מעלה לכל הפחות תמיהה" נכתב בפסק הדין.

לפיכך, פסקה השופטת כי על חברת הביטוח לשאת בתשלום יתרת המשכנתא. 

מהפניקס נמסר בתגובה כי "החברה סבורה כי פסק הדין מוטעה, ולפיכך בימים אלה הוגש ערעור, והחברה תטען טענותיה בפני בית המשפט". את התובעת ייצג עו"ד שלמה חג'בי.

החוק מאפשר לבטל את החוזה לאחר הפסקת התשלום

המקרה המתואר אמנם נשמע חריג אבל הוא אינו הראשון ואירעו מקרים דומים בעבר. לפי החוק, חברת הביטוח יכולה לבטל את חוזה הביטוח לאחר שהמבוטח הפסיק לשלם את הפרמיות ויש מועדים קבועים לכך: הודעה ראשונה שמאפשרת למבוטח לשלם את החוב תינתן בתוך 15 יום, ולאחר מכן הודעה נוספת שמאפשרת 21 יום נוספים, שלאחריהם, בהיעדר תשלום, יתבטל חוזה הביטוח.

החוק חל על כל סוגי הביטוח, כך שיכול להיות שאדם שילם במשך שנים רבות על ביטוח חיים למעט כמה חודשים אחרונים - כשדווקא אז נזקק לו.

בפסק דינה ציינה השופטת קצבוי כי יש כמה גישות שונות לעניין אופן שליחת ההודעה למבוטח, איך היא אינה מכריעה ביניהן. "הגישה הראשונה הקובעת כי די במשלוח דואר רגיל; הגישה השנייה הקובעת כי מעצם משלוח ההודעה בדואר רגיל אין להסיק כי היא אכן הגיעה ליעדה, ומוטלת על המבטח חובה להוכיח כי ההודעות אכן נמסרו למבוטח; גישה שלישית קובעת כי נדרשת שליחה בדואר רשום, ואילו גישה רביעית, מחמירה יותר, קובעת כי נדרשת שליחה בדואר רשום עם אישור מסירה, וכי בהיעדר אישור מסירה, אין ראיה לקבלת ההודעה בידי המבוטח". ייתכן שיש מקום להבחין בין סוגי הביטוח ולנקוט בגישה מחמירה יותר כשמדובר בביטוח חיים.

בשלהי 2021 ספק אם יש קושי אמיתי לאתר אדם כזה או אחר – בין אם באמצעות הדואר, מספר הטלפון באמצעות שליחת הודעה או אפילו שיחה, השאלה היא אילו משאבים יוקצו לכך, בוודאי על ידי גוף עסקי שיש לו מאות אלפי לקוחות.

להבדיל, במקרה של חוב לבנק, הלקוח לרוב יקבל חיש מהר שיחה מבנקאי כדי להסדיר אותו. במקרה של ביטוח, הגם שחברת הביטוח מעדיפה שלא יבוטל וכי הלקוח ימשיך לשלם אותו, יש לה פתרון קל יחסית בדמות ביטול הפוליסה.

אמנם חברות הביטוח עושות כיום מאמצים כדי להשיג פרטים נוספים על הלקוחות, ובהם גם כתובת מייל, במקרה של שינוי בפרטים כדאי לעדכן אותן – כדי למנוע תקלות מהסוג הזה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker