לצעירים בעולם אין כסף זמין — ואפליקציות הפריסה לתשלומים פורחות

הצרכנים נשבים בקסמי האפליקציות שמאפשרות לקנות עכשיו ולשלם אחר כך ללא ריבית, אך עלולים לגלות שלא הכל ורוד

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עמדת תשלום באפליקציית פריסת תשלומים בסינגפורצילום: בלומברג

מגפת הקורונה האיצה את תהליכי הדיגיטציה והמעבר לקניות באינטרנט, אך גם יצרה הרבה מובטלים חדשים. ומה תעשה מובטלת שיושבת מול המחשב ורוצה לקנות מעיל ב–200 דולר באתר הקניות האהוב עליה, אך יש בידה רק 50 דולר? למרבה המזל, קמעונאיות רבות, בהן וולמארט, אסוס, ו–H&M החלו להציע ללקוחותיהן בארה"ב ובמדינות נוספות אפשרות לשלם בתשלומים ללא ריבית לאורך כמה שבועות או חודשים.

הביקוש הזה הקפיץ את הפופולריות של שיטת האשראי בנקודות המכירה, שבה מוצעת לקונים בקופה האפשרות של עסקה בתשלומים באמצעות הלוואה מצד שלישי. את ההלוואות מספקות חברות פינטק, והן מהירות במיוחד. בתוך שניות מתבצעת בדיקה של היסטוריית האשראי של הקונה ומתקבל אישור להמשיך ברכישה. את הרכישה אפשר לבצע באמצעות כרטיס חיוב (debit), המחאה, העברה בנקאית ואפילו בחלק מהמקרים באמצעות כרטיס אשראי. ההלוואות האלה מושכות משום שהן מיידיות, בתנאים נוחים ובהרבה מקרים ללא ריבית. בנוסף, הן זמינות גם למי שאין ברשותו כרטיס אשראי.

על רקע חוסר היציבות הפיננסית של תקופת הקורונה, חלה פריחה באפליקציות שמציעות את השירות הזה, שמכונה גם "קנה עכשיו שלם אחר כך" (BNPL — Buy Now Pay Later). לפי דו"ח של אדובי מתחילת השנה, אפליקציות BNPL צמחו ב–215% בחודשיים הראשונים של 2021. הקמעונאיות, מצדן, אוהבות את שירותי התשלומים משום שהם מעודדים לקוחות — גם כאלה שידם אינה משגת — להוציא בהן יותר כסף.

ואולם את הבנקים השירותים האלה דווקא צריכים להדאיג. בחברת המחקר מקינזי מעריכים כי הפופולריות של האפליקציות גורמת לבנקים אובדן הכנסות של 10 מיליארד דולר בשנה.

השוק מתפוצץ

בשבוע שעבר הודיעה סקוור, אפליקציית התשלומים הדיגיטליים המצליחה של מייסד טוויטר ג'ק דורסי, כי היא קונה את אפטרפיי (AfterPay), אפליקציית תשלומים דחויים שנוסדה באוסטרליה, ב–29 מיליארד דולר. זוהי הרכישה הגדולה ביותר אי פעם של סקוור, וגם הגדולה ביותר של חברה אוסטרלית על ידי חברה זרה.

אפטרפיי, שהוקמה באוסטרליה ב–2015, נכנסה לארה"ב ב–2018 וכיום יש לה יותר מ–16 מיליון משתמשים וכמעט 100 אלף בתי עסק בכל העולם. באוסטרליה ניתן לשלם בה כמעט על כל דבר — מקניות בסופר ועד תור לרופא.

גם קלארנה, אפליקציה מתחרה שמקורה בשוודיה, גדלה במהירות בארה"ב ובשאר העולם. ביוני גייסה החברה 639 מיליון דולר מוויז'ן פאנד 2, הקרן של סופטבנק, לפי שווי של 45.6 מיליארד דולר — פי שלושה מהשווי שלה שלושה חודשים קודם לכן. קלארנה, שהמוצר המבוקש ביותר שלה הוא פריסה לארבעה תשלומים, מציעה גם אפשרות של "פלוס 30", כלומר תשלום 30 יום אחרי קבלת המוצר.

מי ששלטה עד לאחרונה בשוק אפליקציות התשלומים הדחויים ללא עוררין היתה אפירם (Affirm) האמריקאית, אך ברבעון הראשון של השנה היו אפטרפיי וקלארנה אחראיות ל–60% מההורדות של אפליקציות כאלה בארה"ב. אפירם, שהוקמה על ידי מקס לבצ'ין, אחד השותפים לייסוד פייפאל, הונפקה בינואר השנה בוול סטריט, ומנייתה זינקה בחודש הראשון פי שלושה. כעת, לאחר שירדה בחודשים האחרונים, שווי השוק שלה הוא 15 מיליארד דולר.

אחד החסרונות של החברה הוא שהשירות שלה תלוי מדי בלקוחה גדולה אחת, חברת מכשירי הכושר האינטראקטיביים פלוטון, שהיתה אחראית לשליש מהעסקות בה בשנה האחרונה. עם זאת, עם לקוחותיה נמנית גם ספוטיפיי.

אפליקציית אפטרפיי. נרכשה ב-29 מיליארד דולרצילום: בלומברג

שוק שירותי התשלומים כולל גם שחקניות נוספות, כמו קוואדפיי, סזל ו–Uplift, שמתמקדת בחופשות ובקרוזים, וכן שחקניות ותיקות יותר בתחום התשלומים שמנסות להתחרות בהן. אחת מהן היא פייפאל, שהשיקה בשנה שעברה שירות דומה. בדו"חות הכספיים שפירסמה באחרונה, היא דיווחה כי דרך השירות בוצעו תשלומים בשווי 1.5 מיליארד דולר ברבעון השני של השנה, וכי יותר מ–7 מיליון משתמשים ביצעו בו כבר יותר מ–20 מיליון עסקות.

גם אפל, שכבר הציעה בעבר שירות של תשלומים חודשיים ללא ריבית על מוצרים שלה, החליטה באחרונה להיכנס לתחום. לפי דיווח של בלומברג, היא משתפת פעולה עם גולדמן סאקס בשירות שזכה בינתיים בחברה לשם Apple Pay Later, ויאפשר פריסת תשלומים בשירות אפל פיי.

"מתמקדים במכוון ברכישות קטנות"

לדברי אמריטה אהוג'ה, סמנכ"לית הכספים של סקוור, השירותים האלה מושכים צעירים בני דור המילניום ודור ה–Z, שהם 45% מכוח העבודה כיום, אך אחראים רק ל–25% מהצריכה הפרטית. "אנחנו רואים שהעדפות הצרכנים משתנות ומתרחקות מכרטיסי האשראי המסורתיים", אמרה אהוג'ה לעיתון "אוסטרליאן פייננשל ריוויו" אחרי ההודעה על רכישת אפטרפיי. "הקהל הצעיר יותר משנה את הרגלי הצריכה שלו ל'קנה עכשיו שלם אחר כך', בהתחשב בהעדפה שלו להלוואות צפויות ושקופות".

עם זאת, בצד ההתלהבות מהאפשרויות החדשות שנפתחות, יש גם לא מעט אזהרות. המגזין הצרכני הנחשב "קונסומר ריפורט" הזהיר באחרונה כי לקוחות צריכים לדעת למה הם נכנסים כשהם משלמים כך על מוצרים, ולדעת ממי בדיוק הם מקבלים את ההלוואה ובאילו תנאים. אף שחברות BNPL רבות מציעות הלוואות בריבית אפסית, יש להן גם מוצרים שבכל זאת נושאים ריבית.

גם הרגולטורים בעולם מתחילים לפקח על התחום הזה. בתחילת השנה הודיעה רשות הפיקוח הפיננסית בבריטניה (FCA) כי תתחיל לפקח על עסקות BNPL. "אף שהעסקה הממוצעת באמצעות BNPL נמוכה, קונים יכולים לחתום על הרבה עסקות עם ספקיות שונות", ציינו ברשות. "החובות לצרכן יכולים בקלות להגיע ל–1,000 ליש"ט, ובנקים רגילים לא יכולים לראות אותם".

בנוסף, יש המזהירים כי במקרה של משבר כלכלי, רבים מהלקוחות של השירותים האלה לא יוכלו לפרוע את יתרות התשלומים שלהם, והם יקרסו במהירות.

באפטר פיי טוענים שהחברה לא מנסה להכניס אף אחד לחובות. "אנחנו לא מנסים למכור יותר מדי אשראי לאף אחד", אמר ניק מולנר, מייסד שותף של החברה, בראיון לאתר הפיננסים מרקטווץ'. "החברה התמקדה במכוון עד עכשיו ברכישות של סביב 200 דולר".

ובינתיים בישראל: תשלומים בריביות של 8%–10%

בשונה מארה"ב — שם כרטיס החיוב הרווח הוא כרטיס הדביט, שבו התשלום יורד מיידית מחשבון הבנק — בישראל כרטיס האשראי הוא הנפוץ ביותר. 

כרטיס האשראי מאפשר דחייה בחינם של התשלום (של כשבועיים בממוצע), ובישראל גם קיים נוהג של פריסה לתשלומים, בין היתר באמצעות צ'קים, שחלק גדול מבתי העסק מאפשרים בחינם. לכן, עסקות BNPL לא היו נפוצות בישראל עד כה והצטמצמו בעיקר לשוק כלי הרכב. 

באחרונה, עם צמצום מסגרות האשראי על ידי הבנקים הגדולים (שכן התשלומים בכרטיסי האשראי תופסים חלק ממסגרת האשראי), נראה שיש תזוזה לכיוון של פתרונות אלה גם בעולמות צרכנות נוספים. 

כך, לפני כמה חודשים השיקו את השירות פלטפורמות הלוואות העמיתים טריא ובלנדר. בעוד בלנדר מציעה אשראי בנקודות המכירה באופן ישיר בכמה בתי עסק וגם באתרי סחר מקוון, בטריא עושים זאת באמצעות מתווך, חברת BMC2 שמציעה את האשראי בכמה רשתות קמעונאיות בתחום מוצרי החשמל, ביניהן מחסני חשמל. 

בניגוד לאפליקציות בתחום בעולם, הריבית שגובות החברות בישראל על האשראי בנקודות המכירה לא אפסית, ואף גבוהה ביחס לריבית בבנק. כך למשל, במחסני חשמל ציינו כי הריביות ינועו בין 8%–10%, לפני דמי פתיחת תיק (150–280 שקל, תלוי בגובה ההלוואה). בבלנדר, הריבית השנתית הממוצעת נעה בטווח שבין 6%–9%.    

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker