כחלון ההזדמנויות הולך ונסגר

אם כחלון יחשוש מעימותים קשים, כואבים ומתמשכים וכמו לפיד ינסה להתחבב על כולם - הוא יסיים את הקדנציה שלו בדיוק כמו קודמו ■ כשנתניהו מזהה חולשה, הוא מתנפל ומחסל ■ כחלון הוא הבא בתור

גיא רולניק
גיא רולניק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
גיא רולניק
גיא רולניק

בסוף השנה יצטרף קייס סטאדי חדש לספריית בית הספר למינהל עסקים של אוניברסיטת הרווארד. פרופ' ג׳וש מרגוליס, המלמד מנהיגות בבית הספר, שוקד בשנה האחרונה על כתיבת קייס סטאדי מיוחד על סיפור הצלחה נדיר בתחום הרפורמות הכלכליות, שהתרחש לפני ארבע שנים במדינה קטנה שעד היום לא זכתה שייכתב עליה קייס סטאדי משמעותי בהוצאה לאור היוקרתית והחשובה ביותר בעולם של הקייס סטאדיז לתלמידי מינהל עסקים: משה כחלון והרפורמה בשוק הסלולר הישראלי.

היוזמה לכתיבת הקייס סטאדי הזה נולדה כשכחלון השתתף לפני שנתיים בתוכנית למנהלים בהרווארד. פרופ' מרגוליס התוודע לסיפור המדהים על רפורמה שהורידה את מחירי הסלולר בכ–80% תוך שנתיים, תופעה שלא נראתה באף מדינה בעולם בשנים האחרונות, בוודאי לא בארה"ב — והחליט שהסלולר וכחלון הם לפני הכל קייס סטאדי במנהיגות.

משה כחלון ובנימין נתניהוצילום: אי־פי

כשפרופ' מרגוליס התחיל לכתוב את המסמך, איש לא העריך שרפורמת הסלולר תזניק את כחלון במהירות שיא לכיסא שר האוצר. אבל עם סיום הקיץ ו–100 הימים הראשונים של כחלון במשרד האוצר, גוברים הסיכויים שרפורמת הסלולר והמסמך האקדמי ייזכרו בהיסטוריה כרגע השיא של שר האוצר.

כשראש הממשלה בנימין נתניהו הסכים לפני כחמישה חודשים להכניס להסכם הקואליציוני עם כולנו את הרפורמה בבנקים — ובראשה הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים — כחלון היה משוכנע שהשילוב בינו לבין נתניהו, איש הכלכלה לשעבר, יאפשר גל רפורמות קשות, כואבות וחסרות תקדים במשק: יחדיו הם ינועו ממונופול למונופול במגזר הציבורי והפרטי וישחזרו את ימיהם כרפורמטורים.

כחלון ואנשיו לא שיערו כי התעקשותו של נתניהו להותיר בידיו במסגרת ההסכם הקואליציוני את הטיפול בגז ובתקשורת מבשרת על עידן חדש בימי שלטונו: מראש ממשלה זהיר, פרנואיד וחשדן הוא ייהפך לקיסר חסר מעצורים.

האסימון נפל אצל כחלון והשרים בממשלה לפני שבועיים, כשנתניהו ועוזרו הנאמן והצייתן יובל שטייניץ ערפו בהפתעה גמורה את ראשה של יו״ר רשות החשמל אורית פרקש־הכהן. כשהמשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט הזהיר את ראש הממשלה שמדובר בהליך שקשה להגן עליו משפטית, נחר נתניהו בבוז שהוא ״מצפצף על זה״.

ראש הממשלה האחרון שסיגל לעצמו שפה כזאת בגלוי ואהב להראות את הזלזול שלו במינהל תקין, ביועצים משפטיים או בדעת הקהל, היה אהוד אולמרט, שממתין בימין אלה לריצוי עונש מאסר בפועל. ההתנהלות של נתניהו בתחום הגז, עריפת ראשי הרגולטורים, מינוי יס־מנים חלשים וחיסול כל אדם בעל דעה עצמאית עשויה להיות תחילת סופו.

שיכרון הכוח של נתניהו התחיל מיד לאחר הבחירות האחרונות, ונשען על שלושה מרכיבים.

המרכיב הראשון: נתניהו הכניע, לראשונה, את שנוא נפשו נוני מוזס. בחירות 2015 סימנו את תחילת נפילת אימפריית "ידיעות אחרונות", שהיתה במשך 30 השנים האחרונות הכוח הפוליטי הגדול ביותר בישראל. מוזס היה מקורב לכל ראשי הממשלות וניהל יחסים קרובים עמם ועם רוב אנשי העסקים הגדולים. בבחירות האחרונות הימר מוזס על כל הקופה נגד נתניהו: בחודשיים שלפני פתיחת הקלפיות הוא ירה את כל התחמושת שהיתה לו במחסנים — ב"ידיעות אחרונות", ב–ynet וברשת הקשרים שלו — והפסיד.

שלדון אדלסוןצילום: בלומברג

עכשיו יודע כל פוליטיקאי, כל עיתונאי וכל איש עסקים בישראל שמוזס כבר אינו יכול להמליך מלכים ולערוף את ראשי המתנגדים. מוזס הקפיד לאורך שנים לחסל את יריביו ולקדם את חבריו בצורה אלגנטית, שהיתה סמויה מעיני רוב הקוראים. רק קבוצה קטנה של מקבלי החלטות במדינה הבינה איך עובדת השיטה. בשנים האחרונות הוא איבד מעצורים, ובבחירות האחרונות הוריד את כל המסיכות וירה לעצמו ברגל. נתניהו נבחר לראשות הממשלה ומאות אלפי מצביעי ימין התחילו להתרחק מהעיתון שפעם היתה לו מדינה.

המרכיב השני הוא שלדון אדלסון: היחלשותו של מוזס מסמנת את עליית כוחו של המיליארדר האמריקאי. החלטתו של מוזס להוריד את המסיכה שהוא ועורכיו הבכירים עטו במשך עשרות שנים ולצאת למלחמה כוללת וגלויה בנתניהו הפכה באופן אירוני את סוג העיתונות של ״ישראל היום״ ללגיטימית. יש עיתון אחד שמנסה להוריד את נתניהו מהשלטון — אז מולו יכול לפעול עיתון שכל תכליתו היא לשמר את נתניהו בשלטון.

הקמפיין שניהל "ידיעות אחרונות" נגד שרה נתניהו בשבועות שלפני הבחירות נהפך לבומרנג: ככל ש"ידיעות" תקף, ביזה, ניפח והגחיך יותר את אשת ראש הממשלה — כך הוא איבד לגיטימיות וליכד את שורות הימין. בליכוד יש הטוענים שהמתקפה על אשת ראש הממשלה הביאה להם ברגע האחרון עוד שניים או שלושה מנדטים.

העניין של אדלסון בקידום נתניהו גדל ככל שהבחירות בתוך המפלגה הרפובליקאית ולאחר מכן לנשיאות ארה"ב מתקרבות. נתניהו, מדיניות ישראל בארה״ב ואירן הם כלי אפקטיבי בקמפיינים שמנהל אדלסון בארה"ב. הפוליטיקה הישראלית לא מעניינת אותו במיוחד. זאת הפוליטיקה הרפובליקאית שמניעה את המהלכים והנורמות בארה״ב בתחומים האלה: משחק של כסף גדול ושל אנשים כמו אדלסון והאחים קוך.

המרכיב השלישי בשיכרון הכוח של נתניהו הוא המפה הפוליטית: יצחק הרצוג וציפי לבני לא הצליחו לייצר לו אופוזיציה, ואיש כבר לא חושב שהם עשויים מהחומר של ראשי ממשלה. הגנרל היחיד שאיים בכניסה למערכת הפוליטית, גבי אשכנזי, נוטרל בחקירות פליליות ואיבד את המומנטום. לפני שנתיים נראתה התייצבות של "ידיעות אחרונות", ynet ואחד מערוצי הטלוויזיה מאחורי אדם כמו אשכנזי כמתכון להחלפת השלטון: עכשיו כל אחד מהמרכיבים בתוכנית הזאת נראה הרבה יותר חלש, וחבירתו של אשכנזי ליאיר לפיד מוכיחה עד כמה נשחק הפוטנציאל שלו.

את הכוח האדיר שקיבל נתניהו בחצי השנה האחרונה הוא היה יכול לתרגם להובלת רפורמות חסרות תקדים במשק, נגד קבוצות האינטרס החזקות שאף ממשלה לא הצליחה להתמודד אתן בעשור האחרון: המונופולים הפרטיים והציבוריים, המגזרים שנהנים מהגנות ממשלתיות ולא חשופים לתחרות, מערכת הביטחון שהסתאבה והשמינה והמגזר הציבורי, שמשווע למהפכת ניהול ולשיפור השירות לאזרחים.

ארנון מוזסצילום: ניר קידר

אבל כל יום שחולף מוכיח שכוחו של נתניהו מיתרגם לאופוריה ובעיקר להיבריס: במקום לבנות, נתניהו עוסק בנקמות; במקום לחזק את המנהיגות במגזר הציבורי, נתניהו כותש אותו; במקום לאחד את העם, נתניהו נותן לרכיבים האלימים, ההזויים והקיצוניים במערכת הפוליטית להתסיס, לפורר ולהפחיד; במקום לפרק את המונופולים שנהפכו למדינות עצמאיות בתוך מדינת ישראל, נתניהו בונה מונופול גז פרטי מהגדולים שהיו אי־פעם במשק.

איש אינו יודע להסביר את הנחישות והדבקות שבהן מוביל נתניהו את מתווה הגז. האיש שהתרחק מכל עניין כלכלי במשך חמש שנים וכל מעייניו היו נתונים לתחביב היחיד שלו — אירן, ארה"ב והרפובליקאים — הפך את בניית מונופול הגז לפרויקט חייו. הדוברות של לשכת ראש הממשלה מוציאה כל שבוע הודעה לעיתונות בנושא הגז, בשפה וסגנון נחרצים יותר ויותר.

בניגוד למהלכים כלכליים קודמים שהוביל, ששמח להרחיב ולדבר עליהם, הפעם נתניהו מקפיד לא לענות על שום שאלה: לא במסיבות עיתונאים ולא בישיבות ממשלה. אין לו תשובות, אז הוא חוזר על הסיסמה ״הגז יישאר באדמה״, אף שהגז זורם כבר שנתיים מקידוח תמר והמתווה שהוא הוביל לא מבטיח פיתוח של קידוח לווייתן.

מהלכים כלכליים גדולים כמו מתווה הגז מלווים בדרך כלל בחוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה. אבל השרים שהמתינו לקרוא את חוות הדעת של אבי ליכט על המתווה בישיבת הממשלה שבה אישרו אותו הופתעו לגלות שהוא בחר למסור אותה רק בעל פה, בכמה משפטים קצרים. ליכט יודע שהתהליך שבו קידם ראש הממשלה את המתווה והסעיף שנותן לחברות חסינות מחקיקה ומרגולציה הוא חסר תקדים ומסוכן בכל היבט משפטי. אבל איש לא רוצה לעמוד כיום מול נתניהו, גם לא ליכט.

כחלון שתק כשנתניהו ערף את ראשה של פרקש־הכהן. הוא וראש אגף התקציבים אמיר לוי אמנם מיהרו להתקשר אליה, להתנצל, לנחם ולהציע פתרונות כדי להשאיר אותה בתפקידה — אבל גיבוי אמיתי הם לא נתנו לה ברגע האמת. המשרד והאגף שאמורים יותר מכל חלקי הממשלה להגן על העצמאות המקצועית של רגולטורים נתנו ידם לריסוק העצמאות של אנשי המקצוע. החולשה של כחלון באה לידי ביטוי בתגובה לוועדת לוקר: האלוף במיל' הגיש לשר האוצר על מגש של כסף הזדמנות חד־פעמית לבצע קיצוץ דרמטי בתקציב הביטחון ובפנסיות התקציביות. זאת הפעם הראשונה שוועדה בראשות גנרל נותנת אור ירוק לחתוך בתקציב הביטחון וזוכה לתמיכה ציבורית רחבה. לנתניהו, שרוכב פוליטית על הטיקט של ביטחוניסט, אין עניין בעימות עם המערכת הצבאית — וכחלון החליט גם הוא להימנע מהעימות ההכרחי.

אי אפשר לבוא בטענות לכחלון אחרי 100 יום על הזינוק במחירי הדירות. אבל קצב רכישת דירות ולקיחת המשכנתאות מלמד כי הציבור לא מאמין שכחלון יהיה מסוגל לצאת למלחמה בקבוצות האינטרס החזקות, שלא רוצות לראות ירידה חדה במחירי בנדל"ן. מי שלא עומד מול נתניהו ומונופול הגז ונמנע מעימות עם מערכת הביטחון, עלול להתקשות להוביל מהלך של הורדת מחירים משמעותית שתפגע בכמה מהגורמים החזקים ביותר בישראל.

כחלון הסביר לעצמו ולחבריו את שתיקתו מול התהלוכה של נתניהו בכך שהוא זקוק לשיתוף הפעולה של ראש הממשלה להעברת הרפורמות ״שלו״ — התקציב, חוק ההסדרים, חוקי המזון, הנדל״ן וכמובן היהלום שבכתר — ועדת שטרום, שאמורה להציע פתרונות יצירתיים לפירוק הריכוזיות במערכת הבנקאות.

אבל המשחק של כחלון מסוכן. חלון ההזדמנויות לרפורמות מול קבוצות האינטרס החזקות ביותר במשק הולך ונסגר. אם כחלון יחשוש מעימותים קשים, כואבים ומתמשכים וכמו לפיד ינסה להתחבב על כולם — הוא יסיים את הקדנציה שלו בדיוק כמו קודמו. בכל יום שחולף נשחק כוחו הפוליטי מול נתניהו והוא מאבד את התמיכה הציבורית שלו. נתניהו, שחקן פוליטי מתוחכם ומיומן הרבה יותר מכל היושבים סביב שולחן הממשלה, הותיר בצד הדרך שורה ארוכה של פוליטיקאים מהליכוד, מהימין ומהאופוזיציה. כשהוא מזהה חולשה, הוא מתנפל ומחסל. כחלון הוא הבא בתור.

ספטמבר, אולי אוקטובר, עשוי להיות החודש האחרון של כחלון כשחקן שיכול להוביל מהלכים משמעותיים במשק, והמבחן היחיד יהיה מתווה הגז. כחלון הכריז על עצמו כ״מנוע״ או ״נבצר״ בגלל התירוץ של חברותו עם קובי מימון, אבל הוא יודע שהמתווה ייצור מונופול מפלצתי, עם כוח פוליטי חסר תקדים. יצחק תשובה יהיה הדנקנר החדש, וכל המינויים של הבכירים במשק יעברו דרך השולחן שלו: מנהלים, מפכ״לים, שרים, רגולוטורים — כולם יפחדו מהמונופול.

השר לאיכות הסביבה, אבי גבאי, מתנגד לכל סעיפי המתווה: למחיר המנופח — הכפול לפחות מהמחיר הכלכלי הסביר, לשימור המעמד המונופליסטי, לכמויות היצוא, להיעדר יתירות ולסכנה לביטחון האנרגטי. לגבאי יהיה קשה להישאר בממשלה ולספר לעצמו סיפורים על ״להשפיע מבפנים״ אם המתווה הנוכחי יעבור, ולכחלון יהיה קשה להסביר כיצד איפשר לכמה מחברי סיעתו שנשבו על ידי המונופול להצביע נגד דעתו של גבאי בשעה שלאיש מהם, כולל יו"ר הסיעה רועי פולקמן, אין מושג של ממש באנרגיה, מונופולים ורגולציה.

רגע האמת של כחלון מתקרב, ומתווה הגז הוא שעת המבחן: אם הוא ייכנע בעניין מתווה גז בדרך של נבצרות, הימנעות, בריחה או סתם פשרה שתותיר את הכוח והכסף בידי המונופול — הסיכוי שלו לעמוד מול נתניהו הולך ויורד. נתניהו ישתמש ברפורמות שכחלון רוצה להעביר ככלי פוליטי, ושר האוצר ימצא עצמו בין הפטיש של קבוצות האינטרס, הבנקאים והטייקונים לבין הסדן של ראש הממשלה.

את הקייס סטאדי שנכתב בהרווארד על שר התקשורת שחולל מהפכה בשוק הסלולר איש לא יוכל לקחת ממשה כחלון. הוא יישאר לעד בספרייה הדיגיטלית של האוניברסיטה היוקרתית, ועם קצת מזל הוא יילמד בשנים הקרובות על ידי מאות ואלפי סטודנטים ומרצים. אבל עם מקרה המבחן הזה לא יוכל כחלון לחזור ולבקש את אמון הציבור בבחירות הבאות, וגם לא לגבש קואליציה להוביל רפורמות. אם הוא לא יתעשת, יקום ויתייצב מול ראש הממשלה, מונופול הגז והציבור — אזי המרצים שילמדו את ״משה כחלון, תחרות וישראל״ יצטרכו להוסיף בחיוך האופייני להם בסוף השיעור שכמו ברבים מהמקרים, הסיום פחות אופטימי — ואירוע הסלולר התברר כמופע חד־פעמי.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

שיעור באוניברסיטה. באקדמיה מצופה מהסטודנטים להתמודד עם בעיות שלא ראו קודם

הסטודנטים באקדמיה נדרשים לראשונה לחשיבה מעמיקה - והתוצאות עגומות

דירה בהנחה

6,269 משקי בית זכו בהגרלה. אבל האם בכלל כדאי לקנות דירה בהנחה?

לחוסכים הסולידיים יש אלטרנטיבה

שעתו היפה של החוסך הסולידי: יש חלופה טובה יותר לפיקדון בבנק

טסלה, מודל S. המחיר למי שיזמין את המודל היום ייקבע בהמשך

אחרי כמעט שנתיים: הדגמים הגדולים של טסלה מגיעים לישראל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אלעד כהן (מימין), ניצן רנגיני בוצר ודניאל בוצר

ממשכורת של 30 שקל בשעה – לווילה בת שלוש קומות במושב מבוסס בשרון

מסיבה בבריכה, אילוסטרציה

בעל הבית מרוויח 15 אלף שקל ללילה - החיים של השכנים נהפכו לסיוט