ההימור של חקלאי הערבה הפך אותם לעשירים - אבל בקרוב החלום עלול להפוך לסיוט

נטיעה מאסיבית של עצים בלי להשקיע בשיווק וביעדי יצוא חדשים, מתחרים שקמו ברשות הפלסטינית ובמדינות אחרות, ועודפי היצע שנוצרו בעת משבר הקורונה מכים ב"חקלאות היהלומים" בערבה ובבקעת הירדן — תמרי המג'הול, שבשנים האחרונות היו הבוננזה של המגדלים באזור

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
בית אריזה בעין יהב. "בגלל הקורונה נתקענו עם 5,000-4,000 טון של סחורה, זו כמות אדירה"
בית אריזה בעין יהב. "בגלל הקורונה נתקענו עם 5,000-4,000 טונה של סחורה, זו כמות אדירה"צילום: אייל טואג
יורם גביזון
יורם גביזון

ב–2014–2015 קרס ענף הפלפלים בערבה. הפלפלים, שפירנסו מאות משקים בערבה, סבלו אז מתחרות גוברת מצד מגדלים ספרדים שנהנו מקרבה לשוק האירופי ועלויות ייצור נמוכות יותר — והחקלאים הישראלים נאלצו לנתב כ–70% מהיבול לשוק הרוסי. ואולם אז החלה הכלכלה הרוסית להידרדר, חל פיחות חד של 50% בשער הרובל, ואם לא היה די בכך — שער היורו נשחק, ואירועי גשם חריגים גרמו לריקבון בגידול הפלפלים בערבה. התוצאה: לא מעט חקלאים במושבי הערבה נקלעו לקשיי תזרים ולא יכלו לעמוד בהלוואות הענק שלקחו מהבנקים, וחלקם נאלצו למכור את משקיהם ועברו לשמש שכירים לשווקים חקלאיים זרים, כמו סין, תאילנד, אתיופיה, אינדונזיה וקזחסטן.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker