כולם על הגדר? הקורונה מסכנת את בוננזת המשכנתאות של העשור האחרון בבנקים

גם ברבעון הראשון של 2020 היו הרווחים מהמשכנתאות גדולים — והם תרמו יותר ממחצית הרווחים של הבנקים ■ ואולם התמונה שתתבהר בחודשים הקרובים עלולה להיות אחרת לגמרי — כשרבע מהמשכנתאות במשק נדחו עקב המשבר

מיכאל רוכוורגר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
יריד דירות
יריד דירותצילום: ניר קידר

המשכנתאות נהפכו בשנים האחרונות לבוננזת הרווח הבולטת של הבנקים. ברבעון הראשון של 2020 הניבו המשכנתאות לחמשת הבנקים הגדולים רווח נקי מצטבר של 431 מיליון שקל, 56% מסך הרווח הנקי המצרפי של הבנקים הללו.

ההוצאות להפסדי האשראי של הבנקים בגין פעילות המשכנתאות הסתכמו ברבעון הראשון ב–162 מיליון שקל — קפיצה של פי ארבעה לעומת הרבעון המקביל ב–2019. למרות זאת, ועל אף החשש שהגידול באבטלה יביא בהמשך השנה לקושי בקרב משקי הבית לשלם את המשכנתאות — בבנקים עדיין מאמינים שהציבור יעשה כל שביכולתו כדי לעמוד בתשלומי המשכנתאות ולא לאבד את הדירות שרכש.

7% מסך ההוצאות להפסדי אשראי

הבנקים נסמכים, בין השאר, על כך שההוצאות להפסדי אשראי בגין משכנתאות היו יחסית נמוכות, ושיעורן היה 7% בלבד מסך ההוצאות להפסדי אשראי, שהסתכמו ב–2.3 מיליארד שקל. עיקר ההפרשות להפסדי אשראי בוצעו בידי הבנקים בגין חשיפה לענפים הנחשבים למסוכנים יותר, כמו אשראי למשקי בית וכן לעסקים קטנים, בינוניים וגדולים, וכתוצאה מכך הבנקים הציגו במגזרים הללו רווחים נמוכים יותר בהשוואה לפעילות המשכנתאות. ועדיין, בשל גידול בהוצאות להפסדי אשראי, חמשת הבנקים הגדולים רשמו ירידה מצטברת ברווח הנקי של 2.7% לעומת הרבעון המקביל ב–2019.

תיקי המשכנתאות

ברבעון הראשון הבנקים העמידו משכנתאות חדשות בהיקף של 21.4 מיליארד שקל — גידול של 35.4% לעומת הרבעון המקביל. מזרחי טפחות, השחקן הגדול בתחום המשכנתאות עם נתח שוק של 35%, העמיד ברבעון הראשון משכנתאות של 7.4 מיליארד שקל — צמיחה של 32%. אחריו התמקמו מבחינת ההיקף הכספי הפועלים, שהעמיד משכנתאות ב–5.7 מיליארד שקל, עם גידול של 34% לעומת הרבעון המקביל; ולאומי, שהעמיד משכנתאות ב–4.3 מיליארד שקל, עם עלייה של 40% לעומת הרבעון המקביל.

הסיבה העיקרית לגידול החד בהיקף המשכנתאות החדשות ברבעון הראשון נעוצה בכך שבמארס — החודש שבו החל הסגר בעקבות משבר הקורונה — ניטלו משכנתאות חדשות בהיקף גבוה של 9 מיליארד שקל. הדבר נבע מכך שחלק מהציבור מיהר ליטול יותר משכנתאות במארס, מתוך חשש, שאכן הורגש בשטח, שתהיה התייקרות בריביות על המשכנתאות. במחצית השנייה של מארס חלה נפילה חדה בשווקים, ועובדים רבים במשק הוצאו לחל"ת. הדבר הביא לעליית התשואות באיגרות חוב — וכתוצרה מכך לעלייה בסיכון ובמחיר המקורות של הבנקים. הדבר הביא בסופו של דבר לכך שההתייקרות גולגלה לציבור, שנאלץ לשלם ריביות גבוהות יותר. את המגמה הזו של העלאת ריביות, לפי גורמים בענף המשכנתאות, הוביל מזרחי טפחות.

הגידול בהיקף הפעילות תורגם לכך שההכנסות של חמשת הבנקים הגדולים מפעילות המשכנתאות הסתכמו ברבעון הראשון של 2020 ב–1.18 מיליארד שקל — עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל. היקף תיקי המשכנתאות של הבנקים נכון לסוף מארס 2020 היה 383.2 מיליארד שקל — צמיחה של 8.2% לעומת סוף מארס 2019. הגידול החד ביותר, של יותר מ–9 מיליארד שקל (11.2%) נרשם בבנק הפועלים, שתיק המשכנתאות שלו הגיע כבר ליותר מ–92 מיליארד שקל — 30% מסך תיק האשראי של הבנק.

מהנתונים המעודכנים לגבי נטילת משכנתאות בידי הציבור שפירסם בשבוע שעבר בנק ישראל, עולה כי באפריל הציבור נטל משכנתאות חדשות בהיקף של 4.9 מיליארד שקל — ירידה של 43% ממארס — שנבעה בעיקר מהחגים פסח ויום העצמאות. שכן בתקופה זו היו פחות ימי עבודה בבנקים, ופחות לווי משכנתאות פקדו את הבנקים.

בנק הפועלים
בנק הפועליםצילום: גיל כהן מגן

נכון לסוף אפריל 2020, ההיקף הכספי של המשכנתאות שבגינן הוקפאו תשלומים, היה 92.4 מיליארד שקל — כלומר, 24% מסך המשכנתאות שהבנקים העניקו לציבור מוקפאות ואינן נפרעות לפי לוחות הסילוקין המקוריים. בפועל, ההיקף הכספי של התשלומים נמוך מסכום זה, כי הסכום מייצג את המספר המצרפי של כל המשכנתאות שבגינן בוצעו הקפאות של תשלומים לתקופות של שלושה־שישה חודשים.

נתונים חריגים לעומת טרום המשבר

ועדיין מדובר בנתונים חריגים לעומת מה שהיה לפני המשבר. אז היקף המשכנתאות שהוקפאו היה 10 מיליארד שקל, כלומר רק 3% מהמשכנתאות. נכון לסוף אפריל משכנתאות בהיקף של 3.1 מיליארד שקל נמצאות בפיגור של יותר מ–90 יום, 0.81% מכלל המשכנתאות בישראל. זו הרמה הגבוהה ביותר של משכנתאות בפיגור בחמש השנים האחרונות.

עם זאת, מהדו"חות שפירסם מזרחי טפחות ניתן היה לראות כי הבנק ציין, בין השאר, כי "98% מההלוואות שניתנו בתיק ניתנו בשיעור מימון מקורי נמוך מ–75%, המבטיח את פירעון ההלוואות גם במקרה קיצון של ירידה של 25% בשווי הנכס".

בשבוע שעבר העריך טל בר־אל, ראש מערך המשכנתאות בלאומי, כי נטילת משכנתאות חדשות במאי תהיה דומה למה שהיה באפריל: "אנחנו מבינים שיש ירידה ניכרת במספר העסקות המבוקשות ומבוצעות בידי משפרי דיור, שכן אלו אנשים שלא ממהרים לחתום על עסקות חדשות. חלקם עדיין נמצאים בחל"ת, חלקם עברו לחלקיות משרה, ברקע קיים חשש מהתפרצות גל שני — ולכן לא מעט אנשים עדיין חוששים.

"שוק המשכנתאות של הימים הללו שונה לחלוטין ממה שהכרנו בשנים קודמות. הוא פועל תחת אי־ודאות גדולה ומשבר ייחודי, כך שקשה לחזות איך הוא יתנהל ומה יהיו המספרים. במצב עסקים רגיל, בתקופה זו של סוף החודש יכולתי להעריך את היקף נטילת המשכנתאות, בעוד עכשיו אלמנט האי־ודאות גדול יותר".

לגבי הקפאות תשלומים, אמר בר־אל כי מספר לא מבוטל של לקוחות ביקש הקפאה. חלקם עשו זאת כצעד של זהירות, ולאו דווקא בשל בעיה תזרימית מיידית: "לכן, ייקח זמן עד שנוכל לדעת האם וכמה לא יוכלו לפרוע את תשלומי משכנתא".

בנקאי אחר העריך כי משכנתאות בסכומים של 4.6–5.3 מיליארד שקל נלקחו במאי: "באופן טבעי חלק מהלקוחות נכנסו בהתחלה ללחץ, וביקשו דחייה של תשלומים בממוצע לשלושה חודשים — כך שרק ביולי־ספטמבר נוכל לדעת את התמונה האמיתית. אבל לכל הבנקים ברור כבר ש–2020 עוגת המשכנתאות תהיה מצומצמת יותר מזו שב–2019".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker