הבנקים הדפיסו כסף במחצית הראשונה - והרווח קפץ ב-25% - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הבנקים הדפיסו כסף במחצית הראשונה - והרווח קפץ ב-25%

הפועלים הפתיע עם דו"ח חלש לרבעון השני - שכלל גידול בהפרשות על לקוחות עסקיים, ירידת שווי האחזקה בישראכרט והוצאות כבדות של 187 מיליון שקל בגין חקירת המס ■ הבנקים המשיכו להתייעל והגדילו את תיק האשראי

7תגובות
אריק פינטו, רקפת רוסק עמינח ולילך אשר טופילסקי
Nir Elias/רויטרס, ניר קידר, תומר אפלבאום

בנק הפועלים נעל ביום חמישי את עונת דו"חות הבנקים לרבעון השני של 2019. זה היה הדו"ח האחרון של המנכ"ל אריק פינטו, שיוחלף באוקטובר בידי דב קוטלר. האנליסטים המסקרים את ענף הבנקאות פירסמו בשבועות האחרונים תחזיות לקראת הדו"חות, שבהן העריכו כי הפועלים יציג דו"ח חזק במיוחד עם רווח נקי גבוה של 1.2–1.3 מיליארד שקל ותשואה להון של יותר מ-12%.

התחזיות התבססו על גורמים חיוביים שהיו אמורים לתרום, ואכן תרמו, לתוצאות - ובהם אינפלציה חיובית, שתרמה 111 מיליון שקל; רווח הון של 210 מיליון שקל, בעקבות הנפקת ישראכרט בבורסה; ומכירת נתח גדול ממניות שב"א, שהוסיפה 65 מיליון שקל.

אלא שתחזיות לחוד, ומציאות לחוד - ופינטו נפרד מהפועלים עם דו"ח חלש. זאת, להבדיל מלילך אשר־טופילסקי, מנכ"לית דיסקונט, ומרקפת רוסק־עמינח, מנכ"לית לאומי - שפירסמו דו"חות חזקים לקראת פרישתן.

הצעד החריג של בנק הפועלים

הפועלים סיים את הרבעון השני עם רווח נקי של 871 מיליון שקל - ירידה של 5.3% לעומת הרבעון המקביל. הרווח מגלם תשואה להון של 9.26%, לעומת 10.52% ברבעון המקביל. את המחצית הראשונה של 2019 סיים הפועלים עם רווח נקי של 1.7 מיליארד שקל - גידול של 9% לעומת התקופה המקבילה ב-2018, ותשואה להון של 9.01%.

הסטייה בין התוצאות בפועל לתחזיות נבעה מכך שהאנליסטים לא הביאו בחשבון שורה של גורמים שליליים שקיזזו את ההשפעה החיובית של הגורמים החיוביים שהוזכרו. כך למשל, הפועלים בחר בצעד די חריג להכיר חודשים ספורים בלבד לאחר ההנפקה בירידת ערך של 73 מיליון שקל בגין חלקו בירידה במניית ישראכרט (33%). לקראת סוף יוני ירדה מניית ישראכרט ב-10%.

תשואה

בהפועלים, שמחויב למכור את המניות האלה לכל המאוחר עד סוף ינואר 2021, החליטו להכיר בירידה זו כמהותית - ולבצע את ההפרשה. ייתכן שהדבר נובע משמרנות יתר, ואולי מניקוי אורוות לקראת כניסתו של קוטלר לתפקיד המנכ"ל.

הפועלים הציג הוצאות להפסדי אשראי גבוהות משמעותית מאשר ברבעונים הקודמים. ברבעון השני הם הסתכמו ב-319 מיליון שקל, לעומת 90 מיליון שקל ברבעון המקביל. חלק מההוצאות האלה בסך 47 מיליון שקל שויכו להפרשה קבוצתית בגין האשראי הניתן לישראכרט. ואולם הבנק ביצע גם הפרשה בחטיבה העסקית בסך 100–150 מיליון שקל בגין לקוחות שבעיניו קיים ספק לגבי יכולתם לפרוע את חובותיהם.

לכך יש להוסיף את ההוצאות שהולכות ונערמות בגין חקירת המס שמתנהלת נגד הפועלים בידי הרגולטורים בארה"ב בשל חשד לסיוע ללקוחות אמריקאים בהעלמת מסים. ברבעון השני הנזק מהחקירה הסתכם ב-187 מיליון שקל.

מכיוון שהפועלים לא הצליח לסיים כבר לפני כמה שנים בבת אחת את כל הטיפול בבנקאות הפרטית הבינלאומית בשווייץ, נאלץ הבנק לבצע עסקה של העברת תיקי לקוחות שלא נרכשו בידי ספרא בנק לבנק היפו סוויס. המהלך עלה להפועלים 76 מיליון שקל נוספים. בנוסף, בדו"חות הרבעון נרשמו הוצאות משפטיות והוצאות ליועצים אחרים בסך 111 מיליון שקל.

חקירת המס בארה"ב עלתה לבנק עד כה 3.25 מיליארד שקל, וסופה, לפי שעה, אינו נראה באופק. הבנק גם לא סיפק כל אינדיקציה לגבי המועד המשוער של סיום החקירה וגובה הקנס הסופי. בנוסף, משרד המשפטים האמריקאי והמחלקה הפיננסית של מדינת ניו יורק חוקרים חשד של מעורבות הפועלים ובנקים בינלאומיים נוספים בפרשת השוחד ששולם לבכירי ארגון הכדורגל פיפ"א תמורת הענקת זכויות שידור. הפועלים לא ביצע עד כה הפרשות כלשהן בגין חקירה זו.

בשל התמשכות חקירת המס, ולמרות עודפי הון של 4 מיליארד שקל, בהפועלים ממשיכים לא לחלק דיווידנדים בהוראה של המפקחת על הבנקים, חדוה בר. עם זאת, בעקבות עודף ההון שנוצר לאחר הנפקת ישראכרט, בר אישרה להפועלים לפני כמה חודשים לבצע רכישה עצמית של מניותיו (מהלך הדומה במהותו לחלוקת דיווידנד) של עד 1.3 מיליארד שקל. אלא שבשל חשש בהפועלים כי הבנק עדיין מצוי בעיצומה של החקירה בארה"ב, רכישה של מניות חושפת אותו בצורך בפרסום מידע נוסף על פעילותו. בשל כך, בבנק מנסים לקבל אישור מבנק ישראל לחלק את הסכום הזה כדיווידנד רגיל.

תיק אשראי לציבור

למרות עודפי הון משמעותיים, תיק האשראי של הפועלים כמעט שלא גדל, והסתכם בסוף יוני 2019 ב-288.6 מיליארד שקל. הצמיחה הגבוהה בתחומי המשכנתאות והעסקים הבינוניים קוזזה בירידה באשראי הצרכני למשקי בית ולעסקים קטנים.

לאחר פרסום הדו"חות, בהפועלים ניסו להסביר כי עיקר הירידה ברווח נובעת מגורמים חד־פעמיים. בהפועלים טענו כי פעילות הליבה הבנקאית השוטפת בתחום הקמעוני והעסקי ממשיכה להציג תוצאות טובות, וכי הבנק ממשיך להקטין את הוצאות השכר ולהתייעל. אלא שנטרול הסעיפים השונים בדו"ח וההסברים הנלווים אליו מלווים את הבנק מדי רבעון כבר כמה שנים. נראה שהמשקיעים לא קיבלו לגמרי את הסברי הבנק, ומניית הפועלים נפלה ב-3.7% ביום חמישי.

הבנקים קיוו שהריבית תעלה

התוצאות של הבנקים מתפרסמות בתקופה שבה בשלושה מהם - הפועלים, לאומי ודיסקונט - מתרחשים שינויים ניהוליים רבים. המנכ"לים שעומדים להיכנס בקרוב לתפקידם - קוטלר בהפועלים, אורי לוין בדיסקונט ומי שייבחר בלאומי - יצטרכו לגבש תוכניות אסטרטגיות לשנים הקרובות. תוכניות אלה אמורות לכלול חיפוש אחרי מקורות הכנסה חדשים, התמודדות עם השינויים התכופים בתחומי הטכנולוגיה והדיגיטל, מתן מענה לתחום התשלומים, וכן ביצוע מהלכי התייעלות נוספים.

את ציפיות הבנקים כי הריבית במשק תעלה - מה שיסייע להם להגדיל את הכנסות המימון שלהם - הם יצטרכו לגנוז, לפי שעה. כפי שמתסתמן עתה, לא רק שהריבית לא תעלה, אלא מתרבים הסימנים שהיא אף תרד, בין השאר, בעקבות המגמה בעולם. עם זאת, למגמה זו יש גם היבט חיובי, שכן ירידה בתשואות לפדיון של האג"ח אמורה להניב לבנקים רווחי הון בעת מימוש תיקי האג"ח.

הכנסה מעמלות

תוצאות חיוביות לבנקים בינואר־יוני

חמשת הבנקים הגדולים סיימו את המחצית הראשונה של השנה עם תוצאות חיוביות ורווח מצרפי גבוה של 6.05 מיליארד שקל - קפיצה של 25% לעומת התקופה המקבילה ב-2018.

התוצאות מוטות כלפי מעלה מכיוון שבמחצית הראשונה של 2018, בשל הוצאות גבוהות בגין חקירת המס, הרווח נקי של מזרחי היה נמוך - 550 מיליון שקל בלבד. מבין הבנקים, לאומי הציג את הרווח המוחלט הגבוה במערכת, של קצת יותר מ-2 מיליארד שקל. מזרחי טפחות ייצר למשקיעיו את התשואה להון (יחס בין רווח נקי להון עצמי) הגבוהה ביותר - 13.3%.

הרווחים המשופרים נוצרו אמנם בתקופה המתאפיינת בתנודתיות גבוהה בשוק ההון הישראלי והגלובלי, אך הבנקים ממשיכים להפגין ביצועים טובים בפרמטרים הכלכליים העיקריים. הם נהנים מעודפי הון משמעותיים של מיליארדי שקלים, שמאפשרים להם לצמוח בתיקי האשראי, לחלק דיווידנדים, וגם לבצע מהלכי התייעלות.

רק הפועלים לא מחלק דיווידנדים

לאומי חילק מתחילת השנה דיווידנדים (40% מהרווח הנקי), וביצע רכישות עצמיות של מניות בכ-1.1 מיליארד שקל - יותר מ-50% מהרווח הנקי במחצית הראשונה של 2019.

אחרי שסיים את חקירת המס בארה"ב, הודיע מזרחי טפחות שיחלק בגין תוצאות המחצית הראשונה של השנה דיווידנד של 392 מיליון שקל (40% מהרווח). היקף הדיווידנדים בבנק הבינלאומי הסתכם ב-195 מיליון שקל (50% מהרווח), ובדיסקונט הסתכם הדיווידנד ב-142.5 מיליון שקל (15% מהרווח).

רווח נקי מתחום המשכנתאות במיליוני שקלים

לרווחים שהושגו במחצית הראשונה של השנה תרמו שורה של גורמים, בהם אינפלציה חיובית ברבעון השני, שמעלה את שווי הנכסים צמודי המדד ותורמת לשיפור בהכנסות המימון; רווחי הון ממכירת נכסים, הכוללים את מקס, ישראכרט, סופר־פארם ושב"א; וצמיחה של 6% בתיק האשראי לציבור, שחצה את רף טריליון השקלים, וסייע לבנקים להציג גידול של 9% בהכנסות ריבית נטו ל-16.4 מיליארד שקל.

גורם נוסף שסייע לשיפור התוצאות של הבנקים היה בלימה בגידול בהוצאות השכר שאיפיינה את המערכת בשנים עברו. כך למשל, אף שהבנקים עדיין מחויבים לשאת מדי שנה במנגנוני טייסים אוטומטיים של תוספות שכר של עד 3%–4%, הוצאות השכר המצרפיות הסתכמו במחצית הראשונה של ב-8.1 מיליארד שקל - עלייה של 1% בלבד לעומת התקופה המקבילה.

השיפור בהוצאות שכר נבע מצעדי התייעלות שביצעו הבנקים מאז 2012, שנהנו מהקלות חשבונאיות שהעניקה להם המפקחת על הבנקים. המהלכים האלה כללו, בין השאר, צמצום של יותר מ-8,000 משרות, סגירה של עשרות סניפים, צמצום שטחי נדל"ן וסגירה של שלוחות בינלאומיות. המגמות האלה צפויות להימשך בשנים הקרובות, ויכללו את המעבר של מטות לאומי ומזרחי טפחות ללוד; ושל דיסקונט לראשון לציון.

מכיוון שיכולת הצמיחה הטבעית בישראל היא מוגבלת, וגם הפעילות הבינלאומית של הבנקים אינה גדולה ואין להם תוכניות להגדלתה - נותר להם בשנים האחרונות בעיקר להתמקד בצעדי התייעלות מקיפים, שמסייעים לשורת הרווח.

שמירה על הוצאות שכר, בצד גידול בהכנסות ריבית והכנסות שאינן מריבית - סייעו לבנקים להציג יחס יעילות תפעולית ממוצע משופר של 58.9%, לעומת 64.8% בתקופה המקבילה ב-2018. את היחסים הטובים ביותר הציגו לאומי (53.1%) ומזרחי טפחות (53.6%).

גם אם מביאים בחשבון כי הבנקים נהנו מהכנסות חריגות, כך שהיחס הממוצע האמיתי הוא כ-60%, מדובר בשיפור ניכר לעומת יחס ממוצע של 66%–68% שאיפיין את מערכת הבנקאות בחמש השנים האחרונות. יחס זה עתה מתקרב ליחס הממוצע במדינות OECD - סביב 55%.

הפסדי אשראי גדלו - הכנסות מעמלות ירדו

ההוצאות המצרפיות להפסדי אשראי של הבנקים גדלו ב-33% ל-1.22 מיליארד שקל. עיקר הגידול נרשם, כאמור, בבנק הפועלים בשל גידול בהפרשות בגין לקוחות עסקיים, וכן בלאומי, שבו ההפרשות גדלו בעיקר בשל שינוי סיווג בסעיפים שונים של האשראי, בייחוד בתחום הבנקאות הקמעונית.

תשואה להון

ועדיין, למרות העלייה, השיעור הממוצע להפסדי אשראי מתוך תיקי האשראי של הבנקים במחצית הראשונה של 2019 היה נמוך מאוד - 0.22% לעומת 0.2% בתקופה המקבילה אשתקד. השיעור הגבוה ביותר של הוצאות להפסדי אשראי ממשיך להיות בדיסקונט (0.32%), שגם מציג את הצמיחה הגבוהה ביותר בתיק האשראי.

כל עוד שיעור האבטלה ימשיך להיות נמוך, ושוק הנדל"ן ימשיך להפגין ביצועים יציבים בלי שתהיה העלאה דרמטית בריבית - הבנקים ימשיכו להציג שיעורים נמוכים יחסית של הוצאות להפסדי אשראי.

סעיף נוסף שפגע בתוצאות מרבית הבנקים הוא הכנסות מעמלות, שהסתכמו במחצית השנה הראשונה ב-6.1 מיליארד שקל - ירידה של 7% לעומת התקופה המקבילה. הירידה נרשמה בסעיפים שונים, כמו הכנסות בגין ניהול חשבון, ופעילות בניירות ערך ובמכשירים פיננסיים בשוק ההון. עיקר הירידה נרשמה בלאומי והפועלים בהיקף של מאות מיליוני שקלים בסעיף של הכנסות מעמלות בגין פעילות בכרטיסי אשראי. זאת, מכיוון שבהתאם לדרישות חוק שטרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות, הפועלים ולאומי נאלצו להיפרד מחברות כרטיסי האשראי שלהן. בעקבות זאת, תוצאותיהן אינן נכללות יותר בדו"חות הפועלים ולאומי. לעומת זאת, התרומה להכנסות בעקבות הסכמי תפעול והנפקה של כרטיסים בנקאיים חדשים, שעליהם חתמו הפועלים עם כאל ומקס, ולאומי עם כאל וישראכרט - עדיין לא מורגשת במלואה.

הבנק היחיד שבולט לחיוב הוא דיסקונט, שהציג גידול של 3.6% בהכנסות מעמלות ל-1.44 מיליארד שקל, בעיקר מכיוון שהוא ממשיך לשלוט, לפחות עד סוף ינואר 2021, בחברת כרטיסי האשראי כאל. בשל כך נהנה דיסקונט במחצית הראשונה של השנה מהכנסות של 669 מיליון שקל מכרטיסי האשראי (46.5% מסך הכנסות שלו מעמלות) - קפיצה של 10.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

הרווח ממשכנתאות עלה ב-16% ברבעון

בכל הקשור לתיקי האשראי של הבנקים, נמשכות המגמות שאיפיינו את פעילותם בשנה האחרונה. לאומי, ואחריו הפועלים, ממשיכים להקטין את תיקי האשראי הצרכני למשקי בית ולעסקים קטנים, בעוד דיסקונט צומח באשראי הצרכני רק באמצעות כאל, והבינלאומי צומח באמצעות אוכלוסיות ייחודיות של מורים ואנשי קבע. כל הבנקים ממשיכים לצמוח באשראי לעסקים בינוניים, שבו אין להם יותר מדי תחרות. בתחום העסקי עיקר הצמיחה היא באשראי לפעילות נדל"ן למגורים ומניב.

יחסי יעילות תפעולית

החגיגה הגדולה ביותר לבנקים היא בתחום המשכנתאות, שנהפך עבורם לבוננזה אמיתית. ברבעון השני של השנה סיים לאומי את המיזם המשותף שהיה לו עם הראל בתחום המשכנתאות, והוא חזר להגדיל את תיק המשכנתאות - כך שכל הבנקים חזק בתחום.

תיק המשכנתאות המצרפי של חמשת הבנקים הגדולים צמח במחצית הראשונה של השנה ב-7% לעומת התקופה המקבילה ב-2018 ל-360 מיליארד שקל. את הצמיחה החדה ביותר בתיק ב-12 החודשים האחרונים הציג הפועלים, שהתיק שלו גדל ב-10% ל-85.8 מיליארד שקל - והוא עקף את לאומי, שהתיק שלו צמח ב-4% ל-83.6 מיליארד שקל.

מזרחי טפחות, השחקן הגדול במערכת במשכנתאות עם נתח שוק של כ-33%, הציג במחצית הראשונה של השנה צמיחה של 7% לעומת התקופה המקבילה ל-130 מיליארד שקל. מזרחי טפחות מתאמץ פחות כדי להגדיל את פעילותו גם בתחומי העסקים הקטנים, הבינוניים והגדולים - ו-65% מתיק האשראי שלו ו-40% מהרווח נובעים מתחום המשכנתאות.

גידול בהיקף פעילות המשכנתאות תורגם לצמיחה ב-13% בהכנסות המצרפיות של הבנקים בתחום ל-2.2 מיליארד שקל. מכיוון שהוצאות להפסדי אשראי במשכנתאות ממשיכות להיות נמוכות ברמה מצרפית של 61 מיליון שקל, הרווח הנקי המצרפי של הבנקים מפעילות המשכנתאות עלה ב-16% לעומת התקופה המקבילה ל-903 מיליון שקל (קצב שנתי של 1.8 מיליארד שקל) - 15% מסך הרווח הנקי המצרפי שלהם.

הבנק השמרן במערכת טיפס ב-20% השנה

מבחינת התמחור, ההשקעה במניות הבנקים בשנים האחרונות היתה מהמניבות ביותר בבורסה, וחמשת הבנקים נסחרים לפי מכפיל הון (יחס בין שווי שוק להון עצמי) גבוה יחסית של 1.05. מבין הבנקים מניית מזרחי טפחות ייצרה את התשואה הגבוהה ביותר של 32%, והבנק נסחר לפי מכפיל הון של 1.28.

שיעור הוצאות להפסדי אשראי

מזרחי טפחות מקבל פרמיה על ניהול איכותי בהובלת המנכ"ל אלדד פרשר. הבנק הגיע לסיכום עם הרשויות בארה"ב על סגירתה של חקירת המס עם קנס נמוך יותר (195 מיליון דולר) ממה שנדרש לשלם כמה חודשים לפני כן. הבנק גם השליך את יהבו על שוק המשכנתאות הגואה - מה שמתברר בדיעבד כמהלך מאוד נכון.

הפועלים, שמנייתו עלתה מתחילת השנה ב-11%, נסחר לפי מכפיל ההון הנמוך במערכת של 0.89. שתי הסיבות העיקריות לכך הן חשש המשקיעים מהפרשות כבדות נוספות בארה"ב, וחבילה גדולה של מניות בשווי של יותר מ-5 מיליארד שקל שתימכר בשנים הקרובות בידי שרי אריסון, לשעבר בעלת השליטה בבנק.

לאחר כמה שנים שבהן מניית לאומי הניבה את התשואה השנתית הגבוהה ביותר במערכת, מתחילת השנה היא רושמת את הביצועים החלשים ביותר עם עלייה של 9%. הבנק נסחר לפי מכפיל הון של 1.01. אנליסטים המסקרים את ענף הבנקאות סבורים שלאומי, שסיים זה כבר את חקירת המס בארה"ב ונהנה מתיק אשראי לא מסוכן, נסחר במחיר נמוך לעומת שאר הבנקים במערכת.

מניית דיסקונט עלתה מתחילת השנה ב-27%, והבנק נסחר לפי מכפיל הון של 0.95.

מניית הבינלאומי, שהוא הבנק השמרן במערכת, עלתה ב-20% מתחילת השנה, והבנק נסחר לפי מכפיל הון של 1.12.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#