רוב עצום של הישראלים נמצאים במינוס - אבל פורעים חובות כמו שעון - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רוב עצום של הישראלים נמצאים במינוס - אבל פורעים חובות כמו שעון

לפי ניתוח של לשכות האשראי, המעבדות את הנתונים במאגר נתוני האשראי החדש, למרבית האוכלוסייה בישראל יש דירוג אשראי טוב ויותר — בדומה לדירוג הממוצע בארה"ב ■ בעלי הציון הגבוה ביותר משלמים ריבית של 4.1% על הלוואותיהם ובעלי הציון הנמוך ביותר — 7.5%

24תגובות
הלוואה מהבנק
Image Source / Getty Images

מאגר נתוני האשראי החדש, שהחל את פעילותו באפריל, מרכז נתונים על פעילותם הפיננסית של מרבית משקי הבית בישראל. כשאדם מבקש הלוואה בבנק, בגופי אשראי חוץ־בנקאיים או באחת מחברות הביטוח, הוא יכול לתת את הסכמתו להעברת מידע אודותיו לגוף המעמיד האשראי. המידע מאפשר לתמחר את ההלוואה בהתאם לרמת הסיכון של הלווה.

בעקבות הקמת המאגר, המנוהל על ידי בנק ישראל, הוקמו לשכות אשראי — גופים מתווכים המעבדים את המידע הגולמי שבמאגר ומפיקים על פיו דירוג אשראי לכל לווה. כשלקוח פונה ליטול הלוואה, הגוף שמעמיד אשראי פונה ללשכות האשראי כדי לבקש מידע על הלקוח. שתי הלשכות הפעילות כיום הן דן אנד ברדסטריט ו–CofaceBdi. לשכת אשראי נוספת, קו מנחה, מצויה בהליכים עבור קבלת רישיון.

מעמידי האשראי שמשתמשים במאגר הם בנקים, גופי אשראי חוץ־בנקאי וגם חברות הביטוח מגדל, הפניקס וכלל — שקיבלו באחרונה אישור להשתמש במידע. ניתוח סטטיסטי של מאגר נתוני האשראי שבוצע על ידי שתי לשכות האשראי הצביע על מסקנה דומה: כמעט 80% מהאוכלוסייה בישראל נמצאת בדירוג אשראי גבוה — כלומר, בסיכון נמוך לכשל בהחזר הלוואות — ורק כ–8% מהציבור נמצאים בדירוג הנמוך ביותר.

91% מהחובות של משקי הבית − לבנקים

"דירוג אשראי אמור להגביר את התחרות, להוריד את הריביות לצרכן ולהגדיל את האשראי", אומרת תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת ב–CofaceBdi. "דירוג אשראי יכול גם להפוך לכלי חשוב לניהול מדיניות פיננסית עבור רשויות הממשלה. על פי ניתוח מגמות הדירוג ניתן לאמוד את התפתחות הסיכון של הצרכנים. לדוגמה, ירידה משמעותית בדירוג הממוצע של האוכלוסייה משמעותה היא עלייה בסיכון לחדלות פירעון. ירידה כזו עשויה לנבא משבר אשראי כללי ומעצבי המדיניות הפיננסית יכולים לנקוט אמצעים בזמן כדי למנוע משבר כזה", הוסיפה ינאי.

שתי הלשכות פועלות מול הגופים שמעמידים אשראי וגם מול הלקוחות הפרטיים, שיכולים לבקש לקבל את דירוג האשראי. בדן אנד ברדסטריט השירות ניתן בחינם, באמצעות האפליקציה בשם קפטן קרדיט. ב–CofaceBdi ניתן לקבל את דירוג האשראי בחינם, פעם בשנה, דרך הגשת בקשה באתר האינטרנט.

לקוח פרטי יכול גם לבקש את המידע מבנק ישראל, אך הוא יקבל מהם דו"ח ריכוז נתונים ללא ציון מספרי, מכיוון שהציון מחושב על ידי הלשכות. דרך נוספת לקבל את דירוג האשראי בחינם היא לבקשו מהגוף שמעמיד אשראי — אם אושרה או נדחתה בקשה להלוואה.

איך מדרגים?

כל לשכת אשראי מחשבת את דירוג האשראי בשיטה משלה. ב–CofaceBdi משתמשים במודל דירוג של FICO, חברה בינלאומית שפועלת ביותר מ–100 מדינות. הדירוג נע בטווח הציונים 300–850, כאשר החל מ–660 הציון הוא טוב. הציון נקבע על בסיס של יותר מ–60 פרמטרים, וביניהם היסטוריית תשלומים שכוללת, בין השאר, מידע על ההלוואות של הלקוח והיקפן, מועדי החזרים, רמת ניצול מסגרות האשראי בבנקים ובכרטיסי האשראי ורמת ניצול משכנתא. כשל מוגדר כפיגור של לפחות 90 יום בהחזר אשראי או רישום חמור, כמו פשיטת רגל, תיק הוצאה לפועל וכדומה.

עודד קרני

בדן אנד ברדסטריט טווח הציונים הוא 0–1000. בשתי הלשכות, יחד עם קבלת הציון של הדירוג, מקבל הלקוח גם את הסיבות לדירוג, ובדן אנד ברדסטריט מתכוונים להשיק בהמשך שירות שיאפשר ללקוחות להשוות בין הצעות שונות לקבלת הלוואה.

לצורך בניית המודלים קיבלו לשכות האשראי מידע מהמאגר של בנק ישראל, שכולל כ–6 מיליון איש וכ–2.5 מיליון משקי בית. המידע הועבר ללשכות באופן לא מזוהה. לאחר פעילות של כחמישה חודשים, ביצעו הלשכות ניתוח של הנתונים. מהניתוח של CofaceBdi עולה כי כ–76% מהאוכלוסייה במדינה מדורגת בציון טוב ויותר — כלומר, יכולת טובה להחזר הלוואות. אייל ינאי, מנכ"ל משותף ב–CofaceBdi אומר כי "הניתוח שלנו הצביע על כך שהאוכלוסייה בישראל היא בעלת חוסן פיננסי". לדבריו, התוצאה לא הפתיעה כי "האשראי בישראל מבוקר באופן יחסי. השוק כאן כמעט לא חווה את המשבר הכלכלי של 2008, כי הטיפול באשראי ומעמידי האשראי מסודר וזהיר".

משה ידגר, מנכ"ל קפטן קרדיט, אומר כי לפי ניתוח שלהם את הנתונים, 80% מהאוכלוסייה נמצאים בדירוג טוב. 8% מהאוכלוסייה נמצאים בכשל — שיעור דומה למודרי האשראי שנתוניהם היו כבר קיימים בהתאם לחוק הקודם.

כ-9% לא יוכלו לקבל אשראי

נתונים נוספים שעולים מהניתוח של CofaceBdi: סך כל החוב של משקי הבית למגזר הפיננסי ב–2018 הסתכם ב–545 מיליארד שקל. 91% מהחובות הם לבנקים, 4% לחברות כרטיסי האשראי ו–5% לגופים המוסדיים. כ–80% מההלוואות הן הלוואות לדיור (משכנתאות).

הדירוג הממוצע של CofaceBdi לאדם בוגר בישראל הוא 687, והדירוג החציוני נע בטווח הציונים 700–719. זאת בדומה לדירוג הממוצע בארה"ב — 706, לאחר עלייה עקבית בעשור האחרון. ינאי אומר כי דירוג האשראי מייצר שפה בינלאומית, אבל ההסתברות לכשל שונה מעט בין מדינות. לכן, ישראלי שעובר לארה"ב, למשל, יצטרך לבצע שם את התהליך מחדש, אבל ציון FICO בישראל יוכל לתת לו אינדיקציה היכן הוא עומד.

פער של 3% בריביות

ניתוח הנתונים של 50 אלף משתמשי אפליקציית קפטן קרדיט הצביע על כך שבעלי ציון של יותר מ–900 משלמים בממוצע ריבית של 4.1% על הלוואותיהם; בעלי ציון של יותר מ–800 משלמים בממוצע ריבית של 4.5%; בעלי ציונים בטווח 500–800 משלמים בממוצע ריבית של 6.2%; ובעלי ציון של פחות מ–500 משלמים ריבית ממוצעת של 7.5%.

ידגר אומר כי "כשדירוג האשראי יהפוך לכלי בקרב הצרכנים, הם יוכלו לעשות סקר שוק והבנקים יתחרו על בעלי הדירוג הגבוה. גם בעלי הדירוג הנמוך יוכלו למצוא הלוואה בצורה קלה יותר. ישראל נמצאת רק בתחילת הדרך בנושא זה. לפני שהשקנו את המוצר, ערכנו סקר שוק בארה"ב, שם צעירים בני 22 מודעים היטב לדירוג האשראי שלהם, ויודעים מה צריך לעשות כדי לשפרו".

מניתוח נתוני המשתמשים בקפטן קרדיט עולה כי ל–7.5% מהמשתמשים יש יותר מחמישה כרטיסי אשראי. 5% מהמשתמשים באפליקציה נטלו יותר מחמש הלוואות ו–1% ממשתמשי האפליקציה נטל יותר מעשר הלוואות. ממוצע סכום ההלוואה של המשתמשים באפליקציה הוא 100 אלף שקל, ויתרת החובה בחשבון הבנק היא 25 אלף שקל.

לדברי ידגר, ההערכה היא כי הנתונים על משתמשי האפליקציה משקפים את הציבור בכללותו, אף שייתכן כי משתמשי האפליקציה נוטלים יותר הלוואות בהשוואה ליתר הציבור בישראל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#