הבנקים מתכוונים להפסיק את דחיית המשכנתאות, ומקווים שהשוק לא יתרסק

במשבר הקורונה איפשרו הבנקים לדחות החזרי חוב ב–173 אלף משכנתאות ■ כעת בנק ישראל ייאלץ לאזן בין הצורך לשמור על הלווים לבין הצורך למנוע מהבנקים להסתכן יותר מדי

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
נגיד בנק ישראל אמיר ירון
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירוןצילום: אייל טואג

בסוף דצמבר השנה יסתיים אחד המהלכים המשמעותיים לבלימת הסכנה שהמשבר הבריאותי והכלכלי ייהפך גם למשבר פיננסי – דחיית החזרי הלוואות משכנתא ללקוחות הבנקים.

עם פרוץ המשבר והכניסה לסגר הראשון במארס־אפריל 2020, הגיעו בבנקים ובבנק ישראל למסקנה שאין טעם לדרוש מאנשים שזה עתה איבדו את פרנסתם לעמוד בהחזרי ההלוואות שנטלו מהבנקים, שכן הדבר עלול להביא לגל של קשיי פירעון. לכן, הם הציעו ללווים מסוגים שונים, ובכלל זה ללווי משכנתאות, דחייה של שלושה חודשים בפירעון ההלוואה החל ממאי, ובהמשך ניתנה ארכה של שלושה חודשים נוספים. זו לא הטבת חינם: הפירעון אמנם נדחה לכמה חודשים, אך קרן ההלוואה נושאת ריבית בתקופה הזו.

המטרה היתה מצד אחד לעזור ללקוחות לצלוח את התקופה עם פחות לחץ של הוצאות כבדות; ומצד שני למנוע מהבנקים לנקוט צעדים משפטיים נגד לווים, וכן לגרום להם לבצע הפרשות לחובות מסופקים במאזניהם.

לגל של קשיי פירעון יש השלכות על מחירי הדירות. במצב של חדלות פירעון בהיקף משמעותי, הבנקים עלולים להיתקע עם מלאי דירות של לווים שלא הצליחו לעמוד בתשלומי המשכנתא — ולהיאלץ למכור אותן. זה יכול להביא לירידה תלולה במחירים. ירידה כזו אינה בעייתית כשלעצמה, אך כשהיא מושגת בנסיבות של משבר פירעון, היא עלולה להתפתח לכיוונים לא רצויים פיננסית וחברתית. בבנקים ובבנק ישראל קיוו שקשיי הפירעון הם בעיה קצרת טווח, אך איש לא יודע להגיד אם כך יהיה.

הסגר השני עדיין בתוקף ושיעור האבטלה גבוה מאוד — כ–19%. אמנם רבים מהמובטלים הם צעירים שאינם בעלי דירות ולכן אינם מסכנים את הבנקים, אך על פי ניתוח של משרד האוצר יש לפחות 50 אלף לווים שבהם אחד או שני בני הזוג איבדו את העבודה בעקבות משבר הקורונה. תקופת ההארכה ("גרייס" בעגה הבנקאית) עומדת להסתיים, שנה חדשה עומדת להתחיל — ובחלק מהבנקים סבורים שהגיע הזמן להפסיק את הסידור הזה.

בנק ישראל עודד עד כה את הבנקים להעניק ללקוחות גרייס, אך הוא לא מחייב אותם לעשות זאת. כל בנק יכול להחליט בעצמו אם הוא מעוניין להמשיך בכך. באחד הבנקים הגדולים טוענים כי אין סיבה לבצע הארכה נוספת, וכי צריך להכיר במציאות שנוצרה עקב המשבר. בבנק גדול אחר טוענים כי בכוונתם להמשיך לסייע כל עוד בנק ישראל יאפשר זאת. בבנקים אחרים אומרים כי יפעלו בהתאם להמלצות או הנחיות בנק ישראל.

הבנקים דחו

האחריות מוטלת על בנק ישראל

הכדור נמצא אצל המפקח על הבנקים ובנק ישראל. כל עוד הוא יעודד את הבנקים לבצע דחיית פירעונות, הם יאמצו זאת. אך זה גם מגביר את האחריות על בנק ישראל בנוגע למשמעות של הארכה כזו. אם הוא ימליץ והבנקים יאמצו את המלצתו, הם יגלגלו חלק מהאחריות לפיקוח על הבנקים.

הדילמה של בנק ישראל תתחדד משום שלכל החלטה יהיו משמעויות גדולות לגבי המערכת הפיננסית. המשך הארכה יאפשר, מצד אחד, הקלה על הלווים וזמן התארגנות נוסף למובטלים כדי לחזור לשוק העבודה ולשפר את כושר ההחזר שלהם. מנגד, הפסקת ההארכה תגרום לבנקים לרשום הפסדים, לפעול נגד חייבים, לנקוט צעדים משפטיים ולהגיע גם למצב שבו ייאלצו לפנות דיירים מדירותיהם.

ייתכן שלחץ על הלווים יחולל גם תגובה חיובית, וייצור להם תמריץ גדול יותר להשתלב בשוק העבודה. הממשלה מפעילה כיום כמה תוכניות לעידוד תעסוקה — ובכלל זה מענקים למעסיקים כנגד קליטת עובדים, והחל מאתמול גם מענקים למובטלים שמשתלבים בשוק העבודה. במקביל, הממשלה התחייבה לשלם דמי אבטלה עד יוני 2021 או עד ירידה של שיעור האבטלה מתחת ל–7.5% — וייתכן שזה מקטין את הלחץ על חלק מהמובטלים לחפש עבודה.

בית נופל
בית נופלצילום: Getty Images Plus/iStock/retrorocket

יתרת הפיגורים תזנק

על פי נתוני בנק ישראל, ממארס 2020 עד מחצית ספטמבר, אישרה מערכת הבנקאות דחיית פירעון ל–738 אלף הלוואות בסכום כולל של 9.5 מיליארד שקל. סכום זה משקף את ההחזרים שנדחה פירעונם ולא את מלוא קרן ההלוואות. ההלוואות כוללות אשראי צרכני, משכנתאות ואשראי לעסקים קטנים ולעסקים גדולים. בתחום הדיור נדחה פירעונן של 173.6 אלף הלוואות משכנתאות בסכום של 2.9 מיליארד שקל. המשמעות היא שכ–25% מתיק האשראי לדיור נמצא כעת במצב של דחיית תשלומים.

אלכס ז'בז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב דש, פירסם אתמול סקירה שבה הוא מציין כי יתרת המשכנתאות שבהן ניתן גרייס גבוה כיום בכ–35 מיליארד שקל לעומת היקפן לפני המשבר. לדבריו, אם רק שליש מההלוואות האלה יהפכו לאשראי בפיגור (יסווגו כחוב בעייתי שיש קושי לפרוע אותו) יתרת הפיגורים בבנקים תזנק מ–0.7% ליותר מ–3% מתיק המשכנתאות של הבנקים. לשם השוואה, לאחר המשבר הפיננסי הגלובלי של 2008, שיעור החוב הבעייתי בתחום הדיור היה 2.6%.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, אמר בשבוע שעבר כי "צריך להעריך את ההירתמות של הבנקים לדחיית תשלומים. זו למעשה הלוואה קצרת טווח שהבנקים נותנים ללקוחות ללא ערבות מדינה. ביציאה מהסגר וככל שהכלכלה תתקדם, מערכת בנקאות יחד עם הלווים — צריך לזכור שהלוואה אינה מענק — יצטרכו להיערך לנושא הזה גם אם זה יהיה כרוך בפרישת תשלומים".

מדבריו של הנגיד לא ברור אם הוא ימליץ לבנקים להמשיך את הסידור הנוכחי של דחיית תשלומים, וזה משקף את הדילמה של בנק ישראל. בבנק המרכזי מבינים מצד אחד את החשיבות של סיוע ללקוחות בזמן כה חריג, תוך כדי סגר שבו הממשלה ובנק ישראל מפעילים מגוון כלים כדי למנוע משבר חריף וממושך. עם זאת, קיים חשש מהמלצות גורפות מדי שיגרמו לבנקים לפעול בחוסר זהירות מול הלקוחות.

המתווה הנוכחי מאפשר ללקוחות להגיש עד סוף 2020 בקשה לדחיית החזרי המשכנתא לתקופה של עד חצי שנה. מי שלא ניצל עד כה את האפשרות הזו לא היה זקוק לה, ואם יהיו לקוחות חדשים שיבקשו דחייה זה יהיה בזיקה לסגר הנוכחי או להרעה נוספת בהמשך בתחלואה ובשוק העבודה. בבנקים יכינו מן הסתם כלים נוספים להתמודד עם המשבר באמצעות גרייס חלקי או פרישה של הלוואות המשכנתא לתקופות ארוכות יותר — כך שההחזר החודשי יופחת.

לבנקים יש הרבה מאוד סיבות להימנע מהחרפת מצב הלקוחות — ובראשן הסכנה של משבר משכנתאות שיתגלגל לשוק הדירות אחרי יותר מעשור של שגשוג וזינוק חד במחירי הדירות ובהיקף נטילת המשכנתאות. בישראל, להבדיל מארה"ב, הבנקים נוהגים מידה רבה של רחמים לפני שהם מוציאים דיירים מבתיהם. הם יודעים שזוהי סוגיה חברתית רגישה, שתתגלגל מהר מאוד למגרשו של בית המחוקקים. לכן, ההתנהלות שלהם ושל הבנק המרכזי כעת בתחום הדיור תהיה כמו הליכה על קליפות ביצים — לאט, בעדינות ובזהירות רבה, כדי לא לרסק את שוק הדירות.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker