המצטיין, המתאושש, וזה שמחכה למפולת: תעשיית קרנות הגידור בישראל רותחת - צפו בדירוג

ב–2019 לא הצליחו מרבית מנהלי קרנות הגידור להכות את המדדים ■ התשואה הממוצעת של הקרנות 12.5%, לעומת עלייה של 21% במדד ת"א 125 ■ בכיר בענף: "אחרי 2018 מנהלים רבים נותרו עם חשיפות לא גבוהות" ■ קרן הגידור המצטיינת, קוליברי, השיגה תשואה של 55%

ערן אזרן
מתוך הסדרה "מיליארדים"צילום: yes
ערן אזרן

הכסף הגדול בענף קרנות גידור ממשיך לפרנס היטב קבוצה מצומצמת של מנהלים. 100 מנהלי קרנות הגידור בישראל זכו ב–2019, שהיתה שנה בינונית מבחינת התשואות בקרנות הגידור, לתגמול כולל של מיליארד שקל — כך עולה מבדיקת TheMarker. התגמול הנדיב הפך כנראה קבוצה מצומצמת של מנהלים למוטלי־מיליונרים, והוא עשוי להסביר את החלטתם של בכירים רבים בגופים המוסדיים לערוק לענף הגידור, רווי הילת הזוהר ונטול הפיקוח על השכר.

המשקיעים בקרנות הגידור, שנדרשים בדרך כלל להשקעה מינימלית של מיליון שקל — משלמים דמי ניהול של 2% בשנה, בתוספת עמלת הצלחה של 20% מהרווח. הקרנות נוהגות לתת הנחות מסוימות למשקיעים גדולים, בעיקר גופים מוסדיים. לפי הערכות, בשקלול ההנחות מסתכמים דמי הניהול ב–1.5%–1.8% בשנה מסך הנכסים, בתוספת דמי הצלחה של 15%–20% מהרווחים.

3 קרנות הגדול המצטיינות

קרנות הגידור ניהלו בתחילת 2019 6.5 מיליארד דולר (כ–23 מיליארד שקל). בהתאם, דמי הניהול ששולמו ל–100 מנהלי הקרנות הסתכם ב–400–500 מיליון שקל. ב–2019 הניבו הקרנות תשואה ממוצעת של 12.5%, בהתאם למדד קרנות הגידור TGI. כלומר, דמי ההצלחה שנגבו הסתכמו ב–500–600 מיליון שקל — ובסך הכל תגמול של כמיליארד שקל בשנה.

אחת מחברות קרנות הגידור הצומחות בישראל היא נוקד קפיטל, שהוקמה בסוף 2013 בידי רועי ורמוס, לשעבר מנכ"ל בית ההשקעות פסגות; ושלומי ברכה, לשעבר מנכ"ל חברת הגמל של פסגות. לחברה הצטרפו כמה מנהלים מוכרים, שכוללים את שי יצחקי, לשעבר מנהל הנוסטרו בהפניקס; חגי בדש, לשעבר מנכ"ל פסגות; אילן רוקח, לשעבר סמנכ"ל השקעות בקרנות של פסגות; ורונן גרשון, לשעבר מנהל השקעות בקרנות. כולם שותפים מנהלים.

בתוך שש שנים הצליחה נוקד קפיטל להפוך לכוח מרכזי בענף הגידור הישראלי — בין היתר, בשל הקשרים הענפים של מנהליה עם המוסדיים ותשואות יציבות וגבוהות יחסית. החברה מנהלת כמעט 4 מיליארד שקל בחמש קרנות גידור, שהניבו ב–2019 תשואות של 17%–27% — תשואה ממוצעת של כ–18%. לפי הנתונים הללו, נוקד זכתה בגין 2019 לעמלות של 200 מיליון שקל, שכללו דמי ניהול של כ–60–70 מיליון שקל, בתוספת דמי הצלחה של כ–130 מיליון שקל.

תוצאות קרנות הגידור ב-2019

חברת קרנות מרכזית נוספת בשוק היא ספרה הוותיקה, שאותה ייסדו ב–2004 ישראל מור, דורון ברין ורון סנטור. ספרה מנוהלת בידי אורי גולדפרב, שכיהן בעבר כסגן נשיא מריל לינץ' ישראל. ספרה מנהלת כיום, לפי הערכות, 4.5 מיליארד שקל בחמש קרנות גידור. הקרנות הניבו ב–2019 תשואת שהיו ברובן טובות יחסית, 11%–33%, כששתי הקרנות המרכזיות שלה הניבו תשואה של 16%. על בסיס המספרים הללו, הכנסות ספרה הסתכמו ב–200 מיליון שקל.

חברת הקרנות השלישית בישראל היא ION, שמנהלת נכסים בשווי של יותר מ–2 מיליארד שקל. ION, שמנוהלת בידי סטיבן הלוי וג'ונתן הלף, הניבה ב–2019 תשואה דולרית של 9% — כלומר, דמי הניהול והצלחה מוערכים של 70 מיליון שקל. גם מיכאל וייס וגבי דישי, מייסדי חברת קרנות הגידור אלפא, שמנהלים מעל מיליארד שקל, הכניסו ב–2019, לפי הערכות, 50 מיליון שקל. קרן ברוש של אמיר אפרתי, שמנהלת 800 מיליון שקל, הכניסה לפי התחשיב 30–35 מיליון שקל.

התפלגות השקעות

לשם השוואה, בתי ההשקעות כמו פסגות או מיטב דש, שמנהלים 150–200 מיליארד שקל, הכניסו ב–2018 900 מיליון שקל. מור, שמנהל 22 מיליארד שקל, הכניס 190 מיליון שקל. כלומר, חברות קרנות הגידור הגדולות, שמנהלות מיליארדים בודדים, הצליחו להכניס חמישית מההכנסות של פסגות או מיטב ויותר מההכנסות של בית השקעות קטן. קרנות הגידור אינן כפופות לחוק הגבלת שכר הבכירים — תקרה שנתית של 2.5 מיליון שקל — כך שמנהליהן עשויים ליהנות מתגמול נדיב.

150 קרנות, 6.5 מיליארד דולר

שוק קרנות הגידור הישראלי שאינו מפוקח התאפיין בצמיחה מהירה בשנים האחרונות, בין היתר, בשל המעבר הגובר של מנהלי השקעות מהגופים המוסדיים. בשוק פועלות כיום יותר מ–150 קרנות (חלק מחברות הגידור מנהלות כמה קרנות). שווי הנכסים בענף מסתכם ב–25 מיליארד שקל. 75% מההון המושקע בקרנות מיוחס למשקיעים פרטיים, בעוד היתרה למשקיעים מוסדיים. רק 14% מההשקעה הם של גופים זרים.

צחי אברהם
צחי אברהם

מתוך 131 קרנות גידור שמספקות מידע לחברת צור־גלבוע, 47 קרנות משקיעות לפי ניתוחי ערך (Value) בפוזיציות לונג/שורט (36% מהקרנות); 37 פועלות באסטרטגיית גלובל מקרו — כלומר, ניצול פערי תמחור בשווקים הגלובליים (28%); 25 קרנות פועלות בשוק האג"ח (19%); 17 קרנות באסטרטגיה כמותית — קרנות אלגו (13%); וחמש קרנות אקטיביסטיות, קרנות המשקיעות בחברות במצוקה, או קרנות המשקיעות במצבים מיוחדים (4%).

בדומה לשנים אחרות שהתאפיינו בגאות, ב–2019 מנהלי קרנות הגידור לא הצליחו להכות את המדדים. מדד TGI של צור ניהול, המספקת שירותי תפעול לקרנות, וגלבוע, קרן של קרנות גידור, הניב ב–2019, כאמור, תשואה של 12.5%. זאת, לעומת תשואה של 8.6% במדד קרנות הגידור הגלובלי (HFRX), ולעומת תשואה שלילית של 5.2% במדד TGI ב–2018, בעקבות המפולת בסוף אותה השנה.

