משבר הקורונה גיהץ את הרווחים של חברות האשראי - והן העלו את הריבית למשקי בית

הקורונה חירבה את הפעילות במשק, והדבר מתבטא בדו"חות של חברות כרטיסי האשראי ■ העלייה בשימוש בכרטיסי אשראי נבלמה, וההכנסות המצרפיות של שלוש החברות מעסקות בכרטיסי אשראי ירדו ב-3.6% ■ אייל דבי: "בעסק הזה הבעיות לא צפות בימי שגרה - אלא דווקא במשברים"

מיכאל רוכוורגר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
תשלום באשראי
תשלום באשראיצילום: Getty Images IL

בשעת לילה מאוחרת ביום רביעי בשבוע שעבר פירסמה ישראכרט תוצאות חלשות מאוד לרבעון הראשון של 2020, ובכך נעלה את עונת הדו"חות של חברות כרטיסי האשראי. זה היה אחד הרבעונים הגרועים הזכורים ביותר בענף, שבמידה רבה הוא תמונת ראי של המשק. משבר הקורונה חירב את הפעילות במשק בצורה מהותית, והחברות בענף הושפעו מכך לשלילה.

מסוף פברואר צומצמה הפעילות בענפי התעופה והתיירות, ומאמצע מארס נעצר המשק - מה שהביא לכך שיותר ממיליון איש נכנסו למעגל האבטלה ומאות אלפי עסקים נפגעו. הדבר השפיע מאוד על היקף השימוש בכרטיסי אשראי.

העלייה הנאה בהיקף השימוש בכרטיסי אשראי שאיפיינה את הענף עד אמצע פברואר נעלמה, והביאה לכך שההכנסות המצרפיות של שלוש חברות כרטיסי האשראי - ישראכרט, מקס וכאל - ירדו ברבעון הראשון של 2020 ב-3.6% לעומת הרבעון המקביל ב-2019 ל-977 מיליון שקל. היקף השימוש בכרטיסים אמנם עלה ב-2.8% לעומת הרבעון המקביל ל-86.7 מיליארד שקל, אך זוהי עלייה בשיעור נמוך בהרבה ממה שהיה ברבעונים הקודמים. כאל הציגה את הצמיחה החדה ביותר בהיקף השימוש בכרטיסים ובהכנסות.

תוצאות חלשות מאוד

המשבר הביא גם לכך שהחברות הגדילו מאוד את ההוצאות להפסדי אשראי, ובשורה התחתונה הרווח הנקי המצרפי (המנוטרל אירועים חד-פעמיים) של שלוש החברות הסתכם ב-3 מיליון שקל בלבד - ירידה של 98% לעומת הרבעון המקביל. כאל רשמה הפסד של 7 מיליון שקל, מקס סיימה באיזון, וישראכרט אמנם רשמה רווח של 10 מיליון שקל, אך מדובר בירידה של 86% לעומת הרבעון המקביל. במקס פוטרו 50 עובדים.

1. האם הזינוק בהוצאות להפסדי אשראי יעצור את הריצה לאשראי צרכני ועסקי?

אחד ממנועי הצמיחה העיקריים של ישראכרט ומקס ביום שלאחר ההפרדה מהפועלים ולאומי, וכן של כאל, אף שנותרה בשליטת דיסקונט - היה גידול באשראי למשקי בית ולעסקים קטנים. תיק האשראי הצרכני המצרפי של החברות הסתכם בסוף מארס ב-15.5 מיליארד שקל - צמיחה של 16% לעומת הרבעון המקביל.

אף שזוהי צמיחה נאה, הנתח של חברות כרטיסי האשראי מתוך סך האשראי הצרכני למשקי בית, שנשלט בידי הבנקים, עדיין נמוך ומוערך בפחות מ-10%. כך שלכאורה בפעילות זו טמון פוטנציאל צמיחה גדול. ואולם, משבר הקורונה הזכיר כי בצד הגידול בהכנסות נרשמים גם הנזקים שמתורגמים להפסדי אשראי. כך למשל, סך ההוצאות להפסדי אשראי של שלוש החברות קפץ פי שלושה ברבעון ל-277 מיליון שקל.

ישראכרט, שהיתה במשך שנים בפיגור ניכר אחרי שאר החברות בהיקף תיק האשראי הצרכני, העלתה הילוך בתחום זה. הדבר הביא לקפיצה של 37% בתיק הצרכני ל-4.3 מיליארד שקל. גם תיק האשראי העסקי המצרפי גדל, אך הוא עדיין בהיקף נמוך של 2.6 מיליארד שקל. מזלן של שלוש החברות הוא שהן לא הצליחו, בינתיים, לגדול משמעותית בתחום זה, כך שההפסדים בגין תיק זה אינם דרמטיים. יחד עם המחיקות בגין לקוחות צרכניים ועסקיים, ההוצאות להפסדי אשראי של ישראכרט גדלו ברבעון הראשון ב-292% ל-102 מיליון שקל.

אייל דבי
אייל דביצילום: עופר וקנין

בכאל ההוצאות להפסדי אשראי גדלו ב-209% ל-105 מיליון שקל. במקס, שעדיין מחזיקה בנתח הגבוה ביותר של אשראי לכלי רכב, שהוא מגובה בביטחונות ופחות מסוכן, ההוצאות להפסדי אשראי עלו ב-126% ל-70 מיליון שקל. בינתיים, בחברות מציינים כי לא נתקלו בקשיים מהותיים בגביית החוב מלקוחות צרכניים. ואולם, בחודשים הקרובים, כשהאבטלה עדיין תישאר ברמה גבוהה, החברות יתמקדו בבדיקות קפדניות של תיקי האשראי - וגם אם הן יגדילו את התיקים זה יהיה באטיות ובזהירות. בינתיים, מקס וישראכרט נתקלות בלובי של סוכני הביטוח, שמנסים למנוע מהן כניסה לתחום הביטוח.

2. מדוע הצרכנים משלמים ריביות גבוהות יותר?

אחת המטרות המוצהרות של ועדת שטרום היתה להוריד את מחירי הריביות והמוצרים הפיננסיים בכלל. אלא שהצהרות לחוד ומציאות לחוד. החברות, בעיקר ישראכרט ומקס, שינו את תמהיל תיקי האשראי הצרכני לפלחים מסוכנים יותר - וכתוצאה מכך העלו את הריביות לצרכנים. מהדו"חות עולה כי הריבית הממוצעת שנגבתה בידי החברות ממשקי הבית הסתכמה ברבעון הראשון ב-9.2%, לעומת 8.8% ברבעון המקביל.

ישראכרט ביצעה את ההעלאה החדה ביותר בריבית - מ-8.3% ל-9.2%. זו ריבית שכבר מתקרבת לזו של כאל. כאל לא העלתה את הריבית, אך היא עדיין גובה את הריבית הממוצעת הגבוהה ביותר בענף של 10.5%. מקס גבתה מלקוחותיה ריבית של 7.9% - עלייה של 5.3% לעומת הרבעון המקביל.

רווחי החברות כמעט התאפסו – והריבית למשקי בית עלתה

3. האם השווי של ישראכרט יפגע באקזיט עתידי של ורבורג פינקוס במקס?

מניית ישראכרט הגיבה ביום חמישי לפרסום הדו"חות בירידה של 6%. המניה נפלה מתחילת השנה ועד השפל של משבר הקורונה בסוף מארס ב-42%. מאז היא תיקנה ב-20% בלבד - כך שמתחילת השנה איבדה המניה 30%. מאז הנפקתה בבורסה באפריל 2019, שנעשתה לפי שווי של 2.7 מיליארד שקל, המניה ירדה ב-35% לשווי חברה של 1.74 מיליארד שקל בלבד. שווי זה מגלם לחברה מכפיל רווח מייצג נמוך של 6, ומכפיל הון נמוך של 0.73. זה מכפיל שדומה למכפיל שלפיו נסחרת החברה האם לשעבר של ישראכרט, בנק הפועלים.

ישראכרט נסחרת לפי מכפילים הנמוכים משמעותית מאלה שלפיהם נסחרות חברות הפועלות בתחומים דומים בעולם, כמו גלובל פיימנטס האמריקאית, אוורטק מפוארטו ריקו, נטוורק אינטרנשיונל, סיאלו ופג סגורו הברזיליות, אדיין הולנדית, ויירקארד הגרמנית. כך, אף שישראכרט היא החברה הגדולה בענף, שמחזיקה בנתח שוק של 46% מבחינת השימוש בכרטיסים, הנהלתה בראשות המנכ"ל רון וקסלר לא זוכה בשוק ההון לקרדיט לגבי יכולתה לממש את הפוטנציאל הטמון בדאטה העצום שיש לה על הלקוחות ובכלל. סיבה נוספת לתמחור חסר של ישראכרט הוא שלחברה יש עודפי הון משמעותיים שהיא אינה מחלקת כדיווידנד.

שאלה מעניינת בתחום חברות כרטיסי האשראי היא אם השווי הנמוך של ישראכרט יפגע באקזיט עתידי של ורבורג פינקוס במקס.

אייל דבי, מנהל מחקר מניות בלאומי שוקי הון, כתב כי הקפיצה החדה בהפסדי האשראי היא זו שמדליקה אצלו נורה אדומה - "אף שכל נותני האשראי סבלו ברבעון הראשון מאותה תופעה. מדוע? משום שמנוע הצמיחה של ישראכרט הוא תחום האשראי הצרכני. אם יתברר שהוא רופף ומגמגם, תישמט הסיבה המרכזית להשקעה במניה. העמדת אשראי אינה רק עסק של צמיחה, היא בעיקר תחום של ניהול סיכונים. בעסק הזה הבעיות אינן צפות בעתות שגרה. יש להן נטייה מוזרה להופיע דווקא במשברים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker