המדינה השקיעה 600 מיליון שקל בקרן הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים - מה קרה לכסף? - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המדינה השקיעה 600 מיליון שקל בקרן הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים - מה קרה לכסף?

קרן ההלוואות בערבות המדינה אמורה לאפשר לעסקים קטנים גישה לאשראי זול יותר מזה שמציעים הבנקים ■ האם היא מקיימת את ההבטחה?

16תגובות
עסקים קטנים
מוטי מילרוד

נ' היתה בעלת עסק זעיר בתחום המסעדנות, שפעל מבית המשפחה שלה. כשביקשה להרחיב את העסק, היא הופנתה על ידי המעו"ף שבמשרד הכלכלה לקרן ההלוואות בערבות המדינה שפועלת בשיתוף משרד האוצר ומשרד הכלכלה, כדי לקבל הלוואה של כמה עשרות אלפי שקלים. ואולם נ' החליטה לוותר על הלוואה מהקרן, שכן לדבריה הפרוצדורה הארוכה שדורשת הקרן הופכת את ההלוואה ללא כדאית.

"תהליך ההלוואה כל כך ארוך, שברגע שהבנתי במה זה כרוך - חיפשתי אפיקי מימון אחרים", סיפרה. העסק של נ' נסגר בסופו של דבר. סקר שערכה הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים שמתייחס לנתוני 2017 מחזק את הטענות של נ' שלפיהן ההליך מסורבל ואטי. הוא הראה כי הליך קבלת הלוואה בבנק הוא נוח ומהיר יותר מהתהליך בקרן ההלוואות - ולכן עסקים עם ביטחונות, שזקוקים להלוואה בדחיפות, מעדיפים לפנות ישירות לבנק.

רוב האשראי לעסקים קטנים - מהבנקים

עסקים קטנים ובינוניים שמעסיקים פחות ממאה עובדים מהווים 99.5% מהעסקים בישראל, והם מנוע הצמיחה של המשק. ואולם שיעורי ההישרדות של עסקים אלה אינם גבוהים. לפי נתוני הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, ב-2017 נפתחו בישראל 57 אלף עסקים, ובמקביל נסגרו 43.2 אלף, כשהסיכויים של עסק לשרוד יורדים עם כל שנה לפעילותו. כך למשל, פחות ממחצית מהעסקים הקטנים והבינוניים שהוקמו ב-2011 בענפים מסחר, שירותים ובינוי שרדו עד 2016 (ראו תרשים).

המימון העיקרי של עסקים אלה מגיע מאשראי בנקאי. לפי נתוני בנק ישראל, נכון לספטמבר 2018 האשראי שניתן על ידי חמשת הבנקים הגדולים לעסקים קטנים וזעירים, שמחזור פעילותם השנתי הוא עד 50 מיליון שקל, היה בסך כ-190 מיליארד שקל - עלייה של כ-6% לעומת השנה הקודמת. בשנים האחרונות היקף האשראי הבנקאי לעסקים קטנים ובינוניים גדל והולך מדי שנה באופן קבוע.

מה הסכום שכל עסק יכול ללוות?

הפערים בעלויות המימון בהשוואה לעסקים גדולים הם משמעותיים. לפי דו"ח של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, ב-2017 שיעור ההכנסות של הבנקים מריבית ממגזר העסקים הקטנים היה גבוה פי 1.3 לעומת ההכנסות מהעסקים הגדולים.

על מנת לסייע לעסקים הקטנים והבינוניים ולאפשר להם נגישות לאשראי, לפני יותר מעשור הוקמה קרן ההלוואות בערבות המדינה, שפועלת תחת משרדי האוצר והכלכלה. במסגרת זו מעמידה המדינה, מתקציבה, ערבות בשיעור של עד 85% מסך ההלוואה שאותה נוטל העסק מאחת מארבע קבוצות מממנות (שיפורטו בהמשך). עם זאת, בשנים האחרונות הקרן לא ניצלה את מלוא התקציב שאושר על ידי המדינה למטרה זאת.

מתוך 600 מיליון שקל שאושרו בוועדת הכספים ב-2015 לטובת פעילות הקרן, נכון לאפריל 2018 מומשו רק 440 מיליון שקל. סך האשראי שאושר על ידי הקרן ב-2018 היה בסך כ-1.8 מיליארד שקל - שיעור קטן מסך האשראי שניתן לעסקים הללו במערכת הבנקאות.

בתגובה לפניית TheMarker, מסר משרד האוצר שהמימוש החלקי נובע מביקושים נמוכים יחסית לקבלת הלוואות מהקרן.

יחד עם זאת, בדיון בכנסת לאישור התקציב של הקרן באפריל 2018 העלו נציגי העסקים הקטנים טענות שלפיהן הגופים המממנים שמעניקים את ההלוואות במסגרת הקרן פוסלים בקשות רבות - בפרט בענפים מסוימים שמוגדרים בסיכון, כמו ענף האופנה; וכי הביורוקרטיה והתשלומים השונים שכרוכים בהגשת בקשות להלוואה מהקרן מרתיעים עסקים מהגשת בקשות להלוואות במסגרת הקרן.

מספרה בתל אביב (למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה)
תומר אפלבאום

7,380 בקשות הוגשו ב-2018 - 55% אושרו

קרן ההלוואות הנוכחית החלה את פעילותה במארס 2016; ולצד הבנקים, גם גופים מוסדיים מציעים במסגרתה הלוואות. ארבע הקבוצות שנבחרו לפעול במסגרת הקרן הן קבוצת בנק מזרחי טפחות, אלטשולר שחם והפניקס; קבוצת בנק אוצר החייל ומיטב דש; קבוצת בנק מרכנתיל דיסקונט ועמיתים (מבטחים וקרן מקפת); וקבוצת בנק לאומי ומנורה.

גובה ההלוואה שעסקים יכולים לקבל משתנה בהתאם לגודל העסק. עסקים חדשים או עסקים עם מחזור שנתי של עד 6.25 מיליון שקל, יכולים לקבל הלוואה של עד 500 אלף שקל. עסקים עם מחזור שנתי של 100-6.25 מיליון שקל, יכולים לקבל הלוואה של עד 8% מהמחזור. תקופת ההלוואה לכל אחד מסוגי העסקים היא עד חמש שנים, עם אפשרות לקבלת תקופת "גרייס" - תשלום על הריבית, ללא חיוב עבור החזר הקרן - של עד שישה חודשים.

לפי נתוני משרד האוצר, ב-2018 הוגשו לקרן 7,380 בקשות, מהן אושרו 4,080 (55%). מספר ההלוואות שניתנו בסופו של דבר היה כ-3,700 וסכום ההלוואה הממוצע היה 437.5 אלף שקל.

לדברי עו"ד רועי כהן, נשיא ארגון להב לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל, בעיה גדולה עבור עסקים קטנים ובינוניים היא כי "הבנקים סימנו ענפים שלמים שבהם לא נותנים הלוואות - ובהם הסעדה, הלבשה, קמעונות והסעות - ויש שם מחנק גדול של אשראי". לדבריו, בזמן שההלוואות בערבות המדינה נועדו לפתור בעיה זאת, גם הקרן מסרבת לאשר הלוואות לעסקים בענפים המוגדרים בסיכון.

סכום ההלוואות הממוצע

במשרד האוצר טענו בתגובה לדברים כי אין ענפים שהוגדרו מראש ככאלה שבהם הקרן לא מעניקה אשראי, וכי כל בקשה שמוגשת לקרן נבחנת לגופה. כך, ב-2017 אושרו 42% מהבקשות להלוואות בענף ההלבשה; ו-41% מהבקשות בענף המזון והמסעדנות. נתונים אלה שימשו את משרד האוצר כדי לשכנע את ועדת הכספים שהקרן אינה פוסלת ענפים מסוימים מקבלת הלוואה. הוועדה אכן השתכנעה, אך ביקשה להמשיך לעקוב אחר הנושא; וכן לבחון בהמשך את העלויות הכרוכות בקבלת הלוואה מהקרן.

משרד הכלכלה: אין צורך בייעוץ פיננסי

שני ספקים מטעם המדינה מתפעלים באופן שוטף את קרן ההלוואות בערבות מדינה - משרד רו"ח בן דוד שלוי וקופ (BDSK) וחברת גיזה זינגר אבן (GSE).

לפי נתוני משרד האוצר, BDSK מטפלים בממוצע בכ-60% מהפניות לקרן; והיתר מטופל על ידי GSE. הספקים נבחרו במכרז שתוקפו עד סוף 2019, והוא ניתן להארכה עד אוקטובר 2020. ממשרד האוצר נמסר שעדיין לא התקבלו החלטות בעניין הארכת התקופה או פרסום מכרז חדש.

את הבקשה לקבלת הלוואה יכול העסק להגיש באופן עצמאי, ובמשרד הכלכלה טוענים כי אין צורך בייעוץ מקצועי לשם כך. חברת BDSK אף ממליצה באתר האינטרנט שלה על הגשת הבקשה באופן עצמאי, בנימוק שלפיו "מילוי השאלון אינו מסובך, ועומדת לרשות המבקשים חוברת הדרכה ושאלונים לדוגמה". לדברי BDSK, "התמודדות עם מילוי השאלון מאפשרת למבקש להיערך לקראת השאלות שיישאל על ידי הכלכלן מטעמנו או נציגי הבנק".

נשיא להב רועי כהן
תומר אפלבאום

ואולם מקור המעורה בפעילות התוכנית אמר כי הרוב המוחלט של הבקשות מוגשות באמצעות יועץ פיננסי. במשרד האוצר השיבו בתגובה לפניית TheMarker כי אין ברשותם מידע מהימן לגבי שיעור הבקשות שהוגשו באופן עצמאי לעומת אלה שהוגשו על ידי יועצים.

עלות הייעוץ הפיננסי תלויה בזהות היועץ, שיכול להיות יועץ פרטי או מתוך מאגר היועצים של המעו"ף. במעו"ף מעניקים ייעוץ מסובסד, ולדבריהם "העלות הממוצעת בשוק לתוכנית עסקית היא כ-5,000 שקל", בעוד השירות שהם מציעים עולה כ-3,000 שקל, בתלוי בסכום ההלוואה.

בנוסף, הגשת הבקשה כרוכה בדמי טיפול בסך 250 שקל, שמשולמים לחשב הכללי במשרד האוצר. פרט לכך, עלויות ההלוואה כוללות תשלום ריבית ועמלת ערבות בגובה של 1%–2% מסכום ההלוואה, המועברת למדינה. תנאי נוסף לקבלת ההלוואה, ברוב המסלולים, הוא ביטחונות של עד 25% מגובה ההלוואה. אם אין לעסק ביטחונות אחרים, חלק מסכום ההלוואה יופקד בבנק כביטחון. בנוסף, לכל בקשה לקבלת הלוואה נדרשת גם ערבות אישית של הבעלים על מלוא סכום ההלוואה, שתמומש לפני כל מימוש של ערבות המדינה.

הלוואה יקרה?

לפי משרד האוצר, "שיעור הריבית נקבע בוועדת האשראי עבור כל הלוואה באופן פרטני, בהתאם למקובל במערכת הבנקאות להלוואות מסוג זה, בשים לב לקיומה של ערבות המדינה". לטענת המשרד, קיים מנגנון שנותן לבנקים תמריץ להורדת הריבית ולהפחתת עלות האשראי לעסקים הקטנים - אם הריבית הממוצעת שהבנק גובה מהעסקים לא עולה על שיעור שנקבע מראש, הבנקים מקבלים הנחה בעמלה שאותה הם משלמים למדינה. ואולם המשרד לא פירט מהי אותה ריבית שמזכה את הבנקים בהטבה או מהו גובה העמלה שהמדינה מקבלת מהגופים המממנים. האם המנגנון משיג את יעדו? בכיר בשוק אמר ל-TheMarker כי מעצם העובדה שהבנקים מחויבים לשלם למדינה בסוף כל שנה עמלה - ניתן להניח שהם לוקחים בחשבון את הסכום הזה בעת תמחור ההלוואות על ידם.

הגופים המממנים מציעים ריביות דומות

מהנתונים לגבי התקופה שבין מארס 2016 לסוף יוני 2018, עולה כי הריבית השנתית הממוצעת בקרן היתה 4.59% (ריבית פריים, שהיתה אז 1.6%, פלוס 2.99%) לעסק קטן; ו-4.26% (פריים פלוס 2.66%) לעסק בינוני.

עבור 2018 במלואה, מרווח הריבית הממוצע בהלוואות לעסקים קטנים היה 2.97%. לטענת משרד האוצר, ב-2019 הציפייה היא כי מרווח הריבית הממוצע לעסקים קטנים יהיה נמוך אף יותר.

בנוסף לריבית, בעת קבלת ההלוואה העסקים מחויבים בתשלום עמלת ערבות בגובה 1%–2% מההלוואה, בהתאם למחזור של העסק. העמלה, שמועברת למדינה, מייקרת את ההלוואה באופן משמעותי. לדברי מקור המעורה בנושא, עמלה זו מייקרת משמעותית את ההלוואה.

לפי נתוני בנק ישראל, בספטמבר 2018 הריבית השנתית הממוצעת שניתנה לעסקים קטנים וזעירים (מחזור של עד 50 מיליון שקל) על ידי חמשת הבנקים הגדולים היתה 3.96%. הנתונים כוללים הלוואות לטווחי זמן שונים, וגם הלוואות קצרות מועד - שהן זולות יותר מטבען. ההגדרה של עסקים קטנים מבחינת הקרן שונה, ומתייחסת לעסקים עם מחזור של עד 25 מיליון שקל בלבד - ואולם ניתן לראות מהנתונים כי הריבית הממוצעות במערכת הבנקאות נמוכה יותר מהריבית שבה ניתנו ההלוואות במסגרת הקרן.

מקור המעורה בפרטי פעילות הקרן מסר ל-TheMarker כי רוב העסקים שפונים לקרן ההלוואות מוגדרים מלכתחילה מסוכנים, ולא היו מצליחים לקבל הלוואה בנקאית בלי ערבות המדינה. ניתן לראות תימוכין לכך בשיעור חדלות הפירעון בקרן, לעומת השיעור במערכת הבנקאות.

עסק למכירת בגדים בשדרות
מוטי מילרוד

משרד האוצר מעריך כי שיעור הדיפולט בקרן הוא כ-6%. לפי בנק ישראל, במערכת הבנקאות, לעומת זאת, שיעור ההוצאה להפסדי אשראי במגזרי העסקים הקטנים והזעירים הוא 0.6%. כלומר, המדינה מוכנה לקחת על עצמה סיכונים גדולים יותר במסגרת הקרן, לעומת אלה שהבנקים מוכנים לקחת.

האם המנגנון שקבעה המדינה במסגרת הקרן מתמרץ את השותפים בקרן להוריד את הריבית לעסקים, ומייצר תחרות בין ארבעת הגופים המממנים? מנתוני הקרן למחצית הראשונה של 2018 עולה כי הריביות בארבעה הגופים המממנים לא שונות במיוחד. הריבית הממוצעת (בנוסף לשיעור הריבית פריים) בלאומי ומנורה היתה 2.49% לעסק בינוני ו-2.83% לעסק קטן; באוצר החייל ומיטב דש הריביות היו 2.57% לעסק בינוני ו-2.85% לעסק קטן; במרכניל ועמיתים הריביות היו 2.79% לעסק בינוני ו-3.27% לעסק קטן; ובמזרחי, אלטשולר והפניקס הריביות היו 2.71% לעסק בינוני ו-3.12% לעסק קטן. ריבית הפריים בתקופה זאת היתה 1.6%.

"הבנקים לא משנים את הלך המחשבה"

לדברי כהן, ההלוואות בערבות המדינה מאפשרות לעסקים לקבל תנאים טובים יותר מאשר אלה שהיו מקבלים ללא ערבות המדינה. יחד עם זאת, לדבריו, הריבית המוצעת במסגרת הקרן לא תחרותית מספיק, שכן אם עסק גדול יכול לקבל ריבית של פריים פלוס 0.5%–1.5% - יש עוד מקום להגברת התחרות על אשראי לעסקים קטנים ובינוניים. לדבריו, שיעור הריבית (כולל פריים), שנע בממוצע סביב 5%; יחד עם העמלה שהעסק נדרש לשלם, בשיעור של 1%–2% מסכום ההלוואה, יוצרות עלות משמעותית עבור העסקים. גם העובדה שהעסק משלם ריבית על כלל ההלוואה, אך עושה שימוש רק ב-75% ממנה, מכיוון שהוא מפקיד את הרבע הנותר כביטחונות - יוצרת לטענתו חסמים רבים בפני העסקים הקטנים.

עו"ד שלומי תורג'מן, שותף מייסד של חברת BTB, שמתמחה במתן הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בשיטת עמית לעמית (P2P), טוען כי "המדינה לא השכילה לפקח כמו שצריך על הריבית שהבנקים מעניקים לעסקים". הוא הוסיף כי "זוהי תעודת עניות לקרן של המדינה שהיא הצליחה להגיע לכ-15 מיליארד שקל הלוואות בלבד, בהערכה נדיבה, כשהיקף שוק ההלוואת לעסקים קטנים ובינוניים הוא 300 מיליארד שקל".

כמה מהעסקים הקטנים שורדים?

לדבריו, "הקרן של המדינה בעצם אומרת לבנק לתת הלוואה אחרת לעומת ההלוואות הרגילות שלו, אבל הבנק לא משנה את החשיבה או את הליך החיתום שלו". תורג'מן ציין גם כי "המדינה אמנם מספקת את הערבות להלוואה, אבל לא מחייבת את הבנקים לתת את ההלוואה בריבית נמוכה. הריבית אצלנו, למשל, נעה בין 5%–8% בלי צורך בשעבודים. עם זאת, אנחנו לא אלטרנטיבה לכל העסקים, כי אנו מעניקים הלוואות רק לעסקים עם ותק של לפחות שנתיים של פעילות עסקית".

רוב העסקים לא בודקים אלטרנטיבות

לפי מחקר של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, שמתייחס ל-2017, רוב העסקים שפנו לקרן - כ-65% מהם - לא בדקו אפשרויות אחרות או פנו לבנקים לפני שפנו לקרן. עוד עולה כי רק 4% מהעסקים שפנו לקרנות נדחו בבנקים לפני הפנייה לקרן. כלומר, העסקים הללו ברובם לא בחנו אפשרויות אחרות לקבלת אשראי. יחד עם זאת, המחקר מצא כי הקרן תרמה להגדלת התחרות בין הבנקים על העסקים הקטנים והבינוניים, להגדלת היקף האשראי ולשיפור תנאי ההלוואות.

נראה כי גם המדינה הבינה שהאמצעים הקיימים לא מספיקים, וכי אם ברצונה לשפר את מצבם של העסקים הקטנים והבינוניים - עליה לשכלל את התחרות מול הבנקים בענף האשראי, ולהרחיב את היצע האשראי לעסקים קטנים ובינוניים. לכן, בסוף 2018 פירסם משרד הכלכלה מכרז לבחירת שתי חברות מימון שיפעלו בשוק האשראי החוץ־בנקאי. גופי המימון החדשים שייווצרו במסגרת היוזמה יתבססו בעיקר על הון של גופים מוסדיים. לטענת המדינה, המהלך נועד להוזיל את העמלות והריביות שמשלמים העסקים הקטנים והבינוניים ולהגדיל את התחרות בענף.

האוצר: "הריביות בקרן נמוכות משמעותית"

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "המדינה מפעילה את קרן ההלוואות לעסקים קטנים ובינוניים נוכח הבנתה את חשיבותם של מגזרים אלה למשק הישראלי. באמצעות הקרן, המדינה נוטלת סיכון עודף על מנת לסייע לעסקים שאינם מקבלים אשראי, או מקבלים אשראי בתנאים בלתי־סבירים, מהמערכת הבנקאית.

"ההלוואות בקרן מאופינות בתנאים ייחודיים שאין מקביל להם עבור עסקים אלה, והן מגלמות שיעור ריבית הנמוך משמעותית משיעור הריבית על הלוואות אחרות שמעמידים הבנקים לעסקים אלה. משכך, ההשוואה - שככל הנראה בוצעה על ידכם - לאשראי המסופק על ידי המערכת הבנקאית לעסקים קטנים באופן כללי, אינה נכונה. עוד יצוין כי היקף האשראי בקרן אינו מוגבל בכל זמן נתון, ואין דבר המונע מעסקים נוספים לגשת ולבקש הלוואות נוספות בכל עת. משכך הצגת פעילותה של הקרן כחסרת משמעות או שולית היא משוללת כל בסיס".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#