חשיפה ראשונה: השמאלנים שסיבכו את נתניהו בפרשות 1000, 2000 ו-4000

נתניהו הוא אדם שכל חייו התרחק ממיליארדרים, לא התערב מעולם ברגולציה על חברות ענק, לא התעניין בעיתונות ובבעלים שלה ומעולם לא ביקש או קיבל דבר מאנשי ההון ■ בעולם מקביל, בדיונים בתיקי האלפים ייחשף מי באמת מושך בחוטים במוקדי הכוח: אנשי השמאל הקיצוני שייעצו לנתניהו מאחורי הקלעים

גיא רולניק
גיא רולניק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
גיא רולניק
גיא רולניק

"מערכת המשפט חברה לעיתונאים ולגורמי שמאל כדי להפיל אותי"

— ראש הממשלה בנימין נתניהו, דקות לפני פתיחת משפטו הפלילי ביום ראשון השבוע.

זאת לא היתה הפעם הראשונה וגם לא הפעם המאה שבה ניצל בנימין נתניהו את עמדתו כראש ממשלה ואת ההתמכרות של ערוצי הטלוויזיה לשידורים החיים שלו כדי לתקוף את המוסדות הדמוקרטיים, מערכת המשפט והעיתונות. מה שהשתנה הוא רק המינון, הקצב, הטון והעוצמה. יריית הפתיחה בקמפיין הזה החלה לפני שלוש שנים, ועליית מדרגה נוספת נרשמה בכל אחת משלוש מערכות הבחירות בשנה האחרונה.

נתניהו במסיבת העיתונאים לאחר פתיחת משפטו, השבוע
נתניהו במסיבת העיתונאים לאחר פתיחת משפטו, השבועצילום: יונתן זינדל / פלאש 90

התגובה האינסטינקטיבית לתיאוריה שהעיתונות "השמאלנית" היא האחראית לכתבי האישום נגד נתניהו מעוררת חיוך, כעס, תדהמה או פלצות בקרב מי שאינו נמנה עם הגרעין הקשה של אוהדי נתניהו — לא רק בגלל הדומיננטיות הגוברת בשנה האחרונה של תומכי ודוברי נתניהו והשלטון באולפני הטלוויזיה, וגם לא רק מפני שטלוויזיית ברודקאסט שפונה לכלל הציבור בעולם ובישראל היא באופן אינהרנטי מדיה שמשרתת את השלטון, ההון והממסד, שמחזיקים בשליטה על סדר היום של העיתונות, המידע והמסגור שלו. הסיבה העיקרית היא שרובנו זוכרים מיהם האנשים שממנים את העורכים הראשיים של חמשת כלי התקשורת בישראל.

מדובר בארנון (נוני) מוזס, הבוס של "ידיעות אחרונות" ו–ynet, שמואשם בשוחד באותו כתב אישום עם נתניהו, והישרדותו האישית תלויה ישירות בהישרדותו של ראש הממשלה; דודי ורטהיים, הבעלים של קוקה קולה ויצחק תשובה, השולט במונופול הגז — הבוסים של ערוץ 12, שעסקיהם, עושרם וכוחם תלויים ישירות ברגולציה ובאכיפה של מונופולים בישראל; המיליארדר לן בלווטניק, שנתניהו עצמו היה מעורב ברישיון של ערוץ 13 שבו הוא שולט, ומצפה בימים אלה שהממשלה תעניק לו הגנה מתחרות לעסקי המלט שלו; ושלדון אדלסון, שהעיתון שלו הוביל בעשור האחרון שני קמפיינים גדולים: לגיטימציה והגנה על הפרקליטות והמשטרה כאשר חקרו והגישו כתבי אישום נגד אהוד אולמרט, ודה־לגיטימציה לפרקליטות ולמשטרה כאשר חקרו והגישו כתב אישום נגד נתניהו.

אפשר לכנות את כל כלי התקשורת האלה ויחסם לשחיתות בשמות רבים, אבל כנראה ש"שמאלנים" הוא האחרון שבהם. אם יש כלי תקשורת ״שמאלני״ בישראל הרי זה ״הארץ״, העיתון שניהל קמפיינים מתמשכים נגד השחיתות של אויביו ויריביו של נתניהו, וככל שהיתה לו השפעה על החקירות נגד אריאל שרון ואולמרט — הרי שהוא סייע בסופו של דבר לעליית נתניהו לשלטון.

בקלטת שבידי המשטרה נשמע נתניהו אומר למיכאל ספרד מיד לאחר הפגישה עם מוזס: "אתה לוקח את הקלטת הזאת ישירות לראשי להב 433 ומבקש מהם לפתוח בחקירה פלילית נגד מוזס. אם אתה רואה שהם מתמהמהים, אתה מיד מעביר את הקלטות לידידי הטוב גידי וייץ ב׳הארץ׳"

נשארנו אפוא עם שאר "גורמי שמאל" שאינם כלי התקשורת המרכזיים, שחברו לפרקליטות. עיון מהיר ברשימת המועמדים בעמדות כוח והשפעה בתחום זה מביא לתוצאות משעשעות לא פחות: העניין של "הקוקפיט" של כחול לבן, חוסן לישראל ויש עתיד בשחיתות היה תמיד מוגבל, כפי שנחשף בחודש שעבר כאשר מחציתם דהרו לתוך ממשלת נתניהו יחד עם מפלגת העבודה. העמדות הכלכליות והמדיניות של רוב המפלגות הגדולות בישראל — אלה שהצטרפו לקואליציה ואלה שנותרו בחוץ — הן וריאציות שונות על הליכוד: כולן שרות את זמירות הסיפוח, הלאומיות והלאומנות, ומעטות מגלות עניין בשינויים כלכליים שמאיימים על מוקדי הכסף והכוח. יאיר לפיד, גבי אשכנזי ובני גנץ יכולים להחליק כמו חמאה על מחבת לוהטת לתוך צמרת הליכוד אחרי עידן נתניהו בלי שיצטרכו לשנות את רוב עמדותיהם, וחלקם אף עושים זאת בשמחה גדולה תחת נתניהו גם כאשר הוא ממשיך במאמציו לקעקע את הלגיטימיות של מערכת המשפט.

אבל התמונה שהצגנו כאן היא חלקית. חייבים להודות שיש חלקים בזירה הפוליטית והעיתונות שאכן עונים לקריטריונים שקבע נתניהו והם שמאלנים אדוקים בעמדותיהם הכלכליות, הביטחוניות, המדיניות והחברתיות. ביבי צודק! הגיע הזמן לבוא אתם חשבון ולחשוף כאן את חלקם בכתבי האישום שהוגשו לפני חצי שנה נגד נתניהו, מוזס ושאול ואיריס אלוביץ'. חשיפה ראשונה, מיוחד ל–Markerweek, הישארו עמנו, נשוב מיד בפסקה הבאה.

רולניק: טעיתי, מצטער. בעידן הנוכחי הסגנון הזה לא מתאים

לצורך התחקיר שלנו חזרנו אל כתב האישום נגד נתניהו והתמקדנו בחלקים העובדתיים — ולא בפרשנויות השונות של הפרקליטים והשוטרים השמאלנים — רק במעשיו של נתניהו, שהוא עצמו אינו מכחיש. התחקינו אחר הכוחות התת־קרקעיים בשמאל שעמדו מאחורי ראש הממשלה. הנה הסיפור האמיתי.

"רגולציה רצינית עושים רק בזוגות"

נתניהו התקומם על עצם הרעיון של האטה בקצב הכנסת התחרות ותפירת הרגולציה בהתאם להנחיות בזק. "זאת העברת עושר מהציבור למונופול פרטי", הוא קבע. אבל גוז'נסקי פסקה: "כל אחד לפי יכולותיו, כל אחד לפי צרכיו — ולשאול ואיריס יש צרכים גדולים"

מחומרי הראיות הגלויים בתיק 4000 שכלולים בכתב האישום עולה שנתניהו, שהיה בקשר ידידות עם שאול אלוביץ' ורעייתו איריס, נפגש עמם שוב ושוב בביתם הפרטי בסמוך לקבלת החלטות קריטיות לגבי הרגולציה על בזק. ב–28 בנובמבר 2014 נפגש נתניהו עם אלוביץ' בארבע עינים במעונו, אף ששימש שר התקשורת בפועל וידע שעל הפרק נמצאת רגולציה בשווי מיליארדים עבורו.

ואולם החקירה שלנו העלתה שנתניהו כלל לא היה מעוניין להיפגש עם אלוביץ' או לעסוק ישירות ברפורמה בבזק, דבר שהיה חושף אותו לניגוד עניינים חריף. הרעיון לארח מיליארדרים וטייקונים במעונו, ומיד לאחר מכן להיפגש עם פקידי הממשלה שעוסקים בענייניהם, היה בכלל של דב חנין מחד"ש. חנין, פעיל שמאל קיצוני, הוא זה שהפעיל לחץ מסיבי על נתניהו לקיים פגישות סודיות עם אלוביץ', חרף המחאות של ראש הממשלה.

דב חנין
דב חניןצילום: מגד גוזני

חנין איים על נתניהו: "ציוץ אחד בחשבון הטוויטר שלי, מלה אחת שאזרוק בכנס הבא של פעילי מצפן לדורותיהם, ואני מפרק לך את כל התמיכה של הבייס הליכודניקי". חנין היה זה שהתעקש שהזוג נתניהו יזמין לפגישות גם את איריס, רעייתו של בעל השליטה. ״רגולציה רצינית, כפי שהסביר לנו קארל מרקס, עושים רק בזוגות״, אמר חנין לנתניהו הנדהם.

נתניהו נכנע לבסוף והסכים לפגישה, למרות מנהגו, מאז דרכה כף רגלו בזירה הפוליטית לפני 30 שנה, להימנע מכל מגע עם מיליארדרים בכלל, וכאלה שיש להם עסקים גדולים שרווחיותם נגזרת מהחלטות ממשלתיות בפרט. חנין — שפרש מהפוליטיקה ומשמש כיום שותף־מנהל בבנק השקעות בוטיקי במנהטן, העוסק במתן שירותי לובי לאמזון, גוגל וקומקאסט — סירב להגיב לפניותינו וטען שלפרישתו מהפוליטיקה אין כל קשר לתיק 4000.

חומרי הראיות מגלים כי נתניהו נתן לנאמנו ומקורבו, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, שלמה פילבר, הוראה למתן את ירידת המחירים במסגרת רפורמת השוק הסיטוני ולשנות את שיטת הביצוע של הרפורמה בשוק הטלפוניה לשיטה המועדפת על בזק. זאת, על אף שמשרד התקשורת שקל את השיטה הזאת בעבר ודחה אותה.

"מתברר שההוויה אכן קובעת את התודעה"

עצירת הרפורמה משמעותה העברת מיליארדים מהצרכנים לקופת בזק, אבל מחומרים שמתפרסמים כאן לראשונה עולה כי היוזמה להאט את כניסת התחרות והאופי שבה היא מבוצעת נהגתה על ידי תמר גוז׳נסקי, פעילת שמאל קיצונית, שהיתה עד 2003 ח"כית מטעם חד"ש. מתברר כי נתניהו שמר במשך שנים על קשר סודי עם גוז׳נסקי והתייעץ עמה בתחומים שבהם התמחתה כאשר היתה שותפה בצוותי הניהול של סיסקו, נורטל ואריקסון: ביג דאטה, מחשוב ענן וסיבים אופטיים. נתניהו התקומם על עצם הרעיון של האטה בקצב הכנסת התחרות ותפירת הרגולציה בהתאם להנחיות בזק. "זאת העברת עושר מהציבור למונופול פרטי", הוא קבע. אבל גוז'נסקי פסקה: "כל אחד לפי יכולותיו, כל אחד לפי צרכיו — ולשאול ואיריס יש צרכים גדולים". כאשר עימתנו את נתניהו עם הדברים הוא אמר: "לתמר תמיד היתה השפעה גדולה עלי. מתברר שההוויה אכן קובעת את התודעה".

תמר גוז'נסקי
תמר גוז'נסקיצילום: תומר אפלבאום

מחומרי הראיות עולה כי נתניהו לא גילה בהסדר ניגוד העניינים שלו את קשריו עם אלוביץ' כנדרש בחוק — אף שהיה מעורב בקבלת החלטות שהשפיעו ישירות על בזק. אבל מתברר כי נתניהו דווקא כלל גילוי מלא לכל קשריו האישיים והחבריים עם אלוביץ' בהסדר ניגוד העניינים שלו. היה זה אבנר גבריהו, מנכ״ל ארגון ״שוברים שתיקה״, שעמו נוהג נתניהו להתייעץ בנושאים רגישים, שאמר לו שמוטב שיסיר את שמו של אלוביץ'. גבריהו הסביר לנתניהו שדווקא הכללתו של אלוביץ׳ בהסדר ניגוד העניינים יהיה בה כדי לסייע בצורה לא הוגנת לעסקי הטייקון. ״אם תכניס את אלוביץ׳ להסכם, כולם יידעו שהוא חבר שלך. אם לא תכניס — לא תהיה בעיה״. נתניהו קיבל את עצתו של גבריהו, הסתיר את החברות עם אלוביץ' בהסדר ניגוד העניינים רק כדי להאיץ את הרפורמות בתקשורת, לשמור על עצמאות הרגולציה של משרד התקשורת — אף שידע שהוא נוטל סיכון אישי.

על פי ההקלטות וחומרי הראיות שנאספו עלידי המשטרה, קיימו נתניהו ומוזס, העורך האחראי של "ידיעות אחרונות" ו–ynet, סדרה סודית של שש פגישות לא מתועדות שלא הופיעו ביומנים של ראש הממשלה. ב–27.9.2014, ב–26.10.2014 וב–1.11.2014 (להלן: "הפגישות הראשונות"), ב–4.12.2014 (להלן: "הפגישה הרביעית"), ב–13.12.2014 (להלן: "הפגישה החמישית") וב–28.12.2014 (להלן: "הפגישה השישית"). הפגישות הרביעית והחמישית הוקלטו לבקשת הנאשם נתניהו באמצעות מכשיר הטלפון של ראש הסגל הארי הרו, וללא ידיעת הנאשם מוזס.

בפגישות הראשונות, או בחלקן, דן נתניהו עם מוזס על הטלת מגבלות על "ישראל היום", באמצעות חקיקה מרוככת בהשוואה להצעת החוק שהונחה על שולחן הכנסת על ידי איתן כבל בתמורה לשינוי הסיקור העיתונאי של עיתוניו ואתריו של מוזס.

האחראי האמיתי לגניזת הקלטות המפלילות את מוזס

נשמע בעייתי? חקיקה ששווה למוזס מאות מיליונים תמורת שינוי הסיקור העיתונאי? לא ממש. מתברר שנתניהו הקליט את מוזס רק כדי ״לעבוד עליו״, ומיד עם סיום המפגשים הוא הפקיד את הקלטת המפלילה בידי עו״ד מיכאל ספרד, פעיל שמאל רדיקלי המתמחה במשפט בינלאומי של זכויות אדם ובדיני מלחמה. בקלטת האזנת סתר שבידי המשטרה נשמע נתניהו אומר לספרד מיד לאחר הפגישה עם מוזס: ״מיקוש (כך נתניהו מכנה את עו״ד ספרד; ג"ר), אתה לוקח את הקלטת הזאת ישירות לראשי להב 433 ומבקש מהם לפתוח בחקירה פלילית נגד מוזס. אם אתה רואה שהם מתמהמהים, אתה מיד מעביר את הקלטות לידידי הטוב גידי וייץ ב׳הארץ׳. הוא יידע מה לעשות בהן".

מתברר שנתניהו ורעייתו סלדו מסיגרים ושמפניות. מי שהיה נוהג להתקשר באובססיביות לארנון מילצ׳ן ולדרוש ממנו את המשלוחים היתה יו"ר מרצ לשעבר זהבה גלאון, ששימשה יועצת מיסוי בינלאומי לשורה ארוכה של טייקונים ישראלים־אמריקאים

אלא שספרד, שקיבל תמיד סיקור עיתונאי מחניף ב"ידיעות אחרונות", החליט לגנוז את ההקלטות. נתניהו הוכה בתדהמה כאשר התברר לו שהקלטות הגיעו למשטרה רק שנתיים מאוחר יותר באקראי, כתוצאה מחקירה של הרו בנושא אחר לחלוטין — ולכן ניתן להבין, בטעות כמובן, כאילו ראש הממשלה נפגש שוב ושוב בחשאי עם מוזס לא כדי לחשוף את האמת לציבור, אלא כדי לקבל ממנו סיקור חיובי.

מיכאל ספרד
מיכאל ספרדצילום: מוטי מילרוד

מחומר הראיות שאספה המשטרה עולה כי לאורך שנים קיבלו נתניהו ורעייתו לדרישתם שמפניות, סיגרים ותכשירים בשווי מאות אלפי שקלים מידי המיליארדר ארנון מילצ׳ן, שלו היו אינטרסים כלכליים אדירים בישראל ובראשם חוק מיוחד שנותן לו הטבות מס, להלן ״חוק מילצ׳ן״.

עוד עולה מחומר הראיות כי מילצ׳ן הופיע יום אחד בביתו של נתניהו, ודרש מהאחרון להתקשר לשר החוץ האמריקאי ג׳ון קרי ולבקש ממנו שיארגן לו ויזה לעשר שנים לארה״ב — דבר שהיה בעל משמעות אישית אדירה עבור מילצ׳ן. נתניהו אכן העלה את הנושא בשיחות בטלפון ופנים אל פנים עם קרי.

המפגשים התכופים עם המיליארדר האמריקאי, העיסוק של נתניהו בקידום מיזוגים ורכישות בשוק הטלוויזיה שבו היה מעורב מילצ'ן, המתנות בשווי העצום שקיבלו בני הזוג נתניהו והסיטואציה שבה ראש ממשלה עושה לובי אישי פרטי למיליארדר שמרעיף עליו מתנות אצל שר החוץ של המעצמה הגדולה בעולם — נראים כמו השחתה יסודית של הממלכתיות והשלטון.

זהבה גלאון: מורידת הגשם ממרצ

אבל מידע שהגיע לידינו שופך אור אחר לחלוטין על הפרשה. מתברר שנתניהו ורעייתו סלדו מסיגרים, שמפניות, חליפות יוקרה וכל סממנים של עושר. שרה הסבירה לנתניהו: ״ישראל אינה ארה״ב. אנחנו מדינה קטנה, והסולידריות החברתית היא קריטית. ההתנהלות האישית הצנועה שלנו היא חלק חשוב במנהיגות שלנו״.

ואכן, מתברר שמי שהיה נוהג להתקשר באובססיביות למילצ׳ן ולדרוש ממנו את המשלוחים היתה יו״ר מרצ לשעבר זהבה גלאון. גלאון, כך נחשף פה לראשונה, שימשה במקביל לתפקידה בכנסת יועצת מיסוי בינלאומי, אולי הגדולה ביותר בסיטי של תל אביב, לשורה ארוכה של טייקונים ישראלים־אמריקאים, והיה לה עניין אישי אדיר בשימור ההטבות הכלכליות ללקוחותיה שנהנו מחוק מילצ׳ן. היא השתמשה בקשריה הקרובים עם עו"ד פיני רובין ועם ראשי רשות המסים כדי להפעיל לחץ על הרשות שלא לבטל את חוק מילצ׳ן.

זהבה גלאון
זהבה גלאוןצילום: עופר וקנין

קרי אמר לנו בתגובה: ״הבקשות שקיבלתי מנתניהו בנושא של מילצ׳ן לא עשו עלי רושם. מי ספר אותו. נאלצתי לסדר לארנון את הוויזה רק בעקבות טלפון של פסח, בעלה של זהבה, שותף בכיר במשרד עורכי הדין קובינגטון אנד ברלינג מוושינגטון, המייצג את רוב עברייני הצווארון הלבן בארה"ב. אני מכיר מספיק שנים את הפוליטיקה האמריקאית כדי לדעת מתי פסח מרים טלפון לבית הלבן — ושאתה לא רוצה להסתבך עם אדלסון, האחים קוך, לובי הנפט, גולדמן סאקס וגלאון״.

מקורות בשוק ההון ובמערכת הבנקאות מילאו פיהם מים כאשר ניסינו לברר אם גלאון היתה גם הגורם שיזם מיזוגים ורכישות בין רשת וקשת ובין מילצ׳ן, מוזס ושאר הטייקונים ששלטו בתקשורת. אבל די בתגובות המבוהלות וקשר השתיקה של האוליגרכים לגבי המעורבות של גלאון בכל המיזוגים כדי להבין שנתניהו היה גורם שולי בכל המגעים האלה. גלאון עצמה, אגב, מינתה בפועל ב–30 השנים האחרונות את ראשי להב 433, ובמשרדי עורכי הדין של צווארון לבן בעיר היא ידועה לא רק כמורידת הגשם בעסקות הגדולות, אלא כמי שנהנית מפרוטקשן מוחלט של מערכות אכיפת החוק בתל אביב, ציריך, לונדון וניו יורק.

אור השמש, כפי שקבע השופט העליון האמריקאי לואי ברנדייס וציטט נתניהו השבוע במסיבת העיתונאים בבית המשפט, הוא חומר החיטוי הטוב ביותר: עורכי הדין של נתניהו, מוזס ואלוביץ׳ מתכוונים לזמן לאולמה של השופטת רבקה פרידמן־פלדמן את כל פעילי השמאל הרדיקלי שסיבכו את נתניהו. במשפט יוכח מה שכל מי שמכיר את נתניהו יודע: זהו אדם שכל חייו התרחק ממיליארדרים, סירב לקחת יותר מכוס מים מאנשי עסקים שפגש במסגרת תפקידו, לא התערב מעולם ברגולציה על חברות ענק, לא התעניין בעיתונות ובבעלים שלה ומעולם לא ביקש וממילא לא קיבל דבר וחצי דבר מאנשי הכסף וההון. וחשוב מכל, המשפט הזה יחשוף מאיזה מועדון מגיעים האנשים שבאמת מושכים בחוטים בישראל, מרכזים את הכוח ומזיזים את הפוליטיקאים, הרגולטורים והמיליארדרים כמו בובות על חוט.

הערה: המאמר הוא סאטירי וכל המתייחס אליו אחרת עושה זאת על אחריותו בלבד