התשואות של מרבית הקרנות המנייתיות בענף היתה נמוכה ממדדי היחס, שדהרו מעלה בחסות הפחתות הריבית. מדד ת"א 125 עלה ב–2019 ב–21.3%. רק חמש קרנות גידור ישראליות, שמנהלות יותר מ–50 מיליון שקל, השיגו תשואה גבוהה יותר. בדומה, הביצועים של קרנות המשקיעות בחו"ל התחוורו לעומת התשואות במדדים בארה"ב — 29% ב–S&P 500 ו–35% בנאסד"ק. למעשה, אף לא קרן גידור ישראלית אחת הצליחה לגרד את התשואות של המדדים בחו"ל.

במלים אחרות, גם ב–2019 עדיף היה למשקיעים לקנות קרן סל על מדדים, לשלם דמי ניהול אפסיים, ולפטור את מנהלי הגידור מהטרחה בניהול כסף של אחרים.

התפלגות קרנות

ביצועי החסר של מנהלי הגידור לעומת המדדים אינם אירוע יוצא דופן. במרבית השנים מאז המשבר של 2008 התקשו מנהלי קרנות הגידור בעולם להכות את המדדים, שרשמו עליות יוצאות דופן בחסות הריביות הנמוכות בשווקים. בישראל, המצב היה טוב יותר — כנראה בעיקר בשל החולשה במדדי המניות.

החשש ממפולת

מנהלי קרנות הגידור טוענים, להגנתם, שהקרנות אינן יכולות לנצח את השוק בשנים כמו 2019, בעיקר בשל הצורך להגן (גידור) על התיק מפני תנודות לא צפויות. ההגנה נעשית באמצעות פעולה של מכירה בחסר (שורט), שמושכת מטה את התשואות, ועלויות של אסטרטגיות להגנה על התיק, שמספקות "ביטוח" מסוים מפני תנודות. לטענתם, קרנות הגידור עשויות להניב תשואות עודפות מהשוק בשלושה מצבים — עליות קלות בשוק, ירידות קלות או נפילות.

אותם מנהלים מדגישים שהיתרון המרכזי של קרנות הגידור הוא בהיותן נכס אלטרנטיבי, שמעניק פיזור ושובר את הקורלציה עם השוק, כתחליף לתעודת סל. עוד נאמר שנכון לבחון את ביצועי הקרנות דווקא בשנים הקשות או בתקופות משבר, שעשויות לחשוף מי באמת מנהל קרן גידור ומי מנהל קרן השקעות בתחפושת.

רועי ורמוס
רועי ורמוסצילום: אמיל סלמן

מנהל בכיר באחת מחברות הגידור הסביר את התשואות הבינוניות ב–2019 בנטייה של מנהליהן לגלות זהירות יתרה על רקע המפולת בסוף 2018: "לאחר הירידות החדות ב–2018 היתה פסימיות גדולה ביחס לשווקים, כך שגופי השקעה וקרנות גידור רבים היו עם חשיפות ופוזיציות לא גבוהות בשוק. בפועל, הביצועים ב–2019 הפתיעו את כולם". לדבריו, שוק המניות הישראלי התאפיין בסלקטיביות: "היו ענפים שחטפו חזק, כמו תקשורת, פארמה ואנרגיה; ומנגד, הנדל"ן המניב רשם עליות חדות, כך שמי שבחר נכון ניצח".

מנהל השקעות בכיר בענף הגידור הוסיף: "בעליות חדות, כמו שהיו ב–2019, קשה להכות את השוק ביחס למצב של שוק יורד, שבו באמצעות הגידור, החזקת מזומן וטכניקות אחרות — הקרנות מצליחות להתבלט. יחסית, חלק גדול מהקרנות בענף תיפקד די טוב. אפשר לראות שהירידה בדולר ממשיכה לשחוק את התשואות השקליות, בהמשך לשנים קודמות, מה שהכביד על השוק. עם זאת, הקרנות שניצחו ב–2019 היו כאלה ששמרו על חשיפה גבוהה לעולמות הנדל"ן".

ערן מרדכי ניצח גם ב–2019

חרף השנה הבינונית, היו כמה מנהלי השקעות שהצטיינו ב–2019 — וסימנו לשוק הגידור את הכיוון. המצטיינת של 2019 — שנה שנייה ברציפות — היא קרן הגידור קוליברי, שמנוהלת בידי ערן מרדכי, לשעבר מנהל השקעות בספרה. השקעות הקרן מתבססות על ניתוח פונדמנטלי ועל בחירה סלקטיבית של מניות בת"א 125, תוך שימוש באסטרטגיות גידור.

ב–2019 הניבה קוליברי תשואה של 55% — יותר מפי שניים ממדד היחס. הקרן החלה לפעול ביוני 2016, והיא מנהלת כיום 100 מיליון שקל — מחצית מהנכסים התווספו בשנה החולפת. מאז שנוסדה הניבה הקרן תשואה חיובית של 160%. סטיית התקן הממוצעת בקוליברי מסתכמת ב–9.2% בשנה, לעומת סטיית תקן של 10.3% בת"א 125. כלומר, הקרן לא לקחה סיכונים יוצאי דופן בהשקעותיה.

באיגרת למשקיעים כתב מרדכי, בין היתר, כי "ניתוח כלכלי מעמיק, בחירת מניות (Stock picking) מושכלת וחשיבה לטווח הארוך תרמו לכך שאחזקות רבות שלנו הכו את המדד ובפער משמעותי". רשימת המניות שתרמו לתשואה העודפת ב–2019 כללה את אלקטרה נדל"ן (עלייה של 87% ב–2019), אנלייט (150%), אנרג'יקס (115%), אפי נכסים (71%), מבני תעשייה (81%), ערד (78%) ופוקס (95%). עם זאת, לא מן הנמנע כי התשואות הגבוהות של הקרן קשורות גם להיקף נכסיה הקטן, שמאפשר גמישות גבוהה יחסית בניהול ההשקעות.

"שם המשחק בשנים האחרונות הוא בחירה סלקטיבית של מניות", אמר מרדכי. "ביום יום שלנו אנחנו מנתחים דו"חות ועושים עבודה סיזיפית. המשקיעים בקרן שלנו הם בעיקר משקיעים כשירים — פרטיים וחברות. לא פתחנו את הקרן למשקיעים מוסדיים לאור הרצון להישאר קטנים. כפי ששמנו מרמז, אנחנו מרגישים בנוח עם היקף הנכסים הנוכחי של הקרן".

לדברי מרדכי, "השוק העולמי והמקומי נהנו ב–2019 מעליות שערים משמעותיות, בין היתר, בשל סביבת הריבית הנמוכה. היתה לנו חשיפה למספר מגזרים שבלטו במיוחד בשוק המקומי, כגון אנרגיה ירוקה, נדל"ן מניב ונדל"ן למגורים". לשאלה אם הקרן תניב תשואות טובות גם במשבר, השיב מרדכי: "אנחנו שואפים לכך, ועושים שימוש רציף באסטרטגיות גידור מגוונות, המותאמות לנסיבות בשווקים". בין האסטרטגיות — שורט, שימוש באופציות ובחירה מושכלת של מניות.

ערן מרדכי
ערן מרדכיצילום: רוני פרל

גם צחי אברהם הצטיין שוב

המצטיינת השנייה של 2019 היתה רידינג קפיטל, בניהול צחי אברהם, לשעבר אנליסט בכלל ביטוח, שהניבה תשואה של 32%. מאז הקמתה לפני שבע שנים, הניבה הקרן תשואה מצטברת של 203%, בהשוואה לעלייה של 54% בת"א 125 – תשואה ממוצעת שנתית של 17% בהשוואה ל–6.4% בת"א 125. הקרן — שהיתה המצטיינת של TheMarker ב–2017 — מנהלת נכסים בשווי של 250 מיליון שקל.

תיק ההשקעות של הקרן כלל ב–2019, בין היתר, את מניית סאפיינס; שעלתה 91%, סדרות אג"ח של חברות נדל"ן אמריקאיות, שזינקו ב–25%–85%; ומניות הבנקים, שעלו ב–23%–30%. הקרן גם פתחה פוזיציה משמעותית במניית שיכון ובינוי, שזינקה ב–150%. ככל הידוע, הקרן השקיעה חלק נכבד מנכסיה במניית שיכון ובינוי — כנראה כ–8% מנכסי הקרן.

אחריהן ברשימה נמצאות שתי קרנות של נוקד קפיטל — שהתבלטה בכל הקטגוריות. נוקד לונג, שמנהלת 400 מיליון שקל, הניבה ב–2019 תשואה של 27%. הקרן מתמקדת במניות Small Cap בישראל, בחברות ישראליות הנסחרות בחו"ל ובמניות ת"א 125. נוקד אקוויטי — הקרן המרכזית שמנהלת 1.5 מיליארד שקל — הניבה תשואה של 22%. הקרן מתמקדת בשוק המניות המקומי, תוך זיהוי טריגר להשקעה, במטרה להשיג ביצועי יתר.

תשואות המדדים

במקום החמישי מבין הקרנות המנייתיות נמצאת אלפא אופרטיוניטי, שמנהלת 700 מיליון שקל. הקרן הניבה ב–2019 תשואה של 22%. הקרן משקיעה במניות ישראליות באסטרטגיית לונג/שורט, תוך איתור הזדמנויות השקעה. הקרן הקטנה יותר של אלפא — אלפא ערך — שמשקיעה בחברות קטנות, הניבה תשואה של 13%, לעומת תשואה של 10% במדד היחוס SME60.

בפאי חיכו לתיקון אלים — שלא הגיע

אחת הקרנות המנייתיות הגרועה ב–2019 היתה טוליפ, עם תשואה שלילית 10%. גם ב–2018 טוליפ היתה אחת מהקרנות הגרועות בתל אביב עם תשואה שלילית של 12%. הקרן מנוהלת בידי ברוך ציבין ומיכאל (מיכה) מלכה, שני בכירים לשעבר בחברת הביטוח הראל, ומשה גבאי. בעקבות התוצאות החלשות, נכסי הקרן ירדו ל–100 מיליון שקל בלבד.

ION הניבה ב–2019 תשואה דולרית של 9%, בהמשך לתשואה של 4% בלבד ב–2018. בקרן מושקעים גם גופים מוסדיים ישראלים. קרן נוספת שהניבה תוצאות חלשות היא טריו של עמית כהן, לשעבר סמנכ"ל השקעות בחברת הקרנות של איפקס. הקרן, שהקומה ב–2010, הניבה תשואה של 7%.

שלמה ברכה
שלמה ברכהצילום: עופר וקנין

אחת מהקרנות הגדולות והוותיקות בענף, פאי של ג'ונתן קיי ואהרון כהן, הניבה ב–2019 תשואה נמוכה מאוד של 2% בלבד, שהיתה מהגרועות מבין הקרנות הישראליות. הקרן, שמנהלת כמיליארד שקל, מתמחה בהשקעה באופציות ואסטרטגיות שונות בנגזרים על מטבעות וריביות. לפי גורם בשוק, התשואות הנמוכות נבעו מהימור של מנהלי הקרן על תיקון אלים בשווקים, שלא הגיע ב–2019. עם זאת, לפי הערכות, הקרן ממשיכה להמתין למפולת, שתקפיץ עמה את התשואות.

עודד גל התאושש

בשונה מקרנות הגידור המנייתיות, בקרנות הגידור האג"חיות התמונה נראית טובה יותר. הקרנות הגדולות, שמנהלות יותר מ–50 מיליון שקל, הניבו ב–2019 תשואות של 14%–30% ביחס לעלייה של 8.6% במדדי תל בונד שקלי ותל בונד תשואות. לפי מדד צור גלבוע לקרנות האג"ח, התשואה הממוצעת בכלל הקרנות תהיה, כנראה, יותר מ–20%. זאת, לאחר שב–2018 הניבו הקרנות תשואה שלילית של 9.5%, שהיתה עמוקה מהתשואה השלילית של 4.3% במדדים.

קרן גיא פאנד — שאותה מנהל עודד גל, לשעבר בכיר באי.בי.אי — הניבה ב–2019 את התשואה הגבוהה מבין קרנות האג"ח — 30%. זאת, לאחר שאיבדה 27% ב–2018, בעקבות ההימור הכושל על אג"ח של ברוקלנד. גם קרן פארטו אופטימום של פסגות, שאותה מנהל דניאל אלון, הציגה תשואה נאה של 24%, עם נכסים בשווי כמה עשרות מיליוני שקלים.

עוד התבלטה נוקד אופורטיוניטי, שמתמקדת בהשקעה באג"ח בסיטואציות מיוחדות ואג"ח High Yield. הקרן, שהיא מהקרנות הגדולות בענף (1.2 מיליארד שקל), הניבה ב–2019 תשואה של 19%. גם הקרן נוקד אג"ח (Noked Bonds), שהיא חדשה יחסית, הניבה תשואה גבוהה של 17% — כפול ביחס למדד הייחוס (קוצרני כללי). את הרשימה סוגרת קרן ברוש עם תשואה של 14% — יותר ממדדי היחס.

עודד גל
עודד גלצילום: יורם רשף

מרבית הקרנות הישראליות המשקיעות בחו"ל רשמו ביצועים פושרים, שלא הדביקו את העלייה החדה במדדים. יוצאת הדופן היתה הקרן החדשה של ספרה — ספרה ביוטק — שהניבה תשואה של 33%. הקרן מתמדת בחברות קטנות ובינוניות, בעלות חדשנות, בענפי התרופות והביוטכנולוגיה העולמית. קרן ספרה הלת'קייר — שהיא מהקרנות הגדולות בישראל (מנהלת 2.5 מיליארד שקל) — הניבה תשואה של 16%; בעוד מדד היחס, DRG index, עלה ב–15%.

לאחר 2018 הקשה, קרנות הגידור של אלטשולר שחם, שמנוהלת בידי יותם עירוני, שיפרו את התוצאות. קרן ינשוף — שמאחדת תחתיה ארבע קרנות משנה — עלתה ב–2019 ב–12%. מדובר בתשואת חסר ביחס למדד MSCI World, שעלה ב–2019 ב–29%. הקרן מנהלת נכסים במיליארד שקל. קרן נץ (תחת ינשוף) — שנפלה ב–2018 ב–22% בעקבות חשיפה ללירה הטורקית והשקעה באג"ח של חברות נדל"ן אמריקאיות — תיקנה ב–2019 עם תשואה נאה של 35%.

האם 2019 היתה שנה טובה לענף הגידור הישראלי? תלוי את מי שואלים. יש שטוענים שמשקיעים שמשלמים דמי ניהול של מיליארד שקל בשנה מצפים לקבל תמורה הולמת יותר מביצועים של קרן נאמנות בינונית. עם זאת, בתקופה של שיאים בבורסות, הזהירות והצורך בהגנה על תיק ההשקעות עולים מדרגה — כך שמחירו של גידור ההשקעות הוא הפגיעה האפשרית בתשואות.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום