בבנקים הופתעו מההוראה החדשה: תנו הלוואות - גם אם תפסידו על זה כסף

מדי יום נשברים שיאים בנתונים הכלכליים שממחישים עד כמה משבר הקורונה חריג בהשפעותיו הכלכליות ■ המפקחת על הבנקים ובנק ישראל קוראים לבנקים לפתוח את הברזים כדי לעזור למשק, במיוחד לעסקים הקטנים, לצלוח את המשבר במהרה

סמי פרץ
שתפו בפייסבוק
ילד משחק עם מסיכה בלימה, פרו
ילד משחק עם מסיכה בלימה, פרו. למצולם אין קשר לכתבהצילום: SEBASTIAN CASTANEDA/רויטר

מדי יום נשברים שיאים בנתונים הכלכליים שממחישים עד כמה משבר הקורונה חריג בהשפעותיו הכלכליות - משיעור אבטלה של כ-25% שלא היה כמותו ועד שיתוק כמעט מוחלט על פעילות התעופה, המלונאות, המסעדנות והפנאי שלא היו כמותם גם במלחמות ישראל. גם עלויות הטיפול במשבר מזנקות ומגיעות בינתיים לכ-90 מיליארד שקל, אותן הממשלה מתכוונת להקצות למענקים, אשראי ודמי אבטלה.

זהו סכום גבוה יותר מהסעיף הכי יקר בתקציב המדינה - תקציב הביטחון. שיא חריג נוסף הושג ביום חמישי האחרון, במכתב יוצא הדופן שהמפקחת על הבנקים ד"ר חדווה בר, שלחה למנהלי הבנקים. המסר שלו חסר תקדים - קחו יותר סיכונים, תנו אשראי ללקוחות, גם אם תפסידו כסף. המפקחת שוחחה תחילה בעל פה עם מנהלי הבנקים והיתה מאוד מפורשת עם המסר הזה, והמכתב הרשמי יצא כדי למסמך את האירוע הזה ולספק למנהלי הבנקים, המופתעים מעמדת המפקחת, הבהרות בכתב. מנהלי הבנקים כבר ניצבו לפני שנה בוועדת חקירה פרלמנטרית בכנסת, שבדקה את התנהלותם במתן אשראי לטייקונים וזה הכניס בהם זהירות וחשש שהם ייצטרכו לתת את הדין על התנהלות חריגה.

הפעם, מדובר במסר הפוך לחלוטין לזה שבנק ישראל מעביר לבנקים בימי שגרה, בהם הם נדרשים להיות זהירים ושמרנים ולתמחר את הסיכונים בהתאם. המשבר הכלכלי מאיים להביא לפשיטות רגל של עשרות אלפי עסקים שנמצאים בקושי תזרימי חמור ומתקשים לקבל אשראי מהבנק, והמשמעות שלו היא חוסר יכולת לפרוע חובות לבנקים - מה שיתגלגל ממילא למאזני הבנקים. על כן, המפקחת מבקשת מהבנקים לנקוט בראייה "הוליסטית". משמע, להסתכל על התמונה המשקית הכוללת ולהבין שאם הם דוחים בקשת אשראי של עסק בודד, יהיו לכך השלכות על הספקים והעובדים שלו והמשמעות היא קריסה של עסקים על ימין ועל שמאל - שתחמיר גם את מצב הבנקים.

המסר של המפקחת עסק לא רק בכמות האשראי אלא גם במחירו, בעקבות תלונות רבות של עסקים על ייקור האשראי הבנקאי מאז שהחל משבר הקורונה. עסקים רבים ביקשו הלוואות וגילו שהבנק דורש מהם ריבית הרבה יותר גבוה מזו שביקש עד לפני חודש. לכאורה, יש לכך צידוק כלכלי - הסיכון עלה והריבית משקפת את מחיר הסיכון. אך גם כאן, התוצאה מחריפה את הקשיים של עסקים קטנים ובינוניים ומגדילה את הסיכוי שהם יקרסו. בר אמרה למנהלי הבנקים שאמנם הסיכון גדל, וגם עלות גיוס הכסף גדלה, אך היא מצפה שהבנקים יקחו חלק מהנטל על עצמם ולסבסד את הריבית ללקוחות גם אם זה יגרו לבנקים להפסדים.

למפקחת אין סמכות לקבוע לבנקים למי לתת אשראי ולמי לא ובאיזה מחיר, והיא לא תתערב בהחלטות ספציפיות של הבנקים. אולם, היא ביקשה ממנהלי הבנקים להביא את מסריה ודרישותיה לדיונים בדירקטוריוני הבנקים, כדי שאלה יתאימו את המדיניות של הבנק לצרכים המשקיים שנוצרו. בכוונת המפקחת גם לערוך ביקורות בבנקים כדי לבחון את התנהגותם ביחס לדרישה מהם לקחת יותר סיכונים ולסייע ללקוחות לצלוח את המשבר הכלכלי.

בבנקים מופתעים מאוד מעמדת בנק ישראל והם בוחנים את צעדיהם. גם בגלל המסרים החריגים וגם בשל העובדה שהמפקחת הנוכחית אמורה לסיים את תפקידה בחודש מאי. במצב כזה, הם יתמודדו עם ההשלכות של הנחיות בנק ישראל כשהמפקחת הנוכחית כבר לא תהיה כאן וזה מעורר את השאלה אם בנק ישראל יגן על החלטותיהם. לשם כך יש את נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, שיהיה כאן בארבע השנים הקרובות והוא הבהיר לבנקים את המדיניות: "אם כל בנק יקשיח את מדיניות האשראי שלו באופן משמעותי, המשק יצמח לאט יותר - דבר שיצדיק בדיעבד מדיניות אשראי מחמירה שהבנקים נקטו בה ויהפך לנבואה שמגשימה את עצמה.

נגיד בנק ישראל, אמיר ירון
נגיד בנק ישראל, אמיר ירוןצילום: דוברות בנק ישראל

"לעומת זאת, אם כל בנק במערכת יקל אפילו במעט במדיניות האשראי שלו, יסייע הדבר לצלוח את הקשיים התזרימיים שעלולים להעיב על עסקים עם פעילות כלכלית בריאה והמשק יצמח מהר יותר - דבר שיצדיק בדיעבד את המדיניות שהבנקים נקטו בה".

יותר הלוואות יחד עם חזרה הדרגתית לשגרה

השאלה כעת היא כיצד מתרגמים את האמירה ההגיונית הזו לעשרות אלפי בקשות אשראי של עסקים קטנים, שמצאו עצמם בין לילה ללא הכנסות ועם הרבה התחייבויות. על פי נתונים ראשוניים שנאספו בבנק ישראל, האשראי בבנקים זינק בחודש מארס בשיעור חד של כ-25%, רובו באשראי עסקי ובמשכנתאות.

הגידול נבע מניצול של מסגרות אשראי לא מנוצלות בסקטור העסקי ומהאצה של עסקות בשוק הדירות והמשכנתאות שהפכו את מארס לחודש הכי חזק אי פעם בתחום המשכנתאות. לעומת זאת, נרשמה ירידה באשראי לעסקים קטנים ומשקי בית בגלל המשבר הכלכלי.

חדוה בר
המפקחת על הבנקים, חדוה ברצילום: מגד גוזני

הבנקים התמהמו עם מתן אשראי לעסקים קטנים, משום שהם ניהלו מו"מ עם החשב הכללי במשרד האוצר רוני חזקיהו, כדי שישפר את הערבות הממשלתית לקרן להלוואות לעסקים קטנים. חזקיהו נענה לבקשתם והגדיל את ערבות המדינה בקרן מ-70% ל-85%. עם זאת, המדינה תישא רק ב-15% מסך תיק האשראי שהבנקים יתנו במסגרת התוכנית. המטרה היא למנוע מה שמכונה "סיכון מוסרי" - כלומר אדישות של הבנקים לשאלה אם הלווה פורע את חובו.

מיום רביעי האחרון, בו סוכם על תנאי הערבות, נרשמו כ-18 אלף בקשות לקבלת אשראי מקרן הערבות של המדינה, וההערכות הן שהמספר יגדל ועשוי להגיע ל-40 אלף בקשות. ברור שחלק מהבקשות יידחו בשל רמת סיכון גבוה מדי של הלקוח ובשל היעדר קשר ישיר למשבר הקורונה - קריטריון מרכזי במתן ההלוואה.

בפיקוח על הבנקים וגם החשב הכללי (שהיה בעבר המפקח על הבנקים) סבורים כי לבנקים יש אינטרס לספק אשראי ללקוחותיהם ולתת מענה לצרכים התזרימיים הדחופים, משום שכאן נבחנת מערכת היחסים שלהם עם הלקוחות. למעשה, כאן יעמדו למבחן כל המסרים הפרסומיים שהבנקים מפציצים בהם בימי שגרה - הבנק הולך איתך /אנחנו כאן בשבילך/ תמיד איתך. מעולם לא ניתנה לבנקים הזדמנות כה ברורה לצקת תוכן לססמאות האלה.

הערבות שמעניקה המדינה לקרן ההלוואות עשויה שלא להספיק, בעיקר אם המשבר יימשך עוד כמה שבועות. כרגע, הנחת העבודה במשרד האוצר היא שמיד לאחר הפסח תהיה חזרה הדרגתית לעבודה באמצעות מערך בדיקות גדול שיאפשר להחזיר לעבודה כל מי שבריא ולא צריך להיות בבידוד. ההנחה היא שתידרש גם חזרה של מערכת החינוך לעבודה - כדי שהורים יוכלו לחזור לעבודה  - וזה ניתן לביצוע באמצעות מערך בדיקות גם לצוותי ההוראה. 

באוצר ובבנק ישראל מפעילים לחצים על ראש הממשלה כדי שזה יקרה, ולכן המל"ל (מועצה לבטחון לאומי) בונה תוכנית יציאה מותאמת. אם יחול עיכוב בחזרה לעבודה, סביר להניח שהמדינה תידרש להקצות עוד כמה מיליארדי שקלים לקרן ההלוואות לעסקים - כי כל יום שעובר תחת סגר, משמעותו עלייה מהירה ברמת הסיכון הנשקפת לעסקים רבים. פשיטות רגל יהיו כאן והרבה - המאבק כעת הוא רק לצמצם את מספרן.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker