המחצית הכי סוערת אי פעם: מפולת, תיקון חלקי - והמון אי־ודאות

משבר הקורונה הפיל את שוק המניות במארס ב–30%–55% ■ מניות הגז והנפט, הנדל"ן והבנקים ממשיכות לדשדש, עם נפילות של 35%–60% מתחילת השנה ■ מנגד, התיאבון למניות ביומד ממשיך לגדול — והשקל הוא אחד מחמשת המטבעות החזקים בעולם

ערן אזרן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
לפי הנהלת הבורסה, המסחר בשוק המניות ב-2020 התאפיין במחזורים ערים
לפי הנהלת הבורסה, המסחר בשוק המניות ב-2020 התאפיין במחזורים עריםצילום: עופר וקנין

מחצית השנה הראשונה של 2020 תיזכר כאחת הסוערות שידעה הבורסה. לאחר פתיחת שנה אופטימית, מדדי המניות והאג"ח הקונצרניות קרסו במארס ב–30%–55% עם ההתפשטות מגפת הקורונה. מאז, רק כשליש מהנפילות תוקנו. גם היום, כמה מהמדדים בבורסה ממשיכים להשתרך מאחור עם ביצועי חסר משמעותיים — ובעיקר מדדי האנרגיה, הנדל"ן והבנקים. אל מול אלה בולטות מניות הטכנולוגיה והביומד, שמשבר הקורונה דווקא תרם להתחזקותן.

בינואר־יוני ירד מדד ת"א 35 בכ–20%, ת"א 125 נפל בכ–18%, ות"א 90 איבד כ–15%. ירידות המדדים בתל אביב היו עמוקות ביחס לעולם: S&P 500 ודאו ג'ונס איבדו מתחילת השנה רק 7%–12%, נאסד"ק 100 קפץ בכ–12% ומדדי המניות המרכזיים באירופה איבדו 8%–14%.

נורית דרור, מיחידת המחקר של הבורסה לניירות ערך, אומרת כי "הירידות החדות בשווקים במחצית הראשונה משקפות את התכווצות הפעילות הכלכלית, שבאה לידי ביטוי בצמיחה שלילית עולמית בשיעור ממוצע של כ–10% ברבעון הראשון וכ–7% בישראל.

"בתחילת השנה נפתח המסחר בשוק המניות בעליות שערים. מדדי המניות המובילים הגיעו לשיא בחודשיים הראשונים של 2020. ואולם, מגפת הקורונה הגיעה לישראל בפברואר. מדינות העולם נקטו צעדים דרסטיים לבלימת המגפה, ביניהם סגירת גבולות וסגר שנמשך כמה שבועות. האבטלה נסקה לשיעור דו־ספרתי, מצוקת האשראי של עסקים ומשקי בית גברה, והצמיחה הפכה שלילית.

השינוי במדדים מרכזיים בבורסת תל אביב מתחילת 2020

"הבורסות הגיבו בירידות חדות, שהגיעו לשיא באמצע מארס. לאחר מכן החלו עליות שערים. תחילת העליות במארס-אפריל היתה בהשפעת צעדי סיוע רחבי היקף על ידי בנקים מרכזיים — בין היתר, הורדות ריבית, רכישת מט"ח ורכישת אג"ח ממשלתיות; ועל ידי ממשלות — באמצעות מענקים והלוואות בהיקף של מיליארדי שקלים. בהמשך, במאי־יוני, השפיעו לחיוב גם ההאטה בהתפשטות המגפה וצעדים לחזרה לפעילות מלאה", ציינה דרור.

קבוצת דלק הובילה את הנפילות

מבין מניות ת"א 125, הירידות החדות נרשמו בקבוצת דלק, שנפלה בכ–85% על רקע הסחרור שאליו נקלעה; נורסטאר, בעלת השליטה בגזית גלוב, צנחה ב–77%; דלק קידוחים ופתאל, נפלו בכ–71%, ושותפות רציו איבדה כ–69%. מניות הביוטכנולוגיה בלטו בעליות חדות: באטמ, שעוסקת במכשור רפואי לבדיקות מעבדה, זינקה ב–145%, קומפיוג'ן קפצה בכ–135%, ואופקו הלת' ב–97%. אלטשולר שחם גמל עלתה ב–40%.

בחתך ענפי, מדדי טק עילית ות"א טכנולוגיה עלו בכ–18% ובכ–15% בהתאמה במחצית הראשונה, והגיעו ביוני לשיא, בדומה למגמה בנאסד"ק. העליות במדדי הטכנולוגיה קשורות למשבר, שהעלה את האטרקטיביות של חברות הטכנולוגיה העוסקות במסחר מקוון ובעבודה מרחוק.

מדד ת"א ביומד, הכולל חברות העוסקות בפיתוח תרופות ובציוד רפואי, רשם עלייה של כ–9%, בדומה למגמה העולמית. מנגד, מדד האנרגיה בבורסה — שכולל חברות נפט וגז — צנח בכ–60% מתחילת השנה, הנפילות נרשמו בעקבות הנפילה במחירי הנפט והגז בעולם, והירידה החדה בביקושים בעקבות ההשבתה הנרחבת של ענף התעופה והירידה בפעילות הכלכלית. גם מדד הנדל"ן בלט לשלילה, עם ירידה של כ–36%. הירידה נבעה מקיטון בביקוש למשרדים ושטחי מסחר וירידה בביקוש לרכישת דירות. מדד הבנקים נפל בכ–30%, בהשפעת הגידול בהפסדי אשראי והחשש מפני מחיקות נוספות.

מניית נורסטאר
מניית קבוצת דלק

לפי נתונים שפירסמה הנהלת הבורסה, המסחר בשוק המניות התאפיין במחזורים ערים, עקב המסחר המוגבר. המחזור היומי, כולל תעודות סל, הסתכם בכ–2.1 מיליארד שקל במחצית הראשונה, כ–58% יותר מהמחזור הממוצע ב–2019. במחצית הראשונה גויסו בשוק המניות כ–5 מיליארד שקל — בדומה לבמחצית הראשונה של 2019. כ–3.5 מיליארד שקל גוייסו בחודשיים הראשונים של השנה.

חרף המשבר, שמונה חברות חדשות הצטרפו לבורסה — פי שניים ביחס למחצית הראשונה של 2019. שש חברות ביצעו הנפקות ראשוניות, שבהן גייסו כמיליארד שקל. המנפיקות היו סופרגז, דוראל אנרגיה, אזורים ליווינג (קרן ריט), משק אנרגיה, אלמוגים החזקות (נדל"ן) וחברת הטכנולוגיה סייברוואן. שתי חברות ביצעו רישום כפול של מניותיהן למסחר בת"א: חברת הביומד ביומיקס שנסחרת בניו יורק (NYSE) וויליפוד אינטרנשיונל, הנסחרת בנאסד"ק.

בנוסף, שלוש חברות חדשות נכנסו לבורסה באמצעות מיזוג עם חברות מעטפת (שלדים בורסאיים). אקסל, שמספקת מוצרי תקשורת מבוססי טכנולוגיות מתקדמות, הוכנסה לתוך דולומיט אחזקות; מיט טק, המפתחת מדפסת תלת ממד ליצור מזון בשרי, הוכנסה לתוך אופקטרא נדל"ן; ואירודיום, העוסקת במתן שירותים בתחום כלי טיס הלא מאוישים, הוכנסה לתוך אפליי.

"התחזקות השקל צפויה להימשך"

למרות השפעות המשבר על הכלכלה הישראלית, השקל הפגין עוצמה יוצאת דופן, והיה אחד מחמשת המטבעות החזקים בעולם. השקל שב באחרונה להתחזק מול סל המטבעות, הכולל את שותפות הסחר המרכזיות של ישראל, וטיפס השבוע לשיא. מאז השפל במארס, נשחק ערך סל המטבעות בכ–6.5%, ומתחילת השנה בכ–3%. בדומה, השקל התחזק מתחילת השנה ב–0.6% מול הדולר, כשלפניו רק שלושה מטבעות: פרנק שוויצרי, דולר טאיוואני וקורונה דנית.

המצב של השקל

קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיית שווקים בלאומי שוקי הון, ציין כי המסחר במחצית הראשונה במט"ח התאפיין בתנודתיות חריגה, שלא זכורה לוותיקים שבין הסוחרים. "השנה התחילה כרגיל עם התחזקות הדרגתית של השקל עד לשער 3.42 שקל לדולר, אך במארס, במקביל להתפרצות הווירוס בעולם המערבי ולירידות בשוקי המניות, השקל נחלש בחדות מול הדולר עד לשער של 3.89 שקל לדולר, ובאופן דומה גם מול הסל. היחלשותו של השקל במקביל לירידות בשוקי המניות היא מגמה שחוזרת על עצמה בעשור האחרון.

קובי לוי
קובי לויצילום: כפיר סיוון

"הסיבה לחולשת השקל היתה מחנק נזילות דולרי בישראל ובעולם. הסיבה למחנק הנזילות היתה Margin calls — דרישה לביטחונות שגופים מוסדיים נדרשו להעביר בדולרים לבורסות השונות, כדי לכסות על ירידה בערך השקעותיהם. את הדולרים ניתן לגייס בהלוואות, או באמצעות המרת שקלים לדולרים בשוק הספוט. בהתאם לכך, ערכו של הדולר קופץ בשוק הספוט, ובהלוואות דולריות הריביות זינקו לרמות של 20%–30% לתקופות שונות.

"שינוי המגמה בשוק הספוט היה חד באותה מידה מ–18 במארס ועד היום, השקל השלים מהלך ייסוף מהיר של 10.5% מול הדולר, וחזר להיסחר בשיא מול סל המטבעות. יריית הפתיחה למהלך ההתחזקות המחודש היתה מעבר למדיניות הרחבה מוניטרית בעולם, ועצירת הירידות בשוקי המניות. במקביל, כדי למנוע משבר נזילות בעל השלכות ארוכות טווח על המשק הישראלי, בנק ישראל הזרים לשוק המקומי 15 מיליארד דולר. כתוצאה, הריביות על הלוואות דולריות ירדו בחדות וחזרו להיסחר ברמה סבירה.

"בנוסף, יצואנים ישראלים ומשקיעים ניצלו רמת שיא של שלוש שנים בשער השקל מול הדולר והסל למכירות של מט"ח — והשקל התחזק בחדות בכ–20 אגורות מול הדולר תוך כמה ימים, ומאז הגיע לשער 3.43 שקל כיום. להערכתנו, השקל ימשיך להתחזק בקצב של כ–2% בשנה הקרובה, כתוצאה מעודף של כ–4% בחשבון השוטף, פעילות השקעה זרה בישראל וצמצום פער הריביות בין השקל למטבעות בשאר העולם, במיוחד בארה"ב.

המנפיקות החדשות בבורסה

"ההתחזקות צפויה להימשך אף שבנק ישראל רכש מתחילת השנה מט"ח בקצב חסר תקדים וצפוי להמשיך לרכוש מט"ח כל עוד השקל יתחזק. ניסיון העבר מראה שפעולותיו של בנק ישראל מצליחות להאט את מגמת ההתחזקות של השקל, אך לא מצליחות להפוך אותן ללא התממשות גורמי סיכון נוספים", אמר לוי.

הממשלתיות קפצו, הקונצרניות נפלו

גם המסחר בשוק האג"ח התאפיין בתנודתיות רבה. בסיכום המחצית הראשונה רשמו האג"ח הממשלתיות עלייה של עד 2%. התשואה לפדיון של אג"ח ממשלתיות שקליות לעשר שנים ירדה מכ-1% בתחילת השנה לכ–0.6% בסוף יוני, בדומה לתשואה על אג"ח אמריקאיות, שירדה מכ–1.9% בתחילת השנה לכ–0.6% בסוף יוני. לעליות בשוק האג"ח הממשלתיות תרמה האי־ודאות בשווקים ונהירת המשקיעים למקלט. לעלייה תרמה כנראה הכללת האג"ח של ישראל במדד האג"ח הממשלתיות העולמי (WGBI) בסוף אפריל.

בשונה מהאג"ח הממשלתיות, האג"ח הקונצרניות ירדו במחצית בשיעור ממוצע של כ–5%. מדד תל בונד תשואות בולט בנפילה של 15% מתחילת השנה. מדד תל בונד גלובל ירד בכ–11%. מדד תל בונד שקלי ירד ב–6.4%; ומדדי תל בונד 20, 40 ו–60 ירדו ב–4.4%–6.6%. המחזור היומי באג"ח הסתכם במחצית השנה בכ–4.8 מיליארד שקל בממוצע, לעומת כ–3.5 מיליארד שקל במחצית המקבילה אשתקד. עיקר העלייה — כמיליארד שקל — באג"ח ממשלתיות.

על רקע העמקת הגירעון והצורך לממן את תוכנית הסיוע הממשלתי, האוצר גייס בבורסה 51.5 מיליארד שקל בהנפקת אג"ח מדינה, לעומת כ–36.5 מיליארד שקל במחצית הראשונה של 2019. כ–80% מהסכום גויס באג"ח שקליות וכ–20% גויס באג"ח צמודות מדד.

בנוסף, האוצר גייס בחו"ל כ–46 מיליארד שקל בשלוש הנפקות, לעומת כ–13 מיליארד שקל שגייס במחצית הראשונה של 2019, כאשר כ–18 מיליארד שקל גויסו בהנפקה ראשונה של האוצר באסיה, וכ–18 מיליארד שקל גויסו בהנפקה של שלוש סדרות דולריות למשקיעים מארה"ב, מאירופה ומאסיה, מתוכם כ–4 מיליארד שקל גויסו לראשונה באמצעות אג"ח (צמוד דולר) לטווח של 100 שנה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker