רכישות המזון בירידה - האם המשקיעים ברשתות צריכים לדאוג ממימושים?

בניגוד למגמה בגלי התחלואה הקודמים, סך הרכישות בכרטיסי אשראי ירדו בשלושת השבועות האחרונים ב-5.5% לעומת החודש הקודם ■ האסטרטג הראשי בבנק מזרחי-טפחות: "יכול להיות שזו תגובת הצרכנים לכתבות על עליות המחירים"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
סופרמרקט. "בניגוד לעבר, אנשים פחות בפאניקה. הווריאנט אומיקרון אמנם מאוד מדבק אבל רואים שהוא אינו קטלני"צילום: מוטי מילרוד

באופן מפתיע, בניגוד לגלי הקורונה הקודמים - בעת התפרצות האומיקרון (בשלושת השבועות האחרונים), רכישות הצרכנים ברשתות המזון ירדו. לפי נתוני בנק ישראל, המבוססים על הרכישות בכרטיסי אשראי בלבד, אמנם סך ההוצאות עלה בכ-9% בשלושת השבועות האלה לעומת רמתו ערב משבר הקורונה (בתחילת ינואר 2020); אך אם משווים את הרכישות לרמת הרכישות בתקופה המקבילה בחודש הקודם, מסתמת ירידה של כ-5.5%. אם בוחנים רק את ההוצאה ברשתות מזון בהשוואה לרכישות ברשתות אלה בתחילת ינואר 2020, מגלים ירידה של כ-3%. בהשוואה בין השבועיים האחרונים לשבועיים שלפניהם, הירידה חדה אף יותר - כ-5.5%. 

בסגר הראשון, במארס 2020, רכישות הישראלים באופן כללי בכרטיסי אשראי קרסו ב-37% ביחס לתקופה טרום המשבר, אך מנגד הם הוציאו כ-60% יותר על מזון ומשקאות. בסגר השני סך ההוצאות בכרטיסי האשראי ירד ביחס לתקופהת טרום המשבר ב-23% אך מנגד סך ההוצאה ברשתות המזון עלה בכ-41%. בסגר השלישי סך הוצאות הישראלים בכרטיסי אשראי ירד ביחס לתקופת טרום המשבר ב-8%, ומנגד סך ההוצאה על מזון ושתייה עלה בכ-22%. 

נשאלת השאלה האם מדובר בירידה זמנית, שתחלוף עם סיומו של גל התחלואה הנוכחי, והאם היא צפויה להשפיע על מניות רשתות המזון בבורסה. "אלו נתונים ראשוניים, וקשה להסיק מהם מסקנות", אומר מודי שפריר, האסטרטג הראשי בבנק מזרחי-טפחות. "אך אני לא חושב שזה מעיד על פגיעה כלכלית. שיעור האבטלה ברמה נמוכה, הצריכה הפרטית היתה חזקה ברבעון השני והשלישי של שנה שעברה וסביר להניח שגם ברביעי. ראינו עליות שכר נאות שצפויות להמשיך אל תוך 2022.

"לדעתי הירידה הרוחבית שהציגו הרכישות בכרטיסי אשראי כמעט בכל הענפים, למעט בתי המרקחת, נובעת מהעובדה שאנשים חולים בבית או בבידוד. גם אלו שלא בבידוד ממעטים לצאת. במקביל, בניגוד לעבר אנשים פחות בפאניקה. הווריאנט אומיקרון אמנם מאוד מדבק אבל רואים שהוא אינו קטלני, בבריטניה אפילו רואים ירידה במספר האנשים שמאושפזים, ולכן לא רצים לאגור מזון. מבינים שהגל צפוי להיות מאחורינו בפברואר-מארס. ואז אנו צפויים לראות פיצוי חלקי ברכישות, בדומה למגמה אותה ראינו לאחר הסגרים הקודמים".

זה לא קשור לאינפלציה ולמחירי המזון שעולים?

"כרגע, זה נראה בעיקר קשור לאומיקרון. יכול להיות שזו גם תגובה של הצרכנים לכתבות הרבות בעיתונים, על עליות המחירים בכל רשתות המזון. אולי הכתבות גרמו למיתון הצריכה שלהם".

מניות רשתות השיווק יציבות

בשלב זה, מניות רשתות המזון מגיבות באדישות לנתוני הירידה ברכישות. שופרסל עלתה בכמעט 6% מתחילת החודש, רמי לוי שיווק השקמה ב-10%, טיב טעם עלתה בכ-1%, רשת ויקטורי בכ-2%, רשת יוחננוף בכ-3% ורק קוויק ירדה ב-3%, אך המניה שלה גם קרסה כבר בכ-80% מאז שהונפקה. "לא חושב שזה הזמן הנכון להגיע למסקנות לגבי המניות. שוק ההון מסתכל קדימה וזה לא אמור להשפיע יותר מדי על המניות", אומר שפריר.

מה יקרה אם נראה שלאחר גל התחלואה הנוכחי המגמה לא משתנה, והצרכנים ממשיכים למתן את הרכישות שלהם?

"חווינו זאת בגל עליות המחירים ב-2014. המכירות ירדו לאור עליית מחירי המזון. באופן רוחבי אינפלציה לא טובה לשוק המניות, אך אני לא חושב שהצרכנים יצמצמו באופן דרסטי את הרכישות בגללה. הכלכלה הישראלית ומשקי הבית נכנסו לגל האומיקרון במצב מאוד טוב. הצריכה הפרטית חזקה, האבטלה יורדת והמשק צומח. השכר הממוצע במשק צפוי לעלות בקצב יותר גבוה מהאינפלציה, בדומה לשנה שעברה, ולכן בניגוד לארה"ב - שם האינפלציה גבוהה - אני לא רואה סיבה לפגיעה בכוח הקנייה של הישראלים, ומכאן פגיעה במניות חברות המזון והשיווק. ולכן לדעתי אין מקום לדאגה".

האם יש סיבה לדאגה בעקבות הירידות שרואים בשווקים לאור האינפלציה הגבוהה והריבית העולה, שצפויים להקשות על חברות להחזיר את החובות?

"אין ספק שעליית ריבית אינה טובה לשווקים, ונושא האינפלציה ימשיך להיות מרכזי בשנה הקרובה, ויגרום לעלייה בתנודתיות של שוקי המניות. האינפלציה כיום בארה"ב מאוד גבוהה, עלתה ל-7%, והיא לא צפויה להתמתן עד לסוף 2022. גם אם רכיבי אינפלציה מסוימים יתמתנו - היא תתמתן מעל היעד הגבוה של הפד. הפד מבין שהאינפלציה שוחקת את כוח הקנייה של הצרכנים. גם הבית הלבן הבהיר שהנושא בטיפול. כלומר, הבנק הפדרלי יתחיל להעלות את הריבית במארס הקרוב, בקצב יותר מהיר מאשר זה שהיה בסייקל הקודם, שהיה יותר איטי, ובמקביל לצמצם את המאזן שלו במהלך 2022. אמנם לאורך זמן ריבית עולה לא טובה לשווקים, אך מנגד הריבית הנייטרלית בארה"ב היא 2.5% כך שאנו עדיין רחוקים ממנה. בניגוד לארה"ב, הבנק המרכזי באירופה לא יעלה את הריבית ב-2022, ואף ימשיך וירחיב את המאזן. בסין הבנק צפוי להוריד ריבית ולתמוך בצמיחת הכלכלה".

מודי שפריר, אסטרטג ראשי בבנק מזרחי-טפחות. "גם כשהריבית תעלה, בפרספקטיבה היסטורית היא עדיין תהיה נמוכה, לכן זה לא יגרום לקריסות"צילום: מוטי מילרוד

אז להעביר את כל תיק ההשקעות לסין?

"לא. שם יש בעיות אחרות".

בפרספקטיבה היסטורית, רמת החוב של החברות מאוד גבוהה. האם זה יוביל הרבה חברות בארה"ב לדיפולט?

"גם כשהריבית תעלה, היסטורית היא עדיין תהיה נמוכה, לכן זה לא יגרום לקריסות, אלא אם כן הפד יעלה את הריבית בקצב חד יותר מהקצב המגולם בשווקים".

מה יכול להפיל את השווקים?

"קשה לחזות ברבור שחור. וריאנט אומיקרון יותר אלים שמוביל לתמותה נרחבת יכול להפיל את השווקים. בנוסף, המשקיעים עשוים מאוד לא לאהוב מצב בו האינפלציה לא תתמתן כמו שחושבים, ותמשיך להיות גבוהה מאוד - מה שיוביל את הפד להעלות את הריבית בקצב יותר חד מהקצב שמגולם בשוק".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker