שאלה של טריליונים: האם יש בועה בשווקים, ומתי היא תתפוצץ?

דווקא בשנת הקורונה נרשמו שיאים בשווקים ■ כעת עולה השאלה אם תוכניות הסיוע הממשלתיות והזרמות הכספים המסיביות של הבנקים המרכזיים גרמו לשוקי ההון לטפס חזק מדי ומהר מדי ■ רוב המומחים מסכימים: אין בועה בשווקים, אבל יש "איים" בעייתיים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בורסת ניו יורק

נדמה כי בכל רגע נתון ניתן לאתר משקיעים ואנליסטים שיישבעו שיש בועה בשוקי ההון — וכאלה המחזיקים בעמדה הנגדית. מייקל ברי, שעשה הון כשהימר נגד הבועה בשוק הנדל"ן לפני פרוץ המשבר הפיננסי, התריע מבועה עוד לפני פרוץ המגפה, ועדיין מתריע. "אנשים אומרים כי לא הזהרתי בפעם האחרונה", צייץ ברי באחרונה. "הזהרתי, אבל איש לא הקשיב. אז אני מזהיר הפעם. ועדיין, איש לא מקשיב".

מדד S&P 500 עלה בשנה האחרונה ב–30%. לשם השוואה, ב–2019 הוא עלה בשיעור דומה; ב-2018 הוא איבד 6%; וב–2017 עלה ב–20%. נאסד"ק זינק ב–50%, ב–2019 הוא עלה ב–35%, ב–2018 הוא ירד ב–4%, וב–2017 עלה ב–30%.

השנה החולפת (12 החודשים האחרונים) היתה טובה לרוב שוקי המניות בעולם. מדד ניקיי היפני זינק בכמעט 40%, הנג סנג ההונג־קונגי עלה ב–9%, ומדד CSI 300 (הכולל את המניות המובילות בבורסות שנחאי ושנזן) עלה ב–22%.

הבורסה בשנחאיצילום: בלומברג

גם בורסות אירופה רשמו בחלקן הישגים נאים. פרנקפורט מובילה עם עלייה של יותר מ–20% בשנה האחרונה, פריז עלתה ב–13%, ומדד סטוקס 600 הכלל־אירופי רשם עלייה של 14%. הבורסה בת"א לא השתתפה בחגיגה: מדד ת"א 35 עלה ב–5.8% בלבד בשנה האחרונה.

לנוכח השיאים בשווקים והעליות המרשימות בשנת הקורונה, שאלנו מנכ"לים ומנהלי השקעות את שאלת טריליוני הדולרים: האם יש בועה בשווקים? ואם כן — מתי היא תתפוצץ?

תלות רבה בתשואות האג"ח

לדברי צבי סטפק, מייסד בית ההשקעות מיטב דש, "יש חלקים בועתיים אך אני לא חושב שהשוק בועתי. על בועה צריך להסתכל ביחס לאלטרנטיבות הקיימות. כשהריבית אפסית ואף שלילית, התשואות הנמוכות לפדיון מצדיקות מצב שבו מחירי המניות יהיו יותר גבוהים מהמצב הנורמלי. יש חלקים בשוק ותופעות שמייצגות אופוריית יתר, כמו המשקיעים הקטנים בארה"ב שהתנפלו על מניות כמו גיימסטופ, והריצו אותן למחירים לא שפויים. יש גם הנפקות בועתיות. מנגד, יש גם אפיקי השקעה לא בועתיים, כמו מניות הבנקים בישראל, חברות הביטוח והשירותים הפיננסיים. הבנקים נסחרים ב–80% על ההון העצמי והריבית אפסית. זה ההפך ממצב של בועה.

הבורסה בדרום קוריאהצילום: Ahn Young-joon/אי־פי

"חוץ מאירוע של ברבור שחור שאותו לא ניתן לצפות, אפשר רק להניח מה יוביל לתיקון בשווקים. אירוע מעין זה קורה בתקופה האחרונה. אנחנו רואים שמניות הטכנולוגיה, שהגיעו למחירים גבוהים, חוות תיקון — ותחת התקווה ליציאה ממשבר הקורונה המשקיעים עוברים להשקיע בענפים שקיבלו סחרור.

"ואולם, האירוע שמפחיד את המשקיעים הוא שהתשואות בחוב הממשלתיות בארה"ב ל–10 שנים עלו בתקופה קצרה בחדות מ–0.6% לכ–1.6%. מהלך זה משקף ירידת מחירים חדה של כמעט 10% במחירי האג"ח.

"מסתמן שהמשקיעים, שהרוויחו מהעליות במניות ירצו לאזן את התיק בצורה יותר שמרנית, ככל שהעליות בתשואות החוב עולות. כעת הם בוחרים באפיק ההשקעה האלטרנטיבי. ככל שהתשואות ימשיכו לעלות, המניות עשויות להגיב בירידות יותר חדות. אם המשקיעים ישתכנעו שלפנינו תקופת אינפלציה משמעותית גבוהה, אז האג"ח הנומינליות (שאינן צמודות) ישקפו זאת, והתשואות יעלו. עם זאת, אינפלציה גבוהה מנוגדת למסר של ג'רום פאואל, יו"ר הבנק הפדרלי בארה"ב. הוא הבהיר שהוא לא יסבול אינפלציה לאורך זמן. אם פאואל יעלה את הריבית מוקדם מהצפוי, זה יסתור את כל המסרים שלו עד כה".

נדיבות יתר בתמחור

גילעד אלטשולר, מנכ"ל משותף בבית ההשקעות אלטשולר שחם, אמר: "לא הייתי קורא לזה בועה אחת גדולה אלא איים של בועות. בכלכלה הישנה המסורתית — בחברות תרופות, מזון, רשתות קמעוניות ובנקים — איני רואה בועה, ויחסית לריבית הקיימת המחירים סבירים בהחלט".

אלטשולר ציין כי גם בתחומים הטכנולוגיים יש חברות שאותן אינו מגדיר כבועה: "מיקרוסופט היא חברה שצומחת לאט עם תזרים חזק. המחיר שלה אמנם גבוה, אבל היא לא בועתית. כך גם TSMC או סמסונג. הן אמנם לא מתומחרות בזול, אבל יש בסיס מאחוריהן ותזרים. גם וולמארט או פייזר אינן בועתיות.

הבורסה ביפן. זינוק של כמעט 40% בשנהצילום: בלומברג

"האיים של הבועות קיימים בחברות שמתמזגות לתוך ספאקים בארה"ב, כשלספונסרים של הספאקים יש אינטרס להכניס חברות כאלה ואחרות. כדי לפתות אותן להיכנס, הם מבטיחים להן מחירים נדיבים. כך גם בחברות חלום, כשהרבה מהן הן חברות טכנולוגיה צעירות בתחילת דרכן שמוכרות במספרים קטנים ומייחסים להן צמיחה מהירה. אולי חלק יצדיקו את זה, אבל הרוב הגדול לא יצדיק את המחירים שלהן.

כדוגמה מציין אלטשולר את טסלה. "המחיר מנבא לחברה פריצות דרך טכנולוגיות מדהימות, שאולי יקרו ואולי לא יקרו. יכול להיות שהטכנולוגיה תנצח וכל רכב שני בעולם יהיה טסלה אבל כנראה שזה לא יקרה. המחיר יותר מבוסס על ההילה של אילון מאסק. כך גם כל חברות הביטוח הדיגיטליות, ולמונייד ביניהן, שיוצאות ומקבלות שוויים סופר גבוהים, שמניחים שהן ייקחו את כל שוק הביטוח. אבל סביר להניח שזה לא יקרה והחברות הוותיקות יתנו פייט לעניין הזה, כך ששם התמחור סופר נדיב וחלקן כבר ירדו בעשרות אחוזים בשבועות האחרונים".

לדברי אלטשולר, "בחודשיים האחרונים ראינו עלייה חדה בתשואות האג"ח הארוכות, ויש ציפיות להעלאת ריבית. זה יוצר מצב שמתחילה להיווצר אלטרנטיבה, מה שגרם לירידות בשווקים. טריגר נוסף יבוא מהדו"חות הכספיים של החברות, ואלה שלא יעמדו ברף הציפיות, יגיבו בהתאם".

לגבי האנרגיה המתחדשת, ציין אלטשולר כי "לא הייתי קורא לזה בועה גדולה, אלא נדיבות יתר בתמחור. חלק מהאוויר כבר יצא, אך עדיין מגולמת שם צמיחה מאוד מהירה. אמנם יש הרבה פרויקטים שכבר יצאו לדרך, אבל יש גם תחרות בתחום — ולא הגיוני שכל החברות יהיו שוות מיליארדים. זה לא שיש חברה יחידה ששולטת בשוק".

הבורסה בסטוקהולםצילום: בלומברג

גם פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, אינו סבור כי המצב הנוכחי בשווקים משקף בועה: "הגורם הדומיננטי מאחורי העליות במדדי המניות הוא הריבית הנמוכה, שהיא פועל יוצא של מדיניות הבנקים המרכזיים בעולם ובישראל. מדיניות זאת לא צפויה להשתנות בשנתיים הקרובות. למעשה, בימינו הריבית הריאלית נמצאת בטריטוריה שלילית בארה"ב, באירופה ובישראל. בנוסף, יש גורמים בסיסיים היוצרים רוח גבית, כגון ההתאוששות הצפויה השנה בפעילות הריאלית, ההתחסנות ההולכת ומתרחבת, וההדגשה של 'עולם חדש' המתהווה לפוסט־קורונה. 

"עולם זה יגלם שינויים טכנולוגיים עצומים בתחומי הפיננסיים, הצרכנות, הרפואה, התקשורת, ובסביבת העבודה. ככלל, רווחיות החברות נמצאת במגמת עלייה ומשבר הקורונה יצר הזדמנויות חדשות. כמו תמיד, ייתכן והתמחור של חברות מסוימות משקף 'רכיב בועתי' מסוים. ואולם, בראייה כוללת, הניתוח והמחקר שלנו מובילים למסקנה שאין כרגע בועה במדדי המניות הרחבים".

שינויים בטעמי המשקיעים

יוטב קוסטיקה, כלכלן ראשי ומנהל השקעות במור בית השקעות: "אני לא חושב שיש בועה כרגע. מה שראינו בשנה האחרונה הם שינויים חדים בטעמי המשקיעים. ברגע שהגיעה הקורונה, התחזית לרווחים בחברות טכנולוגיה בתחומים כמו אבטחה או תוכנה, שהיתה לחמש השנים הקרובות, נדחסה לשנה אחת. הציפיות אמנם גבוהות, אבל במגזרים מסוימים הן נתמכות במציאות. למשל, S&P 500 נסחר במכפיל של 21, וזה הגיוני, בהתחשב בכך שמניות הביג־טק — למשל, גוגל, מיקרוסופט, אמזון ועליבאבא — נמצאות במקומות המשמעותיים לכלכלה בעתיד, כמו האי־קומרס ושירותי הענן, וצומחות בעשרות אחוזים מדי שנה. נוסף על כך, העולם נמצא לפני שנה דרמטית, שבה עתידים להיכנס גורמים חיוביים לפעולה — הצמיחה הצפויה בתמ"ג בעולם היא 7%–8%, ויש תמיכה נרחבת של ממשלות שמבטיחות לספק נזילות".

לדברי קוסטיקה, מה שקורה עכשיו בשוק הוא התאמה מהירה וחריפה של המציאות לתיק ההשקעות הרצוי לפתיחת הכלכלות מחדש: "הבועות נמצאות במגזרים שאינם חלק משמעותי מהמדדים המובילים, באפיקים כמו כלי רכב חשמליים ומניות הקנאביס וגם הספאקים — שגייסו 70 מיליארד דולר בשלושה חודשים, אבל יכולות לחלוף שנתיים עד שימצאו עסקה. קרנות ארק, למשל, גייסו הרבה כסף בזמן קצר, כשהקרן הכי מובילה בתחום החדשנות משקיעה במניות צמיחה קטנות, שמובלות באמצעת כסף פסיבי. ברגע שהמוזיקה תשתנה, הן יעשו את הדרך למטה. מה שמאוד עוזר לאזן חלק מהתנודות הוא חברות אנרגיה, סחורות, בנקים וביטוח — שהיו חבוטות עד כה ויש התאמת ציפיות כרגע".

מתי יתרחש תיקון?

"כשאני מסתכל קדימה, מכיוון שהעולם תלוי בבנקים המרכזיים, התיקון האמיתי יהיה כשהחיים יחזרו לנורמליות והבנקים המרכזיים ירגישו מספיק בטוחים להוריד את הרגל מהגז. אבל זה ייקח זמן, וכרגע המשחק הוא סקטוריאלי - מניות הצמיחה מול מניות מחזוריות. יש מגזרים רבים שנסחרים מתחת לרמה שלהם טרום הקורונה, ותהיה התאמה. למשל, נראה ירידה במניות בחברות טכנולוגיה קטנות יחסית, שנהגו להציג גם מכפילים של 50, ללא רווחים. וגם האינפלציה יכולה לייצר לחץ על השווקים".

לדברי נועם רוקח, סמנכ"ל השקעות בבית השקעות אנליסט, "בשוקי המניות יש בועות מקומיות, במגזרים עם צמיחה עתידית חזקה, שישנו את פניהם בשנים הקרובות, בתחומים כמו זירות מסחר מקוונות, הגנום וטכנולוגיות של אנרגיה חלופית. כל חברה בתחום זה מתומחרת כאילו הצלחתה מובטחת ותצדיק תמחור זה. בחברות הטכנולוגיה הגדולות הסיפור שונה. הן במכפילים גבוהים, אך הן חברות חזקות ובעלות צמיחה נאה. בעידן של היום על איכות כזו משלמים.

"כך גם לא ניתן לומר שמניות הכלכלה הישנה בשווקים בתמחור בועתי. ייתכן שחלקן יקר בשל סביבת הריבית ואחרות בתמחור סביר לגמרי לאחר המגפה, למשל נדל"ן, בנקים ופארמה. המניות מגיבות לעליית התשואות באג"ח הממשלתיות, אך עיקר המימוש הוא בסגמנטים בעלי הצמיחה הגבוהה. איי הבועות אמנם משפיעים על כלל השוק, אך לא מסכנים אותו באותה עוצמה".

הבורסה בפרנקפורטצילום: Alex Kraus - Bloomberg

להסתכל בצורה זהירה

לדברי הראל גילאון, מנכ"ל משותף בבית ההשקעות אופנהיימר, "אנחנו נמצאים אחרי תקופה ארוכה של עליות, אבל זו לא בועה — כי נוצר מצב שבו הכסף מאוד זול, יש סיוע אינסופי מהבנק המרכזי, והמוצר שנקרא נכסי סיכון (מניות, אג"ח או קריפטו) נמצא במחסור. אמנם יש הנפקות חדשות, אך עדיין הביקושים עולים על ההיצע, ולכן המחיר עולה.

"בוודאי אחרי ירידות של 10%–12% בנאסד"ק באחרונה, אני לא חושב שיש בועה. אבל צריך להסתכל על התקופה הזו בצורה זהירה, עד שיפורסמו הדו"חות הכספיים של הרבעון בעוד כחודש. ואז נבין לאן המגמה הולכת מבחינת הריבית והלחצים האינפלציוניים. בצד זה יש את כמות הכסף שנשפכת לשוק מצד הממשל האמריקאי, 1.9 טריליון דולר, שחלק גדול ממנו זורם לבורסה.

"מצד אחד, הפד נחוש לא להעלות ריבית ולשמור על התשואות נמוכות. מצד שני, אנחנו נראה לחצים אינפלציוניים. למשל, דו"ח התעסוקה בארה"ב שפורסם ביום שישי בשבוע שעבר הפתיע לטובה בהובלת ענפי הפנאי והאירוח. ממש רואים בפועל את היציאה מהקורונה, מה שדוחף את תשואות האג"ח הארוכות כלפי מעלה. הסיכון הגדול הוא שייווצרו לחצים אינפלציוניים שלא תהיה ברירה לפד לרסן אלא באמצעות העלאת ריבית. אז התמחור של המניות ישתנה בהכרח וגם העדפות המשקיעים".

גם לדברי כפיר חסין, מנהל ההשקעות הראשי בהראל פיננסים, "השוק כמקשה הוא לא בועתי ואנחנו לא נמצאים במכפילים של שנות ה-2000. אמנם יש תופעות שמטרידות אותנו, כמו המסחר היומי וסוחרי הרובין הוד, שמשקיעים ללא כל היגיון כלכלי. יש גם מגזרים יקרים וגם חברות ספציפיות, שאין להן רווחים והן נסחרות במכפילים מטורפים — וחלק מהן יתממשו. מנגד, יש ריבית נמוכה ואין אלטרנטיבה".

בהתייחס למצב שבו נמצאת הכלכלה לעומת שוקי ההון, ציין חסין כי "הבורסה לא מייצגת אחד לאחד את הכלכלה הריאלית, ויש בה כמה קטרים כמו טכנולוגיה ואנרגיה ירוקה שמעלים את השווקים. גם ב–2008 הכלכלה עדיין דיממה, אבל השווקים התחילו לטוס.

ירושלים. "הבורסה לא מייצגת אחד לאחד את הכלכלה הריאלית"צילום: אמיל סלמן

"אחד הדברים הכי מטרידים זה כיוון התשואות באג"ח הממשלתיות. אם התשואות ימשיכו לעלות, הבנקים המרכזיים לא יוכלו להמשיך לתת כסף זול. אם תוכניות הרכישה האגרסיביות של האג"ח הממשלתיות לא יצליחו להשפיע על התשואות, זה יהיה בעייתי".

קיים תסריט של צמיחה מהירה

אלה אלקלעי, יו"ר IBI ניהול תיקי השקעות, ציינה כי "אחד המאפיינים של התקופה הוא שיש כמה תחומים בהם הפוטנציאל נראה אינסופי ועד כמה שהחברות נראות יקרות, עדיין אפשר לראות תסריט של צמיחה מהירה ודרמטית. למשל, היתה תקופה שאמזון היתה במכפיל 400, ועתה היא במכפיל 40. לא שזה זול, אבל זה אומר משהו על קצב הצמיחה של הסביבה העסקית.

"תחומים כמו אנרגיה מתחדשת, פתרונות למים ואגרו־טק, מכוניות חשמליות, AI, סייבר ו–5G — קשה לראות תסריט שבו הם לא יצמחו. למשל, גם אחרי הירידות, תחום האנרגיה המתחדשת לא זול, אבל רק הממשלות בעולם הולכות להשקיע 6 טריליון דולר במעבר — כך שהדרמה היא בפוטנציאל. אמנם יהיו חברות שיימחקו ולא כולן ינצחו בתחרות, אבל יהיו חברות שבהחלט אפשר לראות שגם אם המחיר נראה גבוה ובועתי, יש בהן היגיון השקעה.

"לעומת זאת, יש חברות שאפשר להבין את החלום, אבל קשה להצדיק את התמחור, כמו ביונד מיט, שהתרסקה בחודש וחצי האחרונים. אמנם יש שם מעט פטנטים ומעט טכנולוגיה — אבל גם לא מעט חברות נכנסות לנישה הזאת ויכולות להצליח אולי כמוה".

ד"ר טיראן רוטמן צילום: אייל טואג

טיראן רוטמן, מנכ"ל פרוסט אנד סאליבן: "אני לא חושב שיש בועה. יש ירידות אבל לא מפני שהבועה עומדת להתפוצץ כמו ב–2001 או ב–2008. אני גם לא חושב שיש בועה בחברות הטכנולוגיה. בתקופת הקורונה, נוצר ביקוש וצורך לפתרונות טכנולוגיים בתחומי היומיום, בהם צורך אקוטי להמשיך ולקיים את חיינו, למשל, בתחום הרפואה, האנרגיה המתחדשת והתחבורה החכמה. הפן הטכנולוגי ימשיך למשוך את השווקים מעלה. הקורונה נתנה לאנשים הזדמנות לתת אמון בטכנולוגיות חדשות, לא סתם הביטקוין עלה".

מכפילים חדשים

דניאל לבנטל, מנכ"ל חברת הנדל"ן מישורים: "אני לא חושב שיש בועה. קיימת ירידה בביקוש להשקעות בתחומים מסוימים, כמו תעופה, תיירות ונדל"ן מניב. הכסף שלא הלך לאיבוד נותב לאפיקי השקעה אחרים, ואנו רואים פריחה בעולם האנרגיה המתחדשת, חברות הספאק וקנאביס. עודף הביקוש לאפיקי השקעה אלו גורם לעליית מחירים שאינה מבטאת בועה. בועה בהגדרתה היא מחיר שמנופח כמו בלון, אבל אולי צריך להפנים שמכפילים שעבדנו לפיהם בעבר כבר לא רלוונטיים. השוק עבר טרנספורמציה ופועל לפי מכפילים חדשים".

מטה אמזון בסיאטלצילום: Elaine Thompson / אי־פי

הדר וינר־שורץ, מנהלת המחלקה הכלכלית של ילין לפידות ואמיר אלשיך, האסטרטג הראשי: "מחירי ניירות הערך, בעיקר בתחום הטכנולוגיה, בהחלט עלו לרמות גבוהות, בין היתר, בשל הריבית הנמוכה, חבילות התמריצים הנדיבות בכל העולם, וכן בשל פיתוח ומתן החיסונים.

"על אף עליות המחירים והתרחבות המכפילים, איננו רואים במצב הנוכחי בועה. יש מגזרים שבהם אנו מוצאים השקעות אטרקטיביות. עם זאת, אנחנו שמים לב לתופעות שונות, לרוב נקודתיות, שיש להתייחס אליהן במשנה זהירות. עם תופעות אלה ניתן למנות את ההנפקות של חברות שטרם בשלו, את הנפקות הספאק השונות, שהסטטיסטיקה מלמדת כי הן מתאפיינות בתנודיות גבוהה ובסיכון רב, בפרט עבור מי שרכש יחידות לאחר ה–IPO; וכן את תופעת השקעות ההמונים מוטות האפליקציות".

גיא מני, מנהל ההשקעות הראשי של מיטב דש: "השוק מוציא אוויר אחרי תקופה ארוכה של עליות, אבל אין בועה בשוק המניות. בשלב הנוכחי זה מימוש בריא. יש המון כסף נזיל בחוץ וברגע שהמכפילים יהיו יותר הגיוניים נראה את הכסף נכנס בחזרה.

"הטריגר לירידות הן עליית התשואות בחוב, שמגיעה על רקע פתיחתן המחודשת של הכלכלות. שוק המניות מקדים את הכלכלה הריאלית וצופה חזרה לשגרה, והמשקיעים עוברים ממניות הטכנולוגיה להשקעה במניות שחטפו בתקופת הקורונה. האינפלציה היא שתקבע את כיוון שוק המניות. השאלה היא  האם האינפלציה שהרימה ראשה על רקע היציאה מהסגרים ותוכנית התמריצים בסך 1.9 טריליון דולר בארה"ב, פרמננטית. אם האינפלציה תישאר איתנו לאורך זמן אז שוק המניות יאבד את כוחו. אך ההערכה שלי היא שאנו לא הולכים לעולם של אינפלציות. האינפלציה תתאזן אם בשל בעיות דמוגרפיות או בשל הטכנולוגיה  שמיעלת את תהליכי הייצור".

ערן יעקובי, מנכ"ל רוסאריו ייעוץ ומחקר: "השוק עובר טרנספורמציה. זאת לא בועה. יש נכסים מנופחים הרבה מעבר לשווי הכלכלי והנפקות בשווים גבוהים, אך אנחנו ממש לא נמצאים במצב של בועה על סטרואידים, כפי שאירע ב–2001–2008. באותן שנים היה משבר פיננסי אמיתי, ואילו כיום יש עודף כסף. הרבה אנשים חסכו הרבה כסף, שאותו לא יכלו לבזבז בקורונה, וזה גם מה שהוביל את דור המילניום לבורסה.

"קשה לי להעריך אם קיימת בועה בענף הטכנולוגיה. מתפתחים כיום מודלים חדשים לתמחור חברות שמציגות הכנסות חוזרות. אם החברות לא יידעו בעתיד לתרגם את ההכנסות לרווחים אז נדע שבחלק מהענף הטכנולוגי קיימת בועה ואז השוק ילך לאחור".

להגיד שיש בועה זו הכרזה קיצונית

רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של IBI בית השקעות: "השאלה אם יש בועה בשווקים היא מתבקשת, בפרט בהתחשב בפער בין הגאות בשווקים הפיננסיים אל מול עוצמת המשבר החריף שפקד את הכלכלה העולמית בשנה האחרונה. סביבת הריבית האפסית יצרה חוסר נוחות עם התמחור בשווקים לאורך העשור האחרון, אך היא החריפה מאוד בשנה האחרונה. הכניסה האגרסיבית של הבנקים המרכזיים לרכישות ישירות של נכסים פיננסיים הובילה ללקיחת סיכונים אגרסיבית, בין היתר, של משקיעים פרטיים, מתוך תחושה שבמקרה הצורך הבנקים המרכזיים יצילו את המצב.

"להגיד שקיימת בועה כללית בשווקים היא הכרזה קיצונית מדי, אך בהחלט ניתן לומר כי יש כיסים בועתיים בשווקים. הדוגמאות החיות לכך לא מעטות, וכוללות מכפילי רווח דו ותלת־ספרתיים, גיוסים אדירים לספאק, הנפקות של חברות לא רווחיות בשוויים גבוהים, עלייה בשיעור חברות הזומבי, וכמובן המטבעות הדיגיטליים.

"מרבית הכיסים הבועתיים נעים סביב טכנולוגיות חדשות שמספקות תחזיות צמיחה אגרסיביות, בעולם שמתקשה לייצר צמיחה גבוהה לאורך זמן. כל אלה הן תופעות הלוואי של סביבת הריבית האפסית והמעורבות האגרסיבית הממושכת של הבנקים המרכזיים בעשור האחרון, שהתעצמה מאוד בשנה האחרונה. האיום העיקרי על השווקים הפיננסיים ועל פיצוץ של החלקים הבועתיים, מגיע מצד המדיניות הפיסקלית ובעקבותיה מסביבת הריבית.

"ככל שהמדיניות הפיסקלית תהיה יותר אפקטיבית (ויש לכך סימנים ראשוניים מארה"ב, אך תידרש התמדה), היא תוביל לשיפור במצב הכלכלה תוך הקטנת האי־שוויון. תהליך זה יוביל בהדרגה לעלייה בסביבת אינפלציה ולריביות גבוהות יותר. סביבת ריביות גבוהה יותר תקשה על המשך קיומן של בועות נכסים, שכן היא תייצר אלטרנטיבת השקעה בסיכון נמוך, שחסרה כיום במפת ההשקעות.

"עם זאת, חשוב לציין כי הדרך לשם אינה יכולה להיות קלה ומהירה, שכן היא כרוכה בגמילה מתהליך העלייה במינוף — שמאפיין את הכלכלה העולמית בעשורים האחרונים, ולמעשה אף התעצם בשנה האחרונה".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker