האיש שגרם לבכירי הפועלים לשלם על ההלוואות לדנקנר: "ניצחנו. זה מדהים. הצלחנו לסדוק את ה'חארטה'" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האיש שגרם לבכירי הפועלים לשלם על ההלוואות לדנקנר: "ניצחנו. זה מדהים. הצלחנו לסדוק את ה'חארטה'"

שי נשר מסביר מדוע עירב את התקשורת וקובע: "דירקטורים יבינו שכללי המשחק השתנו" ■ 20 דירקטורים ומנהלים בהפועלים - בהם ציון קינן, דני דנקנר, אפרת פלד ואירית איזקסון - נדרשו להשיב לקופת הבנק 15.6 מיליון שקל

37תגובות
שי נשר

הראיון עם שי נשר, יום אחרי אישור הפשרה שבה יזכה לתשלום מהדירקטורים והמנהלים שהעניקו הלוואות לנוחי דנקנר, מתקיים באחד מבתי הקפה בצפון הישן של תל אביב.

נשר (68) הגיע לראיון אחרי ריצת בוקר שהוא מקפיד לעשות שלוש פעמים בשבוע, בקבוצת ריצה שההון המצטבר של חבריה מגיע למיליארדי דולרים — וחברים בה דמויות מוכרות בעולם העסקי.

נשר הוא דמות ססגונית למדי, הוא לא סיים תואר באוניברסיטה, ובמרבית חייו עסק בהפקת תוכניות טלוויזיה וסרטים. במקרה הנוכחי הוא אמנם נאבק בהון הגדול, אך היו מקרים שבהם הוא עמד לצדם של טייקונים, כמו עידן עופר, כשהפיק לו את סרט התגובה ל"שיטת השקשוקה" של ח"כ לשעבר מיקי רוזנטל — שנתן מכה תדמיתית קשה למשפחת עופר.

בעקבות ההחלטה, ייפסקו התופעות שאנשים שיישבו בדירקטוריונים יאשרו אשראי
אמיל סלמן

לנשר יש קשר ישיר לעולם התקשורת גם בתוך הבית. הוא נשוי לאילה חסון־נשר, עיתונאית ופרשנית בערוץ 13. הוא כמעט הפך אחד מבעלי "גלובס". הוא היה אמור להיכנס כשותף בעיתון עם חברו חן למדן (בעל השליטה בקבוצת אוריין) ולחבור לאלונה בר־און. בסופו של דבר עסקה זו לא יצאה לפועל ובר־און סגרה עם יובל סיגלר (שכבר הספיק לעזוב) וענת אגמון.

מבחינה פורמלית, המשפט שבו היה עסוק בחמש השנים האחרונות הסתיים בפשרה, אך עבור נשר מדובר בניצחון. הוא הצליח לכופף את ידיהם של 20 דירקטורים ומנהלים בהפועלים — בהם ציון קינן, דני דנקנר, אפרת פלד ואירית איזקסון — שנדרשו להשיב לקופת הבנק 15.6 מיליון שקל. עם נושאי המשרה נוספים בהפועלים שנתבעו נמנים יאיר סרוסי, לשעבר יו"ר הבנק, ואמנון דיק, לשעבר דירקטור בבנק.

רוב הסכום ישולם בידי חברות הביטוח, והבנקאים לא יודו בטענות הנוגעות להלוואה הרשלנית בסך 150 מיליון שקל שגובלת בהפרת אמונים, שהעניקו לדנקנר, כפי שטען נשר. נשר זכה בתגמול של 600 אלף שקל, ועורכי הדין שלו, אופיר נאור ורנן גרשט, יקבלו שכר טרחה של 2.4 מיליון שקל מתוך הסכום ששולם לבנק.

מדוע התחלת עם התביעה נגד בנק הפועלים ונוחי דנקנר?

"לאחר ששדדו אותנו והשתינו עלינו מהמקפצה, פנו אלי עורכי דין גאונים, ושאלו אם יש לי את האומץ לתבוע".

דני דנקנר
דודי ועקנין

איך הם הגיעו אליך?

"המשרדים שלנו היו באותו בניין. כל תחקיר מתחיל מקצה חוט, והיה להם צילום של ביטול המשכון שאותו רשם בנק הפועלים על נכסי דנקנר. זה היה מדיון בכנסת שאי־אפשר היה להגיש אותו כראיה. אני מכיר את ההלוואה הזו עוד מהתקופה שדנקנר רכש את אי.די.בי באמצעות אשראי שגליה מאור, לשעבר מנכ"לית בנק לאומי, העמידה לו על בסיס אדמות של חברת מלח. זו היתה דוגמה קלאסית מדויקת ל'מדינת החוואה' הישראלית ששלטה כאן בכלכלה, כאילו משפחת דנקנר רכשה את הבנק מההון האישי שלה. בפועל, הם השתינו על כולנו מהמקפצה, והמשיכו לעשות זאת שעה שהדירקטורים של הבנק, בהם איזקסון (כיום יו"רית הבנק הבינלאומי), ישבו בדירקטוריונים של החברות שבשליטת דנקנר והעמידו להם אשראי".

להגיש תביעה נגד גוף חזק כמו בנק הפועלים זה משהו שאינו טריוויאלי. האם הרגשת איומים או לחצים שהופעלו עליך תוך כדי התהליך?

"אמנון דיק, לשעבר מנכ"ל בזק ולשעבר דירקטור בבנק הפועלים, אמר עלי שאני בריון, שאני חושב שאני כמו השכינה שירדה מהשמים, ומה פתאום אני חושב שיש לי את הזכות לתבוע אותם. בגלל הכוח הרב שהם צברו הקפדתי מהתחלה לערב את התקשורת, יד ימין TheMarker ויד שמאל 'גלובס'. אני מכיר בכוח של התקשורת. באתי מעולם הטלוויזיה. הפקתי את תוכניות תחקירים עם חיים הכט בבולדוזר, מיקי רוזנטל, רונאל פישר ועמנואל רוזן. אני נשוי לאשת טלוויזיה שלא היתה קשורה לסיפור".

חשבת שתתעשר מהתביעה?

"לא חיפשתי כסף, חשיפה או חיזוק לאגו. היו לי אינספור פרשות להתפרסם מהשואו ביזנס, ואני לא זקוק לזה. האג'נדה היתה תיקון עוולות. בית המשפט הבין שיש כאן משהו, והשופטת רות רונן נתנה פסק דין תקדימי — שבעקבותיו דירקטורים יבינו שכללי המשחק השתנו".

מולכם התמודדו משרדי עורכי דין גדולים, שמומנו באמצעות הכיסים העמוקים של הבנק: פיני רובין ממשרד גורנציקי, שייצג את בנק הפועלים, וצבי אגמון, שייצג את הדירקטורים ונושאי המשרה בבנק.

"השופטים התעלו על עצמם. חמש שנים נלחמנו מול רובין, שנלחם כמו אריה. בכל פעם שהוא נכשל, הוא רץ לבית המשפט העליון. השופט חאלד כבוב נתן החלטה תקדימית בנוגע לסודיות הבנקאית, וקבע שאינה מוחלטת, ועל הבנק לחשוף בפנינו מסמכים. הצלחנו לרגע לסדוק את החארטה שסודיות הבנקאית היא כמו חסינות דיפלומטית ואי־אפשר לנגוע בבנק. רובין עירער לעליון וזכה. אז תקפנו בדרך אחרת. התגלה שדני דנקנר ויתר על הלוואה לבן דודו נוחי דנקנר, והראנו לשופטת דניה קרת מאיר שאנשים יושבים בוועדות של הבנק, ורוח המפקד מורה להם לתת הלוואות לאי.די.בי".

השופטת רות רונן
ליאב פלד

אולי משום שדנקנר כבר נפל היה קל לשופטים ללכת לקראתכם?

"שמנו להם מראה על ההלוואה המסריחה מול הפרצוף. יותר מזה לא היה צריך דבר. קילפנו קליפה אחר קליפה בתיק, עד שהשופטים המדהימים הבינו שיש כאן משהו".

בפועל, הפסיקה של השופטת ציינה שבתי המשפט עשויים להתייחס אחרת למיחזור חוב והלוואה ראשונית.

"וכשהבנק נתן את ההלוואה הראשונית היו שם ערבויות? לא. הם נתנו אותה בלי כלום, ונופפו בסודיות בנקאית. מזל שאנחנו חיים בתקופה של שקיפות, והתקשורת הכלכלית מבינה ועומדת איתן מול הטייקונים שבאו לשדוד את הקופה. בתקופה הישנה הבנק עבד אצל נוחי דנקנר, ובן הדוד שלו היה יו"ר. זה לא מקרי שאחד מהם ישב בבית סוהר והשני יושב עתה. כיום כבר עשו עליהם איקס. הגענו לזמן שנגמר הקטיף. השופטת חידדה את זה שמהיום צריך לשים לב שלא יהיו יותר ניגוד עניינים. בעקבות ההחלטה, ייפסקו התופעות שאנשים שיישבו בדירקטוריונים יאשרו אשראי, שחברות הביטוח יעלו את הפרמיה, ושאנשים שיישבו בדירקטוריונים יאשרו לעצמם אשראי. זה מדהים".

הכרת את דנקנר?

"לא מכיר אותו ולא פגשתי אותו. את ציון קינן פגשתי פעם באירוע, אבל הוא לא המיליה שלי".

בפועל, מי שמשלמת את הקנס היא חברת הביטוח.

"אני מקווה שיש להם השתתפות עצמית. ואולם, גם אם לא — ההישג הוא המקרו לא המיקרו. זרקו אותנו מהדלת, ועורכי הדין שלי נכנסו מהחלון. לאחר שהפסידו בעליון בנוגע לסודיות הבנקאית, הם עלו על הסדר החוב של דנקנר מול הבנקים, שאושר בבית המשפט — ושם נחשף החוב שלו. הם פתחו תביעה שנייה".

רובין בטח יטען שזה לא הפסד, שכן הדירקטורים לא הודו.

"שיגיד. בפועל, הוא הפסיד. מעבר לכך אין לי מלה רעה להגיד עליו. הוא עו"ד מעולה. ההתנהלות שלהם היתה מקצועית. הם פשוט רצו להעיף אותנו מהתיק. לכן רצו כל שנייה לעליון. אצל השופט ניל הנדל בעליון זה הצליח להם, אבל למזלנו מול נעם סולברג הם לא נחלו הצלחה. הוא נתן פסק דין אדיר, שגרם להם להבין שיש בתביעה שלנו בשר. הוא אמר: 'חדשות פורסמו וידיעות התגלו'. זה בפני עצמו מוכיח לכם כמה כוח יש לתקשורת".

ההתנהלות בבנקים השתנתה מאז?

"הבנקים וחברות הביטוח ינקטו משנה זהירות. זה לא טריוויאלי לראות את השם שלך בקונוטציה הזו. אני בטוח שהדירקטורים החסירו פעימה. למלה הכתובה יש כוח רב ואימפקט, במיוחד בתיק כזה שלא מעניין את האנשים הפשוטים — אבל מעניין את כלל קהילת העסקים בישראל".

אז נכנסת להיסטוריה כמי ששינה את פעילות הבנקים?

"אי אפשר להגיד שנכנסתי להיסטוריה. לפעמים הורגים את השליח. הפעם השליח הביא בשורה. הם גייסו את כל הפמליה — ונכשלו".

מה עכשיו? תוכנית טלוויזיה על התיק?

"ממש לא. התיק נותן מוטיווציה לנהל עוד תיקים. אם לא יקום אזרח שיבקר את המערכת, אז אני אקום. הסיפור עם ההלוואה של נוני מוזס בידיעות אחרונות זאת ממש פצצה. בינתיים, העסקה בוטלה בגלל דם רע בין המשפחות. אבל התמונה שם זאת תמונת ראי להידרדרות הכלכלה משיא ועד ההידרדרות של התקשורת הכתובה".

השאלה אם הפועלים עשה את המקסימום להשיב לעצמו את החוב שלקח אליעזר פישמן.

"רק כשיהיו לי עובדות אוכל לדבר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#