"הממשלה עובדת כמו משרד תכנון סובייטי והבנקים מחסלים את התחרות"

דרור שטרום, שהוביל את הרפורמה לתחרותיות במערכת הבנקאית, טוען שיישומה המלא היה פותר את מחנק האשראי הנוכחי במשק - ושערוצי אשראי שאינם בנקאיים נדחקים אל מחוץ לשוק ■ "הממשלה והאוצר מתחננים בפני הבנקים שיואילו לתת הלוואות. זה מחזה מביש"

מיכאל רוכוורגר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים27
דרור שטרום
דרור שטרום. "המצב דורש אמצעי חירום"צילום: תומר אפלבאום

"הצד הכלכלי־פיננסי של המשבר פשוט מנוהל בצורה גרועה ומיושנת, שמתאימה לישראל לפני עשרים שנה. קיימים היום כלים חכמים, שאיתם השוק כבר עובד ומנגיש מקורות פיננסיים לעסקים ומשקי בית. הממשלה עובדת בקצב של משרד התכנון הסובייטי" — כך אומר בראיון ל–TheMarker דרור שטרום, שעמד בראש ועדת שטרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות, וכיום מייעץ לבנק ירושלים ולפורומים של גופי אשראי חוץ־בנקאיים.

לדברי שטרום, "מקבלי ההחלטות הרלוונטיים לא קולטים שאנחנו במצב חירום ושצריך לתפקד באמצעים של שעת חירום. יש מיליון אנשים שדורשים לחזור לעבודה ולהתפרנס. הצעדים שהממשלה מציעה הם לא רציניים, הכל נעשה טיפין־טיפין, צעד פה וצעד שם. אנחנו חודשיים בתוך המשבר הזה, ואין אפילו חוק שדוחה תשלומים לעסקים שנסגרו. במלחמת יום הכיפורים חוקקה הממשלה חוק כזה, והמצב כיום מבחינת העסקים האלה הוא בדיוק כמו מלחמה". שטרום מוסיף כי "עובדי המדינה מקבלים משכורת כרגיל ולא חשים את המצוקה הכלכלית של מאות אלפי בתי אב שאין להם ממה לאכול ולא רואים שום תקווה. זה ניכר גם באטיות המוגזמת של פתיחת המשק, כשלכולם כבר ברור שאין ולא היה מקום לתבהלה בהקשר של מקומות עבודה".

יש כסף

בתור מי שנוטל חלק פעיל בימים האלה בדיוני הממשלה, איך אתה מתרשם מתפקודה של הקרן בערבות המדינה — שנועדה לסייע לעסקים הקטנים ולמשקי הבית?

"העובדה שבצד ההיצע יש מאות מיליארדי שקלים בשוק שיכולים וצריכים לשמש להלוואות — לא באה לידי ביטוי. אנחנו רואים מחזה מביש שבו הממשלה והאוצר מתחננים בפני הבנקים שיואילו לתת הלוואות, במקום לפתוח את הברזים של המוסדיים ולהעביר הלוואות באמצעות גופים חוץ־בנקאיים. יש פה שלוש־ארבע חברות פינטק שיודעות לתת הלוואות בזמינות גבוהה בהרבה".

"איוולת מושלמת"

מה דעתך על הטענות לפיהן הבנקים נהפכים למונופול בשוק האשראי, כיוון שחברות כרטיסי האשראי לא צורפו לקרן הקורונה, ואת הגופים החוץ־בנקאיים והמוסדיים בכלל אין כוונה לרתום למאמץ האשראי?

"אין לי טענה בהקשר הזה לבנקים. העמידו אותם במצב שהם ספק החמצן היחידי מול מאות אלפי בקשות, וברור שהקביעה שהם צריכים לתת הלוואה תוך שבעה ימים היא פארסה. זה כמו לומר שכל בנקאי חייב להיות מייקל ג'ורדן של הכדורסל בתוך יומיים. הדבר המביש ביותר שהוא שהממשלה היא הראשונה שמתעלמת כאן מהרפורמה שהעברנו בכנסת בינואר 2017 באופן גורף (רפורמת שטרום; מ"ר) שיצרה פה שוק חוץ־בנקאי מול השוק הבנקאי. העובדה שנותנים ערבות ממשלה רק לבנקים, ערבות אפקטיבית של 15% בלבד, ולא לגורמים אחרים שיודעים לקחת כסף ולתת לעסקים קטנים ובינוניים בזמינות גבוהה — היא הסימן הכי חזק שהרגולציה הפיננסית שלנו חוזרת אחורה. הערבות לכשעצמה מספיקה כדי לכסות ב–15% את כשלי הפירעון, כשצריך להגדיל את הכיסוי שלה ל–100% עבור הלוואות שניתנות בהיקף של עד 100 אלף שקל. צריך פחות להתייחס לעניין החיתום של ההלוואות, כי הפיזור אמור לפצות על כשלי הפירעון. מה שיותר חשוב זה לתת את ההלוואות במהירות האפשרית, ולהזריק חמצן למשק ולאותם עסקים. הבעיה היא שהבנקים לפעמים מנצלים את המצב הזה ולא מקדמים מתן הלוואה במסגרת הקרן אלא דוחפים ללקוחות אשראי בריביות דו־ספרתיות. בנוסף, במצב הזה, אין פלא שהבנקים מריחים הזדמנות. לכן הם מסתערים עכשיו על הרפורמה שהעברנו ודורשים מהממשלה ומבנק ישראל לבטל סעיפים מרכזיים בה, בתואנות שווא".

לאילו סעיפים אתה מתכוון?

"הבנקים התחילו לבקש מהגורמים הרלוונטיים — כמו הממשלה ובנק ישראל — לבטל או לדחות את הסעיף המרכזי בחוק שטרום, זה שמחייב את הבנקים לצמצם מסגרות על כרטיסי האשראי הבנקאיים. אין לבקשה כזאת כל הצדקה, והיענות לה תוביל לחבלה ישירה במעמד התחרותי של נותני אשראי אחרים. החל מסוף 2020 ועד סוף 2023 הבנקים — ובעיקר הפועלים, לאומי, דיסקונט — צריכים לפעול כך שסך מסגרות האשראי בכרטיסי האשראי הבנקאיים של הלקוחות שלהם בכל שנה, לא יעלה על 50% מסך מסגרות האשראי בכרטיסי האשראי של לקוחות הבנקים כפי שהיה ב–2015. בחישוב סך מסגרות האשראי בכרטיסי האשראי של לקוחות הבנק הגבוהות מ–5,000 שקל נקבע כי לא תופחת מסגרת אשראי של לקוח לסכום נמוך מ–5,000 שקל ,כלומר מדובר במסגרות ללקוחות לא חלשים והן מגיעות במצטבר לעשרות מיליארדי שקלים. זה ניסיון לניצול ציני של המצב".

מה עוד מנסים הבנקים לקדם?

"הבנקים מבקשים להסיר מגבלות שהוטלו על היקף המחזורים של אפליקציות התשלומים שלהם בשנים הקרובות — ביט (הפועלים), פפר (לאומי), פייבוקס (דיסקונט). הבנקים מסבירים כי עכשיו, כשכל העסקים במצב בעייתי, היכולת לשלם בדרך טכנולוגית ונוחה יותר עוזרת לעסקים. הבנקים בעצם אומרים, 'יש משבר, ואנחנו הרכבת היחידה שנוסעת. זה מגדיל נזילות'. אבל יש גם חברות כרטיסי אשראי ויש תשלום במזומן. הטענה שמגבלות התנועה מייצרות קשיי נזילות היא טענה כוזבת. בנוסף לכך, בשבוע שעבר גם בנק ישראל הודיע על דחייה בכמה חודשים בהכנסה לפעולה של מנוע הברירה הצרכני — ה–API, שהוא לב ליבה של רפורמת שטרום. זה מה שהיה אמור להיות 'זאפ פיננסי', מנוע להשוואת מחירים של מוצרים פיננסיים, וכעת השקתו נדחית עוד ועוד. תחילה התעלם משרד האוצר מהחובה להתקין תקנות, ואמרו לנו שיהיה API בתוך שנה וחצי. עכשיו אנחנו אחרי שלוש שנים וחצי — בלי כלום. תאר לעצמך שהיום הצרכן הישראלי נמצא בפיגור של כמעט עשר שנים אחרי כל צרכן פיננסי אחר בעולם. אפילו הודו יותר מתקדמת מאיתנו. זו פשוט איוולת מושלמת".

חדוה בר
המפקחת על הבנקים, חדוה ברצילום: מגד גוזני

"אווירת 'העיירה בוערת' מעוורת"

עוד לפני המשבר היו חלקים ברפורמה שלא קודמו. תוכל למנות מהלכים מרכזיים שתקועים?

"עוד ב-2018 האוצר ובנק ישראל הוציאו לגלות במדבר את פרק ה–Read Only בחוק שטרום. רשות שוק ההון גם השעתה מתן רישוי לגורמים החוץ־בנקאיים — עד להתייבשות כמעט טוטאלית. מעבר לכך, משרד האוצר ובנק ישראל אינם מקימים את ביטוח הפיקדונות, אף שזה היה בקונצנזוס מלא בוועדת הרפורמה. גם בנושא האפליקציות היה צריך להמתין לכניסת הבנקים עד שיושם תקן EMV (העוסק באבטחת עסקות בכרטיסי אשראי; מ"ר)".

מהן תובנותיך מהמצב הנוכחי?

"האמת הפשוטה היא שאלמלא שיתפה הממשלה פעולה עם הבנקים — ניסיון החיסול הזה של הרפורמה לא היה בר־הצלחה. ואולם שרשרת כשלים, הנעשים כולם הרחק מעיני הציבור — וכעת תחת העשן המסמא של אווירת 'העיירה בוערת' — משמשת רקע מושלם למעשה החיסול. דווקא אם היתה הרפורמה מוגשמת, ככתבה וכלשונה, בצורה דווקנית ומלאה, היו היום מאות אלפי עצמאים ומשקי בית במצב טוב בהרבה. כל אזרח בישראל יכול היה בהינף תקתוק באפליקציית הסלולר שלו לקבל מניפת הצעות למימון מהיר ותחרותי, שהיה מעמיד את הריבית שהוא משלם על מחצית מהריבית שמשלמים כיום אלפי אזרחים לבנקים שלהם. כך שהקורונה נהפכת למפלטם של הנבלים, ולא רק בשוק הפיננסי".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker