השקל טס, הדולר צונח: האם החשב הכללי ידהר לטובת היצואנים?

מאחר שבנק ישראל כבר לא מסייע, היצואנים פנו בימים האחרונים לחשב הכללי באוצר עם הצעה שלפחות על הנייר נראית מעניינת. האם זה מה שיעצור את ההתחזקות של השקל?

איתן אבריאל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
שטר דולר מקומט
צילום: Tony Cenicola/The New York Times

את העובדות הבסיסיות על שער השקל מול הדולר ושאר המטבעות כולם כבר יודעים: הוא טס ללא הפסקה, ובימים האחרונים קובע מדי כמה שעות שיא חדש בן עשרות שנים.

אתמול, לאחר קביעת השער היציג, הדולר החליף ידיים ברמות הקרובות ל-3.12 שקלים - מספרים שאף אחד לא חשב אפילו לדמיין לפני כמה חודשים. לא רק זאת, אם במהלך 2020 התחזקות השקל היתה שילוב של חוזקו של המטבע הישראלי יחד עם חולשתו של הדולר, הפעם כל המהלך הוא כחול לבן: הדולר דווקא מתחזק או עומד במקום בחו״ל - אבל השקל פשוט לא עוצר, לא מול הדולר, לא מול היורו ולא מול כל מטבע אחר.

שער הדולר

מדוע? גם הסיבות כבר מוכרות, ולחלוטין במקרה הן מפורטות במסמך שפירסמה אתמול (רביעי) חברת הדירוג פיץ׳, האחות הקטנה של שתי חברות הדירוג הגדולות, S&P ומודי'ס. בדו"ח מעודכן על החלטתם להשאיר את דירוג החוב של ממשלת ישראל ללא שינוי, כלכלני פיץ' מסבירים מדוע המטבע הישראלי כה חזק: "ישראל רשמה עודף בחשבון השוטף (הפער בין כמות המט"ח הנכנסת לישראל לבין המט"ח היוצא ממנה) ברציפות מאז 2003, והנתון הזה זינק השנה בשיעור של 4% מהתוצר (כ-15 מיליארד דולר), מפני שהיבוא התכווץ יותר מהיצוא". פיץ׳ גם מעריכה שישראל תמשיך לרשום עודפים כאלה בשל החוזק של יצוא השירותים. בנוסף, ההשקעות הישירות הזרות בישראל גרמו לקפיצה של 38% ביתרות המט"ח ב-2020, עד לרמה של 173 מיליארד דולר, "ומעמדה של ישראל כמדינה בעלת עודף נכסים על התחייבויות בחו"ל עלה אף הוא, לרמה של 58% מהתוצר - הרבה יותר ממדינות אחרות בעלות דירוג חוב דומה".

למי שכל המלים והמשפטים האלה קשים לו לעיכול, אפשר לתמצת אותם כך: מצבה של הכלכלה הישראלית ביחסיה המסחריים מול שאר העולם הוא פנטסטי. כמעט הכל נהדר: מטבע חוץ זורם לישראל בקצב גבוה מאי פעם, שיעור ההשקעות הזרות במשק הישראלי בשיא, ויתרות המט"ח אדירות. וכאילו שכל זה אינו מספיק, יש לאזרחי ישראל יתרת זכות בנכסים מול שאר העולם בסך של יותר מ-200 מיליארד דולר. לא ידעתם את זה, אבל המצב שלנו ביחסי הסחר ומלאי הנכסים מול שאר העולם - פשוט מצוין.

בעבור משקיעים זרים, נתונים אלה הם סיבות מצוינות לרכוש נכסים ישראליים - וזה בדיוק מה שהם עושים: רוכשים איגרות חוב ישראליות, הנקובות בשקלים, תמורת דולרים המוזרמים לישראל. הזרים מרוצים פעמיים: גם הסיכוי לפיחות נמוך, וגם האג"ח מניבות תשואה גבוהה יותר מאלה של מדינות רבות אחרות, למשל באירופה.

זו סיבה מרכזית אחת לחוזקו של השקל השבוע. יש סיבות נקודתיות נוספות, כמו רכישות שקלים של משקיעים מוסדיים, המגדרים את ההשקעות שלהם במניות בחו"ל, לאחר שאלה שוב עלו מתחילת השנה. כך הדולר צלל אתמול לשער של 3.12 שקלים.

ואיפה בנק ישראל? בשונה מימים קודמים, הבנק כנראה לא התערב ולא רכש דולרים, מפני שאירועים אלה אינם בהגדרת המדיניות שלו. הבנק קונה דולרים כדי למתן תנועות מט"ח ספקולטיביות - וזה לא מה שקורה כאן. אלה לא נראים כמו הימורים של קרנות גידור וחדרי עסקות לטווח קצר, אלא כמו השקעות ומגמות לטווח הארוך.

מי שאינם מרוצים מכל זה, כמובן, הם היצואנים והתעשיינים, שכל התחזקות של השקל פוגעת ברווחיות שלהם. אז מה הם עשו? מאחר שבנק ישראל כבר לא מסייע, היצואנים פנו בימים האחרונים לחשב הכללי באוצר עם הצעה שלפחות על הנייר נראית מעניינת. היא נראית כך: נכון שישראל גייסה בשנת הקורונה עשרות מיליארדרי דולרים בחו"ל, הנקובים במטבע חוץ? נכון. נכון גם שיש לאוצר רווח הון מכך ששער השקל עלה, כי המדינה גובה מסים בשקלים ומחזירה את החובות הזרים האלה במט"ח? גם נכון. יפה. אם כך, בואו נלך עכשיו לשוק ונקנה הגנות דולריות כדי "לנעול" את הרווח הזה, לפני שהוא נעלם. כך כולם ירוויחו: האוצר יקבע את ההתחייבויות המט"חיות שלו בשער דולר "נמוך", ואילו הפעילות הזאת, בהיקף של מיליארדים, תעצור את ההתחזקות של השקל.

יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצרצילום: גלעד ארצי

האם החשב הכללי יאמץ את הרעיון? לא ידוע. הרי זה הימור: אם השקל ימשיך להתחזק, הוא יוכל לנעול בעתיד שערי מט"ח נמוכים ונוחים עוד יותר. אולי משרד האוצר יעשה מהלך כזה, למשל, בעבור תשלומי הריבית השוטפים לשנה הקרובה, אבל ספק אם זה יבוצע בסכומי ענק בעבור הקרן של ההלוואות הזרות. זו החלטה לא קלה.

בכל מקרה, גם אם החשב הכללי יקנה הגנות מט"חיות בכמה מיליארדים, האם אלו ישנו את המגמה של השקל? גם זה לא ידוע. עובדה: כל רכישות המט"ח של בנק ישראל בחודשיים האחרונים, בהיקף של מיליארדי דולרים, לא גרמו לשינוי מגמה בזירת השקל-דולר.

הרעיון מעניין, אבל בשורה התחתונה נראה שכוחות השוק פשוט חזקים מדי, והיצואנים יצטרכו להמשיך להתאים את עצמם למציאות של שקל מתחזק, עם כל הכאב הכרוך בזה עבורם.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker