פשוט חסר כסף: הבעיה בפנסיה היא לא עוד מתווכים - אלא גודל החיסכון

אתמול התברר כי משרד האוצר מעוניין לאפשר לבנקים לחבור למעסיקים - ובכך לתת ייעוץ לא רק ללקוחות פרטיים, כפי שניתן כיום ■ אלא שהבעיה העיקרית בישראל אינה לאיזה מתווך פנסיוני לפנות - אלא איך להגיע לפנסיה עם יותר כסף ■ מה אפשר לעשות כדי שזה יקרה?

אסא ששון
פנסיונרים
פנסיונריםצילום: אורן זיו
אסא ששון

אתמול (ב') התברר כי משרד האוצר, בהובלת סגן שר האוצר יצחק כהן, מעוניין לאפשר לבנקים להעמיק את כניסתם לתחום הייעוץ הפנסיוני, ולבטל מגבלות שהוחלו עליהם בעקבות יישומן של המלצות ועדת בכר. בעיקרון, האוצר רוצה לאפשר לבנקים לחבור למעסיקים - ובכך לתת ייעוץ לא רק ללקוחות פרטיים, כפי שניתן כיום.

באופן כללי, נראה כי באחרונה משרד האוצר מגלה עניין בתחום הפנסיוני. זה התחיל לפני כחודש ביוזמה של החשב הכללי, רוני חזקיהו, בביטול האג"ח המיועדות והמרתן במכשיר פיננסי שיבטיח תשואה - ונמשך כעת בהצעה בנוגע לייעוץ הפנסיוני.

הבעיה היא שאלה הבעיות הקטנות של הפנסיה וראוי שהממשלה תעסוק גם בבעיות הגדולות והמפחידות - למשל תוחלת החיים הגדלה, הריבית האפסית והתקצרות תקופות העבודה. כל אלה עושים שמות בחיסכון הפנסיוני. לפני כשנה פורסם מחקר של המרכז לפנסיה באוניברסיטת בן גוריון, שחשף תמונה עגומה שלפיה קצבאות הפנסיה שיקבלו החוסכים עם הפרישה צפויות להיות נמוכות משמעותית מאלה שבתחזיות האוצר.

צפו לפחות

פנסיה מגדרית

לפי המחקר - העדכני ביותר בתחום - שהתמקד בחוסכים בקרנות הפנסיה החדשות, עם הפרישה גברים צפויים לקבל בממוצע קצבת פנסיה בגובה 39% מהשכר שקיבלו טרם הפרישה, ונשים צפויות לקבל בממוצע קצבה בגובה 31% בלבד מהשכר. כמו כן, נמצא כי קיימים הבדלים משמעותיים בקצבאות שיקבלו קבוצות באוכלוסייה, לפי רמת ההכנסה (המחקר מתייחס לחלוקה לחמישונים) וחלוקה מגדרית.

כך למשל, גבר ששכרו ערב הפרישה הוא 10,000 שקל צפוי לקבל פנסיה בגובה 43% בלבד מהשכר, כלומר כ-4,300 שקל בחודש. אישה עם שכר דומה, צפויה לקבל פנסיה בגובה 34% מהשכר, כלומר כ-3,400 שקל בחודש.

הממונה על רשות שוק ההון, משה ברקת
הממונה על רשות שוק ההון, משה ברקתצילום: דוברות משרד האוצר

מקובל היה להניח ששיעורי התחלופה - היחס בין קצבת הפנסיה החודשית לשכר האחרון ערב הפרישה - עבור החוסכים בקרנות הפנסיה החדשות יהיו 65% לגברים ו-46% לנשים. שיעור תחלופה נמוך משמעותו ירידה ברמת החיים של הפנסיונר ביחס לרמת חייו בשנות העבודה, לפני היציאה לפנסיה.

לפי המחקר, הפערים נובעים מכמה גורמים מרכזיים: שכר מבוטח לפנסיה נמוך מאוד ביחס לשכר בפועל, כניסה מאוחרת לשוק העבודה וחוסר רציפות תעסוקתית. אף שלכאורה יש ציות מלא של מעסיקים להפרשות הפנסיוניות המינימליות הקבועות בחוק, הרי בפועל ההפרשות מועברות רק על חלק מהשכר. מעסיקים נוקטים מגוון דרכים כדי לצמצם את ההפרשות הפנסיוניות לעובדים - באמצעות הגדרת חלק מהשכר ככזה שאינו מבוטח לפנסיה, כמו תגמול עבור שעות נוספות ובונוסים קבועים.

המחקר מראה כי שיעור השכר המבוטח לפנסיה מגיע בממוצע ל-58% מהשכר - כשאצל נשים הוא גבוה יותר: 65% לעומת 52% אצל הגברים. המשמעות היא שההפרשות עבור עובד המשתכר 10,000 שקל מתבצעות בממוצע רק לסכום של 5,800 שקל (גברים ונשים). כך, בעוד התחזיות המקובלות לגבי הפנסיה מתייחסות להפרשות אידיאליות שנעשות עבור כלל השכר - בפועל התמונה שונה.

כמה תקבלו בפנסיה?

