זעזוע חשבונאי והכפלת החוב — מי מפחד מהתקן החדש?

חברות רבות חוששות מתקן IFRS 16 שנכנס לתוקף החודש — בין היתר מכיוון שהוא מחייב אותן לציין באופן בולט את ההתחייבויות ארוכות הטווח שלהן ■ אף שבכך החוב שלהן במאזן מכפיל את עצמו — זו הדרך לשקף תמונה מדויקת יותר של מצבן הפיננסי

גילי שליטא
גילי שליטא
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
גילי שליטא
גילי שליטא

שמו של התקן החשבונאי החדש, IFRS 16, שנכנס לתוקף בתחילת 2019, אמנם לא אומר הרבה אפילו לבכירים בחברות ובקהילה העסקית, אך משמעותו חשובה: הוא יכול לחולל שינויים בהיבטים חשבונאיים־כלכליים בחברות, ובאופן מפתיע, גם בבחירת מיקומן הגיאוגרפי.

התקן קובע כי החל ב–2019 חברות ידווחו גם על התחייבויותיהן לטווח הארוך, שאותן הן יכללו במאזן השנתי. עבור אנשי הכספים בחברות, מדובר במהלך הנע בין זעזוע חשבונאי לחשש מהכפלת חוב אפשרית. למרות זאת, מאחורי התקן החדש יש היגיון: מנסחי התקן טענו שאין סיבה לכך שהתחייבויות ארוכות טווח ויקרות של חברות יופיעו אי־שם בסעיפים הקטנים, אותם כמעט אף אחד לא רואה ולא קורא. התחייבויות כאלה, קובע התקן, יש להוון ולכלול במאזן. באופן זה, כל מי שעובר על המאזן יבחין מיד שלחברה יש התחייבות ארוכת טווח שעלולה להשפיע על מצבה הפיננסי.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker