אחרי הקורונה, אפילו הקפיטליסטים הגדולים בעולם מבינים שזה נגמר. בישראל מסרבים להבין

במדינות רבות, משבר הקורונה האיץ את החיפוש אחר מודלים כלכליים שיחליפו את הקפיטליזם חסר הגבולות, אבל בישראל הניאו־ליברליזם דווקא מתחזק - ואין קול פוליטי שעוצר את התפשטותו ■ מייסד כנס דאבוס, מעוז הניאו־ליברליזם: "חייבים לעבור הלאה"

איתן אבריאל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
פרופ' קלאוס שוואב נואם בכנס דאבוס
פרופ' קלאוס שוואב נואם בכנס דאבוסצילום: REUTERS

במשך 30 שנה, 2,000 המנכ"לים של החברות הגדולות בעולם, 1,000 המנהיגים הפוליטיים ו–500 העיתונאים שהתקבצו מדי שנה בעיירת הסקי השווייצית דאבוס, שמעו דבר אחד: קפיטליזם וסחר חופשיים ממגבלות הם המתכון לשגשוג כלכלי. זה גם מה שהם עשו שם: בחסות הדוקטרינה הניאו־ליברלית, האליטה העולמית שנפגשה בדאבוס עסקה בעיקר בקשרי הון־שלטון־עיתון, למען יצירת חברות בינלאומיות ענקיות, שלעתים קרובות נהפכו למונופולים לאומיים וגם בינלאומיים.

זו היתה המהות של דאבוס. מנהלי התאגידים הגדולים בעולם קיבלו הזדמנות להיפגש בחדרים סגורים עם ראשי ממשלות, שרי אוצר ונגידים של בנקים מרכזיים - וגם, כמובן, עם המתחרים שלהם. בארוחות ואירועים סגורים לתקשורת, בכירי כל התעשיות והמגזרים נפגשו - ודיברו איך הם יעשו עוד כסף וישלמו פחות מסים. מנהלי הבנקים, חברות האנרגיה, חברות התעשייה וענקיות הטכנולוגיה קיימו דיונים ופאנלים על "האתגרים" של החברות והענפים שלהם, ובעיקר העבירו מסרים שימושיים על איך להתמודד עם מתחרים - כמובן אלה שאינם יושבים בחדר.

וכשיצאו מהחדר, המנהלים וראשי המדינות מיהרו לספק הצהרות וראיונות לנציגי התקשורת הכלכלית הבינלאומית, שהמתינו להם בחוץ - שם הם שיווקו את תפישת העולם שלהם, והסבירו מדוע רק היא יכולה להביא צמיחה ושגשוג. התוצאה, גם בזכות פרופסורים מהאקדמיה ומשכילים מ"מכוני חשיבה" וקידום מדיניות, היתה השתלטות של הניאו־ליברליזם על העולם העסקי, בגיבוי של פוליטיקאים וממשלות.

המסר המרכזי היה פשוט ומשכנע: הקפיטליזם צריך להיות חופשי ממגבלות. השוק החופשי עושה הכל טוב יותר מהמנגנון הציבורי, ולכן צריך להפריט את כל מה שניתן. השווקים, בתוך המדינות ובעיקר במישור הגלובלי, צריכים להיות חופשיים ללא מגבלות מיסוי, מכסים, רגולציה או התערבות ממשלתית.

כנס דאבוס 2020
פורום דאבוס 2020צילום: בלומברג

הממשלות צריכות להיות "קטנות". הן חייבות להקפיד על איזון תקציבי, ואם נוצר משבר - יש לטפל בו באמצעות קיצוצי תקציב ו״צנע״. מסים, כמובן, צריכים להיות נמוכים. אם עד שנות ה–70 מקבלי ההחלטות ומעצבי המדיניות חשבו שלממשלות יש את התפקיד המרכזי בכלכלה ובחברה - באו חסידי הניאו־ליברליזם ואמרו שיש לצמצם ככל הניתן את ההתערבות הזאת.

הקפיטליזם יישאר - אבל צריך להשתנות

אלא שבעשור האחרון, בעקבות המשבר הפיננסי של 2008 ובעיקר בגלל משבר הקורונה, הציבור ואפילו חלק מ"אליטת דאבוס" התחילו להפנים שהמודל הניאו־ליברלי כבר אינו עובד - לפחות עבור כל מי שאינם בעשירון העליון, ובעיקר במאיון העליון. מדינות נקלעו למשברים כלכליים, השכר בדמוקרטיות רבות נתקע - והאי־שוויון שבר שיאים. חברות ענק השתלטו על תעשיות שלמות ונהפכו למונופולים.

מחירי המניות והנדל"ן - הנכסים המרכזיים של המאיון העליון - אמנם המשיכו לעלות, אבל תעשיות רבות ומיליוני עסקים קטנים נסגרו או מתקשים לשרוד.

לראשונה, לאחר זמן רב, נפתח מחדש הדיון על דמותה של הכלכלה במדינות דמוקרטיות: המשך הניאו־ליברליזם - או משהו אחר.

הנה ההוכחה, או לכל הפחות ראיה חזקה, לשינוי בהלך הרוח: לא אחר מאשר פרופ' קלאוס שוואב, המייסד והיו״ר של כנס דאבוס, פירסם בסוף השבוע מאמר שכותרתו: ״בעידן שאחרי הקורונה אנחנו חייבים לעבור הלאה מניאו־ליברליזם״. במאמר מסביר שוואב כי יש "לבחון מחדש בראש פתוח" את האידיאולוגיה הניאו־ליברלית, שהביאה לשחיקה בזכויות העובדים ובביטחון הכלכלי, יצרה מרוץ לתחתית של דה־רגולציה והורדת מסים - ואיפשרה יצירה של "מונופולים גלובליים מאסיביים".

פעילים סביבתיים מפגינים בדאבוס. "חייבים להתמודד עם משבר האקלים"
פעילים סביבתיים מפגינים בדאבוס. "חייבים להתמודד עם משבר האקלים"צילום: ARND WIEGMANN/רויטרס

לפי המאמר, שוואב הגיע למסקנה כי "כללי המדיניות בכל הקשור לסחר, מסים ותחרות - שנקבעו תחת השפעה ניאו־ליברלית - צריכים להתעדכן".

שוואב אינו תמים. ראשית, הוא יודע שהוא וכנס דאבוס שלו היו גורמים מרכזיים בקידום והטמעה של הניאו־ליברליזם, שאותו הוא מבקר כעת. הוא מבין לאן הרוח נושבת, ובוחר להקדים את המחנה במקום להיגרר אחריו. שנית, שוואב צריך להמציא מחדש את הלגיטימיות של כנס דאבוס, שכבר לא יכול להיות - או לפחות לא יכול להיראות כמו - המקום שבו הניאו־ליברליזם בא לידי ביטוי בדרכים הבוטות ביותר.

הכנס בדאבוס נהפך לפסטיבל צעקני של תאגידי הענק, שהתחרו ביניהם מי הכי גדול ומי מציג מצעד גדול יותר של שרים וראשי מדינות. לכן, שוואב ממתג את עצמו מחדש - ומשווק את דאבוס באריזה חדשה: "האתחול מחדש הגדול" (The Great Reset).

ואיך ייראה העולם לאחר ה"אתחול מחדש"? תאגידים צריכים להשתנות ולגלות אחריות חברתית אחרת. נדרש שיתוף פעולה בין תאגידים לממשלות. יש להעניק קול ונוכחות בקבלת החלטות למיעוטים ולצעירים. העולם חייב להתמודד עם משבר האקלים. הקפיטליזם צריך להישאר - אבל הוא צריך להשתנות.

הליכוד, יש עתיד וכחול לבן - ניאו־ליברלים

מותר לגלות מעט ציניות כלפי ״האתחול מחדש״ של שוואב, שאורז בחבילה אחת רשימה של סיסמאות - בלי לספק תוכנית מעשית כיצד ניתן להגיע ליעדים הללו. מותר אפילו לחשוד שזו מכבסת מלים שמיועדת לאפשר את כנס דאבוס הבא, שנדחה בשל מגפת הקורונה לקיץ 2021.

אבל דבר אחד ברור: כשהאיש האחראי על דאבוס אומר שהניאו־ליברליזם צריך לעבור מהעולם - המשמעות היא שרבים ומשפיעים חושבים על זה.

אלא שיש מקום שבו לא חושבים על זה. מדינה שבה הניאו־ליברליזם דווקא מתחזק, ואוסף עוד תומכים וקולות. איפה? אצלנו, בישראל.

בנימין נתניהו
ראש הממשלה בנימין נתניהו. הליכוד, יש עתיד, כחול לבן, ובעיקר ימינה - כולם אימצו את הניאו-ליברליזםצילום: תומר אפלבאום

ישראל לא היתה תמיד מדינה בעלת כלכלה ניאו־ליברלית. היא התפתחה פה ב–30 השנים האחרונות - עם שלטון הליכוד, ההפרטות הגדולות, הטייקונים, המונופולים, החדירה של הכסף לפוליטיקה ותופעת ההון־שלטון־עיתון.

אלא שיש בישראל מי שגם זה לא מספיק להם, ודורשים עוד: ביטול רגולציות, תוספת כוח וחופש למונופולים ולתאגידים גדולים - והקטנה של השירות הציבורי. גוף אחד כזה, שעובד במרץ על ההטמעה בישראל של רעיונות ניאו־ליברליים, הוא פורום קהלת - גוף עתיר תקציבים ועובדים, במימון מיליונרים שמרנים אמריקאים, שפועל באמצעות מגוון מנגנונים.

פורום קהלת מוציא ניירות עמדה כלכליים ופוליטיים, מקדם הצעות חוק באמצעות חברי כנסת שמקורבים אליו, פועל ברשתות החברתיות ומעביר סמינרים שמציגים לצעירים רעיונות שמרניים וניאו־ליברליים. והוא לא היחיד.

זה מצליח להם. בזמנים רגילים, כדי לשנות רגולציה ולהעניק הטבות לתאגידים, נדרשת עבודה רבה: צריך לעבור שומרי סף ולשמוע עמדות הפוכות, למשל של תנועות אזרחיות. אלא שבימי הקורונה התהליכים הללו התפוגגו, ובאווירת מצב החירום - הניאו־ליברלים כובשים עוד שטחים.

חברות הסלולר השיגו הקפאה של הגברת התחרות ושל הנדידה בין החברות. משרד התקשורת מאשר מיזוגים והקלות לחברות הגדולות. המדינה רוכשת ציוד ושירותים ללא מכרזים וללא שקיפות. עולים רעיונות כמו הורדת שכר המינימום ותשלומי המעסיקים לביטוח הלאומי, קיצוצי תקציב ופנסיות, איסורים על שביתות, צמצום התחבורה הציבורית, מתן לגיטימציה לאי־שוויון.

הניאו־ליברליזם בישראל מתחזק, ואין קול פוליטי שפועל נגדו. הליכוד, יש עתיד, כחול לבן, ובעיקר נפתלי בנט ואיילת שקד, שמתחזקים בסקרים - כולם אימצו אותו.

בישראל אין כיום עניין ציבורי בדיון על אידיאולוגיה כלכלית ועל עתיד החברה והכלכלה. הציבור מותש וחרד אחרי שני סגרים, אבטלה המונית, משבר כלכלי ומלחמת הכל בכל: חילונים, חרדים, תומכי נתניהו ואלה שמתנגדים לו. המחאות ברחובות הן נגד נתניהו האיש - ולא נגד המדיניות הכלכלית שהוא מוביל והתחזקות ההון על חשבון כל השאר. הציבור רוצה שהממשלה תשתלט על המגפה ותחזיר לשגרה את הפעילות הכלכלית והחברתית - לא יותר.

אבל זאת בדיוק הבעיה: אם חסידי הניאו־ליברליזם ימשיכו לעבוד באין מפריע בחסות רעשי הקורונה והקיטוב הפוליטי, הציבור עלול להתעורר בעוד כמה שנים ולגלות שישראל נהפכה למדינה שבה שולטים הכסף והתאגידים הגדולים, עם אי־שוויון קיצוני וללא שירותים ציבוריים ראויים - כולל חינוך ובריאות. למעט, כמובן, בעלי ההון שירכשו את השירותים הללו בשוק הפרטי.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker