הבנקים מרוצים: הכלי שנועד לעודד תחרות - נשכח על ידי הציבור

כשהושקה תעודת הזהות הבנקאית לפני כארבע שנים, התקווה היתה שהיא תסייע ללקוחות להתמקח מול הבנקים ולהשוות תנאים ■ ואולם רוב הציבור עדיין לא עושה בה שימוש

ג'ניה וולינסקי
ג'ניה וולינסקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
סניף מזרחי-טפחות. אין לבנקים אינטרס להבליט את הדו"ח - והוא לא נשלח ללקוחות
סניף מזרחי-טפחות. אין לבנקים אינטרס להבליט את הדו"ח - והוא לא נשלח ללקוחותצילום: אייל טואג

כששאלנו בנקאית שעובדת לא מעט שנים במטה של אחד הבנקים מתי היא הציצה באחרונה בתעודת הזהות הבנקאית שלה - היא לא ידעה במה מדובר. היא לא לבד: גם יתר הציבור לא מכיר את הדו"ח הזה, אף שהוא יכול לשמש אותו להשוואת עלויות, בפרט בתקופה שבה רבים מחפשים דרכים לחסוך כל שקל.

להגנתה של אותה בנקאית ייאמר שכעובדת בנק היא פטורה מתשלום עמלות וזוכה לתנאים מיוחדים עבור קבלת הלוואות, כך שלתעודת הזהות הבנקאית יש פחות תועלות עבורה - אבל לא כך עבור יתר הציבור. ועדיין, בסקר שביצע באחרונה מכון המחקר "רקורד", 52% מ-1,000 המשתתפים לא ידעו מהי תעודת זהות בנקאית, ו-71% השיבו כי הם לא משתמשים בה.

תעודת הזהות הבנקאית היא דו"ח שנתי שמפרט את כל הפעילות בחשבון. הבנקים מחויבים להציג ללקוחותיהם את הדו"ח בכל פברואר, בגין השנה שחלפה - בדומה לדו"ח שנתי של קרן הפנסיה. הדו"ח כולל את היתרות בחשבון הבנק, הפעולות שנעשו בו במהלך השנה, העלויות ששולמו בגין ניהול החשבון, ההלוואות שנלקחו (כולל משכנתאות) והריבית בגינן.

תעודת זהות חלקית

תעודת הזהות הבנקאית גובשה במטרה לשפר את יכולת המיקוח של הלקוחות מול הבנק, על ידי הרחבת המידע הקיים אצלם. "הדו"ח מגיע בתבנית קבועה לכל הבנקים, ויאפשר לכם להשוות את התנאים שלכם היום להצעות של בנקים אחרים. אולי כדאי לעבור בנק", הסביר הקריין בסרטון של בנק ישראל שליווה את קמפיין ההשקה של תעודת הזהות ב-2016.

סרטון של בנק ישראל שליווה את קמפיין ההשקה של תעודת הזהות הבנקאית

ואולם בחלוף ארבע שנים מאז השקתה, נראה שלא רבים עושים בה שימוש. גם לבנקים אין אינטרס להבליטה. פעמים רבות ניתן למצוא את הדו"ח רק באתר האינטרנט של הבנק, והוא לא מגיע כמסמך נפרד בדואר או במייל. עם זאת, כדאי לעשות את המאמץ כדי לאתר אותו באתר של הבנק. כפי שנכתב באתר האינטרנט של עמותת פעמונים, העוסקת בייעוץ כלכלי למשקי בית, הבנת המידע המונגש בדו"ח היא הצעד הראשון בתהליך שעשוי לחסוך אלפי שקלים - כשהצעד הבא הוא פנייה לבנקאי לשיפור התנאים.

איך נדע אם יצאנו פראיירים?

אז מה ניתן לשפר? הסכום המשמעותי שאותו משלם חלק גדול ממשקי הבית בישראל לבנק הוא הריבית - בין אם על הלוואה, על משכנתא, או על האוברדראפט. הדו"ח מכיל את הריביות האלה, וגם מפרט עד כמה מנוצלת מסגרת האשראי בבנק - כשגם על גובה המסגרת ניתן להתמקח ולבקש להגדילה. כל חריגה מהמסגרת היא למעשה הלוואה יקרה מאוד, שהריבית עבורה יכולה להגיע גם ל-10%. המשמעות היא שאם הגדלת המסגרת לא תספיק, כדאי לשקול לקחת הלוואה אחרת במקומה.

מה שחסר בדו"ח הוא העלות הכוללת של ההלוואה למשפחה במהלך השנה - שכן הריבית מופיעה רק באחוזים. כך, תעודת הזהות אמנם מאפשרת להשוות הצעות של בנקים או גופי אשראי אחרים, אבל לא מנגישה את סך ההוצאה של הלקוח בגין ההלוואה באותה שנה.

המפקח על הבנקים, יאיר אבידן
המפקח על הבנקים, יאיר אבידןצילום: דוברות בנק ישראל

נתון נוסף שהיה מאפשר נקודת מיקוח טובה יותר ללקוחות, אילו היה קיים בדו"ח, הוא בנצ'מרק לריבית שאותה משלמים לקוחות אחרים בבנק. זאת, בדומה לדו"ח השנתי בפנסיה, שמציג את ממוצע דמי הניהול באותה קרן. כך, הלקוח יוכל להשוות את התנאים שלו ולהבין היכן הוא עומד.

יש לציין כי להבדיל מדמי הניהול, הריבית על אשראי היא אינדיבידואלית ותלויה בפרמטרים רבים - בהם כושר ההחזר והסיכון שמעריך הגוף שמספק את האשראי. ועדיין, ניתן היה להגדיר פרופיל סיכון עבור כל צרכן, שכולל את טווח הריבית הרלוונטית עבורו. הצעד הזה אפשרי, בהתחשב בכך שבישראל הוקם מאגר נתוני האשראי שמרכז נתונים על רוב משקי הבית בישראל, ועל בסיסו נוצרים דירוגי אשראי.

גם כך, רוב נותני האשראי מסתמכים בהערכות הסיכונים שלהם על מספר מצומצם של פרמטרים, שרובם דומים בקרב הגופים השונים. אם הלקוח היה יודע מהו טווח הריביות שסביר שיוכל לקבל בהתאם לפרופיל הסיכון שלו - כפי שיודע נותן האשראי - הדבר היה מגדיל את יכולות המיקוח שלו.

"פטור מעמלות"? לא מה שחשבתם

נתונים נוספים המופיעים בדו"ח, ויכולים להוות בסיס למיקוח מול הבנק, הם סכומי העמלות ששולמו במהלך השנה. רבים נוטים לחשוב שהעמלות שהם משלמים לבנק הן זניחות או שיש להם בכלל פטור מעמלות והם לא משלמים דבר. חשוב להבהיר כי גם אם הבנק מעניק ללקוח פטור מעמלות, הדבר מתייחס לעמלות עו"ש בלבד - 15 עמלות מתוך מאות.

ריביות על הלוואות

פרט להן, העמלות הנפוצות עבור משקי הבית הן עמלות המרת מט"ח - שאינן מופיעות בדו"ח. אלה נגבות על ידי חברות כרטיסי האשראי עבור כל רכישה במטבע זר, ונעות בין 1% (דרך מועדוני לקוחות מסוימים) ל-3% מסכום הרכישה. עמלות נפוצות נוספות הן אלה שנגבות עבור מסחר בניירות ערך. הציבור, שברובו סוחר בני"ע דרך הבנק, משלם עליהן לא מעט - אף שהמסחר דרך בתי ההשקעות הוא לרוב זול יותר באופן משמעותי.

עמלות נוספות נגבות עבור הקדמת פירעון הלוואה, הנפקת ערבות בנקאית, תקבול כסף מבנק מחו"ל ובגין מכתב הודעה על פיגור בהחזר ההלוואה. מי שאין לו פטור מעמלות עו"ש, יכול לבחון את דפוס השימוש שלו, שמופיע בדו"ח, ואולי לחסוך כמה עשרות שקלים במעבר לאחד ממסלולי העמלות.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker