הקרב על הארנק הדיגיטלי של ישראל: השחקנים החדשים במגרש - ומה ירוויחו הצרכנים

אפליקציית פייבוקס של דיסקונט תשלב ידיים עם שופרסל, רשת הקמעונות הגדולה בישראל ■ אף ששוק התשלומים אינו רווחי, כניסה אליו מבטיחה לצדדים מקום בזירה האמיתית - הצעת שירותים פיננסיים למיליוני משתמשים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
תשלום באשראי
תשלום בארנק דיגיטלי. ישראכרט תאפשר ללקוחותיה להשתמש באפליקציית התשלומים של הפועלים, ביטצילום: בלומברג

הקרב המתעצם על שליטה בשוק הצרכנות העתידי של ישראל עולה שלב נוסף. בנק דיסקונט והקמעונית הגדולה שופרסל הודיעו היום על פתיחת פעילות פיננסית משותפת, באמצעות הקמת חברה חדשה שתתבסס על אפליקציית התשלומים פייבוקס (PayBox), שמצויה כיום בבעלותו של דיסקונט.

המהלך של דיסקונט ושופרסל, שיחזיקו במאגר נתונים גדול של לקוחות, עשוי לאיים על התוכניות של בנק הפועלים לפתוח את מועדון כרטיסי האשראי ביט קארד, ובהמשך להקים בנק דיגיטלי שיתבסס על תשתית אפליקציית התשלומים שלו ביט, שהיא הפופולרית ביותר כיום בישראל. ייתכן שהמהלך גם מסמן כי דיסקונט למעשה רוצה להפוך לבנק דיגיטלי, בדומה לפפר של לאומי. בכל מקרה, הוא מאיים על הכדאיות הכלכלית של הבנק הדיגיטלי החדש של אמנון שעשוע, שצפוי לפתוח את שעריו בסוף 2021.

המיזם, שבו דיסקונט יחזיק 50.1% ושופרסל תחזיק ביתר (49.9%), יוצא לדרך בעיצומה של טלטלה בשוק התשלומים וכרטיסי האשראי. למעשה, כל השחקנים בענף הקמעונות והתשלומים מתחמשים כיום באפליקציות ובארנקים דיגיטליים, כדי לתפוס נתח מהשוק העתידי. מדובר בשוק המוערך ב–350 מיליארד שקל בשנה, שהשחקנים המרכזיים בו כיום הם שלוש חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל ומקס.

חלק מהמהלכים הגדולים שנרקמים בתחום נראים כמו מחטפים וניצול פרצות של חוקים שלא ננעלו הרמטית. יש לקוות שהרגולטורים הרלוונטיים — משרד האוצר; ראש רשות התחרות, מיכל הלפרין; נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, שמעורב מאוד בנעשה בשוק התשלומים; המפקח על הבנקים, יאיר אבידן; וחברי ועדת המעקב של חוק הריכוזיות — יידעו לנתח את השינויים המתרחשים חדשות לבקרים, ולהגיב אליהם בצורה נכונה ומהירה.

אלה הן הסוגיות המרכזיות שיש להתייחס אליהן ולנתח לאור ההתפתחויות.

1. הכסף לא נמצא בתשלומים

כל הגופים שקרובים לתחום רוצים להיות בשוק התשלומים, ולשם כך משקיעים משאבים תפעוליים ופיננסיים בלתי מבוטלים. למרות זאת, בינתיים אף אחד לא הצליח לפצח את הדרך לעשות כסף משירותי תשלומים בלבד.

לכל השחקנים הרלוונטיים ברור שנוכחות משמעותית בשוק התשלומים באמצעות בניית ארנקים דיגיטליים ומתן שירותים פיננסיים נלווים היא הכרחית כדי להגיע לאינטראקציה עם הצרכן. האינטראקציה הזו אמורה לאפשר לאחר מכן למכור לצרכנים אשראי ומוצרים פיננסיים נוספים, ומכך לגבות הכנסות ולייצר רווחיות שתקזז את ההפסדים והסבסוד שעד כה עלו להפועלים, דיסקונט ולאומי מאות מיליוני שקלים במצטבר.

2. האם השירותים הבנקאיים יוזלו?

הצרכנים מסתובבים כיום בתחושה שכולם מחזרים אחריהם. בנק הפועלים משתמש באפליקציית התשלומים ביט להקמת מועדון כרטיסי אשראי חוץ־בנקאי עם חברת כאל, שבשליטת דיסקונט (72%). במסגרת המועדון יונפקו כרטיסים של כאל למשתמשים בביט — גם ללקוחות שאינם של הפועלים. בהמשך, הפועלים בוחן הקמת בנק דיגיטלי שיציע שירותים פיננסיים נוספים כמו אשראי ופיקדונות על בסיס התשתית של ביט.

אפליקציית פייבוקס

דיסקונט בונה על כך שיחד עם שופרסל הם יבנו מיזם חדש שיתבסס על מאגר של כ–2 מיליון לקוחות שופרסל ו–1.5 מיליון לקוחות פייבוקס, שישדך את כרטיסי האשראי של מועדון שופרסל לאפליקציית פייבוקס. כך, יהיה אפשר להנפיק כרטיסי אשראי וירטואליים חוץ־בנקאיים, ליהנות מזיכויים כספיים (cash-back) שייצברו בארנק בעת רכישה ברשתות שופרסל ו–Be ולרכוש ולממש תווים דיגיטליים של המותג תו הזהב. המהלכים הללו אמורים לייצר הכנסות ולצמצם את ההפסדים של סבסוד פייבוקס.

מעבר לכך, דיסקונט חולם להפוך יחד עם שופרסל למעין אגרגרטור עבור גופי פינטק, ובאמצעות שיתופי פעולה עמם למכור ללקוחות אשראי ולגזור עמלות ורווחים. בכך מקווים בדיסקונט ובשופרסל שהארנק הדיגיטלי שלהם יתן תשובה מוחצת לביט והפועלים. מזרחי טפחות מתכנן גם הוא ליצור שיתוף פעולה עם ביט.

פפר, מקבוצת לאומי, פועל כבר כיום כאגרגרטור כזה ומשתף פעולה עם חברות פינטק במודלים של בנקאות פתוחה. לאומי גם השיק ארנק דיגיטלי משלו המיועד ללקוחות לאומי וממשיך לתת אשראי ולגייס לקוחות חדשים באמצעות פפר.

גם חברות כרטיסי האשראי מקס וישראכרט השיקו ארנקים דיגיטליים, המאפשרים גישה ללקוחות של כל הבנקים וחברות כרטיסי האשראי. אולם השאלה שעדיין נותרה פתוחה היא אם בטווח הארוך יותר הצרכנים ייהנו לא רק מהיצע אשראי ומוצרים פיננסיים, אלא גם מהורדת מחירי האשראי ושל שאר השירותים הבנקאיים.

3. החלומות של שופרסל פוגשים את חוק הריכוזיות

שופרסל ודיסקונט הם שני גופים גדולים שמתנהלים ללא גרעין שליטה, ושההנהלות והדירקטוריונים הם אלה שמקבלים בהם את ההחלטות. אמנם דיסקונט הוא שמייצג מערכת בנקאות הנחשבת לריכוזית ודורסנית, אבל במקרה זה מתעוררת השאלה אם השאיפות של שופרסל לגדול בעולם הפיננסי לא מתנגשות עם הגדרת חוק הריכוזיות.

איציק אברכהן, מנכ"ל שופרסלצילום: אייל טואג

שופרסל, שנהפכה לחברה ללא גרעין שליטה לאחר שדסק"ש מכרה בשנה שעברה את יתרת החזקותיה בה, נופלת תחת ההגדרה של גוף ריאלי מהותי. החברה שולטת בכמות מידע עצומה בשוק המזון ועכשיו מעוניינת להיכנס לשוק הפיננסים, שכיום מייצר הכנסות בקצב של כ–15 מיליארד שקל בשנה.

בשופרסל מקווים שניתן יהיה לפתור את סוגיית הריכוזיות בכך שהיא לא תשלוט במיזם החדש אלא תחזיק בו 49.9%. האם זה נועד רק למראית עין? האם רשות התחרות, שאישרה לשופרסל להשתלט על רשת הפארם Be, תאשר לה גם מהלך שנועד להגדיל את נוכחותה בשוק מוצרי הבנקאות? האם שופרסל תסתפק בכך, או שתרצה לבקש גם רישיון לסוכנות ביטוח?

בשנים האחרונות בנק ישראל כבר עצר את שופרסל מהתוכניות לשווק הלוואות צרכניות בנקודות המכירה בסניפיה בצורה אגרסיבית, כפי שעשתה. אבל שופרסל לא עצרה, והיא רוצה להיות כמו טסקו הבריטית, שנותנת גם הלוואות ומציעה שירותים בנקאיים נוספים — ללא רגולציה מכבידה שחלה על הבנקים.

4. איפה הרווחים?

לפחות בשלב זה, עד שיתקבלו אישורים רגולטוריים, בדיסקונט ושופרסל מעדיפים לא לשתף בתוכניות העסקיות שלהם. ניתן בהחלט להבין את הרציונל של דיסקונט, שנהנה מסל רחב של פעולות ואפשרויות בשוק התשלומים וכרטיסי האשראי שהעניקה לו ועדת שטרום. הוועדה, שעסקה בהגברת התחרות במערכת הבנקאות, חייבה בין השאר את בנקי הפועלים ולאומי להיפרד מהאחזקות בחברות כרטיסי האשראי שלהן — בעוד שדיסקונט נשאר עם השליטה בכאל, לפחות עד פברואר 2021.

לגבי שופרסל, שכבר כיום מחזיקה במועדון כרטיסי אשראי מצליח מאוד עבורה יחד עם כאל, מדובר אמנם בקפיצת מדרגה בענף הפיננסים, אך עדיין לא ברור מתי המיזם הזה יהיה רווחי עבורה. בכל מקרה, שופרסל תצטרך להשקיע בשנים הקרובות במיזם החדש עשרות מיליוני שקלים, ולא בטוח שההערכות של מקורביה כי לאחר שלוש שנים המיזם הזה יהפוך לרווחי יהפכו למציאות.

בינתיים, עוד לפני שהמיזם קרם עור וגידים וקיבל את אישור הרגולטורים, המשקיעים בשוק ההון מתלהבים. מניית שופרסל קפצה אתמול בכ–6.5% לשווי שוק של כ–6.4 מיליארד שקל — תוספת שווי של כ–400 מיליון שקל ביום אחד.

אורי לוין, מנכ"ל דיסקונט

5. הגיע הזמן להפריד את כאל מדיסקונט

אי אפשר להתעלם מכך שכאל בדרך להפוך לחברה הבולטת והחזקה ביותר בשוק כרטיסי האשראי, מאחר שהיא גם מסתמנת כנהנית העיקרית מההתרחשויות האחרונות בענף. כאל, שנמצאת בשליטת דיסקונט (72%) והבינלאומי (28%), הצליחה לגבור על מקס ולחבור לשופרסל במועדון שופרסל פיננסים, שהוא אחד המועדונים החוץ־בנקאיים הבולטים בענף ושתרומתו לרווחיות כאל ודיסקונט מורגשת היטב בימי משבר מגפת הקורונה.

בנוסף לכך, דיסקונט, השולט בכאל ושראה שאפליקציית התשלומים שלו PayBox מדשדשת מול ביט של הפועלים, הכניס שותפה גדולה במיוחד — רשת שופרסל — ליצירת מועדון שאפתני של מתן אשראי ושירותים פיננסיים. הגורם המתפעל בכל המיזמים האלה תהיה כאל, אך דיסקונט יהיה זה שיתן אשראי. כאן נשאלת השאלה: אם כאל ודיסקונט יתחרו זו בזה באשראי, אולי זו הזדמנות מצוינת גם להפריד בין החברות, שכן שתיהן בנפרד מספיק חזקות ועצמאיות.

מתי נוכל להיפרד מכרטיסי הפלסטיק?

השינויים העצומים שמתרחשים כיום בשוק כרטיסי האשראי והתשלומים מעוררים את השאלה — מתי החדשנות תעלים מחיינו את כרטיסי הפלסטיק? נכון לעכשיו, נראה כי יידרש עוד לא מעט זמן עד שנוכל לשלם בכל מקום באמצעות הסמארטפון בלבד, ובשנה עד שנה וחצי הקרובות לפחות הכרטיסים הפיזיים יישארו אצלנו בארנק.

ביט

עד אשר זה יקרה, יתרחב מאוד השימוש של בתי העסק בישראל בתקן EMV, המאפשר לבצע תשלומים בהצמדת כרטיס אשראי למכשיר בקופה. לפי התקן, מאז סוף נובמבר 2020 כל בית עסק עם הכנסות שנתיות של יותר מ–100 מיליון שקל מחויב לעבוד בטכנולוגיה זו, והחל מיולי 2021 כל בתי העסק יחויבו להשתמש ב–EMV, וכן גם תחנות הדלק, השירותים הממשלתיים, התחבורה הציבורית ועוד. בינתיים, בשל התפשטות מגפת הקורונה שהסבה נזקים פיננסיים כבדים לבתי עסק, היקף היישום של תקן EMV הוא 30%–40%.

ברגע שהיישום יותקן בבתי עסק רבים, השימוש בכרטיסי אשראי וירטואליים שמותקנים בטלפון הנייד יגבר. הצרכנים, בתורם, יוכלו לבחור באפליקציה בנקאית או חוץ־בנקאית ולהשתמש בה כארנק דיגיטלי באמצעות הסמארטפון, ללא צורך בכרטיס פלסטיק.

בטווח הארוך יותר, השימוש בכרטיס הפיזי ידעך — אך הכרטיסים לא יעלמו לחלוטין. זאת משום שעדיין יהיו לא מעט צרכנים שירצו גיבוי למקרה שבו נגמרת להם הסוללה — בייחוד לאחר שיפתחו שוב הגבולות עם סיום משבר מגפת הקורונה וניתן יהיה שוב לטוס לחו"ל באופן חופשי. מה גם שלא בכל המדינות כבר מיושם תקן EMV. בנוסף, טלפונים חכמים לא נמצאים בשימוש מלא בחברה החרדית, והכרטיסים הפיזיים יישארו שם בשימוש.

דבר נוסף שישאיר בשימוש את הכרטיסים הפיזיים צפוי להגיע באמצע 2022, כשהבנקים יוכלו לבצע פעולות עבור לקוחות מחשבון הבנק לבית העסק ללא צורך בתשתית של כרטיס אשראי — מה שייתר את הצורך בכרטיס הפלסטיק.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker