"רוצים לראות מעשים": השקל ממשיך לזנק - ובשוק קוראים לנגיד להתערב

השקל עבר מתחילת 2019 ייסוף חריג, תוך שהוא מזנק ב-9% מול סל המטבעות ■ רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של אי.בי.אי: "מוצתה ההתערבות המילולית של הנגיד על השקל" ■ "שוק האג"ח האמריקאי מתמחר הידרדרות משמעותית במצב הכלכלה העולמית"

ערן אזרן
נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון
נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירוןצילום: אורן בן חקון
ערן אזרן

"אם לא יחול שינוי של ממש בשקל, אנחנו מצפים להתערבות אגרסיבית של בנק ישראל בשוק המט"ח. ההשפעה של ההתערבות המילולית הקודמת של נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, מיצתה את עצמה. השוק מצפה כעת למעשים. אחרת יינתן האות למהלך ייסוף משמעותי נוסף", כך אומר רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אי.בי.אי.

בתחילת השבוע הודיעה הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, כי החליטה להותיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 0.25%. החלטת הבנק לא להפחית את הריבית התקבלה חרף הייסוף החד שעבר השקל בשבועות האחרונים. מתחילת 2019 זינק השקל ביותר מ-9% מול סל המטבעות, שכולל את שותפות הסחר המרכזיות של ישראל, והגיע לשיא. על רקע זה, בבנק ישראל הודיעו בהחלטת הריבית כי אם שער החליפין "יסטה באופן מהותי מחלון שהגדרנו - נתערב במסחר".

לפי גוזלן, "בחודשים האחרונים השקל התנהג בצורה מאוד חריגה. הוא התחזק משמעותית, כשבעולם הדולר מאוד חזק. גורם אחד לכך היה הרמיזה של בנק ישראל, בעיתוי שגוי, על העלאת ריבית - שחזר ממנה לאחר מכן. השני היה התחזית להכללת ישראל במדדי האג"ח העולמיים, שגרם לכניסת כספים ספקולטיביים. כרגע, הכדור נמצא בידיים של בנק ישראל".

איך בנק ישראל יכול לפעול להחלשת השקל?

"באמצעות רכישת דולרים, למשל. בנק ישראל אינו חייב לבצע את כל הרכישות בפועל, אלא לנהל את ציפיות השוק. ברגע שהבנק יאותת שהוא מתכוון ויכול לעשות זאת, זה יכול להספיק. מעבר להתערבות הישירה, צעד אפקטיבי יכול להיות איתות על קיזוז של זרמי הכספים שינבעו מהצטרפות למדדי האג"ח העולמיים.

"השוק כרגע בוחן את הנגיד ואת הגישה שלו. עד עכשיו היו לנגיד התבטאויות שונות. בהתחלה הטון היה שהוא הולך להמשיך את הקו הקודם (החלשת השקל באמצעות רכישת דולרים; ע"א). לאחר מכן הטון התהפך, ודיברו על העלאת ריבית. אחר כך הנגיד תיקן, והצהיר שלא הולכים להעלות ריבית. יש פה קו לא אחיד. להערכתי, זה חלק מהכניסה של הנגיד לתפקיד החדש. כרגע, סיימנו את שלב הדיבורים - והשוק רוצה לראות מעשים מעבר להתבטאויות עמומות".

התשואות בישראל עדיין גבוהות

האם להערכתך בנק ישראל יהיה מוכן להחיל ריבית שלילית?

"הפחתת ריבית לרמה שלילית היא מסוג הדברים שצריך לשמור לתקופת קשות. כדי לעשות מהלכים קיצוניים, צריך עדויות שהמצב הרבה יותר גרוע. אנחנו לא שם. כרגע, המשק סובל משתי בעיות עיקריות: הראשונה היא עננים של האטה שמגיעים מהעולם, יחד עם שקל חזק, שהופך את היצוא לפחות רווחי; והשנייה היא האינפלציה. זו אמנם מלחמה ישנה, אך כשמתרחש ייסוף בסדר הגודל שראינו בחודשים האחרונים, קשה מאוד להגיע ליעד האינפלציה (1%–3%; ע"א)".

הזכרת את ההאטה בכלכלת העולם על רקע מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין. במה שונה המצב כיום ביחס לזה שהיה לפני שנה?

"התארכות מלחמת הסחר מתחילה לתת את אותותיה גם על ענפי השירותים. עד עכשיו, עיקר ההשפעה היה על ענפי התעשייה. ענפי השירותים, שהם הליבה של עולם המפותח, החזיקו מעמד טוב, ולכן גם לא היתה פגיעה בתעסוקה. בספטמבר התחלנו לראות בעיה בכלכלת השירותים, כשסקרי הציפיות בארה"ב ובאירופה החלו להידרדר. אם לא יהיה מפנה מהיר, ההסתברות שנידרדר להאטה חריפה או למיתון עולה. זה דגל אדום משמעותי מעל הכלכלה העולמית.

"כרגע נכנסנו לסחרור נוסף בין נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, לסינים - ולא ברור איך יוצאים ממנו מהר. יש אי־ודאות רבה. התוצאה היא שהפירמות משהות השקעות וקבלת החלטות, ועשויות לעצור גיוסי כוח אדם. בחודש האחרון עברנו לשלב הזה. זה לא אומר שהמצב בלתי־הפיך, אבל צריך החלטות מהירות. בצד המוניטרי, בנקים מרכזיים ימשיכו כנראה לעשות עוד מאותו דבר. בצד השני נמצא טראמפ - ואתה לא יודע לאיזה בוקר תקום עם נשיא ארה"ב".

רפי גוזלן
רפי גוזלןצילום: ללא קרדיט

איך המצב משפיע על השווקים הפיננסיים?

גוזלן אומר כי "שוק האג"ח האמריקאי, שמשקף את ציפיות המשקיעים לכלכלה העולמית, מתמחר הידרדרות משמעותית. כרגע, הציפיות הן שהריבית בארה"ב תגיע ל-1% ומטה, כשכעת היא 1.75%–2%. המחירים של נכסי הסיכון בשוק (מניות ואג"ח קונצרניות) משקפים הערכה שהורדת הריבית תצליח לפתור את הבעיות. אני חושב שצריך להיות יותר זהיר. ברגע שההאטה מתרחבת גם לשירותים - היכולת של הריבית לטפל בהשפעות של מלחמת הסחר אינה סבירה".

ואיפה ישראל עומדת בכל התסבוכת הזאת?

"עד עכשיו ישראל שמרה על צמיחה גבוהה יחסית, כי המשק אינו חשוף מאוד לצד התעשייתי, אלא מוטה לשירותים ולטכנולוגיה. ככל שההאטה בעולם תחריף, כך ההשפעה על ישראל תהיה משמעותית יותר. אלא שהמצב הפוליטי בארץ מקשה על יישום מהלכים שיסייעו להתמודד עם המצב. אנחנו בסחרור פוליטי, ועדיין לא רואים ממשלה חדשה. גם אם תקום ממשלה, ייקח לה זמן לבנות תקציב או תוכנית כלכלית. זה אומר שהנטל נמצא בעיקר על בנק ישראל".

"ירידת תשואות האג"ח תימשך"

ערב ראש השנה הודיעה חברת המדדים FTSE־ראסל, בהתאם להערכות, על הכללתה של ישראל במדדי האג"ח העולמיים. ישראל תיכלל החל ב-1 באפריל 2020 במדד WGBI, העוקב אחר האג"ח הממשלתיות השקליות. ישראל תהיה המדינה ה-23 במדד, והמדינה הראשונה שנכנסה למדד מאז 2010. בנוסף, ישראל תיכנס למדד WorldILSI, העוקב אחר אג"ח ממשלתיות צמודות מדד.

בנק ישראל ישאף להמנע מהתבססות השקל ברמה הנוכחית

לדברי גוזלן, ההפתעה בהודעת FTSE היתה הצירוף למדד האג"ח הצמודות: "יש עדיין סימן שאלה לגבי היקף הכספים שעוקב אחר המדד הזה - כנראה שלא כספים גדולים, אבל יש פה פוטנציאל. בעוד במדד WGBI המשקל שלנו זניח, 0.3% בלבד, המשקל במדד הצמודים הוא 1.8%. כרגע, האינפלציה אינה 'טרנד' בהשקעות, אבל אם הדברים ישתנו ישראל יכולה למצוא עצמה מרכזת הרבה עניין.

"תשואות האג"ח של ממשלת ישראל לטווחים ארוכים בולטות ביחס למדינות אחרות במדד. כלומר, התשואות בארץ עדיין גבוהות באופן יחסי. הפער עשוי לייצר עניין באג"ח הישראליות, ולכן המגמה של ירידת התשואות תימשך".

האם הירידה החדה בתשואות האג"ח בשוק מרמזת שמחירי הדיור ימשיכו לעלות?

"לירידת התשואות יש השפעה חיובית על מחירי הדיור. אבל בתמונה הכוללת, ההיצעים הגדולים של שוק הדיור מייצבים את המחירים. שוק הדיור נמצא כעת במקום שונה מכפי שהיה לפני כמה שנים. למרות כל הכותרות, היתה עליית מדרגה בהתחלות הבנייה ל-53 אלף התחלות בנייה בממוצע בשנה. זו המגמה, ולכן אין בעיית היצע. גם הביקושים נחלשים בגלל יציאת המשקיעים. יכול להיות שאחד האמצעים לטיפול בגירעון יהיה מיסוי משקיעי הנדל"ן. זה ימתן את הביקושים".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