קצבת הפנסיה אמורה לשמור ככל הניתן על רמת החיים שאליה התרגל עובד בשנות העבודה, אבל אם ההפרשות הן רק על חלק מהשכר - זה לא יקרה. חוק פנסיה חובה וההסכמים עם ההסתדרות קבעו הפרשות מינימליות לפנסיה, אבל השאירו מרחב תמרון למעסיקים לצמצם את ההפרשות בפועל.

"למרות שיעורי הפרשה לפנסיה גבוהים בישראל ביחס למקובל במדינות OECD, בסיס ההפרשה הוא נמוך - ולכן הצבירות הפנסיוניות נמוכות", הסבירה שרית מנחם-כרמי שערכה את המחקר.

פנסיה משפחתית

שנה קודם לכן, הציג מחקר של ד"ר עידו קאליר מהקריה האקדמית אונו תוצאות דומות לגבי התא המשפחתי: תא בעשירון השביעי, שלפני הגמלה נהנה משכר ממוצע של 15.8 אלף שקל בחודש, ייאלץ להסתפק ב-57% מהשכר האחרון שלו בעת היציאה לפנסיה - כ-9,000 שקל. תא משפחתי בעשירון הרביעי, שמשתכר כ-9,700 שקל בחודש, יקבל 6,200 שקל בחודש - כ-64% מהמשכורת האחרונה שלו.

סגן שר האוצר, יצחק כהן
סגן שר האוצר, יצחק כהןצילום: מוטי מילרוד

במלים אחרות, הבעיה העיקרית של הפנסיונר בישראל אינה ההתלבטות לאיזה מתווך פיננסי לשלם את העמלה עבור פגישה שהיא לא תמיד יעילה - אלא איך להגיע לפנסיה עם הרבה יותר כסף.

מה אפשר לעשות כדי שזה יקרה? זה לא פשוט אבל מה שברור הוא שדרוש סיעור מוחות רציני והתייחסות לבעיות שיצוצו בעשורים הבאים. בדברים האלה ראוי שהמדינה תעסוק. ולנוכח אתגרים אלה יש מקום שהאוצר ינסה למצוא פתרונות ארוכי טווח ולא יתעסק רק בהוספת עוד מתווך פיננסי לשוק הפנסיוני.

גם לחוסך יש אחריות: הוא צריך לחסוך יותר, לאו דווקא דרך קרן פנסיה - ובכלל, לשקול ירידה ברמת החיים לטובת הגדלת החיסכון. כמובן, לא כולם יכולים - יוקר המחיה בישראל מקשה על כך. כמו כן, בעת מעבר בין מקומות עבודה יש לחסוך את פיצויי הפיטורים ולא להשתמש בהם, שכן הם חלק לא מבוטל מהחיסכון הפנסיוני.

פרופ' איתן ששינסקי
פרופ' איתן ששינסקיצילום: אמיל סלמן

דרך נוספת שכדאי לבחון, וכאן כבר יש לממשלה מקום מרכזי, היא אופן החלוקה של הטבות המס לפנסיה. תקרת ההפקדה השנתית נקבעה על 20.5% מפעמיים השכר הממוצע במשק. השכר הממוצע נקבע על ידי הביטוח הלאומי בתחילת 2019 על 10,273 שקל, כך שהתקרה בשנה שעברה היתה 20,546 שקל - כלומר הפקדה של עד 4,212 שקל בחודש.

הסיבה לתקרה הזאת היא האג"ח המיועדות. מאחר שהשכר של העובד משתנה במשך השנים, בתחילת הדרך הוא לא מתקרב לתקרת ההפקדה, אך בהמשך, אם הוא יכול להפקיד מעבר לתקרה - הוא אינו רשאי לעשות זאת. אחד הפתרונות שהוצעו הוא לאפשר התחשבנות לאורך כל חיי החיסכון, כך שבתקופות שבהן החוסך עובר את תקרת ההפקדות - הוא יוכל להפקיד עד מלוא התקרה בגין העבר.

המודל השוודי

בשנה שעברה הציע פרופ' איתן ששינסקי, במסגרת מחקר שנערך במכון הישראלי לדמוקרטיה, לשנות את מבנה החיסכון הפנסיוני בישראל. "במודל השוודי, המכונה 'הפקדה קבועה וירטואלית', יש קרן פנסיה לאומית בחסות ממלכתית, שאליה כל אזרח והמעסיק שלו מפקידים כספים מתוך השכר השוטף - ובסופו של דבר מקבלים קצבאות בהתאם לסכום שחסכו. הממשלה מעניקה לחוסך ריבית שנתית קבועה על תיק ההשקעות הווירטואלי שלו. מרגע היציאה לגמלאות, כל חוסך מקבל תשלומי קצבה מתוך תקציב המדינה, בהתאם לחישובי ערך התיק שהוא חסך והתשואה שקיבל.

"המטרה היא לנטרל את משקי הבית מתנודתיות השוק. הממשלה קובעת את הריבית שיקבלו לפי פרמטרים שונים. בשוודיה, למשל, הריבית נקבעת לפי שיעור העלייה בשכר הריאלי, ובאיטליה לפי שיעור הגידול בתל"ג. זה כמו 100% אג"ח מיועדות", פירט ששינסקי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker