גלגל מהפכני: הסטארט-אפ הישראלי הנסתר ששווה כבר יותר מ-2 מיליארד שקל

REE, שייסדו דניאל בראל ואחישי סרדס, פיתחה גלגל ייחודי לרכב חשמלי, הכולל בתוכו את המנוע, מערכת התמסורת והבלמים ■ החברה השלימה באחרונה גיוס ממיטב דש והכשרה ביטוח בסך 75 מיליון שקל

ערן אזרן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
פלטפורמת הגלגלים החכמים של REE
פלטפורמת הגלגלים החכמים של REEצילום: יובל חן

REE היא כנראה אחת החברות המעניינות שצמחו בישראל מאז ההצלחה הגדולה של מובילאיי. REE, שאותה ייסדו דניאל בראל ואחישי סרדס, פיתחה מערכת הנעה ייחודית לרכב חשמלי, שהטמיעה בתוכה את כל המערכות החיוניות להפעלתו: מנוע, מערכת תמסורת, בולמי זעזועים, בלמים וחיישנים. בכך הפכה REE את מערכת ההינע של כלי הרכב ללא יותר משלדה שטוחה עם ארבעה גלגלים. 

ל-TheMarker נודע כי REE השלימה באחרונה גיוס מבית ההשקעות מיטב דש ומהכשרה ביטוח לפי שווי של יותר מ-2 מיליארד שקל. החברה עדיין בעיצומו של הסבב, שהוא החמישי שלה. מיטב דש השקיע 70 מיליון שקל, בעוד חברת הכשרה ביטוח השקיעה מיליוני שקלים בודדים, בנוסף ל-15 מיליון שקל שהשקיעה ב-REE ב-2018 (ההשקעה כפופה לאישור ועדת ההשקעות של החברה). משקיעים נוספים ב-REE, בשלבים מוקדמים, היו הפניקס, אקסלנס ורד בינת של יהודה וזהר זיסאפל.

השווי בגיוס האחרון של REE הוא חריג - ומלמד כנראה על הצלחתה בחיבור הטכנולוגיה שלה ליצרני רכב מובילים בעולם (TIER 1) - בהם טיוטה, שהחלה באחרונה בפרויקט משותף ואסטרטגי עם REE בתחום המשאית החשמלית. בסבב ההשקעה הקודם ב-2018, שבו השתתפה הכשרה ביטוח, השווי של REE היה 300 מיליון שקל בלבד. בסבבי גיוס נוספים בתחילת 2019, שבהם השתתפה, בין היתר, מיצובישי, שווי החברה הסתכם ב-400–500 מיליון שקל.

גם לאחר העלייה החדה בשווי בגיוס ההון האחרון, ל-REE יש עוד לאף לשאוף. המתחרות העיקריות של החברה - זוקס (ZOOX), ריביאן (RIVIAN) ונורו (NURO) - ביצעו גיוסים בשוויים של מיליארדי דולרים.

המוסדיים משקיעים

הדרך למערכת ההינע הגלגלית של REE מתחילה בחברת סופטוויל (SofWheel), שהוקמה ב-2011 בידי בראל וסרדס. סופטוויל, שעליה נאמר בסוכנות הידיעות רויטרס כי "המציאה מחדש את הגלגל", פיתחה גלגלים המשלבים בולמי זעזועים לכיסאות גלגלים. כמה שנים לאחר מכן, בראל וסרדס עשו קפיצת מדרגה, כשנכנסו לתחום הרכב החשמלי באמצעות REE. כיום, REE מעסיקה 100 עובדים. לחברה יש מרכז פיתוח בתל אביב, והיא מחזיקה ביותר מ-60 פטנטים.

פלטפורמה הגלגלים של REE מאפשרת לייצר מכוניות, רכבי שטח או משאיות עם ארבעה מנועים אוטונומיים. מבנה זה מרחיב את תוואי השטח שבו ניתן לנסוע, מפחית את משקל הרכב ומסייע בחיסכון באנרגיה. בנוסף, הוא מפנה ליצרנים שטח משמעותי בגוף הרכב, שבו הם יכולים להתקין מטענים, נוסעים וסוללות הנעה או לכל מטרה אחרת. הגלגל של REE מאיץ מאפס ל-100 קמ"ש בשלוש שניות. המהירות המקסימלית היא 250 קמ"ש, עם טווח מקסימלי של 500 ק"מ.

הטכנולוגיה של REE

בצד מיצובישי, משקיעה נוספת מעולם הרכב שהשתתפה בסבבי הגיוס היא חברת מוסאשי, שנמצאת בבעלות חלקית של הונדה. משקיעה נוספת היא יצרנית החלפים לרכב אמריקאן אקסל. לאחר ההשקעה, מיצובישי פירסמה הודעה מיוחדת: "לטכנולוגיה של REE יש פוטנציאל עצום בעולם הנהיגה האוטונומית. החברה הופכת את תהליך החשמול של הרכב ליעיל מאוד, ומספקת יכולת לייצר פלטפורמות מודולריות". במקביל, נחתם הסכם שיתוף פעולה בין REE למוסאשי ומיצובישי להמשך פיתוח של הפלטפורמה, החדרתה לשוק הרכב וייצור המוני בעתיד.

נתח של 32%

שוק הרכב החשמלי צפוי לגדול משמעותית בשנים הקרובות, ולתפוס נתח של 32% משוק הרכב העולמי. מסיבה זאת, ב-REE פועלים ייצר חיבורים עם גורמים מרכזיים בענף הרכב העולמי. לפני שלושה שבועות הכריזה REE על שיתוף פעולה עם Hino מוטורס, ספקית משאיות מקבוצות טויוטה.

הפלטפורמה של Hino ו-REE, שמיועדת למשאיות במשקל עד 4 טונה, הוצגה לפני שלושה שבועות בתערוכת טוקיו, והיא כוללת שישה גלגלי הנעה אוטונומיים. רכב הקונצפט התבסס על שלדת משאית חשמלית שטוחה ומודולרית, המשלבת, כאמור, את כל רכיבי ההנעה בתוך מעטפת הגלגלים, כך שניתן ליצור שלדה שטוחה לחלוטין.

בתגובה לגיוס מהגופים המוסדיים בישראל, בראל, שמכהן כמנכ"ל REE, מסר אתמול: "REE ממשיכה להתפתח בזירה הבינלאומית ולהתמצב בין החברות המובילות את מהפכת הרכבים החשמליים על בסיס הפלטפורמה המודולרית הייחודית שלנו. יכולות הייצור של REE, המבוססות על שיתופי פעולה בינלאומיים עם יצרניות רכב מובילות, מאפשרות להביא את הטכנולוגיה לכביש".

בשנים האחרות הגופים המוסדיים בישראל הרחיבו את השקעותיהם בענף ההיי־טק המקומי באמצעות השקעות ישירות בחברות טכנולוגיה פרטיות וסטארט־אפים – בעידודה של רשות ניירות ערך. כיום, חשיפת המוסדיים לענף נאמדת ב-0.25%–1% מסך הנכסים המנוהלים או 0.5% בממוצע בענף, ביחס לשיעורים גבוהים יותר של 4%–5% בגופים מוסדיים בארה"ב.

חברת ZOOX

רשות ניירות ערך, בניהולה של ענת גואטה, מעודדת כיום את הגופים המוסדיים להשקיע בחברות טכנולוגיה ישראליות - שהתממנו עד כה בעיקר בחו"ל. "קיים נתק בין תעשיית ההיי־טק המשגשגת לשוק ההון. 90% מההשקעות בהיי־טק מגיעות ממקורות זרים, כולל קרנות הון סיכון מקומיות, שרוב המשקיעים בהן הם זרים; שעה שהמוסדיים מנהלים 1.7 טריליון שקל. שאלנו את עצמנו: אם ההשקעה בהיי־טק כל כך טובה מבחינה משקית, למה המוסדיים בוחרים נדל"ן ולא היי־טק?" אמרה באחרונה גואטה בראיון ל-TheMarker.

במטרה להגדיל את ההשקעות של המוסדיים בהיי־טק הישראלי, רשות החדשנות ורשות ניירות ערך רקחו תוכנית חדשה: סבסוד כמחצית מעלות התמחותם של אנליסטים בחברות היי־טק בידי רשות החדשנות. האנליסטים ישולבו במחלקות המחקר של חלק מהמוסדיים, תוך שיפתחו מיומנות השקעה בעיקר בחברות היי־טק פרטיות, בשלבי צמיחה, עם מחזורי מכירות משמעותיים ושווי מינימלי של 150–200 מיליון דולר.

מייסדי REE אחישי סרדס (מימין) ודניאל בראל
מייסדי REE אחישי סרדס (מימין) ודניאל בראלצילום: יובל חן

"אנחנו בוחנים בצורה שיטתית את החסמים שמקשים על חיבור שוק ההון הישראלי לתחום היי־טק. כשאני מסתכלת על טובת המשקיע הישראלי ועל הכלכלה שלנו, ברור לי שאנחנו חייבים לפעול כדי לחבר בין השניים. העובדה שגופים מוסדיים זרים עטים על ההיי־טק הישראלי, ודווקא המוסדיים הישראליים מבוששים להגיע, מייצגת כשל שוק, המצריך התערבות רגולטורית - שתעודד ותעניק כלים ויכולות שיאפשרו את השקעה נבונה ואיכותית של החיסכון הציבורי בצורה המיטבית במשאב טבע שלנו, תעשיית ההיי־טק", אמרה גואטה לאחר השקת התוכנית.

למרות הכוונות הטובות, ההחלטה לעודד גופים מוסדיים להשקיע בחברות טכנולוגיה פרטיות סופגת גם ביקורת. לטענת המבקרים, ענף ההיי־טק כבר רווי בכסף זול, וחברות מגייסות כיום בשוויים מופרכים. לכן, לגופים המוסדיים, שרובם ממילא חסרי התמקצעות בתחום, אין באמת יתרון. עוד הם טוענים כי קיים חשש שבין החברות הטובות יסתננו גם חברות פחות מוצלחות, שמתקשות לקבל מימון דרך הקרנות הזרות, או שהמימון ייעשה במחירים גבוהים מדי.

המוסדיים משקיעים - אבל בזהירות

כך או אחרת, הגופים המוסדיים משקיעים בחברות היי־טק ישראליות, אבל בצורה מדודה מאוד. כך, למשל, הפניקס השקיעה בפייוור (Fiverr), שפיתחה זירת מסחר לשירותים של פרילנסרים עוד לפני ההנפקה בנאסד"ק; אינוויז (Innoviz) גייסה 132 מיליון דולר, כשבין המשקיעים היו הראל, הפניקס ומיטב דש; ואורקם השלימה סבב גיוס של 30 מיליון דולר בהובלת כלל ומיטב דש. כלל גם השתתפה בגיוס של 100 מיליון דולר שביצעה חברת הפינטק פאגאיה; הפניקס השתתפה בסבב גיוס של 30 מיליון דולר שביצעה Autotalks, המפתחת פתרונות תקשורת בין כלי רכב למניעת תאונות דרכים; ומנורה השתתפה בסבב גיוס של הסטארט־אפ Legal Automation.

הרכב החשמלי

גיא מני, מנהל ההשקעות הראשי של מיטב דש, אמר אתמול: "REE פיתחה טכנולוגיה עתידית שיכולה להציף ערך רב לעמיתים. להערכתנו, יש פה פוטנציאל מאוד משמעותי. אנחנו מאמינים שבסופו של דבר חלק מהאפשרות להרוויח בחיסכון לטווח ארוך הוא באמצעות טכנולוגיות פורצות דרך",

עו"ד ארנון שגב, שמשרדו ליווה השנה שבע השקעות ישירות של מוסדיים בחברות היי־טק, אמר: "אנחנו רואים מגמה ברורה של גידול בהשקעות מוסדיים בחברות היי־טק. ישראל היא סטארט־אפ ניישן, וראוי שהמדינה תתמוך בהשקעות מוסדיים בתעשייה. בטיפול נכון, משקיעים מוסדיים יכולים להיות אלטרנטיבה לקרנות הון סיכון, ולאפשר גיוון מקורות ההון של תעשיית ההיי־טק מקומית".

עו"ד נירה בהט, שותפה ומנהלת מחלקת ההשקעות בארנון שגב ושות', ייצגה את מיטב דש בעסקה עם REE. עו"ד מימי צמח ממשרד צמח שניידר ליוותה את REE.

תגובות