בדרך הפד: בנק ישראל מנפח את שוק המניות - כל מה שצריך לדעת על תוכנית הענק לרכישת אג"ח חברות

כאשר הפושים בסלולרי דיווחו אחר הצהריים על רכישת אג"ח קונצרניות בהיקף של 15 מיליארד שקל, החלו מדדי האג"ח והמניות בבורסה לזנק ■ קשה להבין מדוע ארבעה חודשים לאחר שפרץ משבר הקורונה החליט גם בנק ישראל להזרים כספים לשוק ההון

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
נגיד בנק ישראל, אמיר ירון
נגיד בנק ישראל, אמיר ירוןצילום: אמיל סלמן

ארבעה חודשים לאחר שפרץ משבר הקורונה, החליט בנק ישראל להרחיב את סל הצעדים להזרמת כספים, בניסיון לסייע למשק להתאושש מטראומת משבר הקורונה. בנק ישראל הכריז בפעם הראשונה על תוכנית לרכישת איגרות חוב קונצרניות בשוק המשני — כלומר, במסחר בבורסה.

הכרזת בנק ישראל, שהלך בכך בדרכו של הבנק הפדרלי בארה"ב, התקבלה על רקע עדכון כלפי מטה של תחזית הירידה בתוצר ב–2020 — מירידה של 4.5% לירידה של 6%. בנק ישראל הסביר כי מטרת התוכנית היא להבטיח את המשך הפעילות התקינה של שוק איגרות החוב הקונצרני, וכן לחזק את הקשר בין המדיניות המוניטרית לשוק האשראי.

בנק ישראל מעריך כי הצעד יביא להורדת הריבית שבה חברות מגייסות אשראי על ידי הנפקת איגרות חוב בשוק ההון — ובכך יפנה מקורות נוספים לאשראי לכלל ענפי המשק.

הנגיד הקפיץ את המסחר - מניית ת"א 35

מגבלות התוכנית

בנק ישראל הגביל את תוכנית הרכישות של איגרות החוב ל–15 מיליארד שקל, סכום השקול ל–4% משווי השוק הנוכחי של שוק איגרות החוב הקונצרניות בישראל. בנק ישראל ירכוש רק איגרות חוב שמדורגות בדירוג A מינוס ומעלה, יימנע מרכישה של איגרות חוב של חברות זרות, בעיקר שלל חברות הנדל"ן האמריקאיות שניצלו את הריבית הנמוכה בישראל לגיוס הון להשקעות בפרויקטים של נדל"ן בארה"ב.

בנק ישראל מגביל את תוכנית הרכישות לאג"ח סטרייט — כלומר, הבנק המרכזי לא ירכוש איגרות חוב ללא מרכיב של המרה למניות — וגם לא ירכוש איגרות חוב צמודות למט"ח שאינן בריבית קבועה. פרופיל זה של רכישות שתואר על ידי בנק ישראל כולל 75% משוק איגרות החוב הקונצרניות בישראל.

על פניו, לא ברור מדוע הבנק החליט על התערבות בשוק איגרות החוב הקונצרניות כאשר מדד תל בונד, למשל, שמשך החיים הממוצע שלו הוא 4.9 שנים נסחר בתשואה פנימית של 1.17%. כבכל התערבות של בנק מרכזי בשוק ההון, האפקט של ההכרזה הדרמטית לא נעצר בשוק איגרות החוב בשל התחליפיות של ההשקעה באיגרות חוב מול השקעה במניות.

השוק מגיב לבנק ישראל - מניית תל בונד 40

הבנק המרכזי שביקש לחזק את התמסורת בין ריבית בנק ישראל לבין התשואות בשוק איגרות החוב הקונצרניות סייע בכך כמו בנקים מרכזים אחרים לעלייה במחירי המניות. מדדי המניות המובילים ת"א 35, ת"א 125 ות"א 90 סיימו בעליות של 2.48%, 2.09% ו–1.27% בהתאמה — לאחר שנסחרו בירידות או עליות קלות עד להכרזה על ההחלטה ב–16:00 אחרי הצהריים — ולאחר שיום קודם ירדו בחדות בעקבות התגברות החששות להרעה במצבו של המשק ובמצבם של הלווים. זאת כתוצאה מהעלייה החדה במספר חולי הקורונה והחשש, שהתאמת חלקית אתמול, להחזרת המגבלות על מוסדות כמו אולמות אירועים, ברים וחדרי כושר. באותו אופן זינקו כל מדדי האג"ח שנסחרו עד לרגע ההכרזה סביב אפס — ב–2%–1%.

גם אג"ח פחות איכותיות ייהנו

התערבות של בנק ישראל בשוק איגרות החוב הקונצרניות אמנם מוגבלת לאג"ח בדירוג של A מינוס, אבל מהשפעתה המיטיבה ייהנו גם איגרות חוב פחות איכותיות כמו איגרות החוב של חברת גזית גלוב, שבשליטת חיים כצמן, שעלו אתמול בעד 6.8%. נראה כי הירידה בתשואות של איגרות חוב קונצרניות של קבוצות ממונפות וחברות נדל"ן עשויה לסייע להן למחזר את חובן, להאריך את החוב ולשפר את לוח הסילוקין שלו.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker