אנשים במינוס - ומעדיפים לשלם קנס של 500 שקל כדי לא לחסוך לפנסיה - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אנשים במינוס - ומעדיפים לשלם קנס של 500 שקל כדי לא לחסוך לפנסיה

עם תחילת האכיפה של חוק פנסיה חובה לעצמאים, רבים מהם טוענים כי עדיף להם לעבור על החוק, שכן מצבם לא מאפשר להם לחסוך ■ עצמאית: "או שאני קונה מטרנה או שאני מפקידה לפנסיה" ■ האם מדובר בחבלי לידה או שהיה צורך לעשות לחוק התאמות?

56תגובות
קשישים על ספסל מול הים
VALERY HACHE / AFP

ישראלים רבים שעובדים כעצמאים טוענים כי יעדיפו לשלם קנס - ורק שלא להפקיד כספים לפנסיה. על פי החוק, החל במארס 2020 חוק הפנסיה לעצמאים יתחיל להיאכף - ועצמאי שלא יפקיד את הסכום הנדרש לפנסיה שלו עבור 2018 יהיה צפוי לקנס שנתי של 500 שקל.

"חשוב להבין שלהיות עצמאי זה לא פשוט", אומר יוסי אלקובי, נשיא התאחדות בעלי המלאכה והתעשייה - ארגון המייצג את התעשייה הזעירה בישראל ומונה 40 אלף עסקים. "מהנתונים של מחלקת המחקר שלנו עולה כי 20% מהעצמאים נמנים עם המעמד העני או עם המעמד הבינוני-נמוך, וסביר שאין להם מקורות כלכליים להפריש לפנסיה".

לדבריו, "בעוד אצל השכירים מנוכה החיסכון לפנסיה משכרם באופן אוטומטי על ידי המעסיק, הרי שהעצמאי צריך לדאוג בעצמו לפרוצדורה. העצמאי נדרש להחליט כמה כסף להפריש, תוך ידיעה ברורה שהפרשה גדולה יותר תגרע מתזרים המזומנים המיידי. לעתים במקרים של קשיים כלכליים יש נטייה לקצץ דווקא בחיסכון לעתיד. לכן, יש עצמאים רבים שמפקידים את המינימום הנדרש לפנסיה או בכלל לא מפקידים".

יוסי אלקובי
דני שביט

עצמאים רבים העלו חשש להפקיד את הכסף לו הם זקוקים לצריכה השוטפת בקופה שלא תהיה נזילה למשך פרק זמן ממושך, והביעו חוסר אמון בגופים המוסדיים ובכך שהכסף עדיין יהיה שם כעבור 30-20 שנה. בנוסף, הם העלו ביקורת על העמלות שיידרשו לשלם לבתי ההשקעות עבור ניהול הכסף והתלוננו על הביורוקרטיה הכרוכה בכך - וביקשו עצמאות בהשקעה ואפשרות לנהל את החיסכון לפנסיה בדרכים אחרות, למשל באמצעות השקעה בדירה.

לפי טענות נוספות, סוכני ביטוח לא תמיד מוכנים לסייע לעצמאים שסכומי ההפקדה שלהם לא גבוהים, והם נאלצים לבצע לבדם את ההפקדות, אך מעבר לכל אלה, עצמאים רבים אינם יודעים בוודאות מה יהיה גובה ההכנסות בכל חודש, מה שיוצר בלבול לגבי סכומי ההפקדה הנדרשים.

חיסכון שמשתלם יותר

מחזיקים בקושי

"לאחר חקיקת החוק ב-2017 פנו אלינו עצמאים רבים מתוך ההתאחדות שאמרו לנו: 'גם ככה קשה לנו לשלם וחייבתם אותנו בתשלום נוסף'", אומרת עו"ד רוית גרוס, מנכ"לית התאחדות בעלי המלאכה והתעשייה. "עצמאית אחת אמרה לי, 'או שאני קונה מטרנה או שאני משלמת לפנסיה'. לפעמים זה מגיע לרמה הזאת".

לפי גרוס, חוסר האמון של העצמאים במערכת קשור למצבו הרעוע של המוסד לביטוח לאומי. "חלק מהחברים בהתאחדות נמצאים לקראת גיל הפרישה, וההכנסה היחידה שצפויה להם היא קצבאות הביטוח הלאומי. ואולם הדיבורים על כך שבעוד כמה שנים לא יהיה למוסד הזה כסף כדי לשלם להם קצבאות, מעלה בהם חוסר האמון גם בהפקדות לפנסיה חובה".

עו"ד רועי כהן, נשיא להב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל - שהיה ממקדמי החוק, אומר כי "חורה לי שאנשים מעדיפים לשלם את הקנס. החוק הוא חלק מרפורמה שלמה שנועדה לתת לעצמאים רשת ביטחון. במקום לשלם אלפי שכקלים לביטוח הלאומי, את ההטבות שהם קיבלו בעקבות החוק הם יכולים להפקיד ואף לקבל ביטוח אובדן כושר עבודה במסגרת זו. מספיק מקרה אחד של עצמאי שקיבל אירוע מוחי או אפילו מחלת הנשיקה - הוא הופך בן רגע אחד לאדם ללא הכנסה. דרך חברת הביטוח הוא יוכל לקבל 75% מההכנסה שבוטחה".

מנכ"לית התאחדות בעלי המלאכה
והתעשייה, רוית גרוס
דני שביט

כהן מתייחס לכך שהחוק שיצר את חובת ההפקדה הוסיף גם שורת הטבות מס עבור העצמאים. בין היתר, הטבות אלה כוללות הנחה בדמי הביטוח הלאומי למי שמשתכר עד 60% מהשכר הממוצע (כ-10,300 שקל בחודש) ל-2.87% בלבד, במקום 6.72%. ואולם לעומת זאת, עבור הכנסה חודשית הגבוהה מכך, הועלו שיעורי המס ל-12.85% במקום 11.23%.

לדברי כהן, "רוב מי שמתנגד לחוק הזה חושב שלו זה לא יקרה, 'אני בן 30 ורוצה לקנות עם הכסף הזה אוכל לילדים שלי'. צריך להסביר לו שאם חלילה יקרה לו משהו, לא יהיה לו אפילו כסף לאוכל עבורם. יש גם עצמאים שאומרים ש'העסק שלי הוא הפנסיה שלי', אבל הם לא מבינים שהם יגיעו לתקופות בחיים שלא יצליחו לייצר את אותה הכנסה שייצרו לפני כן. רמת ההכנסה של עצמאי, שיש לו רק את הקצבה של הביטוח הלאומי, צונחת אחרי הפרישה ב-80%-70%. סקר שעשינו גילה כי 88% מהעצמאים אמרו שיעבדו עד יום מותם. זו מציאות שלא נוכל להשלים איתה".

פרופ' אביה ספיבק, מנהל המרכז לפנסיה, ביטוח ואוריינות פיננסית באוניברסיטת בן-גוריון, אומר כי כדי להיות עצמאי לרוב צריך להיות אופטימי - תכונה שלדעתו מסבירה חלק מההתנגדות של העצמאים לחוק. "להיות אופטימי זה לא רע כשלעצמו, אבל זה רע כשמדובר על החלטות על חיסכון לפנסיה. העצמאים מעדיפים להשקיע בעסק שלהם את כל הכסף ובונים על זה שהוא יצליח".

לדברי ספיבק, יתרון נוסף של החיסכון בקרנות הפנסיה הוא הריבית שנצברת גם על הסכום שהופקד וגם על זו שנצברה. "יש ספרות רבה באקדמיה שמצביעה על כך שאנשים לא מבינים את הערך של הריבית דה-ריבית", הוא אומר. "אחרי 40-35 שנה יהיה לך קשה להכות את הריבית דה-ריבית, גם אם יש לך עסק יוצא מן הכלל".

גם אם מביאים בחשבון את העמלות שגובים הגופים המוסדיים - בוודאי כשאלו נמצאות בירידה בשנים האחרונות בשל התחרות בשוק, לרבות כניסתן של קרנות הפנסיה ברירת המחדל - מדובר בחיסכון משתלם".

רועי כהן
ללא קרדיט

"להציע להם מוצרים פנסיוניים אחרים"

מעבר לקנס זעום בסך 500 שקל בשנה, שלא באמת מהווה גורם הרתעה, לא נקבעו בחוק סנקציות נוספות. ואולם אי-תשלום הקנס במועדו יוביל לתוספת ריבית פיגורים של 50% מגובה הקנס ותוספת של 5% על פיגור בתשלום בכל חצי שנה.

"הרעיון המקורי היה לקנוס בגובה ההטבה שניתנה - שזה כמה אלפי שקלים", אומר כהן, "אבל נלחמנו כדי להפוך את הקנס לפחות התרעתי ויותר תודעתי. השינוי הוא תהליך. כמו שלקח כמה שנים עד שחוק פנסיה חובה (שהוחל ב-2008) זכה ליישום מלא, אני צופה שבעוד חמש-עשר שנים לכלל העצמאים תהיה פנסיה".

לדבריו, "הגירעון האקטוארי של הביטוח הלאומי מתקרב אלינו כמו הקרחון של טיטאניק", לכן, לפיו, חשוב עוד יותר שהעצמאים לא יסמכו על הקצבה הזעומה ויחסכו לפנסיה. הוא מדגיש שהחוק הוא סוציאלי ונועד לעצמאים החלשים, בעוד החזקים מן הסתם ידאגו לעצמם לרשת ביטחון בפנסיה ולביטוח אובדן כושר עבודה.

כהן התייחס גם לקשיים של העצמאים בביצוע ההפקדות וציין: "אנו פועלים מול כל חברות הביטוח כדי לגרום להם לייצר אצל העצמאים מודעות לחיסכון הפנסיוני. במקביל, אני פועל מול משה ברקת, הממונה על רשות שוק ההון, כדי לייצר לסוכנים תמריץ לטפל בעצמאים ולהפחית את הביורוקרטיה הכרוכה בביצוע ההפקדות. אסור שזכויותיהם יימנעו רק בגלל חוסר ידיעה וחוסר יכולת תפעולית".

על ההצעה של העצמאים לשנות את המוצרים הפנסיוניים המוצעים להם אומר ספיבק כי "כדאי לבדוק אם אפשר להתאים את המוצרים לצורכי העצמאים ואולי להגביר בכך את האמון שלהם. אפשר למשל להציע להם קופת גמל או קרן פנסיה ענפית, שבה העצמאים בוחרים מי מנהל אותה, בדומה לקופת גמל למהנדסים או למורים. כך תהיה להם שליטה על ניהול הכסף".

פרופ' אביה ספיבק
עופר וקנין

לדבריו, "לפי נתונים שאספנו במרכז, לציבור הממוצע בישראל יש הרבה אמון בקרנות הפנסיה. מהמחקרים שלנו עולה שכ-70% מהציבור תומכים בפנסיה חובה לשכירים, והם סומכים על הממשלה ועל קרנות הפנסיה. העצמאים חריגים בעניין זה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#