להימנע מטרנדים ו"שיטת מצליח": האותיות הקטנות שיגדילו את התשואות

קרנות נאמנות הן אפיק ההשקעה הפופולרי בקרב משקיעים פרטיים ומשקי בית — ומנוהלים בהן יותר מ–300 מיליארד שקל ■ לפני שקונים קרן נאמנות, כדאי לשים לב לכמה מאפיינים, שיכולים להשפיע מאוד על התשואה בטווח הקצר וגם לאורך זמן ■ הנה כמה דברים שמומלץ לבדוק

ג'ניה וולינסקי
ג'ניה וולינסקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
חלפן כספים
חלפן כספים. השקעה בקרן ישראלית חוסכת עמלות המרת מט"חצילום: בלומברג

קרנות נאמנות הן מאפיקי ההשקעה הפופולריים בקרב הציבור, גם לאחר שבשיא המשבר נפדו מהן סכומים משמעותיים. יש סוגים רבים של קרנות למגוון אפיקי השקעה — קרנות מניות, אג"ח וסחורות. הקרנות המנוהלות מאפשרות להשקיע בסל ניירות ערך מקומיים או זרים, באמצעות מנהל השקעות בשר ודם, שעומד בראש הקרן ומנווט את השקעותיה.

בישראל פועלות כ–1,100 קרנות מנוהלות ועוד כ–1,000 קרנות פסיביות, שמנהלות יחד נכסים בשווי של כ–320 מיליארד שקל. בין הציבור לקרנות מתווכים בדרך כלל יועצי ההשקעות בבנקים — וזה לא מפתיע, שכן משקיעים מהציבור יתקשו להתמצא בסבך הקרנות. יועצי ההשקעות בבנקים מסתמכים לרוב על מערכות דירוג ממוחשבות שבוחנות פרמטרים היסטוריים, כמו תשואה וסיכון, ומדרגות את הקרנות בהתאם.

קרנות נאמנות מנוהלות אמורות לנהל את הכסף של המשקיעים באופן אקטיבי, כדי לייצר תשואה — להבדיל ממכשירי השקעה פאסיביים, כמו קרנות סל או קרנות מחקות, שעוקבות באופן "עיוור" אחר מדדים. הקרנות משקיעות על בסיס תשקיף ומדיניות השקעה מוצהרת מראש, והן גם השקעה נזילה. השקעה בהן מאפשרת לפזר את הסיכון בין נכסים רבים, וגם להיעזר בשירותים של מנהל השקעות מקצועי.

עם זאת, לקרנות המנוהלות יש גם חסרונות לא מעטים — המרכזי שבהם הוא כנראה דמי ניהול, שנוגסים בתשואות למשקיע, בשונה מהשקעה במדדים. חיסרון אחר מיוחס ליכולת של מנהלי ההשקעות להציג ביצועי עודפים. מחקרים מראים כי גם מנהלי ההשקעות המוכשרים ביותר מתקשים להכות את השוק לאורך זמן — כך שלא בטוח שהם שווים את דמי הניהול.

כך או אחרת, המשבר העלה מחדש את קרנם של המנהלים האקטיביים: בחירה סלקטיבית של השקעות בענפים שלא נפגעו מהמשבר או כאלה שצפויים להתאושש במהרה, עשויה להניב תשואה עודפת מהשקעה במדדים. לפני שאתם רצים לקנות קרן, ריכזנו כמה נקודות שכדאי לבדוק.

1. פסיבית או אקטיבית?

בקרנות הפסיביות (קרנות מחקות וקרנות סל) מנהל ההשקעות עוקב אחר מדד ואינו מקבל החלטה אישית. בקרנות האקטיביות, שפועלות לפי מדיניות השקעה מוגדרת, מנהל ההשקעות אמור להכות את מדד היחס (בנצ'מארק). כך למשל, בשוק יש קרנות רבות שעוקבות אחר המדדים S&P 500 או ת"א 125 — בעוד קרנות גמישות ישקיעו על בסיס בחירה של ניירות ערך.

התאוששות איטית

בקרנות הפסיביות דמי הניהול נמוכים משמעותית לעומת הקרנות האקטיביות, ויש ויכוח ארוך שנים באשר לגישת ההשקעות העדיפה. במוקד המחלוקת עומדת השאלה אם ניהול אקטיבי אכן מכה את מדדי הייחוס.

המצדדים בגישה הפסיבית אומרים שלרוב זה לא קורה, ולכן לא שווה לשאת בעלויות העודפות המיוחסות להשקעה בקרנות אקטיביות. המצדדים בגישה ההפוכה טוענים שלמנהלי ההשקעות יש קבלות על הצלחות, ולכן הם שווים את העמלות.

2. לבחור גוף ותיק וקרן עם היסטוריה

בעיקר בקרנות האקטיביות (לא רק) יש חשיבות גדולה לבחירת הגוף המנהל. כדאי לבחור גוף בעל ותק, וגם בקרן ותיקה שיש לה כבר היסטוריית ביצועים — כך שאפשר לבחון את ההתנהלות שלה לאורך זמן. בקרנות פסיביות, כדאי לבדוק מהו נכס הבסיס שאחריו עוקבת הקרן (למשל, מדד מניות מרכזי), אילו חברות הכלולות בו ומה הפיזור. בקרנות אקטיביות חשובה איכות הניהול של מנהל הקרן. ואולם, משקיע מהציבור יתקשה לבחון זאת באופן עצמאי, ולכן אולי כדאי גם להיעזר ביועץ ההשקעות בבנק.

אם לגוף המנהל יש קרנות רבות באותה קטגוריה — זה צריך לעורר סימני שאלה. כך למשל, בקרב הקרנות האקטיביות יש כמה סוגים פופולריים במיוחד, כמו הקרנות הסולידיות יחסית 90/10 או 80/20 — שבהן רוב הקרן מושקעת באג"ח והשאר במניות. לחלק מהגופים יש כמה קרנות מאותו סוג.

למרות השם הדומה, הקרנות עשויות להיות שונות זו מזו ברמות הסיכון וגם בתשואות. לכן, כדאי לבחון את המדיניות של הקרן בצורה יסודית יותר. כמו כן, יש בענף טענות על כך שריבוי הקרנות הוא סוג של "שיטת מצליח" — ככל שיש יותר קרנות, יש יותר סיכוי שאחת מהן תתברג במקומות הראשונים במערכת הדירוג של הבנקים, וכך תצליח לגייס יותר כסף.

דגל ישראל מתנוסס לצד שלט הרחוב של וול סטריט
השקעה בקרן זרה גם כרוכה בחשיפה מטבעית. דגל ישראל בוול סטריטצילום: רויטרס

הטענה היא שזה מפחית מתשומת הלב בניהול ההשקעות, בהשוואה לניהול קרן אחת באותה קטגוריה — ומסיבה זאת רשות ניירות ערך שוקלת להגביל את מספר הקרנות באותה הקטגוריה. מנגד, בגופים שמיישמים את הפרקטיקה הזאת טוענים כי ריבוי הקרנות מאפשר גיוון וגם מבטא דעות שונות של מנהלי השקעות.

3. בישראל או מעבר לים?

בקרנות פסיביות על מדדי חו"ל ניתן להשקיע בכמה דרכים: רכישת קרנות שמציעים בתי ההשקעות המקומיים; או רכישת קרן הסל המקבילה בחו"ל. המסחר בחו"ל בדרך כלל כרוך בעלויות נמוכות יותר — אבל הוא דורש המרה של המט"ח, שגם את עלויותיו צריך להביא בחשבון. מעבר לכך, השקעה בקרן זרה גם כרוכה בחשיפה מטבעית — למשל לדולר או ליורו, שערכם עשוי להשפיע לשלילה או לחיוב על התשואות. לעומת זאת, השקעה בקרן ישראלית חוסכת עמלות המרת מט"ח, וגם מאפשרת לסחור לפי השעון המקומי.

למי שחושש מחשיפה למט"ח, בתי ההשקעות בישראל מציעים קרנות שמנטרלות את השינויים בערך המטבע. כך למשל, אם התשואה הדולרית היתה 10% והדולר נחלש ב–3%, בעוד שבקרן עם גידור מטבעי התשואה תהיה קרובה יותר ל–10% — בקרן ללא גידור התשואה תהיה 7%. עם זאת, הנטרול כרוך בעלויות נוספות למשקיע שלא תמיד נראות לעין ומקזזות חלק מהתשואה; אבל לאור ירידת הריבית הדולרית עלויות הגידור פחתו ביחס לעבר.

4. לא לתת משקל יתר לטרנדים

פרוץ המשבר והירידות החדות בבורסות העולם במארס הביאו משקיעים חדשים רבים לבורסה. בחודשים האחרונים ניכרת גם פריחה של קרנות פסיביות שמתמחות במגזרים ספציפיים מאוד — כמו סייבר, פינטק, תיירות, קנאביס או עבודה מהבית.

מסחר במניות
תנודתיות בשווקיםצילום: Photo by Chris Liverani on Unsplash

אמנם יכול להיות משתלם להשקיע במגזר שמצפים לפריחתו, אבל חשוב לוודא שלא ניתן לו משקל יתר בתיק — שכן ככל שהמגזר ספציפי יותר, כך הוא חשוף יותר לתנודתיות. כך למשל, אם התיק כולו פסיבי, עדיף לשים את רוב המשקל במדדי דגל, כמו S&P 500, שמורכבים מחברות גדולות ממגוון מגזרים.

5. מחקות — גם את התנודתיות

הקרנות הפסיביות בישראל — אלה שעוקבות אחר נכס בסיס, כמו מדד או סחורה — נחלקות לשתיים: קרן סל, שנסחרת במשך כל היום, וקרן מחקה, שנסחרת רק פעם ביום. בימים של תנודתיות גדולה, כמו במשבר הנוכחי, אם הקרן נקנתה במהלך היום, יכול להיות פער גדול במחיר בין הקרן המחקה לקרן הסל במועד סגירת המסחר. המשמעות היא שהיכולת של המשקיע לקבל "עקיבה" מלאה אחר נכס הבסיס נפגעת.

שני פרמטרים מרכזיים נוספים בבחינת הביצועים של הקרנות הם תשואה וסטיית תקן, שמשקפת את הסיכון שנוטל מנהל הקרן. האידיאל הוא שהתשואה תהיה כמה שיותר גבוהה וביחס הפוך לסיכון, אבל יהיו גם מי שיעדיפו את התנודתיות, אם היא מייצרת סיכוי להשיג תשואה עודפת. לפני ההשקעה כדאי לבחון מה מתאים לכם.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker