חופשות בזול: השקל שובר שיאים מול מטבעות בעולם - כל היתרונות והחסרונות - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חופשות בזול: השקל שובר שיאים מול מטבעות בעולם - כל היתרונות והחסרונות

השקל, מהמטבעות החזקים בעולם, הגיע לרמתו הגבוהה אי-פעם מול סל המטבעות ■ היורו נפל השנה ב-7.5% אל מתחת ל-4 שקלים, הדולר צנח ב-5.5% ל-3.53 שקלים - והליש"ט בשפל של 25 שנה ■ בין הגורמים לחוזק השקל: המשך האקזיטים וציפיות להורדת ריבית בעולם

17תגובות
השקל החזק, חגיגה ישראלית
אוליבייה פיטוסי

שעה שמאות אלפי ישראלים יוצאים לחופשות השנתיות בחו"ל, השקל שוב שובר שיאים - ומתחזק מול כלל המטבעות המרכזיים בעולם. מתחילת 2019 יוסף השקל בשיעור יוצא דופן של 6.2% מול סל המטבעות, שכולל את שותפות הסחר המרכזיות של ישראל. ביום חמישי בשבוע שעבר הגיע המטבע הישראלי לערכו הגבוה ביותר מאז החלה המדידה בהרכב המטבעות הנוכחי ב-1999.

הייסוף החד בשקל נתמך בנפילה של 7.5% ביורו מתחילת השנה. המטבע האירופי נסחר ב-3.97 שקלים - שפל של שנתיים. הייסוף נבע גם מירידה של 5.5% בדולר, שמתקרב ל-3.5 שקלים - שפל של יותר משנה. בו בזמן, הליש"ט צנחה ב-8.3% מול השקל לשפל של 25 שנה, הפרנק השווייצי צלל ב-6% השנה, והין היפני איבד 4.1%.

התחזקות השקל היא בשורה מצוינת ליוצאים לחו"ל, משום שעלות החופשה שלהם מתכווצת בשיעורים ניכרים. ההתחזקות טובה גם ליבואנים, ובזכותו הם יכולים לרכוש יותר סחורות עבור אותם שקלים ולהוזיל את המוצרים המיובאים לישראל. ההתחזקות טובה גם לישראלים שמבצעים קניות באמצעות אתרי אינטרנט בחו"ל, בהם אסוס, אמזון, eBay ועלי אקספרס. מנגד, ההתחזקות, כידוע, רעה ליצואנים, והם יקבלו פחות שקלים על כל דולר שהם מוכרים בחו"ל.

שער הדולר מול השקל

"עבור הצרכן הפרטי, התחזקות השקל היא בשורה מצוינת", אמר אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות פסגות. "ההתחזקות יכולה להוזיל כל מוצר שיש סביבו תחרות, למשל, מוצרי אלקטרוניקה, טיסות לחו"ל, ביגוד, הנעלה וכלי רכב. בענפים תחרותיים, היבואנים אינם יכולים להימנע מלגלגל את ההנחות לצרכן, והתחרות במשק גדלה מאוד. לכן, הצרכנים עשויים להרגיש את ההוזלות, וזה יתבטא גם באינפלציה".

התחזקות השקל עשויה לדרבן ישראלים לבצע רכישות רבות יותר במהלך חופשות בחו"ל ודרך אתרי אינטרנט זרים, ובכך לוותר על ביקור בקניון הקרוב. משכך, הייסוף בשקל עלול להמשיך לפגוע ברשתות האופנה המקומיות, שמניותיהן צנחו בשנים האחרונות, וגם בקניונים המקומיים.

הצלילה של היורו לפני כשנתיים ל-3.8 שקלים היתה אחד הגורמים המרכזיים לסחרור שנקלעו אליו רשתות האופנה המקומיות, סחרור שממשיך עד היום. עם זאת, התחזקות השקל מגדילה את כוח הקנייה של רשתות האופנה, כך שיכולתן להוזיל מחירים עשויה למתן פגיעה אפשרית.

מהם הגורמים לייסוף השקל?

המטבע הישראלי לא עוצר

התחזקות השקל ארוכת הטווח מיוחסת בעיקר להמשך האקזיטים ולהשקעות הנרחבות בענף ההיי־טק, שתורמים לעודף בחשבון השוטף במאזן התשלומים (יותר זרמי מט"ח שנכנסים לתוך המשק מאשר מט"ח יוצא), בצד נתוני המקרו החיוביים של המשק, ובהם צמיחה יוצאת דופן של 5% ברבעון הראשון (בחישוב שנתי), אבטלה בשפל של פחות מ-4%, יחס חוב־תוצר נמוך של 61% ושיפור מתמשך בדירוג האשראי. גם הבחירות החוזרות שייערכו בעוד חודשיים, אינן מקלקלות את החגיגה.

פרט לגורמים הבסיסיים החיוביים, לייסוף בשקל מיוחסים כמה גורמים נקודתיים: "באחרונה נוצר גורם פיננסי חשוב שתורם להתחזקות השקל", אמר יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון, "בנקים מרכזיים בעולם, בהם הבנק הפדרלי והבנק המרכזי באירופה, הולכים להוריד ריבית, בעוד בנק ישראל משדר דווקא רצון להעלות את הריבית.

"מחלקת המחקר של הבנק צופה שלוש העלאות ריבית עד סוף 2020, אף שמדד יוני הנמוך יקשה מאוד על מימוש התחזית הזאת. הפער בין הכוונות המוניטריות - כלומר, ריסון בישראל מול הרחבה בעולם - הוא בהכרח גורם התומך בשקל חזק", הדגיש כץ.

שער היורו מול השקל

"הן הבנק הפדרלי והן הבנק המרכזי של אירופה (ECB) הצהירו שהכיוון הכללי הוא הורדת ריבית, ובאירופה אפילו מדברים על הרחבה כמותית. לעומתם, בנק ישראל מצהיר שהוא לא הולך להפחית את הריבית, ואפילו מדברים שם על העלאה. זה לחלוטין עושה את העבודה ומחזק את השקל", הדגיש אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של פסגות.

"התחזקות השקל בשנה האחרונה נמצאת במתאם גבוה מאוד למדד S&P 500, מה שמעלה אפשרות שהריצה אליו קשורה גם לתופעת ה-Risk-On. כלומר, השקל נתפש על ידי משקיעים כנכס בסיכון, כך שכל עוד המתאם נשמר והשווקים ימשיכו לרוץ - השקל ימשיך להתחזק. הסבר אחר קשור לריבית בארה"ב: הערכות גוברות להפחתת הריבית בארה"ב דחפו את שוק המניות ואת השקל, בעוד בנק ישראל מתעכב בהצטרפותו למגמת ההפחתות הריבית", אמר הכלכלן הראשי של אקסלנס, אמיר כהנוביץ.

"השאלה הגדולה היא מה יקרה לאינפלציה בישראל", אומר יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות. "קצב האינפלציה ישפיע מאוד על עוצמת השקל מול המטבעות. ככל שהיא תהיה גבוהה יותר, כך הריבית תהיה חייבת לעלות. אם ברמה השנתית תוואי האינפלציה ימשיך להיות בתוך תחום היעד של בנק ישראל, בין 1.2% ל-1.6%, לאור נתוני הצמיחה הטובים יצטרך בנק ישראל להעלות את הריבית כדי לעצור את עליית האינפלציה. ככל שהאינפלציה גבוהה, התמיכה בהעלאת הריבית בוועדה המוניטרית הולכת ומתרחבת".

"מה בנק ישראל יעשה?"

שער הליש"ט מול השקל

למרות הייסוף החד של השקל, בנק ישראל בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון בחר בהחלטת הריבית האחרונה לפני כשבועיים שלא להפחית את הריבית, והותיר את הריבית במשק בפעם השישית ברציפות ללא שינוי, על 0.25%. עם זאת, גוברת כיום ההערכה שהבנק ישוב להתערב בשוק המט"ח באמצעות רכישת דולרים, במטרה להחליש את השקל ולסייע ליצואנים.

גרינפלד סבור כי בנק ישראל נמצא כעת במלכוד שמקשה עליו לבצע מהלכים מוניטריים שיתמכו בהחלשת השקל: "בניגוד לארה"ב, בנק ישראל אינו יכול להוריד ריבית, כי הוא לא העלה אותה. שלא כמו באירופה, בנק ישראל לא יפחית את הריבית לרמה שלילית, וגם לא ייצא להרחבה כמותית. לכן, אין לו יותר מדי כלים להתמודד עם הייסוף בשקל - פרט לשימוש בכלי של התערבות בשוק המט"ח (רכישת דולרים; ע"א)", אמר גרינפלד.

"אני מעריך שהבנק ישתמש בכלי הזה כדי להשפיע על שער החליפין. עם זאת, כיום אנחנו כבר יודעים להגיד שזהו כלי מוגבל. ההשפעה שלו על שער החליפין היא בעיקר לטווח קצר, ולא על הטווח הבינוני-ארוך", הדגיש גרינפלד.

בנק ישראל
אמיל סלמן

גם כץ העריך כי יש סבירות גבוהה שבנק ישראל יחזור להתערב בשוק המט"ח: "ראשית, בנק ישראל צריך לצאת עם הודעה חצי מחייבת שאין בכוונתו להעלות את הריבית עד סוף 2020, כמעין הצהרת כוונות. כמו כן, הוא נדרש לחזור להתערב בשוק כדי לתמוך בתעשייה המקומית, שמאוד רגישה לייסוף בשקל. לא נכון להסתמך רק על חברות היי-טק בתור מנוע צמיחה".

כהנוביץ, לעומתם, סבור כי רכישת דולרים בשוק עשויה להביא דווקא לתוצאה ההפוכה, כלומר לתרום להמשך הייסוף: "אם בנק ישראל יחזור לרכוש מט"ח, השקל עשוי דווקא לזנק. הסיבה לכך היא שרכישות מט"ח ילמדו שהפחתות ריבית לא על השולחן כרגע, מה שייתן ביטחון רב לגבי השקעה בשקל, במיוחד כשרזרבות מט"ח גדולות הן סוג של סוכרייה שספקולנטים מאוד אוהבים, מאחר שהן מגדילות את הביטחון ביציבות המטבע".

כהנוביץ התייחס גם למדיניות הריבית בישראל ובארה"ב: "לעומת הבנק הפדרלי, בנק ישראל נמצא בשאננות מטרידה. לבנק ישראל אין הרבה תחמושת כדי שיוכל להרשות לעצמו לחכות עם הפחתת ריבית. ככל שהזמן עובר ובנק ישראל לא מוריד ריבית - זה בזבוז תחמושת. הוא מסתכן בהתקררות מחירים שמזינה את עצמה. גם אם יתברר שכל סימני ההאטה היו מוטעים, מחיר הטעות שבהפחתה יהיה קטן, ובמקרה הגרוע ביותר האינפלציה בישראל אולי תגיע למרכז היעד, והכלכלה תצמח קצת יותר מהפוטנציאל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#