8 מיליארד שקל, לא סופי: כשהעסקים בצרות, קרנות החוב משגשגות

קרנות החוב מתמחות במתן הלוואות לגופים שמחפשים מימון חלופי לזה של הבנקים והגופים המוסדיים ■ קרנות אלה מגלות נכונות גבוהה יותר להעמיד אשראי לעסקים לא סטנדרטיים ■ ארבל, אחת הקרנות הגדולות בתחום, השיגה למשקיעים תשואה שנתית של 16.8%

אסא ששון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
אסא ששון

אחד מאפיקי ההשקעות הצומחים ביותר בישראל הוא קרנות חוב — קרנות השקעה שמתמחות במתן הלוואות לגופים שמחפשים מימון חלופי למערכת הבנקאות ולגופים המוסדיים. אחד הזרזים לגידול בקרנות החוב הוא הרגולציה המחמירה המושתת על הבנקים, והרצון שלהם להקטין סיכונים במתן הלוואות.

אסטרטגיות ההשקעה בקרנות חוב הן מגוונות — החל ממתן הלוואות לצורך פיתוח קרקע או נדל"ן מניב ועד להלוואות אונליין (Peer־to־Peer). לכל אסטרטגיה יש, כמובן, יתרונות וחסרונות. כך, למשל, הלוואות מגובות נדל"ן כרוכות בעלות גבוהה יחסית. במקרה זה המלווה, שמשעבד לזכותו את הנדל"ן, צריך להכיר היטב את הנכס הספציפי ואת הדינמיקה של שוק הנדל"ן המקומי, אם יצטרך לממש את הנכס במקרה שהלווה יפשוט רגל. הוא גם צריך להיות חשוף וזמין ללווים שיהיו מעוניינים ללוות ממנו. לעומת זאת, בהלוואות Peer-to-Peer, המבוצעות אונליין באמצעות פלטפורמות אשראי, המלווה הוא קרן חוב פרטית המתמחה בפעילות על פלטפורמות אלה.