השנה המצוינת של קרנות הנאמנות: התשואות, הגיוסים והיקף הנכסים

בהיעדר הפתעות בדצמבר, תעשיית קרנות הנאמנות תסכם את 2019 עם גיוסים של יותר מ-16 מיליארד שקל ותשואות גבוהות ■ הקטגוריה הבולטת היא מניות ישראל - עם עלייה של יותר מ-25% ■ המגייס הגדול בנובמבר הוא הראל פיננסים, והפודה הגדול ביותר - פסגות

אסא ששון
אדם מחזיק כסף מזומן
צילום: אמיל סלמן
אסא ששון

אם לא יהיו דרמות בדצמבר, 2019 תהיה אחת השנים הטובות ביותר בתעשיית קרנות הנאמנות, עם גיוסים של יותר מ-16 מיליארד שקל ותשואות גבוהות. המגמה החיובית בתעשיית הקרנות מתחילת השנה נמשכה גם בנובמבר.

לאחר פתיחת השנה החיובית בשווקים, המשקיעים נדרשו לא פעם להחליט אם ההשקעה באג"ח ובמניות ממשיכה להיות אטרקטיבית לאור התשואות הנמוכות באג"ח והשיאים במדדי המניות. "נכון להיום, כל מי שבחר להתגבר על החששות ולהמשיך להשקיע - הרוויח", אומר מנהל בכיר בתחום הקרנות, ומוסיף כי "מתמונת תשואות המשקיעים בקרנות עולה שהשנה היא הטובה ביותר למשקיעים מאז 2009".

גם בנובמבר קרנות הנאמנות רשמו תשואות חיוביות בכל הקטגוריות המרכזיות. הקטגוריה שבלטה בעליות היא קרנות מניות ישראל, שם נרשמה עלייה ממוצעת של כ-2.8% - ועלייה שנתית גבוהה של יותר מ-25%. קרנות מניות ישראל ממשיכות להיות האפיק הרווחי ביותר השנה, וכך גם בנובמבר.

התשואות הגבוהות בקרנות הנאמנות הן חדשות טובות לבורסה המקומית. הבולטות בתשואות גורמת ליותר ויותר מוסדיים לשקול הגדלת חשיפה לשוק המקומי לאור הפערים בתשואה מול שאר אפיקי ההשקעה. בנוסף, העניין הגובר בבורסה גורם להגדלת ההיצע מצד חברות, והשנה ראינו לא מעט הנפקות משמעותיות, כמו ישראכרט, אלטשולר גמל ויוחננוף. הנפקת חברות היא מחזה שלא ראינו שנים רבות והיו שאמרו גם שלא נראה בעתיד.

ההשקעה המשתלמת ב-2019 - מניות

קטגוריית הקרנות הגמישות שומרות על המקום השני עם תשואה חציונית גבוהה של 16.5%. משקיעי קרנות האג"ח נהנו מתחילת השנה וגם בנובמבר מרווחים גבוהים במיוחד. קרנות 80/20 וקרנות 90/10 רשמו תשואות גבוהות של 8.2% ו-7.1% מתחילת השנה, בהתאמה. קרנות אג"ח מדינה הציגו גם הן רווחי הון באג"ח ורשמו עליות מרשימות של קרוב ל-5% מתחילת השנה. רוב המשקיעים בקרנות אלה הם משקיעים סולידיים שהחלופות לקרנות האג"ח הן השקעה בפיקדונות שקליים, שכיום מניבים ריבית אפסית. המאפיין הסולידי של קרנות אג"ח אלו מחדד את האמירה ש-2019 מסתמנת כאחת השנים הטובות למשקיעי קרנות הנאמנות בישראל.

בחינה של הגיוסים לפי אפיקי השקעה מגלה כי מתחילת השנה הקרנות הפסיביות - אותן קרנות "טיפשות" שעוקבות אחר מדדי המניות והאג"ח ללא שיקול דעת - גייסו 4.8 מיליארד שקל, ואילו הקרנות המנוהלות גייסו מעט פחות, 4.5 מיליארד שקל מתחילת השנה. את הגיוס העיקרי רשמו הקרנות הכספיות - כ-7.4 מיליארד שקל. לראשונה זה שנתיים חזרו הקרנות הפסיביות לגייס באופן מהותי.

המגייסות של נובמבר - קרנות אג"ח

לאור התשואות החיוביות, מאז מארס נרשמת מגמת גיוסים בענף הקרנות. עיקר הגיוסים בנובמבר התמקדו בקרנות אג"ח, ובקרנות אג"ח כללי המשלבות השקעה באג"ח מדינה ואג"ח קונצרניות. למרות התשואות החיוביות באפיק הקונצרני, באופן מפתיע עד כה לא נרשמו גיוסים משמעותיים באפיק. נראה כי עד עכשיו יועצי ההשקעות בבנקים הסתפקו בקרנות אג"ח כללי.

הראל ואלטשור בראש - פסגות בתחתית

תעשיית הקרנות גייסה בנובמבר כ-2.5 מיליארד שקל. המגייס הגדול ביותר הוא הראל פיננסים, שגייס בנובמבר מיליארד שקל. אחריו ברשימה נמצא בית ההשקעות אלטשולר שחם עם גיוס של 613 מיליון שקל, ואת שלישיית המגייסים סוגר ילין לפידות עם גיוס של 459 מיליון שקל. הפודה הגדול של נובמבר הוא בית ההשקעות פסגות עם פדיון של 330 מיליון שקל. אחריו נמצא בנק רוטשילד עם פדיון של 101 מיליון שקל ואת השלישייה סוגר בית ההשקעות אלומות עם פדיון של 55 מיליון שקל.

כשבוחנים את המצטיינים בגיוסים מתחילת השנה, הראל פיננסים צועד בראש עם גיוס של 7.3 מיליארד שקל. אחריו נמצא בית ההשקעות פסגות עם גיוס של 3.9 מיליארד שקל ואת רשימת המובילים סוגר בית ההשקעות ילין לפידות עם גיוס של 3.1 מיליארד שקל. הפודה הגדול ביותר מתחילת השנה הוא אי.בי.אי עם פדיון של 2.2 מיליארד שקל. אחריו נמצאים בנק רוטשילד ובית ההשקעות אלומות עם פדיון של כמיליארד שקל כל אחד.

נזכיר כי מי שקובע להיכן יוזרמו הכספים הם יועצי ההשקעות בבנקים, שמנתבים את הכספים על פי דירוגי הקרנות במערכות הדירוג הבנקאיות. הגיוסים של הראל, ילין לפידות ופסגות מגיעים בעקבות עלייה בדירוגי הקרנות במערכות השונות של הבנקים. מערכות הדירוג אינן זהות - כך למשל, יכול להיווצר מצב שבו קרן מסוימת תדורג ראשונה במערכת הדירוג של בנק הפועלים, ובמקביל הקרן תדורג במקום אחרון במערכת הדירוג של לאומי. פערי הדירוג נובעים מכך שכל בנק בוחן בצורה אחרת את מאפייני הדירוג החשובים לו וכוללים, מלבד תשואת הקרן וסטיית התקן, את מידת ההתאמה של הקרן ללקוח ולתקופה.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