כשהחנויות סגורות וכולם מזמינים באינטרנט: כך תשלמו פחות על קניות באמזון ועליאקספרס

על אף שב-2020 הישראלים כמעט שלא בילו בחו"ל, הם עדיין רכשו מעבר לים בסכומים לא מבוטלים באמצעות אתרי האינטרנט – ושילמו לא מעט עמלות בגלל המרת מט"ח ■ איך אפשר לקבל את העמלה הזולה ביותר ולמי משתלם לפתוח חשבון מט"ח?

ג'ניה וולינסקי
ג'ניה וולינסקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
רכישת בגדים באינטרנט. אילוסטרציה
רכישת בגדים באינטרנט. אילוסטרציהצילום: בלומברג

בישראל יש 6.8 מיליון כרטיסי אשראי פעילים ו-2.5 מיליון משקי בית – כך שיש בממוצע 2.7 כרטיסים פעילים למשק בית. מנתוני בנק ישראל על רכישות שבוצעו בכרטיסי האשראי בחו"ל, עולה כי קודם למשבר הקורונה כל משק בית הוציא בחו"ל בממוצע 1,027 שקל בחודש.

על כל תשלום באשראי במטבע זר גובים הבנקים וחברות כרטיסי האשראי עמלה של המרת מט"ח, לרוב 2.3%-3% מסכום העסקה. הבנקים וחברות כרטיסי האשראי מרוויחים מההמרה מאות מיליוני שקלים, כך שלמעשה בכל חודש לפני הקורונה הוציא משק הבית בממוצע 26 שקל רק על ההמרה של המטבע הזר לשקלים (עמלה של 2.5%).

לפי הדיווח שמגיש בנק ישראל לכנסת, העלות החודשית הממוצעת שעולה חשבון בנק למשק בית בשנים האחרונות היא 25 שקל בחודש. אם כוללים את עמלות המרת המט"ח ששילמו משקי הבית לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי, העלות בממוצע היא כפולה.

אמנם במהלך 2020 חלה ירידה משמעותית בקניות בחו"ל, אך הן לא נעלמו לגמרי – בזכות המסחר המקוון. מניתוח הרכישות בחו"ל של ישראלים בינואר־ספטמבר 2020, לפי בנק ישראל, השימוש בכרטיס האשראי בחו"ל ירד ב-43% לעומת התקופה המקבילה ל-13.4 מיליארד שקל. בהתחשב בכך שהטיסות הוגבלו כמעט לחלוטין למרבית התקופה, ניתן לייחס את מרבית הרכישות לאתרים הפופולריים בהם רכשו ישראלים בחו"ל ב-2020 – עליאקספרס, שיין, אמזון, איביי, נקסט ואסוס.

אף שנתב"ג סגור, יש כמה פעולות שניתן לעשות כדי להוזיל את העלויות של הרכישות אונליין, וגם להיערך לעידן שלאחר החיסון, כשיתחדשו הטיסות לחו"ל.

1. להוציא כרטיס שמשויך לאחד המועדונים

גובה העמלה עבור ביצוע עסקות במט"ח שונה מעט בין חברות כרטיסי האשראי לבנקים. העמלה הנמוכה ביותר היא בכרטיסים הבנקאיים של הפועלים, 2.3%, למעט בכרטיסי אמריקן אקספרס, שבהם העמלה היא 2.5%. בכרטיסים הבנקאיים העמלה הגבוהה ביותר היא בלאומי, 3%. בדיסקונט ובבינלאומי העמלה היא 2.8%, ובמזרחי טפחות העמלה תלויה בחברת האשראי המנפיקה, והיא מסתכמת ב-2.5%-3%. בכרטיסים החוץ־בנקאיים העמלות נעות בין 2.7% בישראכרט ל-2.8% בכאל ו-3% במקס.

כדי להוזיל עמלה זו, ניתן להצטרף לאחד מהמועדונים הרבים שמאפשרים הנחה, אך חשוב לבדוק אם יש עלויות נוספות כמו דמי כרטיס, אם יש פטור מהן, וכן אם הוא קבוע או מוגבל בזמן. במקס המועדונים העיקריים שמקנים הנחה משמעותית ומפחיתים את העמלה לכדי 1% הם כרטיס האשראי של מועדון בוגרי האוניברסיטה העברית, וזה המוצע לחברי קבוצת הפייסבוק "כזה אני רוצה", שעוסקת בהמלצה על קניות ביבוא אישי מחו"ל, ובה חברים 125 אלף איש. בכרטיס האשראי של מקס, השייך למועדון "ביחד בשבילך" של חברי ההסתדרות, ישלמו 2.5%; ובמועדון של קרנות השוטרים ישלמו 2.25%.

בישראכרט ההנחה המשמעותית ביותר היא למועדון חבר, שמיועד למשרתי הקבע ואנשי כוחות הביטחון ומשפחותיהם, אך היא מותנית ברכישות ב-6,000 שקל לפחות (בשלושה מתוך שישה חודשים רצופים), והיא גם עתידה להשתנות ממארס מ-0.97% ל-1.1%. ביתר המועדונים של ישראכרט, ההנחות הן 15%-25%.

כך, למשל, עורכי הדין (במועדון ממברס) ומי שעושה כרטיס אשראי של מועדון טופ יקבלו 15% הנחה, רואי החשבון (במועדון בנפיט) יקבלו 20% הנחה, וחברי הסתדרות המורים (מועדון אשמורת) יקבלו 25% הנחה. בכאל ההנחות הגדולות יותר בעמלה זו הן בכרטיסים המשויכים למועדון עובדי ההיי־טק, הייטקזון, שישלמו עמלה של 1%, ובכרטיס פליי קארד, שבו העמלה היא 1.4% (בנוסף לדמי כרטיס של 20-18 שקל בחודש). בכרטיס פרימיום העמלה תרד ל-1.2%, כשדמי הכרטיס הם כפולים.

פרט למועדונים הללו, יש גם מועדונים המשויכים למקומות עבודה, שיכולים להקנות הנחה, וכדאי לנסות ולהתמקח עם הבנק על שיעור העמלה.

2. לפתוח חשבון מט"ח

כשמשלמים באשראי תשלום שנקוב במטבע זר, חברת האשראי ממירה את התשלום לשקלים, וגובה על כך עמלה. כדי להימנע מעמלה זו לחלוטין, ניתן לחייב את כרטיס האשראי ישירות במטבע הזר (החיוב עצמו אינו כרוך בעלות), ופעמים רבות זה ישתלם יותר. גם להחזקת חשבון במטבע חוץ אין עלות, ויש בנקים שבהם אפילו לא צריך לעשות פעולה כלשהי כדי לפתוח אותו, אלא די להעביר לשם מט"ח כדי שיהיה פעיל – ומה שכרוך בעלות זו ההמרה.

ההעברה מהחשבון השקלי בבנק לחשבון הדולרי, למשל, כרוכה בעלות של המרת המט"ח שבהפועלים היא 0.19% מהסכום עם מינימום של 6.7 דולרים, ובלאומי היא 0.2% עם מינימום של 7.2 דולרים לפעולה. אם ממירים בערוץ ישיר (באינטרנט או באפליקציה) זה מוזיל משמעותית את העלויות. בהפועלים ההוזלה היא של 50%, והמינימום יורד ל-3.35 דולרים ובלאומי אחרי ההוזלה ההמרה תעלה 0.16% עם מינימום של 5.76 דולרים.

מבדיקה שערכנו, אם מדובר בסכום נמוך, למשל של 75 דולר, לא כדאי לבצע את ההמרה בבנק – אלא עדיף לשלם את העמלה של האשראי, אף אם היא 3%. ואולם, מי שרוכש בסכומים גדולים יותר, או מי שרוכש באופן תדיר גם אם אלה סכומים קטנים, יכול לבחון המרה מראש של סכום גדול יותר, שיישאר בחשבון לעת הצורך. כך, למשל, בסכום של 1,000 דולר הפער בין העמלה של חברות האשראי להמרה לחשבון מט"ח הוא גבוה למדי. במקום לשלם 100 שקל על העסקה, העברת הסכום לחשבון המט"ח באינטרנט תעלה 11 או 19 שקל (בלאומי או בהפועלים). בסכומים אלו, גם כרטיס האשראי עם עמלת ההמרה הזולה ביותר לא יהיה משתלם יותר.

שטרות של 100 דולרצילום: בלומברג

עוד אופציה היא להמיר למטבע זר אצל חלפן כספים (צ'יינג') – שלרוב זול יותר ביחס לעלויות ההמרה בבנקים – ואז להפקיד את המזומן לחשבון המט"ח. פרט לעלויות ההמרה בצ'יינג' – שהזול בהם שבדקנו גבה לפני משבר הקורונה מרווח של 3 אגורות לדולר מעבר לשער היציג – בעת ההפקדה יגבה הבנק הפרשי שער, עלות שניתן להעריך ב-12 אגורות לדולר, מה שהופך את האופציה הזו לבלתי משתלמת.

כדי שניתן יהיה לחייב את כרטיס האשראי ישירות במטבע הזר – מה שאפשרי רק בדולר או ביורו – לא די בחשבון מט"ח, אלא צריך שהוא גם יהיה מקושר לכרטיס האשראי. בשלב זה, הכרטיסים היחידים שניתן לשייך לחשבון המט"ח הם כרטיסים בנקאיים, מה שנותן יתרון גדול לבנקים על פני חברות האשראי. לאחר הפרדתן מהבנקים, פנו ישראכרט ומקס לבנק ישראל בבקשה לבחון את האפשרות לשייך גם כרטיסים חוץ־בנקאיים לחשבונות המט"ח, והנושא עדיין בבחינה בבנק ישראל.

3. אם לא ברור מה העמלה, לא כדאי לשלם בשקלים

אתרי האינטרנט מאפשרים לעתים לבחור אם לשלם בשקלים או במטבע הזר. אם משלמים בשקלים, עמלת ההמרה תלויה באתר, והיא יכולה להיות גבוהה במיוחד ולא תמיד שקופה. כך, למשל, עמלת ההמרה של אמזון לשקלים מדצמבר 2019 היא 2.5%, לאחר שבעבר היתה 6.5%. אם באתר לא רשום מה עמלת ההמרה, עדיף לשלם במטבע של האתר ולא בשקלים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker