"מרחם על הדור הבא": הנפילות באג"ח חונקות את החיסכון הסולידי

התשואות המזנקות באג"ח הממשלתיות גרמו להפסדים בקרנות הנאמנות המשקיעות בהן, שחלקן איבדו יותר מ–1% בפברואר ■ האם כדאי לממש את הקרנות?

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
הבורסה ביוון. חלק מקרנות הנאמנות נפלו ב-4% בשנה
הבורסה ביוון. חלק מקרנות הנאמנות נפלו ב-4% בשנהצילום: בלומברג

בסוף פברואר חזרה תעשיית קרנות הנאמנות להיקף הנכסים שניהלה לפני כשנה, בטרם החל משבר הקורונה  343 מיליארד שקל. יותר מ–10% מהסכום הזה - 37 מיליארד שקל - מנוהלים בקרנות אג"ח מדינה שחוו חודש של ירידות. החששות מעלייה באינפלציה הובילו לקפיצת התשואות באג"ח הממשלתיות בארה"ב וגם בישראל.

קרנות הנאמנות שמשקיעות באג"ח מדינה, שנחשבות סולידיות במיוחד, רשמו תשואות שליליות, שהגיעו אף לכדי הפסד של יותר מ–1% בחודש אחד. בשנה החולפת חלק מהקרנות שאינן מחזיקות בחשיפה למניות הגיעו לתשואה שלילית של עד 4%.

שאלנו כמה מהמנהלים של קרנות הנאמנות מה בכוונתם לעשות וכיצד הם מתכננים להרוויח כסף ללקוחותיהם המחזיקים בקרנות נאמנות אג"ח מדינה, שכן עד כה הם מפסידים, בפרט בהתחשב בדמי הניהול שנגבים גם במקרה של הפסד.

"מניות עושות אותה תשואה ברבע דקה"

"הגופים המוסדיים נמצאים כיום במצב בלתי אפשרי, כי הם מחויבים להשקיע באג"ח מדינה, ויודעים שמדובר באג"ח לא טובות", אמר בכיר בשוק ההון. "הרי אילו אמרנו לכל אדם ממוצע שהוא יקבל 10% במצטבר ב–10 שנים, הוא לא היה משקיע - כי בפרק הזמן הזה יכולות להיות חלופות השקעה טובות יותר, למשל, מניות שעושות את אותה התשואה ברבע דקה".

סיכון נוסף לדבריו, מגיע מכיוון האינפלציה. שכן בישראל, בדומה לעולם, רוב האג"ח הממשלתיות הן נומינליות, ללא הגנה מפני אינפלציה: "מניה יכולה לעלות ביום אחד ב–30%, וזה נראה טבעי. אבל אג"ח שיורדות ב–1% זה נראה כמו סוף העולם. זה קורה מפני שאין מרווחי ביטחון, וכל תנועה קטנה בשוק עלולה להביא להפסד". רק 4 מיליארד שקל מושקעים בקרנות הצמודות למדד - כלומר, הרוב המוחלט של נכסי קרנות הנאמנות חשוף לפגעי האינפלציה.

"אני מרחם על הדורות הבאים", אמר הבכיר. "בעבר מי שהשקיע בפנסיה, כשהיו ריביות של 4% על איגרות החוב הממשלתיות - קיבל פי חמישה על הכסף, לא כולל דמי הניהול.

כיום האג"ח נותנות אפס, והמנהלים עוד לוקחים דמי ניהול. בן אדם שישים כיום 100 שקל, יגידו לו בעוד 40 שנה: 'תגיד תודה שקיבלת את ה–100 שקל בחזרה'".

גרמניה. "באופן יחסי, אג"ח מדינה בישראל הוא שוק טוב"צילום: KAI PFAFFENBACH/רויטרס

בכיר באחת הקרנות ציין כי הדיון בשאלה אם יש עוד טעם להשקיע באג"ח מדינה נמצא באוויר עוד מאז המשבר של 2008, שלאחריו הריביות ירדו בצורה חדה: "התשואות של קרנות אג"ח מדינה נמוכות כבר שנים, ובכל תחילת שנה יש דיון מחדש בנושא. בכל פעם יש הערכות שאין כבר מה לעשות באג"ח מדינה, אבל בדיעבד מי שהשקיע באג"ח מדינה הרוויח.

"למשל, בסוף 2018 היינו במצב דומה אחרי שלושה חודשים של ירידות, כי היו ציפיות להעלאות ריבית בארה"ב, בדומה למה שקורה עכשיו. גם אז אמרו שהריבית נמוכה ואין לה כבר לאן לרדת. בפועל, הריבית של הפדרל ריזרב לא רק שלא עלתה, אלא אף ירדה - ומי שהחזיק את האג"ח, כביכול כנגד כל ההיגיון, הרוויח מאוד יפה, כשהאג"ח הכי ארוכה עלתה ב–35% בשנה. תמיד יש הפתעות. כך, למשל, אם החששות להעלאת ריבית לא יתממשו, מי שמשקיע באג"ח מדינה ירוויח".

עם זאת, הבכיר הודה כי בהסתכלות פשטנית, על פניו, נראה שהכיוון הוא להפסד או לכל היותר לפוטנציאל רווח לא גדול - אלא אם הולכים לתרחיש של ריבית שלילית, שאז הפוטנציאל של הרווח הוא גבוה מאוד.

למרות זאת, לדבריו, גם כיום יש עדיין סיבות להמשיך ולהחזיק את האג"ח כרכיב מאזן בתיק: "לאחר ירידה של 5% באג"ח הארוכות מתחילת השנה, הן כבר נסחרות בתשואות מעניינות של 2%, ויש להן פוטנציאל לעלות בחזרה. כך גם כשמסתכלים מה קורה באירופה. במדינות כמו גרמניה וספרד או ביפן התשואות של אג"ח מדינה הן שליליות באופן משמעותי. באופן יחסי, אג"ח מדינה בישראל הוא אחד השווקים היותר טובים".

על תשואות האג"ח השליליות באג"ח הצמודות, ועל התשואות הנמוכות מאוד באג"ח הלא צמודות יש להוסיף דמי ניהול שנתיים ממוצעים של 0.6% - כך ששאלת הרווח מאיגרות אלה הופכת משמעותית יותר. למעשה, המחזיק באיגרות האלה בשנה הקרובה קרוב לוודאי יפסיד כסף. כדי שהמשקיע ירוויח באג"ח הללו, מחירן צריך לעלות; אירוע שבמצב הנוכחי בעולם, עם ההרחבות הכמותיות האדירות, לא נראה סביר כלל וכלל. לכן, הרווח בתיק ההשקעות יגיע, למשל, ממניות או מאג"ח קונצרניות; רכיבים שלא תמיד קיימים בקרנות האלו. לחלופין, ניתן לרכוש אג"ח יותר ארוכות, שהן מסוכנות יותר מהאג"ח הקצרות.

"האג"ח הממשלתיות הן עדיין חלופה טובה"

מנהל בכיר בגוף אחר ציין שהוא עדיין סבור כי האג"ח הממשלתיות בישראל הן חלופה טובה ללקוח שונא סיכון, וכי הן מניבות ברובן תשואות חיוביות לפדיון. הוא הדגיש כי הגמישות שיש למנהלי הקרנות להרכיב את תמהיל האג"ח מאפשרת פוטנציאל רווח: "באופן יחסי, בישראל שוק אג"ח הממשלתיות הצמודות מפותח ומבנה העקום תלול, מה שמאפשר למנהלי קרנות אג"ח מדינה לנהל באופן דינמי את מאזן ההצמדה בין אפיקים שקליים לצמודים. הדינמיות הזו, בשילוב עם ניצול עיוותים בעקום התשואות הממשלתי, מאפשרים להניב תשואות למחזיקי היחידות בקרנות הנאמנות. בנוסף, חלק מקרנות אג"ח מדינה משלבות גם השקעה באחוזים מוגבלים באג"ח קונצרניות בדירוגים שונים - דבר שבניהול נכון ואחראי מאפשר להגדיל את פוטנציאל התשואה למשקיעים בקרנות אלה".

בגוף נוסף סיפקו תשובה דומה, והוסיפו כי בחלק מהקרנות יש גם מרכיב מניות שמהווה חלק אקטיבי ומשפר את התשואה לאורך זמן. קרנות אלו מחויבות להשקיע לפחות 75% באג"ח מדינה וחלקן בוחרות לגוון עם מניות או אג"ח קונצרני.

בכיר בגוף אחר הוסיף כי קרנות נאמנות מחזיקות באג"ח במח"מ נמוך יחסית, והן יחסית דפנסיביות - כך שגם אם מדד האג"ח הממשלתיות יירדו משמעותית, ההפסדים בקרנות יהיו קטנים יותר. הוא הודה שאמנם אין המלצה כרגע לקנות קרנות אג"ח מדינה, אבל גם לא בהכרח זה הזמן למכור אותן למי שמחזיק, במיוחד אחרי הירידות שחוו מתחילת השנה.

לדבריו, בתחילת השנה כנראה שהיה סביר למכור אותן, אבל עכשיו כשהמחירים כבר ירדו - אולי זה לא המצב: "זו גם שאלה של אלטרנטיבה. המשקיע צריך לשאול את עצמו אם הוא יושב בחוץ עם הכסף בבנק בתשואה אפס, או מסתפק במעט עם סיכון להפסדי הון באג"ח ממשלתיות, או שהוא לוקח סיכון עם מניות, שבהן הוא יכול להפסיד יותר".

לדבריו, האינפלציה שהשוק מתמחר כעת (1.6% בשנה) היא כבר די גבוהה ביחס למה שהיה בשנים האחרונות, כך שייתכן שהציפיות מוגזמות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker