יורם גביזון

יומיים לפני כלותה של אחת השנים המקוללות בכלכלה העולמית והמקוללת ביותר בתולדות ענף התעופה, רכש בחור ישיבה בן 26 את השליטה בחברת אל על. האירוע רציונלי כמו שהוא נשמע. 3 חברות חיתום מובילות לא הצליחו לשכנע את המשקיעים המוסדיים להשקיע בחברה, גם לא כאשר המדינה התחייבה לרכוש יותר ממחציתה, ולתת ערבות של 75% להלוואה של 250 מיליון דולר שאל על תנסה לגייס מהבנקים מיד לאחר הנפקות המניות.

אלי רוזנברג, שהשקיע 359 מיליון שקל ב-42.9% ממניות החברה והמדינה שהשקיעה 115 מיליון שקל ב-13.7% ממניות החברה, קנו 94% מהמניות שהוצעו על ידי החברה. בעלי השליטה הקודמים באל על - תמי מוזס בורוביץ', בעלת השליטה בחברת כנפיים, ואיש העסקים פיני גינזבורג, שהחזיק ב-8% ממניותיה של אל על לפני ההנפקה - לא רכשו ולו מניה אחת, גם לא במחיר שהיה גבוה ב-34% בלבד ממחיר השפל של המניה אי פעם, ושיקף שווי חברה של 100 מיליון דולר.

נראה כי מוזס בורוביץ' וגינזבורג מכירים טוב מכולם את מצבה הפיננסי האנוש של אל על, ואת חוסר הוודאות והסיכון העצומים הכרוכים ברכישת מניותיה. חוסר הנכונות של קרנות פנסיה, חברות ביטוח וקופות גמל לרכוש את מניותיה של אל על למרות הגיבוי של המדינה, נובע ככל הנראה מחוסר הוודאות בנוגע לקצב החזרה של ענף התעופה לפעילות מלאה. התחזיות המעודכנות של יאט"א, האיגוד הבינלאומי של חברות תעופה, לפיהן תנועת הטסים העולמית לא תחזור לרמתה טרום משבר הקורונה לפני 2024, לא מעודדות. והעובדה שמנכ"לי חברות תעופה בארה"ב נפגשו שלשום (ד') עם ראש המטה בבית הלבן כדי לבקש סבב נוסף של סיוע פדרלי בהיקף של 25 מיליארד דולר, מאותתת כי ההתאוששות אינה מעבר לפינה.

מניית אל על

גם נתוני התחלואה בישראל ואובדן השליטה של ממשלת נתניהו בכל הקשור בטיפול במגפת הקורונה, לא יקדמו את חזרתה של אל על, ולא יפסיקו את הדימום התזרימי של החברה. מנכ"ל אל על גונן אוסישקין דיווח אמנם לעובדיו, יממה לאחר העברת השליטה בחברה, על חזרה מוגבלת של טיסות המטען והטיסות המסחריות למספר מצומצם של יעדים בארה"ב ובאירופה החל ביום שני הקרוב, 21 בספטמבר - אבל באותה נשימה, בישר להם על הארכת תקופת החל"ת של 5,940 עובדים עד לסוף אוקטובר 2020.

מקורביו של אלי רוזנברג, בעל השליטה החדש בחברה, שידרו אופטימיות מרובה בנוגע לסיכויים שאל על, תחת בעלות חדשה, תקבל הלוואה של 250 מיליון דולר, ואפילו 400 מיליון דולר מהבנקים. גם משרד האוצר היה משוכנע שהזרמת הון של 150 מיליון דולר לאל על תשפר דרמטית את סיכוייה לקבל הלוואה בנקאית. הבעיה היא שגם סכום זה לא יסתום את הבור בהונה העצמי של החברה, שהסתכם ב-134 מיליון דולר בסוף יוני 2020 וכנראה תפח ברבעון השלישי בעוד כמה עשרות מיליוני דולרים.

עתה נותר לראות האם רוזנברג והצוות שלו יאמצו את התוכנית העסקית שהציגה הנהלת אל על לבנקים ולמשרד האוצר - או שינסו להתוות תוכנית חדשה; והאם הבנקים ישחררו ברצון קרוב למיליארד שקל לחברה שסיכוייה להציג תזרים חיובי בטווח הקצר אינם גבוהים. גיוס חוב בנקאי בערבות מדינה יהיה המבחן הראשון של הבעלים החדש ועמידה בו היא תנאי מוקדם לאחד הרכיבים המשמעותיים של תוכנית ההבראה שגיבשה ההנהלה - כניסה לתוקף של הסכמי עבודה קיבוציים חדשים עם 4 מגזרי העובדים בחברה. הסכמים אלו - שכרוכים בפיטורי 2,000 מעובדי החברה, כלומר 30% ממצבת כוח האדם של החברה טרום משבר הקורונה, הפחתות שכר של 29% לטייסי החברה וגמישות בהחזרת כוח אדם עד שהחברה תשוב לפעילות מלאה - כל אלה אמורים לחסוך 260 מיליון דולר בשנה בהוצאות שכר, בהנחה שהחברה תחזור לפעילות של 75% מזו שב-2019.

תמי מוזס בורוביץ'
תמי מוזס בורוביץ'צילום: ניר קידר

גם אם ייכנסו הסכמי עבודה אלו לתוקף, ייתקל בעל השליטה החדש בשני אתגרים משמעותיים: הראשון הוא שלא בטוח שהסכמי עבודה אלו יספיקו, משום שכלל לא בטוח שהחברה תחזור לפעילות של 75% עד לסוף 2021 - שהיא הנחת העבודה בבסיס התוכנית; על כן, ייתכן שהחברה תידרש להאריך את תוקף תוכנית החל"ת עמוק לתוך 2022. אתגר אחר הוא להגיע להבנות עם ועד הטייסים. ועד זה, שספג את קיצוצי השכר המשמעותיים ביותר - 105 מיליון דולר בשנה - ניהל מו"מ עם בעלת השליטה הקודמת תמי מוזס בורוביץ' על קבלת אופציות ל-25% ממניותיה של החברה בתמורה לקיצוצי שכר.

על פי ההערכות, הוועד שבין השנים 2018-2016 עמד מאחורי שיבושים קשים בלוח הטיסות, מתואם עם בעל השליטה החדש ותמך בו כמעט מהרגע הראשון שבו נחשף כמתמודד על רכישת השליטה בחברה. נראה כי עתה יידרש רוזנברג לספק את התמורה: הקצאת אופציות לטייסי החברה ואולי למגזרי עובדים נוספים, והחזרה הדרגתית של טייסי צי מטוסי ה-737 על פי הוותק, כדרישת הטייסים.

גם אם יגייס הלוואה בנקאית של 250 מיליון דולר בערבות המדינה וגם אם ייכנסו כל הסכמי העבודה הקיבוציים החדשים לתוקף, עלול רוזנברג לגלות שהסתבך בבוץ פיננסי עמוק בהרבה משתיאר לעצמו. המדינה, שכבר מחזיקה ב-13.7% ממניות החברה, תגלה כי בפעם הבאה שהחברה תזדקק להזרקת מזומנים, יהיה לה קשה בהרבה לדחות את הבקשה ולהזחיל את הנהלת החברה כפי שעשתה ממארס האחרון.

מטום של חברת אל על
מטום של חברת אל עלצילום: Ariel Schalit/אי־פי

כבר ב-1 באוקטובר, כלומר בעוד פחות משבועיים, תידרש אל על להחזיר לבעלי כרטיסי טיסה שטיסתם בוטלה את כספם. החוב הכולל לבעלי הכרטיסים מסתכם ב-280 מיליון דולר, 80 מיליון דולר מסכום זה לרוכשי כרטיסים ישראליים שחוק שירותי תעופה (חוק טיבי) חל עליהם. מעבר לסכום זה, גיוס ההון יאיץ את הדרישה של מחכירי מטוסים לפרוע את חובם. אל על דחתה תשלומים לחברות החכרת מטוסים והחוב שאמור להיפרע עד לסוף יוני 2021, מסתכם ב-125 מיליון דולר. מעבר לכך, החברה תצטרך לסלק עסקות גידור דלק סילוני וגידור ריבית ושערי חליפין שהסבו לה הפסד של 64 מיליון דולר, 45 מיליון דולר ו-6 מיליון דולר בהתאמה נכון לסוף יוני 2020.

הפעלת החברה גם כאשר 6,080 מ-6,302 עובדיה היו בחל"ת וגם כאשר דחתה תשלום דמי חכירה ב-28 מיליון דולר, יצרה לחברה גירעון של 23 מיליון דולר בתזרים המזומנים ברבעון השני של 2020. ונוכח מצב התחלואה בישראל, כלל לא בטוח אם החזרה ההדרגתית לטיסות מסחריות וטיסות מטען תשפר את המצב מהותית. גיוס 400 מיליון דולר עלול שלא להספיק להתנעת החברה ולאפשר לה להתחרות בצורה אפקטיבית במיוחד, כשבעתיד הלא רחוק תמצא בנתב"ג מתחרות טובות ועשירות ממנה משמעותית כמו איתיחד ואמירייטס.

אתגר לא פשוט אחר יהיה החלפת דירקטוריון החברה והשדרה הניהולית. רוזנברג הסתתר עד כה מאחורי מעטה עבה של יחסי ציבור ומקורבים שעשו עבורו את העבודה. ואולם, בתוך מספר לא רב של שבועות, יצטרך למנות דירקטוריון חדש לחברה, למנות יו"ר חדש במקומו של יהודה לוי - מקורבה של תמי מוזס בורוביץ' - ומנכ"ל חדש. ראם עמינח, שהוזכר כמועמד לתפקיד היו"ר, ויתר ככל הנראה על מועמדותו בשל סכום כסף משמעותי שכבר קיבל ועוד אמור לקבל מרוזנברג, בתמורה לסיועו בהעברת השליטה בחברה. מועמד אפשרי אחר לתפקיד היו"ר, עמיקם בן צבי מקורבה של משפחת רוזנברג, שבחש ודחף מאחורי הקלעים לקידום עניינו של רוזנברג הצעיר, סוחב עליו עננה בדמות דו"ח קשה של מבקר המדינה על מעורבותו בעסקיה של חברת האוטובוסים דן.

החלפת שדרה ניהולית בחברה בעיצומו של משבר פיננסי ותפעולי כה קשה עלולה להתברר כמשימה לא פשוטה. הדירקטוריון וההנהלה החדשים יתחילו להבהיר לאן מתכוון בחור צעיר, שאיש לא ידע על קיומו עד לפני חודשיים, בעל מקורות כספיים שלא הובהרו, לקחת את חברת התעופה הלאומית לשעבר ואת המדינה ומשלם המסים אתו.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker