מי עדיף לבורסה - טראמפ או ביידן? זו לא השאלה

הסכנה לבורסה אינה טראמפ או ביידן - אלא מה שעלול להתרחש אם תוצאות הבחירות בארה"ב לא יהיו חד-משמעיות ■ עבור השווקים והכלכלה זהו התסריט הגרוע ביותר

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
המועמד הדמוקרטי ג'ו ביידן (מימין) והנשיא דונלד טראמפ בעימות בקליבלנד, אוהיו, בספטמבר
המועמד הדמוקרטי ג'ו ביידן (מימין) והנשיא דונלד טראמפ בעימות בקליבלנד, אוהיו, בספטמברצילום: Patrick Semansky/אי־פי

במחקר שהתפרסם בשנה שעברה על יד חוקרים מאוניברסיטאות תל אביב והרווארד, נמצא אישור כמותי לתופעה שרבים מנחשים אותה מתחושה פנימית וניסיון אישי: הרוב הגדול של המנהלים בחברות העסקיות הם בעלי תפישת עולם והעדפות למודל הקפיטליסטי בסגנון הרפובליקאי-שמרני.

זה אולי לא מפתיע, אבל המחקר של עלמה כהן, משה חזן, רוברטו טלריטה ודוד וייס, הגיע לממצא הזה לא על ידי סקר או משאל מנהלים אלא בדרך מתוחכמת יותר. הם יצרו בסיס נתונים וסקרו את כל החברות והמנהלים במדד S&P 500, בשנים 2000 עד 2017, ובדקו לאיזו מפלגה המנהלים האלה תרמו.

הממצאים היו מובהקים לחלוטין. בעוד 18.6% מהמנהלים תרמו למפלגה הדמוקרטית, לא פחות מ-57.7% מהם תרמו לרפובליקאים, כשיתר המנהלים לא מסגירים העדפה ברורה לאחת המפלגות. זהו פער עצום, והוא יכול להסביר את ההערכה הרווחת שהחברות בבורסה והמשקיעים בהן מעדיפים שלטון וכלכלה רפובליקאית ושמרנית.

מדד S&P 500

המחקר הזה הוא לא על הבחירות הנוכחיות בארה"ב, אבל הוא מספק רמז עבה מדוע רבים חושבים שהשווקים מעדיפים את דונלד טראמפ, או לכל הפחות את המודל הכלכלי שהוא מייצג. טראמפ עצמו, כמובן, לא פיספס אף הזדמנות לעודד את התפישה הזו: בכל פעם ששוק המניות עלה, הוא ניכס לעצמו את העלייה ואת רווחי המשקיעים; ובמקביל, לא החמיץ הזדמנות לאיים שאם ג'ו ביידן יחליף אותו בבית הלבן - הבורסות יתרסקו וחסכונות הציבור האמריקאי יימחקו.

בורסת וול סטריט
בורסת וול סטריטצילום: MIKE SEGAR/רויטרס

נשיאים דמוקרטים מגבירים צמיחה

אלא שהנתונים ההיסטוריים לא תומכים בטענה הזו. מבדיקה שערך הכלכלן פרופ' ג’פרי פרנקל ופורסמה באתר פרוג'קט סינדיקייט, גם הוא מאוניברסיטת הרווארד, דווקא נשיאים דמוקרטים סיפקו לארה"ב צמיחה כלכלית גבוהה משמעותית מזו של נשיאים רפובליקאים. על פי החישוב שלו, כשבוחנים את ביצועי הכלכלה אצל 16 הנשיאים האחרונים בארה"ב מאז מלחמת העולם השנייה, החל מהארי טרומן ועד לברק אובמה, נשיאים דמוקרטים סיפקו לציבור צמיחה שנתית של 4.3%, לעומת צמיחה שנתית של 2.5% בלבד שהניבו הנשיאים הרפובליקאים. הנשיא טראמפ, אגב, רק מקלקל עוד יותר את הביצועים של עמיתיו הרפובליקאים, אפילו אם מוותרים לו על 2020, שעליה לא יהיה בלתי-הוגן לטעון שהיא שנה חריגה ביותר. משבר הקורונה לא נגרם באשמתו, גם אם הוא מטפל בו בצורה גרועה.

על פי פרופ' פרנקל, ביצועי החסר של הנשיאים הרפובליקאים אינם נראים כמו תוצאה של מקריות סטטיסטית. הוא מתאר, למשל, שכל חמש תקופות המיתון האחרונות שנרשמו בארה"ב, לרבות זו הנוכחית, התרחשו כולן בימי שלטונם של נשיאים רפובליקאים. לפרנקל יש הסברים לתופעה הזו, והם מוכרים לקוראי TheMarker: כלכלה שתומכת בציבור הרחב ולא רק בבעלי היכולות ובחברות הגדולות, עם ממשלה שמשקיעה בתשתיות בריאותיות, פיזיות וחברתיות, היא כלכלה שצומחת מהר יותר.

המסקנה שלו היא שהתוכנית הכלכלית של ביידן טובה יותר מהמדיניות של טראמפ, אבל מה שיותר חשוב הוא שהתפישה הרווחת בקרב ציבורים רחבים שלפיה כלכלה שמרנית ונשיאים רפובליקאים מניבים צמיחה גבוהה יותר מכלכלה חברתית-דמוקרטית ונשיאים דמוקרטים - פשוט לא נכונה. אבל אם הדברים כה ברורים והפערים בין ביצועי נשיאים שמרנים לבין נשיאים פרוגרסיבים כה חדים, כיצד ייתכן שכמעט 60% מהמנהלים בוחרים לתמוך כספית במפלגה הרפובליקאית? האם צמיחה גבוהה לא טובה להם? הנה שתי תשובות אפשריות.

הבית הלבן בוושינגטון, החודש
הבית הלבן בוושינגטון, החודשצילום: J. Scott Applewhite/אי־פי

1. תפישות עולם הן דברים שקשה לשנות. המנהלים בשני העשורים האחרונים צמחו בסביבה - גם בלימודיהם באקדמיה וגם בעולם העסקי - שבה תפישות עולם ניאו-ליברליות היו השליטות. הם לא בדקו את החלופות של כלכלות חברתיות יותר, ואם הן אולי צומחות מהר יותר.

2. ייתכן שמנהלי חברות לא שוללים את האפשרות שכלכלה שמרנית טובה פחות לציבור הרחב, אבל הם רואים את המציאות רק דרך המשקפת של הרווחים האישיים שלהם, ורק לטווח הקצר.

בראיית עולם כזו, הבחירה של המנהלים לתמוך בפוליטיקאים שמרנים היא הגיונית. תנו לנו מסים נמוכים, הם אומרים, פטרו אותנו מאחריות לעניינים חברתיים וסביבתיים, ותנו לנו להתמזג ולהקטין את התחרות בענפים שלנו - כי נרוויח יותר. מי שמביט על העולם בעיניים ציניות במיוחד, יכול להגיע למסקנה שכך הכי טוב להם: המנהלים נהפכים לעשירים יותר, בעוד שאר הציבור עומד במקום, והרי הפער חשוב לא פחות מהעושר המוחלט. במלים אחרות: מה הטעם להיות עשיר אם כל האחרים עשירים בדיוק כמוך?

דווקא היום, ההבדל בין ההעדפות של מנהלי החברות הגדולות לבין גורלה של הכלכלה כולה בא לידי ביטוי קיצוני בבורסה. בעוד שוקי המניות בארה"ב רשמו לפני שבועות בודדים שיאים, הכלכלה הרחבה מתרסקת תחת נטל משבר הקורונה. יש כמה סיבות לפער הזה, לרבות הריבית האפסית והדפסת הכספים על ידי בנקים מרכזיים, אבל סיבה מרכזית היא שהחברות הגדולות מתמודדות טוב יותר עם המשבר.

המיליארדרים, אגב, הם הנהנים הגדולים מהמציאות הזו. על פי חישוב של סוכנות בלומברג מיום שישי האחרון, 200 המיליארדרים האמריקאים הגדולים, קבוצת אנשים המהווה רק 0.00006% מהציבור, התעשרה במהלך ארבע שנות כהונתו של טראמפ בסכום חסר תקדים: טריליון דולר. זו לא טעות: ההון של 200 העשירים באמריקה עלה מ-1.8 טריליון דולר בליל הבחירות ב-2016 - ל-2.8 טריליון דולר לפני שבוע.

מצביעה בארה"ב
מצביעה בארה"בצילום: OCTAVIO JONES/ REUTERS

ההתלבטות של המשקיעים

אבל אחרי כל המספרים האלה, אם אדם מתלבט מי טוב יותר לבורסה - טראמפ או ביידן - כיצד הוא יכול להכריע בסוגייה? התשובה היא שזו לא הבעיה האמיתית שלו. עבור החברות גדולות, על בסיס ארבע השנים האחרונות, ייתכן ששלטון שמרני הוא חלופה טובה יותר בטווח הקצר.

אלא שבעת הזו שלטון שמרני מגיע בחבילה אחת יחד עם טראמפ, שהוא מנהל גרוע במיוחד שהורס את כל מה שהוא נוגע בו. טראמפ נכשל בהתמודדות עם הקורונה, מלחמת הסחר שלו עם סין פגעה בציבור האמריקאי יותר מאשר הועילה, ותרבות הקיטוב והשקר שהוא מלבה לא יכולה להיות טובה לעסקים לאורך זמן. מנגד, התוכנית הכלכלית של ביידן גם גורמת אי-נוחות בקרב חלק ממנהלי התאגידים: הם לא מעוניינים בהעלאת מסים, הם לא רוצים להוציא כספים על תוכניות לסביבה ירוקה, והם לא חפצים בגישה נחרצת יותר של רשויות ההגבלים העסקיים.

התוצאה היא שהמשקיעים לא יכולים להכריע בין טראמפ לביידן, והמסחר בבורסה מוכיח את זה. בחודשים האחרונים, כשמצבו של ביידן בסקרים השתפר - הבורסות לא ירדו. כשהן ירדו בשבוע שעבר, הסיבה לא היתה ההובלה של ביידן בסקרים אלא ההתפרצות המחודשת של הקורונה יחד עם חוסר היכולת הפוליטית לאמץ חבילת סיוע ממשלתית חדשה. שעות לפני פתיחת הקלפיות בארה"ב, הסכנה לבורסה אינה טראמפ או ביידן אלא מה שעלול להתרחש ביניהם: שתוצאות הבחירות לא יהיו חד-משמעיות ואף מועמד לא יודיע לצד השני על תבוסתו.

עבור השווקים והכלכלה זהו התסריט הגרוע ביותר - והוא לחלוטין אפשרי. אם תוצאות הבחירות יהיו צמודות בכמה מדינות מפתח, טראמפ צפוי להכריז על ניצחון, ושני המחנות יפנו לסדרה של מאבקים משפטיים שעשויים להימשך שבועות ארוכים. גם תסריטים של אי-שקט חברתי ואלימות אזרחית בין תומכי טראמפ למתנגדיו הם אפשריים. לתסריט כזה, כמעט בוודאות, השווקים יגיבו כפי שהם תמיד מגיבים כאשר הסיכון מזנק: המניות יירדו ואיגרות החוב הממשלתיות יעלו - וייתכן שבשיעורים חדים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker