חובות, מינוף יתר או הסתבכות בפלילים: בזה אחר זה מאבדים הטייקונים מאחיזתם במשק

מאלשטיין עד מוזס, מאפריקה עד קנדה - הטייקונים מצטמקים ■ בשנתיים האחרונות התרחשו חילופי שליטה בקבוצות הבולטות במשק

מיכאל רוכוורגר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אדוארדו אלשטיין
אדוארדו אלשטייןצילום: עופר וקנין

בסוף השבוע האחרון נטל השופט חגי ברנר, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, את השליטה בחברת אי.די.בי פיתוח מידי אדוארדו אלשטיין. בכך החלו הליכי הפירוק של החברה, שחייבת כ-2.05 מיליארד שקל למחזיקי סדרות אג"ח ט', י"ד ו-ט"ו.

בשבע השנים האחרונות שרף אלשטיין באי.די.בי כ-3 מיליארד שקל, וייזכר בהיסטוריה של שוק ההון הישראלי כמי שתרם את הסכומים הגבוהים ביותר לטובת הנושים - אך הסכום הגבוה ששילם עבור רכישת החברה וכל הטעויות שעשה בניהולה הובילו לתוצאה הבלתי־נמנעת: חוסר אמון מצד הנושים בהצעותיו להסדר חדש, ובסופו של דבר להוצאת החברה מידיו.

אובדן השליטה של אלשטיין במה שהיה בעבר הקונצרן הגדול במשק לא הפתיע איש בשוק ההון, והיווה המשך ישיר למה שקרה לבעל השליטה הקודם באי.די.בי, נוחי דנקנר. במקרה של אלשטיין, זה היה רק עניין של זמן, ואפילו הברכה שקיבל בתחילת הדרך מהרב יאשיהו פינטו - שאמר לו שמי שמשקיע בישראל ישלש את השקעתו - לא הועילה.

משבר הקורונה, שדירדר את הכלכלה הארגנטינית שבה פעל אלשטיין, רק האיץ את התהליכים הללו. כעת ייאלץ אלשטיין להחליט אם ללכת עד הסוף ולסכן מאות מיליוני שקלים במידה שיזכה בהתמחרות על החברה הבת דיסקונט השקעות - או לשמור את הסכומים הללו, לצד המשאבים הניהוליים והתפעוליים, להתמודדות עם המשבר שחווה חברת אירסה, המרכזת את עסקי הנדל"ן, הפיננסים והחקלאות שלו בארגנטינה, ארה"ב ומדינות נוספות בדרום אמריקה. מאז 2019 צנח שווייה של אירסה בעשרות אחוזים והיא נסחרת לפי שווי שוק של 330 מיליון דולר בלבד.

הלכו לאיבוד

המקרה של אלשטיין ואי.די.בי אינו היחיד: בשנתיים האחרונות אירעו חילופי שליטה בחברות בולטות במשק, בנסיבות שונות: חובות אישיים של בעלי השליטה, חובות כבדים של החברות עצמן, חקירות פליליות שבהן היו מעורבים בעלי השליטה והחברות, ולבסוף גם התפשטות מגפת הקורונה. כמעט לכל המקרים היה מאפיין משותף: מינוף יתר וחובות גדולים.

ברשימת מאבדי השליטה נכללים גם תמי מוזס־בורוביץ', שאיבדה באחרונה את השליטה באל על לטובת אלי רוזנברג; חיים סבן, שאיבד את השליטה בפרטנר (שבינתיים מתנהלת ללא בעל שליטה); לב לבייב, שאיבד את השליטה באפריקה ישראל השקעות; ושאול אלוביץ', שאיבד את השליטה בבזק.

גם יצחק תשובה, שעדיין שולט בקבוצת דלק ובאלעד גרופ, מופיע ברשימה - לאחר שבשנה האחרונה נאלץ לבצע מכירת חיסול של נכסי החברות במיליארדי שקלים, וממשיך להתקיים בתצורה מצומקת יותר.

מקורקעת: תמי מוזס־בורוביץ'

תמי מוזס־בורוביץ' ובעלה, דדי בורוביץ', שולטים (35%) בחברת כנפיים אחזקות, שהחזיקה עד לאחרונה ב-38.8% מאל על. אף שבאופן רשמי מוזס שימשה רק סגנית יו"ר הדירקטוריון באל על, בפועל היא שלטה וניהלה את כל המהלכים האסטרטגיים הבולטים של החברה ב-15 השנים האחרונות - ועשתה זאת בצורה לא מוצלחת, בלשון המעטה.

משבר הקורונה הכה בענף התעופה כולו, אך אל על - שכמעט חדלה לתפקד בגל הראשון ורוב עובדיה נשלחו לחל"ת - הגיעה אליו עם תוצאות כספיות עגומות: גירעון בהון עצמי של 135 מיליון דולר, חוב פיננסי נטו של 2 מיליארד דולר לבנקים ולנושים שונים, חוב של 280 מיליון דולר לרוכשי כרטיסים שטיסתם בוטלה, ועוד חוב של מאות מיליוני דולרים לחברות שמחכירות מטוסים והפסדים בגין עסקות של גידורי ריבית, מט"ח ודלק סילוני.

במצב שנוצר, אל על לא יכלה להמשיך להתקיים כעסק חי, והמדינה התנתה את המשך השליטה של מוזס־בורוביץ' בכך שהיא תזרים לחברה כ-100 מיליון שקל. מוזס־בורוביץ' סירבה, אך נלחמה בכל דרך אפשרית כדי לשמר את שליטתה בחברה, או לפחות להישאר בשליטה משותפת עם איש הנדל"ן מאיר גורביץ' ואחרים.

תמי מוזס בורוביץ'
תמי מוזס בורוביץ'צילום: ניר קידר

בסופו של דבר החליטה מוזס־בורוביץ' לא להשתתף בהנפקת מניות שביצעה אל על לפני כשבועיים, כשהנפיקה 94% ממניותיה לפי שווי של כ-100 מיליון דולר ולפי מחיר גבוה ב-34% ממחיר השפל של המניה אי־פעם. בעקבות ההנפקה, החזקותיה של כנפיים באל על ירדו ל-15.2% והיא חדלה למעשה להיות בעלת השליטה בחברה. בחור ישיבה אמריקאי בן 26 בשם אלי רוזנברג, מגובה בהלוואה שקיבל מאביו, קני רוזנברג, רכש במהלך ההנפקה 42.9% מאל על תמורת השקעה של 359 מיליון שקל ובקרוב יהפוך לבעל השליטה בחברת התעופה.

מוזס־בורוביץ' מנסה להפעיל עורכי דין שונים כדי לטרפד בדקה ה-90 את העברת השליטה לרוזנברג, אך סיכויי ההצלחה שלה קלושים. בימים אלה מנסה רוזנברג לקבל מהבנקים הלוואה של 250 מיליון דולר בערבות מדינה, וכן לגבש צוות הנהלה מקצועי ודירקטוריון חדש, שינסו לשקם את אל על.

התנתק מההפסדים: חיים סבן

לפני קצת פחות משנה ויתר המיליארדר הישראלי־אמריקאי חיים סבן על השליטה (30%) בחברת התקשורת פרטנר. זאת, לאחר שהמגעים בין סבן לתאגיד האצ'יסון מהונג־קונג לגבי מיחזור הלוואה בסך 300 מיליון דולר (כ-1.1 מיליארד שקל), שסבן היה אמור לפרוע בינואר 2020, עלו בתוהו.

בעקבות כך, סבן ויתר על מניות השליטה בפרטנר, שבאותה עת היה שווי השוק שלהן כ-730 מיליון שקל. כלומר, על אף הונו העצום של סבן, ולאחר שלא הצליח להשביח את החברה בתקופת שליטתו מסיבות כאלה ואחרות, הוא העדיף לא להזרים מאות מיליוני שקלים נוספים למיחזור ההלוואה, אלא להעביר את מניות השליטה בפרטנר לידי האצ'יסון.

חיים סבן
חיים סבןצילום: עופר וקנין

מדובר בחוב שהועבר לסבן ב-2013, כשרכש את השליטה בפרטנר מידי סקיילקס שהיתה בשליטת אילן בן־דב. בהמשך רכש סבן מניות מידי לאומי פרטנרס וכן השקיע בחברה במסגרת גיוסי הון. להבדיל מהסיבוב המוצלח שעשה בבזק, סבן סיים את שש שנות ההשקעה שלו בפרטנר בהפסד של כ-500 מיליון שקל.

האצ'יסון, ששלטה בפרטנר בעבר, היתה יכולה לחזור ולהשלט שוב על החברה, אך לא עשתה זאת עד כה. יתרה מכך, בתחילת החודש אישרה האצ'יסון את הפרסום ב-TheMarker והודיעה כי בכוונתה למכור את השליטה בפרטנר (27%). הודעה זו יצאה כעשרה חודשים לאחר שהאצ'יסון ביקשה את היתר השליטה בפרטנר. אף שמשרד התקשורת לא השיב לבקשה בשלילה, בחברה, הנמצאת בשליטה סינית, הבינו כי לאור מלחמת הסחר והלחץ הכבד מצד ארה"ב למנוע כניסת תאגידים סיניים לישראל, הסיכוי לקבל אישור שליטה בפרטנר הוא אפסי. מסיבה זו, החליטה האצ'יסון למכור את החברה.

כך, ייתכן שבקרוב יהיה לפרטנר בעל שליטה חדש. בינתיים, היא מנוהלת על ידי המנכ"ל איציק בנבנישתי והיו"ר אסנת רונן. מתחילת השנה איבדה מניית החברה כ-15% ונסחרת לפי שווי שוק של כ-2.4 מיליארד שקל בלבד.

יצא מאפריקה, נשאר ברוסיה: לב לבייב

בינואר האחרון, לאחר כמעט ארבע שנים של מגעים, הושלם הסדר החוב בחברת אפריקה ישראל להשקעות, שהיתה בשליטת לב לבייב מאז סוף 1996. במסגרת ההסדר, אפריקה ישראל ביצעה תספורת של 40% למחזיקי האג"ח, שיתרת החוב שלה אליהם הגיעה ל-3.3 מיליארד שקל.

לאחר שהזרים לחברה כמה מיליארדי שקלים בשנותיו כבעל שליטה, החליט לבייב כי אינו מעוניין יותר להזרים לה כספים. במסגרת ההסדר, הוא איבד את השליטה בחברה אך נותר בעל השליטה בחברה הבת, אפי פיתוח, הפועלת בשוק הנדל"ן ברוסיה.

לב לבייב
לב לבייבצילום: עופר וקנין

יעקב לוקסנבורג (לוקסי), בעל השליטה בחברת ההשקעות לפידות קפיטל, השתלט על יתרת נכסי אפריקה ישראל השקעות, הכוללים את הבעלות בחברת התשתיות והקבלנות דניה סיבוס (100%), אפריקה מגורים (ש-74% ממנה הוחזק בידי דניה) וכן קרקעות בישראל. לוקסי גבר בהתמודדות על יגאל דמרי, בעל השליטה בחברת י.ח דמרי.

ב-2019 רכשה קבוצה בראשות מגה־אור־ביג את השליטה באפי נכסים (51%) תמורת 1.25 מיליארד שקל; ושנתיים קודם לכן רכשה משפחת דיין את אפריקה מלונות תמורת מיליארד שקל. כך נותר לבייב ללא פעילות מהותית בישראל, אך עם חובות פרטיים של מאות מיליוני שקלים לבנקים, ובראשם בנק הפועלים.

לוקסי, בן 64, פעיל בשוק ההון זה עשרות שנים, והיה מעורב בהשקעות פיננסיות וריאליות בנדל"ן, אנרגיה, נפט, קמעונות ועוד. לצורך ההתמודדות על אפריקה ישראל צירף לוקסי כשותף פיננסי את אלטשולר שחם גמל ופנסיה (20%), שבשליטת גלעד אלטשולר, משפחת שחם והמנכ"ל יאיר לוינסון, והשותפים רכשו את השליטה בחברה תמורת 862 מיליון שקל.

עד כה, נראה כי לוקסי ואלטשולר עשו עסקה מצוינת: לפני כשבועיים, בעקבות המומנטום החיובי בענף התשתיות והבנייה, דיווחה לפידות קפיטל על תוכנית להנפיק את דניה סיבוס בחודשיים הקרובים בבורסה בתל אביב לפי שווי גבוה של 2 מיליארד שקל, ולגייס כ-400 מיליון שקל.

אם ההנפקה תצא לפועל, גם אם בשווי נמוך מהמתוכנן, מדובר בהצפת ערך משמעותית עבור חברה שנושי אפריקה ישראל תימחרו בנזיד עדשים. זו גם אחת הסיבות לזינוק של עשרות אחוזים בשנה האחרונה בשוויה של לפידות קפיט, לכ-1.2 מיליארד שקל.

על ספסל הנאשמים: שאול אלוביץ'

בדצמבר 2019 השלימו קרן ההשקעות האמריקאית סרצ'לייט ודוד פורר את רכישת השליטה בקבוצת בזק, קבוצת התקשורת הגדולה במשק. הרכישה הושלמה בתום יותר משנה של מגעים מול הנושים - הבנקים ומחזיקי האג"ח של החברות בי־קום ואינטרנט זהב, שדרכן שלטה יורוקום תקשורת בבזק.

בעל השליטה ביורוקום, שאול אלוביץ', איבד את השליטה בבזק לאחר שהסתבך בפלילים. אלוביץ' נאשם, בין היתר, במתן שוחד לראש הממשלה, בנימין נתניהו (במסגרת תיק 4000), וכן בפעולות מרמה ועבירה על חוק ניירות ערך במסגרת עסקות בעלי עניין שנעשו בין יורוקום, בזק ו-yes.

יורוקום היתה חייבת יותר מ-1.5 מיליארד שקל לנושיה. לאחר שאלוביץ', שלא העמיד ערבויות אישיות כנגד החובות האלו, סירב להזרים כספים נוספים לטובת הסדר - המגעים עמו כשלו ויורוקום הגיעה לפירוק.

שאול אלוביץ'
שאול אלוביץ'צילום: מוטי מילרוד

סרצ'לייט, המתמחה בהשקעה בחברות במצוקה, ניצלה את המצב ורכשה את השליטה (60%) בחברת בי־קום, השולטת בבזק (26.3%), בהשקעה של 388 מיליון שקל. פורר, בעל השליטה בחברת התרופות נאו־פארם ובעל המניות הגדול בחברת מבנה נדל"ן, השקיע 97 מיליון שקל עבור 15% מבי־קום.

בשנתיים האחרונות בוצעו בבזק שורת מהלכים בהובלת היו"ר לשעבר, שלמה רודב, והמנכ"ל דודו מזרחי, שכללו איחוד תפעולי של מטות החברות הבנות (פלאפון, בזק בינלאומי ו-yes), תהליכי התייעלות מקיפים, מחיקות ענק של שווי נכסים כמו בזק בינלאומי ו-yes, צמצום חוב ופריסתו לתקופה ארוכה יותר, וכן צעדים אסטרטגיים בתחום התקשורת.

בעקבות כך, ובשל נסיבות נוספות, עלתה מניית בזק מתחילת השנה ב-44% והחברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-11 מיליארד שקל - הרחק מהשווי של 2–2.5 מיליארד שקל שבו נסחרות המתחרות סלקום ופרטנר.

מניית בי־קום עלתה מתחילת השנה ב-37% לשווי שוק של כמיליארד שקל, וסרצ'לייט, שמינתה באחרונה את גיל שרון ליו"ר במקום רודב, מורווחת על הנייר ב-200 מיליון שקל - בתוך פחות משנה. בהתאם, פורר מורווח על הנייר בכ-50 מיליון שקל.

עדיין שולט, פחות טייקון: יצחק תשובה

בתחילת הגל הראשון של מגפת הקורונה, נראה היה כי המשבר יכריע את גורלו העסקי של יצחק תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק, החולשת על מאגרי הגז לווייתן ותמר, ובעל השליטה באלעד גרופ, המחזיקה בנדל"ן בשווי מיליארדי דולרים בארה"ב ובקנדה.

תשובה מצא עצמו בתחילת המשבר עם חובות אישיים בהיקף של 1.5 מיליארד שקל לבנקים, ובראשם בנק הפועלים. קבוצת דלק ספגה ירידה חדה במחיר המניה ואיגרות חוב בהיקף של 6 מיליארד שקל, לאחר שהסתבכה בשורה של רכישות ממונפות במיליארדי דולרים בתחום האנרגיה בים הצפוני. נוסף לכך, המשבר הכה גם בנדל"ן של תשובה בארה"ב.

ואולם להבדיל מאלשטיין, תשובה התעשת מהר למדי והחל במסע למימוש נכסי דלק. בין היתר, מימש תשובה את איי.די.אי טכנולוגיות, תמלוגים על מאגרי כריש ותנין, מניות שליטה בכהן פיתוח, נדל"ן של דלק ישראל, תחנות הכוח בשורק ובאשקלון, מניות דלק ותמלוגים. בימים אלה משלים תשובה עסקה בהיקף של כ-450 מיליון שקל עם קרן ארבל, שתקבל את המפתחות לתחנות הדלק וחנויות הנוחות "מנטה" של דלק ישראל.

יצחק תשובה
יצחק תשובהצילום: דודו בכר

בסך הכל מימשה דלק בשנה האחרונה נכסים בכ-3 מיליארד שקל, וצימצמה את היקף החוב שלה לבנקים ולבעלי האג"ח. בנוסף, עומדות על הפרק עסקות חדשות של איגוח תמלוגים על לווייתן בכ-630 מיליון שקל, והכנסת שותף לחברה הבת, איתקה, תמורת הזרמה של כמה מאות מיליוני דולרים. כמו כן, דלק ביצעה גיוסי הון ב-313 מיליארד שקל.

בינתיים הצליחו תשובה ודלק להגיע להבנות עם בעלי האג"ח והבנקים. ואולם גם אם הקבוצה תצא מהמשבר הכבד שפקד אותה ותצליח לפרוע את חובותיה העצומים, תהיה זו דלק אחרת - לא זו שנסחרה בשיא לפני שש שנים לפי שווי של יותר מ-13 מיליארד שקל. כיום נסחרת דלק לפי שווי שוק של כמיליארד שקל, ובמקרה הטוב יישארו בידיה השליטה בדלק קידוחים והחזקה משמעותית באיתקה.

בתוך כך, תשובה עורך מסע מימושים כבד בנכסיו הפרטיים. עד כה, מכר תשובה 75% מאלעד ישראל מגורים לקרן ההשקעות בנדל"ן JTLV2, תמורת 198 מיליון שקל; וכן שני מגרשים בשכונת בבלי בצפון תל אביב, שאותם מכר לקבוצות י.ח דמרי וחג'ג' תמורת 560 מיליון שקל. המימושים האלו סייעו לתשובה לצמצם במקצת את חובו הפרטי ולשכנע את הבנקים כי לנדל"ן שעדיין ברשותו יש פוטנציאל ליצירת תזרימים עתידיים.

תשובה מנסה להימנע מהעמדת החוב של אלעד גרופ בישראל, בהיקף של 560 מיליון שקל, לפירעון מיידי. לשם כך הוא מנהל מגעים למכירת מרבית הנכסים של החברה הבת, אלעד קנדה, תמורת 508 מיליון דולר קנדי (כ-380 מיליון דולר ארה"ב) לידי קבוצת משקיעים הכוללת את יענקי זאקס, נתנאל דיטשר ומשפחת דרייזין, השולטת בחברה משפחתית פרטית בשם רסטר מנג'מנט.

גם אם העסקה תושלם, לא ייכללו בה אחזקות של אלעד קנדה בכמה קרקעות בארה"ב בשווי 275 מיליון דולר קנדי. על פי תנאי ההסכם שנמצא בדיונים, רסטר מנג'מנט תשלם עם חתימת העסקה העסקה 342 מיליון דולר קנדי (כ-260 מיליון דולר ארה"ב).

כמו כן, אלעד גרופ תהיה זכאית לקבל 165 מיליון דולר קנדי נוספים עם הבשלתם של מיזמי מגורים ונדל"ן מניב של אלעד קנדה. בהמשך יימכרו מניות בחברת סטאר (50%) המחזיקה ב-14.5 אלף דירות להשכרה בצפון־מזרח ארה"ב; יתרת הדירות במיזמי מגורים במנהטן וואן ווסט אנד ולאונרד 108; ומלון מלכת שבא באילת. בשנים הקרובות צפוי תשובה למכור את רוב אחזקותיו הפרטיות, מחוץ לדלק.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker