המינויים החדשים מוכיחים: הגבלת שכר לא מרתיעה מועמדים ראויים - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המינויים החדשים מוכיחים: הגבלת שכר לא מרתיעה מועמדים ראויים

כששכר גדל באופן בלתי מבוקר, כסף נהפך לקריטריון מרכזי להצלחה ■ תמריצים כמו משמעות או רצון בהכרה - נחלשים

אורי לוין, מנכ"ל בנק דיסקונט
ניר קידר

לפני כחצי יובל האמינו רוב הכלכלנים שהדרך להקטין שחיתות שלטונית היא להציע לעובדי ציבור בכירים משכורות עתק, הנהוגות בסקטור הפרטי. הטיעון התיאורטי היה פשוט למדי: לבני האדם יש תועלת שולית פוחתת לכסף, ולכן ככל שהשכר גבוה יותר, כך תהיה התועלת הנוספת מלקיחת שוחד נמוכה יותר. לאחר שלושה עשורים של מחקר בכלכלה התנהגותית, מבינים רוב הכלכלנים ששכר מנופח לא רק שאינו מקטין שחיתות, אלא שעלול אפילו לעודד אותה. הסיבה לכך היא שאל מול נושאי משרות בכירות (במגזר הציבורי והפרטי כאחד) עומדים שני סוגים של תמריצים: פנימי וחיצוני. התמריץ הפנימי קשור לצורך של נושא המשרה להצליח בתפקידו, לקבל על כך הכרה, פרגון...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#