מי שיצא מהבורסה צדק? "ייתכן, אבל היסטורית מי שנשאר ממזער הפסדים"

מנכ"ל חברת הקרנות של הראל, ירון דייגי, אומר כי הפדיונות האטו בימים האחרונים ■ המשבר מציג לדבריו גם הזדמנויות רבות: "אם בונים תיק עם אג"ח של עשרות חברות חזקות לשנה וחצי־שנתיים — גם אם חלקן יתקשו לשלם, התשואה תהיה גבוהה באופן שלא יכולנו לדמיין בשנים האחרונות"

אסא ששון
שתפו בפייסבוק
ילד מפריח בועות בדגו, דרום קוריאה
ילד מפריח בועות בדגו, דרום קוריאהצילום: KIM KYUNG-HOON/רויטרס

מתחילת מארס נפדו מקרנות הנאמנות יותר מ–35 מיליארד שקל, סכום עתק בהתחשב בפרק הזמן הקצר. נכון להיום תעשיית קרנות הנאמנות מנהלת 257 מיליארד שקל, לעומת 380 מיליארד שקל לפני שנה.

ירון דייגי, מנכ"ל חברת הקרנות של הראל פיננסים, אומר ל–TheMarker כי ״החודש האחרון מעלה הרבה זיכרונות מ–2008. אותה עצבנות בשווקים, אותם קשיי נזילות בשוק האג"ח, אותה תופעה שכל גוף שומר את הכסף אצלו ונוצרת מצוקת אשראי". על אופי העבודה בעת המשבר הוא אומר: "אנחנו עובדים 16 שעות ביממה, ועושים שיחות ועידה כל בוקר וכל ערב; ושיחות עם ועדת ההשקעות במהלך היום. גם הדירקטוריון מתאסף בתכיפות גבוהה יותר".

סוחרים בניו יורק
סוחרים בניו יורקצילום: AFP

מתחילת השנה הייתם המגייס הגדול בתעשייה. מה המצב עכשיו?

״אנחנו פודים בדומה לשאר השחקנים הגדולים. לא יותר".

היו מהלכים הגנתיים שביצעתם תוך כדי המשבר?

"רכשנו הגנות על מדדי מניות וביצענו עוד כמה מהלכים שאני מעדיף כרגע לא לחשוף. השווקים מתנהלים בצורה מאד תנודתית — עולים 11% ויורדים 10%. לא ראינו את זה קורה 100 שנה".

איך זה שונה מבחינתך בהשוואה למשבר 2008?

"הפעם בנוסף לפן הכלכלי, יש גם פן אישי, כי המשבר משפיע גם על אורח החיים היומיומי של כולנו. ב–2008 הכלכלה נראתה רע מאוד, והייתי משוכנע אז שייקח לנו המון שנים להתאושש ולהחזיר את ההפסדים. גם כשהתחילו העליות במארס 2009 זה נראה לא כל כך הגיוני, כי הכלכלה עדיין נראתה רע.

פדו עשרות

"המסקנה היא ששוקי המניות יודעים לרדת לפני שהנתונים מראים על האטה או מיתון, ויודעים גם לעלות עוד לפני שאנחנו רואים את ההתאוששות בכלכלה הריאלית. אפשר להניח שכך גם יקרה הפעם. הפעם הירידות הן מהירות וחדות מאי פעם, קשה להעריך את העיתוי ועוצמת התיקון. אחד היתרונות שיש במצב הנוכחי הוא שהזיכרון של 2008 עדיין טרי, ולכן יש סיכוי שקבלת ההחלטות במישור הכלכלי תהיה טובה ומהירה יותר״.

האמריקאים הכריזו על תוכנית חילוץ והקונגרס הגיע להסכמות.

"זה לא מבטיח את סוף הירידות, כי השוק מסתכל יותר על ההתקדמות של הנגיף ואיך הכלכלה הריאלית תחזור לעבוד. כלומר, צריך לראות השתלטות על המגפה וחזרה לשגרה. בכל העולם אנחנו רואים פעילות נחושה מאוד של הבנקים המרכזיים. ראינו את זה בהורדות ריבית בהרבה מדינות; בהרחבות כמותיות וברכישה של אג"ח ממשלתיות וקונצרניות; בהזרמת נזילות בהיקפים חסרי תקדים ובעוד מגוון רחב של צעדים. נראה שישראל יותר אגרסיבית בטיפול בקורונה משאר המדינות בעולם, אבל איטית יותר בטיפול בכלכלה, לכן אפשר לצפות שנראה צעדים משמעותיים במישור הזה בקרוב".

אפשר להבין את מי שמוכר.

״כן. ירידות כל כך חדות בכל האפיקים, כולל באפיקים היותר בטוחים, יכולות לערער את הביטחון. תוסיף לזה את הפחד על הבריאות האישית ואיומים בסגר כללי וגל פיטורים, ונקבל את המתכון המושלם לפאניקה.

ירון דייגי
ירון דייגיצילום: ללא קרדיט

"ההיסטוריה מלמדת שאחרי ירידות כל כך חדות באג"ח ובמניות, לרוב מסתבר שזו היתה הזדמנות קנייה. כולם מכירים את ההיסטוריה, אין פה סוד. אז למה בכל זאת כל כך קשה להתמיד בהשקעה או לקנות כשהפאניקה בשיא? כי כל פעם במצבים האלה המשקיעים מאבדים את הביטחון. לכן, על אף שזה מרגיש לא הגיוני להמשיך להשקיע בסביבה כזו, כל אחד ישאל את השכל הישר, הניסיון וההיסטוריה אם יש כאן גם הזדמנות".

אולי בכל זאת הם צדקו?

״זה תרחיש אפשרי שמי שיצא צדק. אבל ברמה ההיסטורית, מי שכן נשאר בשוק לאחר ירידות החדות — הצליח למזער משמעותית את ההפסדים ובתקופות מסוימות להרוויח הרבה יותר".

תור לסופר בצרפת קורונה
תור לסופר בצרפת. "מה שקובע כיום את המחירים בשוק זה לא הכלכלה, אלא רמת הפחד. אנחנו קוראים לזה מדד התורים בסופרמרקט"צילום: AFP

יועצי ההשקעות בבנקים ניסו למנוע מהלקוחות למכור?

״הם עבדו בתנאים בלתי אפשריים של עומס ולחץ מצד הלקוחות, תנודות שוק קיצוניות ומגבלות עבודה. ללא הם היינו רואים מראות קשים יותר.

"הפדיונות גדולים, אבל צריך להסתכל על התמונה הרחבה. רוב הכסף ממשיך להיות מושקע ורוב המשקיעים לא שינו בצורה קיצונית את מבנה התיק. אפשר גם להבין את הלקוחות שבחרו לשנות את התיק, לאור העלייה בסיכון וגם בהזדמנויות החדשות שנוצרו. בימים האחרונים ראינו ירידה משמעותית בקצב הפדיונות.

מדד התורים בסופר

לדברי דייגי, "היום מה שקובע את המחירים בשוק זו לא הכלכלה, אלא רמת הפחד, אנחנו קוראים לזה 'מדד התורים בסופרמרקט'. בנוסף, הגורם שמשפיע על התמחור היה מצוקת הנזילות שנוצרה בשוק. בחלק גדול מהאג"ח הקונצרניות התשואה עלתה לא בגלל חששות שהחברות לא ישלמו את החוב, אלא מכיוון שהמשקיעים ביקשו להתנזל ומהר, ולכן המחיר ירד. ראינו תופעה דומה גם בחו"ל".

אתה רואה הזדמנויות?

״אם אתה מאמין שבעוד שנה־שנתיים נחזור למצב עולם דומה למה שהיינו לפני המשבר, אז אין ספק שנוצרו כאן הזדמנויות, בטח באג"ח של חברות איכותיות שירדו במקרים מסוימים ב–20% ויותר. היסטורית, מניות ואג"ח ידעו לתקן באופן משמעותי כעבור שנה מהנקודה שבה אנו נמצאים היום. בדיעבד אנחנו יודעים תמיד להסביר למה נקודות הזמן האלה, כמו הנוכחית, היו הזדמנות של פעם בחיים, אבל היום מעט מאוד רוצים להתקרב.

"אנחנו ברמת שיא בפחד, וזה דווקא סימן חיובי למי שמסתכל לטווח ארוך. אין ספק שהדבר העיקרי שיקבע את תשואת הלקוח לשנים הקרובות זה קודם כל ההתנהגות שלו היום ורק אחר כך איזה נכס ספציפי הוא יחזיק.

"נוצרו הזדמנויות בשוק האג"ח, גם עבור משקיעים לטווח קצר — למשל אג"ח קצרות של בנקים, חברות ביטוח וחברות אחרות שמדורגות AA לטווחים של שנתיים־שלוש, שירדו ביותר מ–5% ולעתים גם ביותר מ–10%. תשואה לפדיון של אג"ח של בנקים בטווח של פחות משנה עלו משמעותית ל–4% ויותר. אם בונים היום תיק מפוזר עם אג"ח של עשרות חברות חזקות, לטווח של שנה וחצי־שנתיים, גם בתרחיש שיהיו כמה חברות שיתקשו לשלם — תשואת התיק צפויה להיות גבוהה באופן שלא יכולנו לדמיין בשנים האחרונות.

"בנוסף, בגלל ההאטה הצפויה ובגלל צניחת מחיר הנפט, ציפיות האינפלציה ירדו משמעותית, כנראה בצורה חדה מדי, ולרמה נמוכה ממה שראינו ב–2008. לדעתנו הירידה בצמודים הקצרים והבינוניים היתה חדה מדי. ברור שכמעט כל החברות ייפגעו בטווח הקצר, אבל יש לא מעט מניות שחזרו תוך חודש למחירים של 2012. חברות עם מינוף נמוך יתאוששו ראשונות, כפי שקרה ב–2008".

איך מנהל מתמודד עם הפידיונות? מה אומרים ללקוחות?

״משתדלים בכאלה ימים לא להסתכל על אובדן הרווחיות, אלא על ניהול הקרנות, ולא לעשות טעויות. את המחשבות על הפידיונות והפגיעה העסקית נדחה עד אחרי האירוע".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker