והציבור לא שמע דבר: מה ידעה חדוה בר על היחסים של נוני מוזס ובנק הפועלים?

בדיוני ועדת כבל בכנסת לפני שנה וחצי, אמרה חדוה בר, שהיתה אז המפקחת על הבנקים בנק ישראל, כי היחסים הבעייתיים בין הבנקים ללווים הגדולים הם נחלת העבר ■ לפי מה שנחשף בנוגע לקשר בין בנק הפועלים לידיעות אחרונות - נראה שהדברים אינם בדיוק כך

מיכאל רוכוורגר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
טקס אשכבה נח קליגר
נוני מוזס, מו"ל ידיעות אחרונותצילום: עופר וקנין

הדיונים של ועדת כבל לחקר התנהלות הבנקים מול הלווים הגדולים במשק, הסתיימו כבר לפני שנה וחצי מבלי שננקטו פעולות כלשהן נגד הבנקים. בינתיים, הסוגיות הקשורות להתנהלות של בנק הפועלים מול חלק מהלווים הגדולים עדיין לא ירדו מהשולחן.

כך למשל, אתמול חשף רביב דרוקר בחדשות 13 כי בנק ישראל כתב דו"ח ביקורת חריף על הדרך שבה הפועלים טיפל באשראים שהועמדו לנוני מוזס — מו"ל "ידיעות אחרונות". דרוקר דיווח כי בפיקוח על הבנקים דרשו מהפועלים לבדוק את אופן התנהלות הבנק מול לקוחות פלטינום, וכן לערוך דו"ח ביקורת פנימי על לקוחות שלהם ניתן אשראי שלא על פי הנהלים הנדרשים. בפועלים דחו את הטענה שהבנק פועל משיקולים זרים שאינם בנקאיים בפעולותיו בהעמדת האשראי או במימוש בטוחות: "הבנק פועל כמתחייב על פי הדין".

מקורבים להפועלים ציינו כי מדובר במכתב שנשלח בידי הפיקוח על הבנקים לפני כשנתיים וחצי, בתקופה שבה חדוה בר היתה המפקחת על הבנקים ואריק פינטו שימש מנכ"ל הבנק.

לטענת המקורבים, המכתב התייחס לסוגיות הקשורות לטיפול הבנק במימון אמצעי שליטה, כלומר בהעמדת אשראי ללווים גדולים לצורך רכישות ממונפות וכן ללקוחות הפלטינום. עוד הם ציינו כי מאז, ואף קודם לכן, הבנק מבצע צמצום חשיפה ללווים גדולים, ולא השתתף בשנים האחרונות במימון עסקות אמצעי שליטה.

חדוה בר
חדוה ברצילום: מגד גוזני

בהפועלים, עם זאת, מסרבים להתייחס לעניין העמדת האשראי והיחסים העסקיים ארוכי הטווח של הבנק עם מוזס וידיעות אחרונות. היחסים החלו עוד בטרם דב קוטלר נכנס לתפקיד המנכ"ל לפני תשעה חודשים. תיק מוזס וידיעות אחרונות נותר, בצד האשראי של יצחק תשובה, מהתיקים הרגישים והבעייתיים ביותר של הפועלים. ככל שידוע, קבוצת ידיעות אחרונות היא לקוח של החטיבה העסקית של הפועלים, ולמוזס עדיין נותר חוב אישי לבנק.

בהליך משפטי שפתח דוד ליבר — המכהן כדירקטור בידיעות אחרונות ומייצג את משפחת יודקובסקי, המסוכסכת עם המו"ל מוזס — נטען כי מוזס הפסיד כמיליארד שקל בהשקעות ספקולטיביות בריביות ומטבעות, וקבוצת ידיעות אחרונות כיסתה את ההפסדים האלה. ההשקעות בוצעו דרך חדר העסקות של הפועלים. הבנק גם הפסיד כסף רב בהשקעות ספקולטיביות של אליעזר פישמן — שהיה גם הוא בעל שליטה בידיעות אחרונות — בלירה הטורקית. למוזס, לפי הערכות, היה בעבר חוב אישי של 200 מיליון שקל להפועלים וחלקו נפרע.

הפירעון, לפי הערכות, נעשה באמצעות נטילת הלוואות מכמה טייקונים, בהם שלמה אליהו, פטריק דרהי וכן יצחק תשובה — שחייב להפועלים יותר ממיליארד שקל. ואולם, אם אכן המפקחת על הבנקים דרשה מהפועלים לעשות בדק בית בעקבות המקרה של מוזס, נשאלת השאלה מדוע שמו של מוזס לא עלה ברשימת הלווים הבעייתיים שאליהם דרשו חברי ועדת כבל מראשי הפועלים להתייחס.

מה ידע בנק ישראל?

יתרה מכך, אם אכן בנק ישראל ידע על הבעיות והמורכבויות במערכת היחסים בין הפועלים למוזס וקבוצת ידיעות, מדוע בר ציינה במהלך הדיונים של ועדת כבל שכל מה שקשור ליחסים הבעייתיים בין הבנקים ללווים הגדולים ובעלי השפעה וכוח הוא נחלת עבר? אם בנק ישראל אכן ידע שיש דברים לא תקינים, לטענתו, ביחסים בין הצדדים, מדוע בר לא התעקשה ודרשה מפינטו, ולאחר מכן מקוטלר, לבצע מכרז מסודר למכירת 34% מידיעות אחרונות? מניות אלה מוחזקות בידי הפועלים כנגד חוב אישי של אליעזר פישמן ומשפחת בר־און בגין רכישת מניות ידיעות אחרונות.

אריק פינטו
אריק פינטוצילום: תומר אפלבאום

הפועלים כבר מחק בדו"חותיו את החוב בגין ידיעות אחרונות, ומציאת רוכש למניות מיעוט בקבוצה שנשלטת בידי מוזס היא משימה מאתגרת. אך עדיין נשאלת השאלה מדוע בר וראשי בנק ישראל ישבו בחיבוק ידיים והסתכלו מהצד כיצד, בהתחלה פינטו ולאחר מכן קוטלר מנסים למכור את מניות ידיעות דווקא למוזס עצמו תמורת 200–300 מיליון שקל — ולא מוציאים את המניות הללו למכרז? כך עשה, למשל, לפני כמה שנים בנק לאומי כשמכר את המניות של עיתון "גלובס".

מבנק ישראל נמסר: "הפיקוח על הבנקים טיפל ומטפל בנושא בכל הכלים שעומדים לרשותו. הפיקוח מנוע מלהתייחס לסוגיות פרטניות".

חדוה בר סרבה להגיב.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker