"גילוי מידאס": האם הרשות חשפה מה הצית את החשד נגד האנליסט שי ליפמן?

רק חוקרי רשות ניירות ערך יודעים מה היה הדגל האדום שהוביל לחקירה נגד ליפמן — אך נספח לבקשת המעצר בשם "גילוי מידאס" מעלה השערות לגבי פעילות חשודה במניות של חברת הנדל"ן מידאס ■ מנכ"ל מידאס מסר עדות בפרשה. מטעם החברה נמסר: "פועלים לפי חוק, אין ולא הופנה כל חשד לחברה או למי מעובדיה"

שלי אפלברג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
האנליסט שי ליפמן. שוחרר למעצר בית בתנאים מגבילים
שלי אפלברג

פרשת שי ליפמן, אנליסט הנדל"ן הבכיר בבנק ההשקעות ווליו בייס, נהפכה לשיחת היום בשוק ההון הישראלי. בשוק תהו מה הוביל למעצרו (ושחרורו למעצר בית בתנאים מגבילים) של האנליסט הבכיר, שחשוד בשימוש במידע פנים ותרמית לפי חוק ניירות ערך, וכן בעבירות מרמה והפרת אמונים ועבירות הלבנת הון.

ייתכן שהתשובה לכך נעוצה בסיפור הבא: אחד הנספחים לבקשת המעצר נגד ליפמן, שהפיצה אתמול (שלישי) רשות ניירות ערך לעיתונאים, נשא את השם "גילוי מידאס". מרבית הפעילים שעמם שוחחנו תהו אם השם של הקובץ מצביע על מקור החשדות נגד ליפמן, או שזו אולי עבודת אנליזה שביצע ליפמן על חברת ההשקעות בנדל"ן הציבורית מידאס. ואולם, חיפוש קדחתני מראה כי ליפמן לא פירסם עבודה כלשהי על מידאס.

אז מה בכל זאת הקשר בין ווליו בייס למידאס? בינואר 2020 הובילה ווליו בייס גיוס של 65 מיליון שקל לחברת הנדל"ן המניב של רני צים. הכסף גויס, בין היתר, להקמת מרכז מסחרי בעיר טירה — מרכז שבו שותפה מידאס. לאחר שדווח ב–8 בינואר 2020 כי מידאס ורני צים קיבלו היתר בנייה למרכז המסחרי, מניית מידאס זינקה ב–10%. בששת ימי המסחר שלפני הזינוק במידאס, מחזור המסחר במניה עלה באופן חריג לסכום של עד 115 אלף שקל ביום, בהשוואה למחזור אפסי ביום בחודשיים שלפני. באותם שישה ימי מסחר המניה זינקה ב–18% במצטבר. נדגיש כי ככל הידוע אין כל חשד נגד החברות המוזכרות בכתבה זאת, נגד החברות שליפמן סיקר או נגד אלה שווליו בייס עובדת עמן.

עו"ד ערן שחם שביט ממשרד סבוראי שחם שביט, המלווה את חברת מידאס, מסר: "מטבע הדברים, אין באפשרותנו להתייחס לכלל הפרסומים.  מדובר בחברה מצוינת הפועלת כחוק וללא דופי. לבקשת רשות ני״ע, מנכ״ל חברת מידאס מסר היום עדות בפרשה והוא ימשיך לסייע בצורה מלאה. אין ולא הופנה כל חשד לחברה או למי מעובדיה.

"חשוב להדגיש כי אין בין מידאס לבין החשוד, שי ליפמן, או חברת ואליו בייס כל קשר עסקי ומידאס מעולם לא השתמשה בשירותיו של ליפמן או שכרה את שירותיה של ואליו בייס בדרך כלשהי".

"דרמה, דרמה"

פעילים אחרים טענו שהפרשה שהובילה לפתיחת החקירה היתה דווקא המלצה שהוציא ליפמן על חברת לוינסקי ב–16 ביוני 2021, שבה נכתב: "דרמה דרמה — חברת לוינסקי עופר מדווחת הבוקר כי חתמה עם עיריית קרית מלאכי על חוזה פינוי בינוי הגדול ביותר שנחתם בדרום הארץ. החברה והעירייה יקדמו בתוך 180 יום תב"ע לבניית 4,500 יח"ד תמורת פינוי של 500 יח"ד, יחס של 1:9... מדובר בפעם ראשונה שיזם נדל"ן חותר לביצוע מגה פרויקט של פינוי בינוי בפריפריה. קרית מלאכי זוכה לתנופה בנדל"ן והביקוש לדירות בה עולה.

"רק לאחרונה מכרה חברת רוטשטיין לגינדי קרקע לבנייה של 1,000 יח"ד בקרית מלאכי במחיר שמגלם 325 אלף שקל לקרקע ליחידת דיור. לפי מחירי הקרקעות כיום, עסקה זו מגלמת רווח פוטנציאלי של מאות רבות של מיליוני שקלים רק מרכיב הקרקע. להערכתי, הממשלה החדשה תפעל לשכפל ולעודד פרויקטים מסוג זה בכלל ובפריפריה בפרט כדי לענות על הביקושים הגואים לדירות".

אף על פי שיש בשוק אנליסטים אחרים שיטענו כי לא היה מדובר בדרמה, שכן הדיווח על הפרויקט כבר היה קיים בדו"חות של לוינסקי, מניית לוינסקי זינקה ביום הדיווח ב–13% במחזור ער של 5.1 מיליון שקל. יותר מעניין לראות כי כמה ימים לפני כן, מספר העסקות במניה החל לטפס, עד שביום שלפני הדיווח המניה זינקה ב–7.5% במחזור גבוה מאוד עבורה של 408 אלף שקל.

סוחרים בבורסת ניו יורק. ב–2016–2020, 16 תיקי עבירות מידע פנים הועברו לפרקליטות עם המלצה לכתבי אישוםצילום: בלומברג

אף על פי שבידי רשות ניירות ערך יש מערכת משוכללת לחשיפת עבירות מידע פנים ותרמית בשוק ההון המקומי, פעם אחר פעם נופלים הפעילים בשוק ונחשפים בביצוע העבירה — שעשויה לשלוח אותם לכלא לשלוש שנים. כך, למשל, על בסיס הדו"חות השנתיים של הרשות, ב–2016–2020 נפתחו 17 תיקי חקירה פלילית בגין עבירות שימוש במידע פנים, ו–16 תיקי עבירות מידע פנים הועברו לפרקליטות עם המלצה לכתבי אישום. פרשות אלה אינן כוללות, למשל, את פרשת המידע הפנים שנחשפה בבית ההשקעות אי.בי.אי, שהובילה את בכירי בית ההשקעות לחדרי החקירות ברשות.

איך מגלים ברשות חשד לעבירות מידע פנים? על כך סיפר לנו עו"ד לביא אבנת, סגן מנהלת מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך בראיון בינואר 2020: "זה בדרך כלל מתחיל מיחידת המעקב של רשות ני"ע אחר המסחר בבורסה. אם אנשיה יראו קפיצה במחזור או במחיר של נייר ערך לפני שיצא דיווח — יש אינדיקציה לכך שנדרשת בדיקה. אז, יחידת המודיעין תצלול לתוך החומר באמצעות מערכת Business Intelligence, שמאפשרת לאתר חריגים ולגלות עבירות במסחר בבורסה. הכל נעשה בלחיצת כפתור, לכל חשבון מסחר מוצמד מספר מוצפן. הניתוח של המערכת יראה לי באופן אנונימי את דפוסי הפעילות בחשבון של המספר המוצפן, את היקפי הפעילות, המניות שבהן סחר ועוד. הגופים המוסדיים הם היחידים במערכת שאנחנו יודעים מי הם".

עוד סיפר אובנת באותו ראיון כי מערכת BI שמתממשקת למסחר בבורסה משלבת בתוכה "יותר מעשור של מידע היסטורי מהמאגר האנונימי, שבאמצעותו ברשות יכולים להתחקות אחרי עבירות מהעבר. יש לנו יכולות איתור מתוחכמות שאינן גלויות. זה אחד מהיתרונות של המערכת. אם אראה שהיו בעבר אירועים, גם אם לא כל כך משמעותיים, זה יגביר את החשש שלי לגבי אותו חשבון ואירוע".

"האנליזה נועדה להריץ את המניה"?

על פי החשד, ליפמן סחר בין 2019 ל–2021 בחשבון שאינו רשום על שמו, וביצע דרכו עשרות עסקות בניירות ערך שונים של חברות ציבוריות שונות, על בסיס מידע פנים שאליו נחשף במסגרת תפקידו. כך הוא גרף לעצמו רווחים אסורים של יותר מחצי מיליון שקל.

מה הדליק את הנורה האדומה בפרשה לרשות ניירות ערך? את התשובה על השאלה הזו רק החוקרים היושבים בחדרי החקירות הפנימיים של הרשות יודעים — אך מתברר שבשוק הוון, גם מבלי שהם יודעים את פרטי הפרשה, לא מופתעים.

"בעבודות האנליזה של ליפמן הוא נתן מחירי יעד אופטימיים מדי", טען מנכ"ל בכיר באחד הגופים המוסדיים בשוק ההון. לדבריו, רשות ני"ע מעלימה עין ממצב בעייתי שנוצר בשוק, שבו חברות חיתום, כגון רוסאריו, ווליו ביס, ברק קפיטל ואיפקס, שולחות לשוק עבודות אנליזה שנועדו לתמוך בעבודות החיתום, מבלי שלחברת החיתום יש מקור הכנסה מתחום הברוקראז'.

"החברה המסוקרת משלמת באופן עקיף על הסיקור האוהד באמצעות דמי חיתום של 3%–4% מהנפקת האג"ח או המניות שאותה מוביל החתם. במקביל, היא נעזרת בעבודות אנליזה אוהדות שאותן מוציאה חברת החיתום עצמה, שאנשים בה חשופים למידע פנים במסגרת ההנפקה — ושולחת את הסיקור האוהד לעיתונים כלכליים, שמצדם נותנים לו במה. זה מה שמזיז את המניה כלפי מעלה. מכיוון שמטרת החתם היא לקדם את נייר הערך, לעולם לא תראו עבודת אנליזה שתמליץ למכור את המניה. הרשות לא פתרה את הפגם הזה".

ויקטור שמריך, בעל השליטה בווליו ביסצילום: תומר אפלבאום

בכיר אחר בשוק הוסיף: "עבודות האנליזה של חברות החיתום נכתבות בשביל העיתון, ובשביל למצוא חן בעיני החברות — כל היתר הוא כיסוי. כשחברת ברוקראז' כותבת עבודה ללקוחות היא עושה זאת כדי שיקנו או ימכרו מניות. לחברות החיתום אין ברוקראז', והן לא כותבות את העבודות לשם שמים. המוטיווציה שלהן היא להחזיק אנליסטים שיפמפמו את המניה, דרך העיתון, לגברת כהן מחדרה ולפעילים קטנים אחרים, שפחות יודעים לקרוא את האותיות הקטנות. בפועל, הן עושות זאת בשביל הלקוחות — החברות. מלכתחילה היה צריך לאסור זאת בענף הזה, אך הרשות לא עשתה זאת. הם לא הצליחו לייצר הבדל בין ברוקראז' לחיתום, וההגבלות הקיימות אינן מהותיות".

לדברי הבכיר, "זאת הפכה להיות פרקטיקה נהוגה בשוק ההון הישראלי של הסוחרים לשקר אחד לשני".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker